יוגה צחוק כשיטת טיפול בהפרעות קשב וריכוז - ADD ו ADHD
מאת: אלכס סטרניק , יוזם מועדוני הצחוק בישראל. מאמן בכיר של מדריכי יוגה צחוק. ביה"ס לבריאות הציבור, מסלול MPH, האוניברסיטה העברית.
לפני שאסביר את הרציונל כלפי הטענה למעלה יש להסביר מה זה יוגה צחוק בכלל.
ייחודה של השיטה: ביוגה צחוק כל אחד צוחק, בלי סיבה ובלי הומור. בדיוק כמו שילד צוחק ביום הוולדו.
הפעילות מחזקת את המערכת החיסונית ומערכות גוף-נפש אחרות. יוגה צחוק מאפשרת לנו להשתחרר מכל המעצורים אותם צברנו מילדותינו ואילך, ולהרגיש חופשיים ומשוחררים, צוחקים עד אין קץ. ללא סיבה. ללא בדיחה. כך סתם. הגוף איננו מבדיל בצחוק מותנה בהומור ובצחוק בלתי מותנה שנעשה באמצעות תרגילים פיזיים של תנועה. הצחוק הטכני מהר מאוד הופך להיות לאמיתי ומידבק כשמדובר בקבוצה הצוחקת יחדיו (כי תמיד יהיה מישהו שיגלגל את האחרים).
היתרונות הבריאותיים של הצחוק בכלל הם: חיזוק המערכת החיסונית, ירידה בייצור הורמוני סטרס, שיפור סיבולת לב-ריאה ושינוי ההסתכלות על החיים. כמו כן שיפור היצירתיות, הדימוי והבטחון העצמי, שיפור הריכוז, שיפור קשרים בין אישיים ועוד.
השיטה פותחה ע"י ד"ר מאדאן קטריה מבומביי לפני 11 שנה, כאשר ד"ר קטריה הצליח ליצור קבוצה שתצחק יחד דרך סיפורי בדיחות. אבל אחרי 10 מפגשים כאלו נגמרו כל הבדיחות ואנשים רצו לעזוב. ד"ר קטריה הבין שהומור זו לא הדרך לצחוק בלתי מותנה ונזכר במאמר שקרא שאומר "שהגוף לא מבדיל בין סוגי צחוק, מאולץ או אמיתי". ד"ר קטריה פיתח שיטה שמבוססת על תרגילי גוף ותנועה בהתאם להווי של הרחוב ההודי, בשילוב תרגילי נשימה יוגית ומתיחות. הוא קרא לזה "יוגה צחוק" וכאשר הוא הפעיל את האנשים בקבוצתו המאוכזבת , הם התחילו לצחוק בלי סיבה וכך זה התגלגל בכל הודו עד שזה הגיע למערב כמו כל דבר.
