קונפליקטים בזוגיות - בעיות ופתרונות 

מספר מלכודות הרסניות מאיימות לשבש את הזוגיות שלנו, ולהפוך זוגיות שהתחילה באהבה, לזירת מאבק שאיננו יודעים איך הגענו אליה. בין המלכודות שאני פוגשת בעבודתי כמאמנת ויועצת זוגית, ניתן לפגוש את ההתרגלות וה'לקחת כמובן מאליו', את התחרות ומאבקי הכוח, הגלויים והסמויים, וכמובן את השיפוטיות, הביקורתיות, חוסר הפרגון, חוסר האמון, הכעס, המתח ועוד...

אחת הסיבות המרכזיות לכל הקונפליקטים הללו היא תחושת האכזבה מבן הזוג, שלא קיים את ה 'הבטחה' שנתן בתחילת הקשר, וכתוצאה מכך - האשמתו בכל ה'קילקולים' שנוצרו במערכת הזוגית. ההבטחה, הלא מפורשת, שהובטחה בתחילת הקשר הזוגי - היא ברוב המקרים הבטחה להגשים את הפנטזיה. אני קוראת לפנטזיה הזו 'פנטזיית סינדרלה': " ויחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.." כמעט כל הזוגות שפגשתי בעבודתי כיועצת ומאמנת זוגית, התחילו את החיים המשותפים שלהם כשהפנטזיה הזו עומדת לנגד עיניהם - במודע, ובלא מודע. אבל אז הופיעו החיים - ושיבשו אותה..

באופן טבעי, בתחילת הקשר הזוגי, כשאהבה והתשוקה הם כמעט הדבר היחיד שקיים, מאמין ומקווה כל אחד מבני הזוג, שהוא עומד לזכות, סוף סוף בכל מה שתמיד רצה בו - הבנה, הגנה, אהבה, אינטימיות ונאמנות, חום, תשוקה, קבלה אינסופית, אכפתיות, פרגון ותמיכה.. בשלב הזה, של תחילת הקשר, נוטים בני הזוג להקל ראש בשוני בינהם, ובקשיים שעלולים לנבוע מן השוני הזה. הם מקלים ראש במאבקים המתרחשים בתחילת הדרך, ולעיתים אפילו באי הבנות משמעותיות.

ההתפקחות הראשונה

שלב ההתפקחות, הוא שלב הכרחי בקשר זוגי נורמאלי. בשלב הזה מתחילים בני הזוג לראות גם את ה 'פגמים' והקשיים במערכת הזוגיות, ובבן הזוג. בדרך כלל מתרחש השלב הזה לאחר שההתרגשויות מן החתונה פגו, ולעתים קרובות קורה הדבר עם הולדתו של הילד הראשון, עם קניית הדירה הראשונה, או ברגע בו מוצאים את עצמם בני הזוג בחיי השגרה.

חלק ניכר מן הזוגות מתגרש בשלב הזה. ההתפקחות קשה מידיי. הפנטזיה היתה מתוקה מידיי. הקושי בהתמודדות עם הפער - גדול מידיי. אך גם אלה שמחליטים להשאר יחד, מתקשים להתמודד עם האכזבה, ומנסים בכל דרך לשנות ולתקן את המצב. ברוב המקרים נעשה הדבר באמצעות נסיונות לשנות ולתקן זה את זה, להחזיר את המצב לקדמותו, לדרוש שבן הזוג יתנהג 'כמו פעם', ירגיש כמו פעם, ובעיקר, יגרום לנו להרגיש כמו פעם... בן הזוג ניתפס כאשם במה שהתקלקל, והוא נידרש לשנות, לאלתר, את התנהגותו, את מחשבתו ואפילו - את רגשותיו... הנסיונות הללו שעלולים להמשך שנים, יכולים להסתיים באחת משלוש דרכים:  גרושין, מתוך טענה ש 'ניסינו הכל, אבל אין מה לעשות, ובן הזוג לעולם לא ישתנה'; השלמה עם המצב מתוך פשרה, וויתור, והבנה ש 'אלה הם החיים' ; פנייה לאימון וייעוץ זוגי. 

במקרה השלישי מגיעים בני הזוג אלי - אל חדר האימון והייעוץ הזוגי. בדרך כלל הם בעיצומו של הקרב, וכל אחד מהם טוען בתוקף - שאם השני ישתנה - הכל יהיה בסדר.. תפקידי, לדעתם - הוא לעזור לשני להבין, שעליו להשתנות. תפקידי, לדעתי - הוא לעזור להם להפוך את הפנטזיה לחלום - ואת החלום - למציאות אותה יוכלו להגשים יחד.

