פרשת השבוע - וישב. 

פרשת השבוע "וישב" 

פרשת השבוע וישב פתחה את שבעת ימי חנוכה וכאשר כל בני העולם מחפשים ניסים ונפלאות ולא מוצאים השאלה היא: האם בני העולם מחפשים במקום הנכון או שלחילופין קיבלו מפה שגויה?!... 

ספר בראשית פרק לז פסוק א - "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען": שבעה מילים כנגד שבעה מילים שהתחילה התורה: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: וכנגד הכתובים בסוף התורה בספר דברים: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים: לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות ארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו: ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל:  וכנגד שבעה מילים שההשגחה הפרטית לימדה אותי לדעת כך שאני אדע את כול מה שאני יודע: "הכלל הראשון לדעת הוא לאהוב את הכאב".   

כאשר אדם יושב וחוקר את התורה חייב לשאול הרבה מאוד שאלות וכדי לקבל תשובות על השאלות אנחנו צריכים לעשות הכנה לגוף שיהיה מסוגל לקבל את התשובות וזה נקרא: "לחזור בתשובה"! ומי שחזר בתשובה והשיג את התשובות לשאלות ששאל הוא סיים את התשובה שזה נקרא "גמר תיקון"! ואז המילה "תשובה" חלה בו בפנמיות שלו. תשובה הם אותיות: "תשב = וה", ו"ה הם שבעה ימי הבריאה וכאשר מסיימים את מודעות ו"ה שנאמר: " בראשית פרק ב: א - ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ב - ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ג - ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות ": ופה אנחנו רואים את אותיות "שבת" שהם אותיות "תשב" ובחיבור אותיות ו"ה (השביעי) מקבלים את "תשובה" לכן נאמר: "שהתשובה נבראה לפני שנברא העולם" ועל זה נאמר: "המתנה הגדולה ביותר שנתן בורא עולם לנבראים היא "סליחה" שהם אותיות "סלח – י"ה". למי סלח? לעולם הזה ו"ה, ומה שנשאר לנו לעשות לנצל את קבלת הסליחה שלו ולהתחיל לעשות. 

נחזור לפרשה והשאלה הראשונה שאני שואל אתכם הקוראים: "מדוע זה נכתב בספר בראשית ומדוע בפרק לז? הכתוב מראה לנו את "גמר תיקון" של יעקב, דהיינו, הקו האמצעי (שופט). שהמשמעות הפיזיקאלית התעוררות הנויטרון שעל זה נאמר: "שבכול אדם ישן ענק וכאשר הענק מתעורר מתגלים כול הניסים". וכאשר הנויטרון מתעורר, דהיינו, פיצוץ האטום. אנחנו יכולים לראות בהיסטוריה את פיצוץ האטום בעיר הירושימה שנאמר: "הזפת על הכבישים רתח" וזאת ההגדרה הפיזיקאלית היתוך וביקוע שנאמר: "והייתם שניכם לבשר אחד". 

"וישב" – הרי כאשר אדם עוזב אותנו והולך למקום אחר תקופה מסוימת וכשחוזר הוא יושב ומספר לנו מה עבר עליו בתקופה שהוא לא היה איתנו את החוויות והקשיים שהיו בתקופה שלא ראינו אותו (חיים שכאלה). ואכן כדי לדעת מה עבר על האדם שעזב אותנו הם נמצאים בארבע אותיות "וישב" לגבי כול אדם ואדם על פני היקום.

"וי" דוגמא: כאשר אדם עוזב בבוקר את ביתו וחוזר בערב השאלה שנשאלת היא: "איך עבר עליך היום"? האדם מספר מה הוא הרגיש, דהיינו, מהעבר על גופו שהיא האות וא"ו ואיך פתר את כול הדברים שהוא הרגיש ואיך הוא התגבר על כול הקשיים בעזרת האות יו"ד (חכמה), וכך לגבי יום יום וכך לגבי תקופה ארוכה שהוא עוזב, משמעות, "שכל החיים מיום הולדתנו עד יום מותנו אנחנו משתמשים ומנסים לתקן את אותיות "וי". ומפה קמה השאלה מה היא הדרך (חכמה) הנכונה ביותר?... 

"וי" אם נסתכל על האותיות אנחנו נראה שהאות יו"ד (חכמה) יצאה מתוך האות וא"ו (גוף), ולפני כן היכן היו האותיות? באות נו"ן סופית "ן" שהיא בספירה 700 שהיא היום השביעי (כנסת ישראל), ומכאן אפשר לראות שהקב"ה ברא את כול הבריאה ביום השביעי שנאמר: " ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה":   ופה אנחנו רואים שהכול נמצא בתוכנו ואנחנו צריכים לחקור את הפנמיות שלנו וכך אנחנו מגעים להגדרת הקו הישר שאומר: "קו ישר הוא אוסף של אינסוף נקודות", משמעות, שבתוך הגוף שלנו יש אינסוף של עולמות מקבלים ואנחנו צריכים ללמוד אותם ולדעת אותם בסוד האותיות ובכוח האותיות (אותות וסמנים) שלזה אנחנו קוראים "ניסים". וכאשר מסיימים את מלאכת הלימוד והידע של שתי האותיות ו"י אנחנו משתמשים בשתי האותיות לאחר מכן "שב". ומה היא האות הראשונה ש שהיא נמצאת בתפילין גם בראש וגם ביד? היא הנקודה האמצעית ששם נמצאים כול הכוחות הן בגוף האדם והן בראשו שנאמר: "בכול לבבכם"... דהיינו, הלב שבגוף והלב שבראש, שמשמעות לב, הם 32 שבילי החכמה (22 האותיות + 10 הדיברות). לאחר מכן נכנסת האות ב שהתורה מתחילה בה בראשית ומסתיימת בה וזאת  ברכה וזוהי המילה ""וישב".  