כפי שהבנתם מדובר בשיטה מאוד דינמית. צחוק דרך תנועה. קל מאוד לשלוט בגוף יחסית לנפש. קשה לאדם מערבי שגם אם איננו היפראקטיבי במושגים קליניים לשבת שעה שלמה במדיטציה ולא לחשוב בד"כ אם הוא מנסה כך , אזי כל המחשבות צצות לפתע. גם אושו דיבר על כך שלאדם מערבי מדיטציה מזרחית היא קשה יותר כי הוא יותר היפראקטיבי באופיו ולכן מדיטציה בתנועה יכולה להיות מתאימה יותר. כל מדיטציה בתנאי שהיא מתאימה לאופי המתרגל מביאה לרוגע בסופו של דבר. לעומת זאת, בזמן של תנועה ודינמיקה, או ריקוד, לפתע יש שחרור מנטלי שאנו לא מודעים לו. ניקוי מנטלי זה נקרא קטרזיס. כשצוחקים למשל , המח משחרר אופיאטים טבעיים שנקראים אנדורפינים ואנו מרגישים מאושרים כך שבאמת "אין לנו זמן להיות טרודים בצרות החיים". זו הפילוסופיה של motions create emotions
שיטה זו בהחלט נותנת במה לפורקן והשתטות אך כיוון שהפעילות היא גם אירובית, המח נרגע בתום הפעילות ואז מורגש גם שקט ועכשיו אנו יכולים להמשיך להגיון מאחורי הכנסת השיטה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
הבעיה עם ילדים היפראקטיביים שלומדים בביה"ס הוא חוסר דינמיקה. כל יום משעה 8 בבוקר ועד 2 בצהריים רק יושבים וכותבים, ישנה רוטינה שהיא מזיקה לחלק המנטלי שלהם, היא לא מתאימה לאופי הדינמי שלהם (שגם אין צורך לדכא אותו אלא לעבוד איתו). התוצאה היא שעמום, ושעמום גורם לסטרס וסטרס גורם לרצון לפורקן והפורקן הזה מתבטא בד"כ בכל מיני התנהגויות שליליות כולל אלימות כלפי מורים ותלמידים, שלא נדבר על חוסר ריכוז שנובע מכך שהמח כבר "עייף" מהסטגנציה ומחפש גירויים חדשים, חוסר רצון לעשות שיעורים ולבוא לביה"ס. ביוגה צחוק אנו משחררים ומשתחררים דרך צחוק דינמי. ילדים היפראקטיביים צריכים לשחרר דרך דינמיקה (ולא סטגנציה ואז הם נרגעים. הטיפול התרופתי עושה זאת בדרך מלאכותית וקלה יותר, תוך שינוי המאזן הביוכימי בגוף, ומצד שני אי אפשר בבת אחת להפסיק טיפול שכזה. מתוך נסיוני עם ילדים בהנחיית סדנאות יוגה צחוק, ילדים נוטים לשתף פעולה ולצחוק לאורך זמן מבלי להתעייף. ילדים היפראקטיביים עושים זאת זמן ארוך עוד יותר. אך הפלא ופלא, בתום הסדנא הם רגועים ונעימים יותר, אין יותר על מה לרתוח ולזעום כי הכל נפרק דרך הצחוק והדינמיקה והג"יבריש. מה גם שהם נהיים ידידותיים יותר כלפי סביבתם האנושית. ועכשיו אולי יהיה להם קל יותר להתיישב וללמוד קצת.
אני מציע להכניס תרגול קבוע של יוגה צחוק בבתי ספר ובעיקר בקרב ילדים הסובלים מ ADHD. יוגה צחוק תשבור את השגרה המונוטונית בבית הספר ותכניס שינוי בלו"ז של היום. אני מוכן לאמן את המורים לבצע את הפעילות וכן לעבוד עם הילדים. יש לזכור שרצוי שהפעילות תהיה יומיומית ועל חשבון מערכת השעות.
על אלכס סטרניק: אלכס סטרניק. החל משנת 2003 למד ותרגל יוגה צחוק בהודו ואתיופיה ועבד עם אוכלוסיות חולות. ממביאי השיטה לארץ ויוזם מועדוני היוגה הצחוק בישראל, מקימו של מועדון היוגה צחוק הירושלמי הראשון בארץ, אחד משני מארגני ביקורו של ד"ר מאדאן קטריה ("גורו הצחוק") בדצמבר 2004. בעל נסיון של שלוש שניםבהנחיית השיטה. הוסמך ע"י ד"ר קטריה להכשיר מדריכי יוגה צחוק. מעביר קורסי הכשרת מדריכים, סדנאות פרטיות וימי עיון בחברות וועדי עובדים. מקדם את נושא הצחוק כמגשר פערים בין יהודים וערבים ומייצג את ה"יוגה צחוק" בפסטיבל הסולחה השנתי.
בעל תואר ראשון בתזונה וסטודנט לתואר שני לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.
להזמנת סדנאות וקורסים: 0524343964 http://www.laughter.co.il
מאת: אלכס סטרניק , יוזם מועדוני הצחוק בישראל. מאמן בכיר של מדריכי יוגה צחוק. ביה"ס לבריאות הציבור, מסלול MPH, האוניברסיטה העברית.
