לדעת את הרגע 

לדעת את הרגע

אקטואליה היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי. כאשר התהליך מסתיים או האירוע מתרחק הוא כבר לא נחשב לאקטואליה אלא להיסטוריה. ...היסטוריה הוא סיפור חד צדדי...כך שאם אנחנו ניקח את ההיסטוריה שלפני 100 שנה מבלי לשמוע את הכותב של ההיסטוריה זה לא יהיה אקטואליה אלא יהיה מחזמר...דהיינו, אנחנו מעבירים את הזמן שנותר לנו לשהות בעולם הזה מבלי לדעת מה אנחנו עושים בעולם הזה...כיצד עושים היסטוריה לאקטואליה?....

ניקח לנו משפט מההיסטוריה הרחוקה שאומר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". המשפט נכתב בגוף שלישי, דהיינו, זה שכתב את המשפט חווה את מה שכתב, או לחילופין, הוא ראה איך נעשתה העבודה ומתאר לנו בראש פרק איך נעשתה העבודה. מכאן אם אנחנו רוצים להגיע להגדרת אקטואליה אנחנו צריכים למצוא את כותב המשפט או לחילופין לדעת מילה אחת מן המשפט שמתרחשת בזמן נוכחי...

כך שאם ניקח מילה אחת מן המשפט ההיסטורי שהוא הקים את כל המשפט ונהפוך אותו לזמן נוכחי – זאת תהיה אקטואליה לשמה.

אלהים – בזמן הנוכחי אנחנו לא מתייחסים לכל ההיסטוריה, אלא אנחנו ניקח את המילה אלהים ונפצל אותה לשתיים ונקרא לו: "אלה – ים". כל אדם ואדם בזמן הנוכחי יש לו תורה משלו, יש לו את החכמה שלו, את המציאות שלו...כך לכל המכלול הזה נקרא לו – ים. בתוך הים של כל אדם ואדם נמצאים "אלה".

א – יצחק, כתף שמאל, נקבה, דין.

ב – אברהם, כתף ימין, זכר, חסדים.

ג – יעקב, חזה, המכריע בניהם.

ד – משה, ירך ימין, האות ק' מאותיות שקר.

ה – אהרון, ירך שמאל, האות ר' מאותיות שקר.

ו – יוסף, אברי המין, האות ש' מאותיות שקר.

כך שכל אדם ואדם מתוך הים שלו קיים בהם אלה – וכך כל אדם ואדם אלהים. כך שבזמן הנוכחי אנחנו יכולים לדון "אקטואליה". אלהים ברא את האדם – והאדם ברא את  אלהים".

התורה שנקרא לה ים, שהיא שייכת לכל אדם ואדם לפי חכמתו הדבר הראשון שהיא מוציאה מתוך אלה הם: "שקר"! על כן כל אדם ואדם לא מדבר בשמו אלא בגוף שלישי – "הוא אמר". אבל אם נצא מתוך הנחה: "השקר הוא לא האויב של האמת". כך שאם כל אדם ואדם ידבר מתוך שמו וכל השומע אותו ידע שזה לא השקר אלא האמת שלו ויתקן את האמת של חברו מתוך השקר שלו – זאת תהיה אקטואליה  לשמה.

לאחר השקר מתגלה שלוש נקודות הבאות של אלה והם: "זכר ונקבה והמכריע בניהם". שזו תוצאה של החכמה שלנו, המציאות שלנו, הזמן הנוכחי...כך שמה שאנחנו רואים היום הזה בזמן הנוכחי הזה: "הזוגיות ביקום היא בדרגה הנמוכה ביותר". כך שקל מאוד להגיע למסקנה: "מי שלנו ואלה שיצאו מתוך המי שלנו שבכללותם נקרא לו אלוהים – הוא שקרן או לחילופין זו האמת שלו. כך שמכל זה הגיעו שבני אדם חיים בעולם הזה תחת משטר של אלהים השקרן, הפחדן – שהוא נקרא אלוהי החושך.

"כדי לדעת את האלהים – צריך להיות אלהים" . כך אני טוען – וכך אני מוכיח בספרי "מלחמת הרוח בחומר". הספר בעיני נקרא היסטוריה מלשון עבר, אני נמצא מולכם בכל רגע ורגע שנקרא הווה, כל תוצאה ותוצאה שנוכל לקבל מהעבר וההווה יקרא עתיד. כך שהעבר וההווה והעתיד הוא תמיד יהיה הווה – זאת נקראת אקטואליה.

בחיי הראשונים עד גיל 50 תמיד שאלתי שאלות אקטואליות לזמן השאלה, דוגמא: כל דבר גרוע שעומד להתרחש במשפחתי – וכל דבר טוב. היו באים להודיע לי על מה שמתרחש והיה מתרחש באותו יום. הדבר הזה לא היה ברור לי ושאלתי שאלה כזו: "הנשמה שבאה להודיע לי מה שעומד להתרחש היא צריכה לקבל אישור, כך שברגע שהיא הולכת לקבל אישור, היא מבקשת אישור מהזכות שיש לה או מהזכות שיש למקבל ההודעה". התשובה הייתה: נסתרות דרכי האל, תתרום כסף לבית כנסת, תעשה ברכת הגומל, צירוף מקרים...

באחד מעבירות המוסר שבהם הואשמתי התחיל להתנהל דיון בבית המשפט באישום: "הדפסת כסף והפצתו". כאשר השופט התחיל להקריא לי את כתב האישום שבהם מאשימה אותי התובעת ולבסוף ביקש את חוות דעתי אם אני מודה או לא מודה, תשובתי הייתה, כבוד השופט מקריא לי מה שהתובעת הדפיסה ונתנה את זה בידו, כך שהשאלה שאני שואל היא לכבוד השופט ולא לתובעת והיא: היכן כתוב במערכת המשפטית שאסור לעשות את מה שהתובעת אומרת שעשיתי – ואם כתוב אסור מדוע אמרו אסור". מיד השופט פנה אל התובעת וביקש ממנה להסתדר מחוץ לכותלי בית המשפט...מיד שאלתי את עצמי שאלה: "מי זה שמלמד אותך לאמור את מה שאתה אומר ואף פעם לא למדת את מה שאתה אומר"? הרבה מאוד תשובות קיבלתי ואף תשובה אחת לא הייתה אקטואלית לשאלה...

היום הזה בתקופת זמן גשמי של שבע שנים מלווה בספרי: "מלחמת הרוח בחומר". מראה, כיצד נכנסתי למערכת דין הקשה ביותר שקיימת ביקום שנאמר: "העולם נברא בדין" ויצאתי ממנו רק לאחר שהצלחתי לדעת את השקר. כך שאם כל אדם ואדם ילמד לצאת מתוך השקר שלו אז הוא ידע את הנפש שלו. כך שהנפש עומדת מול מציאות: "תשר'ק". שהמשמעות, מדוע השקר יוצא ראשון מתוך התורה שלנו. כך שספרי לא מדבר בגוף שלישי אלא בגוף ראשון "אני". כך שאם אני טוען: "אני משיח" ואתם טוענים הוא אמר שלא יכול להיות, אני מוכן לשבת ולדבר בשמי מול כול אדם שמדבר בשם ההוא כך שאני מתקן את ההוא ואת זה שמדבר בשם ההוא וכל זה לשם שמים שזה נקרא: "שולחן שקם לשם שמים סופו להתקיים". או בשפה המודרנית – אקטואליה.

"הפחד היחידי שקיים אצל האדם – הוא להפסיד את הפחד"