ארגוני בריאות וזכויות אדם ברחבי בעולם, מביעים דאגה מחתימתה של הודו, יצרנית התרופות הגנריות השלישית בגודלה בעולם, על חוקי הפטנטים הבינלאומיים. עד אמצע שנות 2000 לא צייתה הודו לחוקי הסחר הבינ"ל, האוסרים על ייצור ושיווק תרופות גנריות למשך 20 שנה מיום רישומה של התרופה המקורית כפטנט. אי ציותה של הודו לחוקי הגנת הפטנט של חברות תרופות מערביות אפשר לאוכלוסיה נרחבת בכל העולם ליהנות מטיפול תרופתי למחלות שונות (ביניהן איידס) במחירים נמוכים משמעותית ממחירי התרופה המקורית.
בשנות ה-70 חלה עלייה משמעותית במחירי התרופות, שהפכו ללא נגישות לתושבי התת יבשת הענייה.
לנוכח דאגה לרווחת התושבים, החליטה הממשלה, כי חברות הודיות לא יצטרכו להיות כפופות לאישורים או מגבלות כלשהן בעקבות ייצור תרופות המוגנות תחת חוקי הפטנטים. החלטה זו הינה הסיבה העיקרית לקיומן של חברות גנריות רבות בהודו.
בנוסף, על מנת להבטיח את המטרה, כלומר תרופות להמונים, הציבה ממשלת הודו פיקוח חמור על מחירי התרופות, מחיר אשר היה נמוך לאין שעור, בהשוואה למחירים במערב.
כתוצאה מכך, פיתחו ההודים מומחיות ייחודית. החברות ההודיות התמקצעו בעיקר בלחקור ולפתח תרופות שכבר נחקרו ופותחו, הם למדו כיצד לייצר תרופות של אחרים במינימום עלות. כיום, ידועות החברות ההודיות ברחבי העולם, כמומחיות בייצור תרופות גנריות בעלות נמוכה.
עם כניסתה לארגון הסחר הבינלאומי, חתמה הודו על הסכם להגנת הקניין הרוחני בעולם. ההסכם חייב את הפירמות ההודיות לכבד חוקי פטנט מיום החתימה, כלומר פטנטים שהוצאו משנת 1995. החברות ההודיות יאלצו לפיכך, לכבד את זכויות הקניין הרוחני של חברות זרות, המוגנות ברישום פטנט, כמקובל בעולם.
יחד עם זאת, על פי ההסכם מדינות מתפתחות יזכו לארכה של 5 שנים להחלת החוקים. בנוסף, במקרים פרטיים, בשל אינטרסים כאלו ואחרים, ניתן יהיה להאריך את הארכה לתקופה של 5 שנים נוספות - עד שנת 2005, כפי שאירע במקרים רבים. משמעות הדבר, התייקרות משמעותית במחירי התרופות, והפיכת השוק המקומי לפחות אטרקטיבי.
כתוצאה מכך, מאז שנת 2001 תחילת ההחלה של ההסכם שנחתם, שילשו פירמות הודיות את כמות הבקשות לאישורים, לשיווק תרופות גנריות מחוץ להודו. חברות התרופות הגנריות ההודיות הבינו, כי בעיקר צרכני המערב, יכולים לרכוש את התרופות במחירים החדשים. עם זאת, חשוב לציין, כי בשל העלויות הנמוכות לפירמות ההודיות, מוצריהם משווקים מחוץ למדינה במחירים אטרקטיביים.
על פי נתוני הבנק השוויצרי UBS, מחזיקות החברות ההודיות במספר אישורי ה-FDA הרב ביותר, עבור פירמות מחוץ לארה"ב.
עתידה של תעשיית התרופות הגנריות ההודית אינו ברור, יתכן והפירמות ההודיות יוכלו להמשיך למכור תרופות להודים, תוך הפרת חוקי פטנטים, במחירים מסובסדים.