לפני שאסביר את הרציונל כלפי הטענה למעלה יש להסביר מה זה יוגה צחוק בכלל.
ייחודה של השיטה: ביוגה צחוק כל אחד צוחק, בלי סיבה ובלי הומור. בדיוק כמו שילד צוחק ביום הוולדו.
הפעילות מחזקת את המערכת החיסונית ומערכות גוף-נפש אחרות. יוגה צחוק מאפשרת לנו להשתחרר מכל המעצורים אותם צברנו מילדותינו ואילך, ולהרגיש חופשיים ומשוחררים, צוחקים עד אין קץ. ללא סיבה. ללא בדיחה. כך סתם. הגוף איננו מבדיל בצחוק מותנה בהומור ובצחוק בלתי מותנה שנעשה באמצעות תרגילים פיזיים של תנועה. הצחוק הטכני מהר מאוד הופך להיות לאמיתי ומידבק כשמדובר בקבוצה הצוחקת יחדיו (כי תמיד יהיה מישהו שיגלגל את האחרים).
היתרונות הבריאותיים של הצחוק בכלל הם: חיזוק המערכת החיסונית, ירידה בייצור הורמוני סטרס, שיפור סיבולת לב-ריאה ושינוי ההסתכלות על החיים. כמו כן שיפור היצירתיות, הדימוי והבטחון העצמי, שיפור הריכוז, שיפור קשרים בין אישיים ועוד.
השיטה פותחה ע"י ד"ר מאדאן קטריה מבומביי לפני 11 שנה, כאשר ד"ר קטריה הצליח ליצור קבוצה שתצחק יחד דרך סיפורי בדיחות. אבל אחרי 10 מפגשים כאלו נגמרו כל הבדיחות ואנשים רצו לעזוב. ד"ר קטריה הבין שהומור זו לא הדרך לצחוק בלתי מותנה ונזכר במאמר שקרא שאומר "שהגוף לא מבדיל בין סוגי צחוק, מאולץ או אמיתי". ד"ר קטריה פיתח שיטה שמבוססת על תרגילי גוף ותנועה בהתאם להווי של הרחוב ההודי, בשילוב תרגילי נשימה יוגית ומתיחות. הוא קרא לזה "יוגה צחוק" וכאשר הוא הפעיל את האנשים בקבוצתו המאוכזבת , הם התחילו לצחוק בלי סיבה וכך זה התגלגל בכל הודו עד שזה הגיע למערב כמו כל דבר.
כפי שהבנתם מדובר בשיטה מאוד דינמית. צחוק דרך תנועה. קל מאוד לשלוט בגוף יחסית לנפש. קשה לאדם מערבי שגם אם איננו היפראקטיבי במושגים קליניים לשבת שעה שלמה במדיטציה ולא לחשוב בד"כ אם הוא מנסה כך , אזי כל המחשבות צצות לפתע. גם אושו דיבר על כך שלאדם מערבי מדיטציה מזרחית היא קשה יותר כי הוא יותר היפראקטיבי באופיו ולכן מדיטציה בתנועה יכולה להיות מתאימה יותר. כל מדיטציה בתנאי שהיא מתאימה לאופי המתרגל מביאה לרוגע בסופו של דבר. לעומת זאת, בזמן של תנועה ודינמיקה, או ריקוד, לפתע יש שחרור מנטלי שאנו לא מודעים לו. ניקוי מנטלי זה נקרא קטרזיס. כשצוחקים למשל , המח משחרר אופיאטים טבעיים שנקראים אנדורפינים ואנו מרגישים מאושרים כך שבאמת "אין לנו זמן להיות טרודים בצרות החיים". זו הפילוסופיה של motions create emotions
שיטה זו בהחלט נותנת במה לפורקן והשתטות אך כיוון שהפעילות היא גם אירובית, המח נרגע בתום הפעילות ואז מורגש גם שקט ועכשיו אנו יכולים להמשיך להגיון מאחורי הכנסת השיטה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
