הווי מתאבק בעפר רגליהם של חכמים 

בס"ד

הווי מתאבק בעפר רגליהם של חכמים

דר' יחיאל שרמן

החכמה תלויה ברמת השאלות ולאו דווקא בתשובות. מדען טוב נחשב מי שיודע לשאול שאלות קשות או אז התשובות תהיינה ברמה נפלאה. חובתנו ליצור "תרבות" של שאילת שאלות התבונה עמוקה יותר , הבנת דבר מתוך דבר איתנה יותר באדם היודע והמיומן בשאילת שאלות השואל החכם מברר משהו אחר שונה מטריד מתוך הידוע, השאלה מעוררת ומעמיקה כדי לעודד את המוח לברר תחום נוסף בלתי ידוע ולא מוכר, כך האדם מפנים למוחו תרבות של קושיות , כך בנויים 2700 דפי הגמרא.תשובות של מחלוקות שמהותה היא שאילת שאלות חשוב להסתופף בין תלמידי חכמים מתוך ענוה , כדי שהם יעוררו בכך את האומץ להיאבק לשאול ולהקשות.

השואל מהווה מטרד רק באוכלוסיות דלות או במנהיגות עריצה, כפייתית ורעת לב , מנהיג חכם ונבון מבין שהחכמה הבינה והדעת נמצאות אצל כל יצור , הקב"ה חונן בדעת כל אדם.

מנהיג נמרץ, אמיץ, איתן וחכם מעודד מונהגיו להתווכח , לשאול, השאלות מהוות כהתנגדות, כקרב, מלחמה אינטלקטואלית כנגד המרצה המלמד, חובה עלינו ליצור אווירה של קושיות כמו הלימוד בחברותא המטפחות אנשים ללמוד ולהשכיל, ללמוד וללמד לרכוש תכונת השאלות כיצד תכונת ההקשבה לאחר, להקשיב ולהגיב לשמוע ולהקשות, להיאבק.

אומר ר' חיים מוולוזין- בפרושו על פרקי אבות בהסברו את הפסוק: "הווי מתאבק בעפר רגליהם של חכמים" מתאבק מלשון האבקות צריך כל תלמיד, בכל גיל , לחשוב , להפנים לקלוט כל דברי הרב אך להפעיל היטב המוח- כדי לנסות להגיב לשאול ולהתווכח לא להסכים סתם כך לדברי הרב עליך להיאבק בדבריו.

ר' חיים מדגיש כי אם רוצה תלמיד לשאול רבו שאלות קשות, אך חושש הוא שמא הרב אינו יודע התשובה " יתקע סכין בגרונו" ולא ישאל שמא הרב ייפגע- ייעלב. אך ממשיך ר' חיים להבהיר כי אם תלמיד זה חונך כל חייו לשאול להקשות ולברר כל הדרוש תיקון ,הרי אם הוא "תאב" לשאול שאלות כי כך הוא חונך , הרי יעבור הוא לישיבה אחרת - שם מקווה הוא שהרב יוכל להשיב לשאלתו.

אך בפרקי אבות יש המשך לפסוק: ..."מתוך עפר רגליהם" היינו כל שאלותיך את רבך, מורך, יהיו מתוך כבוד, יחס, ואנושיות היינו מתוך עפר רגליהם צריך לכבד מורך ורבך אסור לנו לפגוע בהם , אך גם מתוך נימוס והוגנות עליך להמשיך להיות יותר ויותר חכם דרך שאילת שאלות.

לא בכדי מתוך שש שאלות שנשאל אדם בהגיעו למרום, חלק מהן נוגע ישירות לתרבות של שאילת שאלות " האם פלפלת בחכמה"- פלפול הוא דרך לימוד של שאילת שאלות כל הזמן. שאלה נוספת אנו נשאל , " האם הבנת דבר מתוך דבר" האם בדרך לימודיך חידדת מוחך כך שהבנת הכלל הרעיון המרכזי יוליך מוחך הפורה והשואל - להבנת רעיונות שלא עסקת בהם אך הם קשורים לתוכן הלימודי שבו הגית.