בפיתוח תרופות חדשות היתרון ההודי ינבע ממומחיותם לייצר כל תרופה בצורה יעילה - כלומר זולה יותר מאשר במערב. בנוסף, ככל הנראה, הפירמות ההודיות ייהנו מחופש פעולה רב יותר מתחום הניסוי והמחקר בתחום, שעה שבמערב כל דבר הקשור להנדסה גנטית, מעורר רגשות מעורבים. מי שיבחן את התנהלות ממשלות הודו מול חברות הפרמצבטיקה המקומיות, יבין כי חברות אלו יזכו לכל סיוע אשר יבקשו.
בשנות ה-70 חלה עלייה משמעותית במחירי התרופות, שהפכו ללא נגישות לתושבי התת יבשת הענייה.
לנוכח דאגה לרווחת התושבים, החליטה הממשלה, כי חברות הודיות לא יצטרכו להיות כפופות לאישורים או מגבלות כלשהן בעקבות ייצור תרופות המוגנות תחת חוקי הפטנטים. החלטה זו הינה הסיבה העיקרית לקיומן של חברות גנריות רבות בהודו.
בנוסף, על מנת להבטיח את המטרה, כלומר תרופות להמונים, הציבה ממשלת הודו פיקוח חמור על מחירי התרופות, מחיר אשר היה נמוך לאין שעור, בהשוואה למחירים במערב.
כתוצאה מכך, פיתחו ההודים מומחיות ייחודית. החברות ההודיות התמקצעו בעיקר בלחקור ולפתח תרופות שכבר נחקרו ופותחו, הם למדו כיצד לייצר תרופות של אחרים במינימום עלות. כיום, ידועות החברות ההודיות ברחבי העולם, כמומחיות בייצור תרופות גנריות בעלות נמוכה.
עם כניסתה לארגון הסחר הבינלאומי, חתמה הודו על הסכם להגנת הקניין הרוחני בעולם. ההסכם חייב את הפירמות ההודיות לכבד חוקי פטנט מיום החתימה, כלומר פטנטים שהוצאו משנת 1995. החברות ההודיות יאלצו לפיכך, לכבד את זכויות הקניין הרוחני של חברות זרות, המוגנות ברישום פטנט, כמקובל בעולם.
יחד עם זאת, על פי ההסכם מדינות מתפתחות יזכו לארכה של 5 שנים להחלת החוקים. בנוסף, במקרים פרטיים, בשל אינטרסים כאלו ואחרים, ניתן יהיה להאריך את הארכה לתקופה של 5 שנים נוספות - עד שנת 2005, כפי שאירע במקרים רבים. משמעות הדבר, התייקרות משמעותית במחירי התרופות, והפיכת השוק המקומי לפחות אטרקטיבי.
כתוצאה מכך, מאז שנת 2001 תחילת ההחלה של ההסכם שנחתם, שילשו פירמות הודיות את כמות הבקשות לאישורים, לשיווק תרופות גנריות מחוץ להודו. חברות התרופות הגנריות ההודיות הבינו, כי בעיקר צרכני המערב, יכולים לרכוש את התרופות במחירים החדשים. עם זאת, חשוב לציין, כי בשל העלויות הנמוכות לפירמות ההודיות, מוצריהם משווקים מחוץ למדינה במחירים אטרקטיביים.
על פי נתוני הבנק השוויצרי UBS, מחזיקות החברות ההודיות במספר אישורי ה-FDA הרב ביותר, עבור פירמות מחוץ לארה"ב.
עתידה של תעשיית התרופות הגנריות ההודית אינו ברור, יתכן והפירמות ההודיות יוכלו להמשיך למכור תרופות להודים, תוך הפרת חוקי פטנטים, במחירים מסובסדים.
בפיתוח תרופות חדשות היתרון ההודי ינבע ממומחיותם לייצר כל תרופה בצורה יעילה - כלומר זולה יותר מאשר במערב. בנוסף, ככל הנראה, הפירמות ההודיות ייהנו מחופש פעולה רב יותר מתחום הניסוי והמחקר בתחום, שעה שבמערב כל דבר הקשור להנדסה גנטית, מעורר רגשות מעורבים. מי שיבחן את התנהלות ממשלות הודו מול חברות הפרמצבטיקה המקומיות, יבין כי חברות אלו יזכו לכל סיוע אשר יבקשו.
