חיבורים 

בחיפושיי אחרי משמעות... משמעות? מה זה משמעות?
אני שמתי לב שאני מחפשת בעצם בריאות, שגשוג והשלמה.
אני שואפת ומבקשת לעצמי להיות בריאה ולהרגיש טוב.
אני מבקשת להיות ברווחה כלכלית ולהיות בעשייה אשר דרכה אחווה הגשמה עצמית.
אני מבקשת להיות שלמה עם מה שאני יוצרת בחיים שלי.
אז הגעתי כמובן ליהדות שהיא המקור שלי. נולדתי יהודייה למשפחה יהודית. סבתא שלי שייכת לדור שבו לא היו חילוניים ודתיים. כל יהודי היה יהודי מאמין שאמונתו התבטאה בקיום מצוות כמו שמירת השבת, כשרות ועוד.
החברה היהודית באותם ימים נבדלה מהחברה המאמינה בדתות אחרות במנהגים ובאופן הלבוש והאכילה.
היום נבדלים היהודים זה מזה במידת קיום המצוות שלהם.
יש אשר מכסים את ראשם ומקיימים מצוות שבין האדם לשם ויש אשר מקיימים, מבחינתם, מצוות שבין אדם לחברו ורואים את התורה ומצוותיה בסיכום של שורה אחת:
"ואהבת לרעך כמוך" יהא פירוש המשפט אשר יהא עבורם.
בדרכי המשכתי ללכת ופגשתי את המנהגים האינדיאנים. קסם לי החיבור אל האדמה וכך גם קראתי לאתר שלי: אדמ אדמה. האדם בכוונה עם 'מם' רגילה כי בתחושה שלי איננו שלמים ללא האלוהי, או ההכרה באלוהי. האלוהי מתבטא באות הא. האדמה מייצגת מבחינתי את כל היצורים הברואים שעל פני הארץ, האוויר והמים; צמחים ובעלי חיים, שרצים וזוחלים, טורפים ודו חיים. כולם.

אני מוצאת את עצמי מחוברת בלב ובנשמה ל'דרך האדומה הגדולה' הלא היא הדרך של האינדיאנים וליבי נקרע בינה לבין היותי יהודייה והבטחון שלי שנולדתי יהודייה מסיבה ברורה שכרגע אינה ידועה לי.
אני לא אינדיאנית. את זה אני יודעת. אני מזדהה עם דרכם של האינדיאנים ועדין מעצם משפט זה אני מסיקה שאני לא. אני משהו חיצוני לאינדיאנים.
"החיים פשוטים, רק אני מסבכת אותם." משפט זה עלה במוחי ומייד התחברתי אל הפשטות. ביקשתי לדעת את דרכי. ביקשתי מהכח העליון, לו אני קוראת הבורא, תשובה.
לפני ימים אחדים, פגשתי לראשונה בחיי אינדיאנים מאמריקה הצפונית. כן, אינדיאנים אמיתיים בארץ ישראל. שאלתי אותם מדוע בחרו לקיים טקסים אינדיאניים דווקא אצלנו. האנשים הפשוטים האלה, אין להם אפילו את הכסף למימון הרפתקה כזאת. חבר טוב תרם שלושה כרטיסי טיסה והמשתתפים הישראלים בטקסים השתתפו בשאר ההוצאות של הקבוצה הנכבדה שכללה צ'יף אינדיאני משבט האוטה, אינדיאנית אשר מנהלת חוות אירוח ברוח האינדיאנית ועוד 4 אמריקאים שאינם ממוצא אינדיאני והולכים את הדרך האדומה הגדולה עם הצ'יף לו הם קוראים ג'וניור או אלדר ואפילו ג'יי אר. כמה כבוד יש לאיש הזה. הוא מדבר איתי בגובה העיניים, אוהב אותי ומלמד אותי בסבלנות את דרכו. בגילו המופלג הוא יושב לו שם בטיפי והולך עד הסוף בלי לוותר על שום חוק ובלי לעגל פינות לא עבורו ולא עבור אף אחד מהמשתתפים.
"הקושי הזה שעברנו יחד מראה את הנכונות שלנו ליצור שינוי."
מטרת הטקס הייתה להביא שלום על העולם. שוב אני מוצאת את עצמי במקום שאפשר שיחשב יומרני. לשבת בטיפי לילה ללא שינה וללא אוכל בניגון ותפילה וזה יביא שלום על העולם?
ג'יי אר מבהיר: "השלום מתחיל בליבנו. אנחנו נעשה שלום עם עצמנו. נקבל אותנו כמו שאנחנו. נלמד לאהוב אותנו. בהיות כל האנשים בבואות שלנו הרי שנאהב אותם. כל אחד מהם שם בחוץ מייצג משהו אצלנו. בואו נאהב."

אחד השמאנים המפורסמים כתב ספר פשוט על האהבה והחיים. תרגום של הספר לעברית הופיע לפני שנה והגיע כנראה זמני לקרוא אותו כי בבוקר שאחרי הטקס גיליתי שהמארחת שלנו היא מוציאה לאור של הספר בעברית ובדרכה הצנועה הציעה אותו לקנייה במחיר מוזל.

בעודי מסתובבת עם השאלה באשר ליהדות ולאינדיאנים ומי אני ומה אני...? וכדברי הגשש החיוור: " נשמע כמו הצהרת הון גברת קרקר..?"
הנה אני קוראת על הקשר בין היהדות לאינדיאנים. יש ממצאים ארכיאולוגים עם השפה העברית באמריקה הצפונית. סוברים שהיו שם עברים עוד לפני הויקינגים ואולי האינדיאנים הם מהשבטים האבודים. יש חוט מקשר בין היהדות ודרך החיים שלהם לבין האינדיאנים. אולי אפילו מגורי האינדיאנים באוהלים דומה או זהה לאוהלים של העברים הקדומים.
"הומיטקויה או יאסן- כולנו אחד" אומרים האינדיאנים ומשפט זה מקבל משמעות עמוקה כל כך עכשיו.

התפילות הן אותן תפילות אלא שהאינדיאנים אינם מגבילים את אוצר המילים. אין כתבים או ספרים אשר נותנים את המשפטים באופן מסודר.
לי קל יותר לזכור את מילות התפילה היהודית. כשאני מתעוררת בבוקר , אני מודה לבורא על שהשיב לי את נשמתי גם בבוקר הזה ומברכת אותו על כך שיצר אותי עם נקבים.
דבר איננו מובן מאליו מבחינתי.
"כולנו אחד" אומרים האינדיאנים ומתכוונים לכל מלה.
לכל אחד מאיתנו שם שונה למושא האמונה שלנו: אל, אלה, אלוהים, ישו, בודהא ועוד.
לכל אחד מאיתנו דרך שונה להתפלל ולהביע הערכה לכוח העליון.
האינדיאנים אומרים שכולנו בעצם מתפללים לאותו בורא. יש בורא אחד לעולם ודרכים רבות כמו שפות רבות להביע את עצמנו בפניו. את כל השפות הוא מכיר ומבין ולכולן נענה באותה מידה.
הכל בסדר. זה מה שהבורא מלמד אותנו בדרכו.