ידוע הסיפור בבבא מציעא פד' על רב יוחנן שהצטער על מותו של ריש לקיש, ר' אלעזר בן פדת מונה במקומו של ריש לקיש כתנא המסייע לראש הישיבה ר' יוחנן.כל פעם שהיה ר' יוחנן מעלה רעיון חדשני- היה רבי אלעזר בן פדת מביא 24 טיעונים מדוע הוא צודק- ר' יוחנן, בכה ר' יוחנן- באמרו- הוי הוי... בר לקישא, שהרי כל פעם שהגעתי למשהו חדשני- היה ריש לקיש מקשה 24 קושיות ובכך השתבחה תורה.

היינו דווקא שאלותיו , אי הסכמותיו- קושיותיו, של ריש לקיש היוו את המנוף האדיר החשיבה המעמיקה שהרי שאלה טובה מוסיפה עומק להבנת כל נושא. כמובן שיש ללמוד, להשכיל, להתווכח, ולדון בין אנשים מתוך תרבות של מחלוקת, מתוך כבוד ליריב, מתוך אהבת אדם- גם אם הלימוד בחברותא - מעודדת עוד ועוד שאלות כאשר התשובות משמשות בסיסי תשתית איתנה , ניתן לבנות עליה בית נפלא של מחלוקת, הרי כל המתדיינים מבינים כי הוויכוח- המחלוקת היא לשם שמיים היא נועדה להחכים להוסיף דעת ותבונה.

בפרקי מנהיגים הנלמדים כראוי-ידוע כי מנהיג חיובי- מדרבן שאילת שאלות, מעוד אי הסכמה המלווה בנימוקים . כאשר מתקיימת ישיבת מטכ"ל , כנס מנהלי בנקים או מנהלי מחלקות ואגפים במפעל תעשייתי וכמובן בחדר המורים - בעת ישיבת מורים , ככל שהדיון סוער יותר , מלווה ברעיונות שונים אחרים ומרתקים, הרי התוצאות תהיינה מעולות יותר .

אנוכי נוהג מזה שנים רבות לבקש הבעת דעה של כל אחד מהנוכחים לגבי נושא הדיון. לעולם הפרות מישיבה מסוג זה - הם עסיסיים חדשניים ויצירתיים.

כדי להפוך אדם ליצירתי יותר ויותר יש להוסיף סביבו צוות מוחות שהתלבטו יחדיו , ויעלו דילמות אי הסכמות מתוך דיון פורה כזה- תפרחנה הפרחים היפים והריחניים ביותר.

עלינו להעריך יותר את אי ההסכמה, לעודד יותר ויותר את המתנגדים לדעתך, לפרגן לכאלה שיש להם חשיבה שונה ואחרת, לציין לשבח את הקוראים החכמים המביעים דעתם ושאלותיהם הנובעות מתוך ספרות וידע אישי שנלמד.

מוח פורח ועשיר, מוח המתפתח ומתחדש כל הזמן בתוספת קריאה ולמידה- יהא הרבה יותר יצירתי בעל משמעות. כך שמנהיג נבון ידאג שמונהגיו יקראו ישכילו ילמדו ויפרחו מבחינה אינטלקטואלית עליו לראות שכל אחד יתקדם בתחומים בהם הוא חזק, בנושאים החביבים עליו. המנהיג צריך להנהיג כמו מנצח מעולה על תזמורת. שם כל נגן מנגן על כלי משלו, כל אחד מוכשר לכלי אחר , המנצח- המנהיג יהפוך את המנגינה איכותית ביותר מכל הנגנים , אף כי הכלים שונים בין האנשים.

הקשבה - תרבות של הקשבה לכל אחד ושאלותיו מהווה את המוקד להעפיל מעלה, באשר החכמה כאמור, מצלויה אצל כל אחד, אך הנתיב התבונתי שונה.

כאשר מגיעים ליעד הנכסף מכמה נתיבים של מחשבה, הרי האושר האינטלקטואלי מביא לתוצרים המעולים ביותר.