הבעיה עם ילדים היפראקטיביים שלומדים בביה"ס הוא חוסר דינמיקה. כל יום משעה 8 בבוקר ועד 2 בצהריים רק יושבים וכותבים, ישנה רוטינה שהיא מזיקה לחלק המנטלי שלהם, היא לא מתאימה לאופי הדינמי שלהם (שגם אין צורך לדכא אותו אלא לעבוד איתו). התוצאה היא שעמום, ושעמום גורם לסטרס וסטרס גורם לרצון לפורקן והפורקן הזה מתבטא בד"כ בכל מיני התנהגויות שליליות כולל אלימות כלפי מורים ותלמידים, שלא נדבר על חוסר ריכוז שנובע מכך שהמח כבר "עייף" מהסטגנציה ומחפש גירויים חדשים, חוסר רצון לעשות שיעורים ולבוא לביה"ס. ביוגה צחוק אנו משחררים ומשתחררים דרך צחוק דינמי. ילדים היפראקטיביים צריכים לשחרר דרך דינמיקה (ולא סטגנציה ואז הם נרגעים. הטיפול התרופתי עושה זאת בדרך מלאכותית וקלה יותר, תוך שינוי המאזן הביוכימי בגוף, ומצד שני אי אפשר בבת אחת להפסיק טיפול שכזה. מתוך נסיוני עם ילדים בהנחיית סדנאות יוגה צחוק, ילדים נוטים לשתף פעולה ולצחוק לאורך זמן מבלי להתעייף. ילדים היפראקטיביים עושים זאת זמן ארוך עוד יותר. אך הפלא ופלא, בתום הסדנא הם רגועים ונעימים יותר, אין יותר על מה לרתוח ולזעום כי הכל נפרק דרך הצחוק והדינמיקה והג"יבריש. מה גם שהם נהיים ידידותיים יותר כלפי סביבתם האנושית. ועכשיו אולי יהיה להם קל יותר להתיישב וללמוד קצת.
אני מציע להכניס תרגול קבוע של יוגה צחוק בבתי ספר ובעיקר בקרב ילדים הסובלים מ ADHD. יוגה צחוק תשבור את השגרה המונוטונית בבית הספר ותכניס שינוי בלו"ז של היום. אני מוכן לאמן את המורים לבצע את הפעילות וכן לעבוד עם הילדים. יש לזכור שרצוי שהפעילות תהיה יומיומית ועל חשבון מערכת השעות.
על אלכס סטרניק: אלכס סטרניק. החל משנת 2003 למד ותרגל יוגה צחוק בהודו ואתיופיה ועבד עם אוכלוסיות חולות. ממביאי השיטה לארץ ויוזם מועדוני היוגה הצחוק בישראל, מקימו של מועדון היוגה צחוק הירושלמי הראשון בארץ, אחד משני מארגני ביקורו של ד"ר מאדאן קטריה ("גורו הצחוק") בדצמבר 2004. בעל נסיון של שלוש שניםבהנחיית השיטה. הוסמך ע"י ד"ר קטריה להכשיר מדריכי יוגה צחוק. מעביר קורסי הכשרת מדריכים, סדנאות פרטיות וימי עיון בחברות וועדי עובדים. מקדם את נושא הצחוק כמגשר פערים בין יהודים וערבים ומייצג את ה"יוגה צחוק" בפסטיבל הסולחה השנתי.
בעל תואר ראשון בתזונה וסטודנט לתואר שני לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.
להזמנת סדנאות וקורסים: 0524343964 http://www.laughter.co.il
אל כס הצחוק- אלכס סטרניק- ממביאי היוגה צחוק לישראל ומאמן בכיר של מנחים בשיטה.
סדנאות ג'יבריש ויוגה צחוק
Non Verbal Communication
http://www.laughter.co.il
סדנאות ג'יבריש ויוגה צחוק
Non Verbal Communication
http://www.laughter.co.il