ההתפקחות השניה

השלב הראשון בעבודתי, כמאמנת ויועצת זוגית, הוא שלב שאני קוראת לו - ההתפקחות השניה. בהתפקחות הראשונה 'גילו' בני הזוג, כאילו לראשונה, את הפגמים והשונות בינהם. בהתפקחות השניה, שהם חווים בחדר העבודה שלי, הם מגלים שאף אחד מהם לא באמת השתנה, שכל מה שהם רואים עתה - היה שם גם קודם, ושהדבר היחיד שכן השתנה הוא נקודת המבט מתוכה הם בוחרים להתבונן עתה על בן הזוג. בשלב הזה הם נזכרים במאבקים שהיו בינהם בתחילת הדרך, ובאופן בו הקלו בהם ראש בעבר. הם נזכרים שהשוני, היה שם תמיד, אלא שמה שהיה 'קסום', 'תמים', או 'חמוד' בעבר - נתפס עתה כ 'חסר אחריות', 'לא בוגר', ו 'טיפשי'. ולחילופין - מה שהיה 'יציב', 'מבוסס' ו 'בטוח' בעבר - נתפס עתה כ 'קר', 'מנוכר', ו 'מרוחק'..

הגילוי הזה אינו גילויי נוח, שכן הוא מחזיר את האחריות לידים שלנו... להפסיק להאשים: אחד המכשולים המרכזיים, במערכת יחסים זוגית, ובנסיון 'לתקן אותה' הוא מכשול ההאשמות ההדדיות. הנטייה הקבועה והאוטומטית לתלות את האשמה בשני, חוסמת את התובנה החשובה והמשמעותית ביותר בזוגיות, ובחיים בכלל. מדובר בתובנה, שאנחנו יוצרים את המציאות שלנו, מתוך התפיסות שלנו, במודע ובלא מודע, ולכן - רק לנו היכולת לשנות אותה. תובנה זו אינה נוחה, כי היא מחזירה את הכדור לידים שלנו, וגורמת לנו להבין, שאין את מי להאשים. מצד שני זו התובנה המעצימה ביותר, שכן היא מלמדת אותנו שהכוח - בידיים שלנו.

ברגע שבוחרים, במודע, להחליף את הנטיה להאשים, ומוכנים להגיד: אני יצרתי את הזוגיות שלי, על הטוב ועל הרע שבה, אזי סלולה הדרך לפתרון הקונפליקטים בזוגיות. השלב השני בעבודה הזוגית, הוא, אם כן, השלב בו צריכים בני הזוג לקחת אחריות על עצמם ועל הזוגיות שיצרו יחד, ולהפסיק לראות בבן זוגם את האשם במה שקורה. כאשר מבינים בני הזוג, שהם בחרו בבן זוגם, למרות ש 'הפגמים' שהם רואים בו עתה, כבר היו שם בעבר, נאלץ כל אחד מהם לשאול את עצמו שאלות חשובות, כמו - מדוע בחרתי דווקא באדם הזה? מה יש לו לתרום לחיי? מה הוא מייצג ומסמל עבורי? וגם - איך הזוגיות שיצרתי קשורה להתנהגויות שלי? איך היא קשורה למערכת התפיסות והאמונות שלי? ומה אני יכול וצריך לעשות על מנת לשנותה?

לקיחת אחריות אמפטית

ברגע שכל אחד מבני הזוג מוכן לקחת על עצמו את האחריות על הזוגיות המשותפת, ניתן להתחיל לסלול יחד הווה ועתיד טובים יותר. כאן מתחילים בני הזוג יחד את הדרך המשותפת שלהם. זוהי דרך שמתחילה בגילוי עצמי, ממשיכה בגילוי הדדי, ומסתיימת בשינוי. זוהי דרך בה בוחר כל אחד מבני הזוג מי הוא רוצה להיות, ומה הוא רוצה להביא לזוגיות. זוהי דרך בה בונים יחד חלום זוגי, המתבסס על הבנה עצמית, והבנה הדדית, והוא מחליף את הפנטזיה הריקה, של 'סיפור סינדרלה'. אני מאמינה שכל אחד יכול וראוי ליצור לעצמו בדיוק את הזוגיות בה הוא רוצה. על מנת לעשות זאת - גם אתם צריכים להאמין, שאתם באמת מסוגלים ושהמפתח לשינוי אמיתי נימצא בידיים

שלכם,

כנרת טל מאיר.

מאמנת אישית, זוגית ומשפחתית, ומטפלת רוחנית.