"יעקב", יעקב זה מודעות, לכן כול שם שעל פני היקום יכול לרכוש את המודעות הזו "יעקב" שהכול נמצא בו. י"ב שהם שתיים עשר השבטים שהם בניו שהיא "השכינה" שהיא מודעות "אלהים" שזה הרוח. היא יצאה מתוך ע'  שהם 70 אומות העולם שנאמר: "70 פנים לתורה" ו -70 זה אינסוף הנקודות שנמצאות על פני הקו הישר (הגוף) שהם ה -700 שהם שבעה ימי הבריאה, שלמודעות הזו קוראים "מזל" שבגימטרייה 40+7+30=77 (הגוף הפיזי מול המטפיזי) ואם נכפיל את זה ב -10= 770 אנחנו נקבל את מספר הבית של "הרבי מלובביץ" . ולאחר מכן באה האות ק' שהיא מודעות משה שזו ספירה 100 , דהיינו, עושה את כולם לאחד, שזוהי יציאת מצרים שנאמר: "ובני ישראל יצאו חמושים"...חמושים במה? חמישים וחמישים שנאמר: "ויבדל אלהים בן ים (50) מתחת לרקיע לבן ים (50) מעל הרקיע (רקיע נקודה אמצעית – נקודת P ) ושניהם יחד זה 100 (הבינה = משה) וזה הוא מודעות " יעקב".  

"בארץ מגורי אביו", אם אדם יוצא מפתח-תקווה והולך לתל-אביב או לכול עיר אחרת או מדינה אחרת הרי הוא נמצא באותו מקום רק זה נראה שנוי מקום אלו העולמות המקבלים (המציאות שלי היא לא המציאות שלך), אבל בעצם אנחנו נשארים כול הזמן באותו מקום, דהיינו, באותה תרבות, משמעות, "שאנחנו אף פעם לא יוצאים מתוך ההיגיון אלא כול הזמן אנחנו נמצאים בתוך ההיגיון (בית סוהר)" ואנחנו נמצאים בנקודה אחת מתוך אינסוף נקודות שקיימים בתוכנו ולזה נקרא: "הרחבת אופקים", שהמשמעות, אנחנו מגדילים את החומות של בית-הסוהר שאנחנו יושבים בהם ובכך אנחנו גורמים שיש לנו שטח גדול יותר של תנועה (אשליה) אבל אנחנו נמצאים כול הזמן בתוך הבית-סוהר שנאמר: "האופק הוא סוף העולם". לכן הכתוב אומר: " מגורי אביו", דהיינו, ההיגיון שהכתיבו לנו, ואביו הוא הצד שמאל שהם: הדינים, החוקים, וכול מה שאנחנו רואים מול עניינו ואנחנו לא יודעים מה זה להיות נמצא (משמעות החיים), שהמשמעות, מה שאנחנו רואים זה לא מה שאנחנו רואים (פוטו מארגנה) ולזה קוראים "משחק המראות". 

"בארץ כנען": המילה בארץ היא יצאה מהמשפט הקודם שהיא " כנען" והרי אנחנו קיבלנו את הציוו על ידי משה כאשר י-ה-ו-ה מבטיח ואומר: "ונתתי בידכם את הכנענים"... ומצווה עלינו להרוג את כול הכנענים וכן לא לקחת אישה מהם (וזהו סוד גדול). לכן "כנען" זה המצוות, הדינים, אדמה שעליה צומחים ששה עצים (הגוף) שהם: ש"ס, ששה ימי הבריאה, ששה הקנים של המנורה ועלינו להרוג אותם (הם נמצאים בעולם הטומאה) כשם שציווה אותנו "השם הקדוש" להכרית כול זרע כנעני, דהיינו, לבטל את הדינים שאנחנו נמצאים בהם ע"י לימוד וידיעה ולא ע"י מלחמות, גזל, עושק, מרמה, כשם שאנחנו רואים את זה מול עניינו בכול המפלגות הדתיות בן כול הרבנים בן כול 120 חברי הכנסת ובן כול אדם ואדם שנאמר: "אדם לאדם זאב". מדוע הכנענים? הם צאצאים של חם בנו של נוח ששכב עם אביו (גלוי עריות) והיקום קיבל את המודעות הזו "תורשתי" וזה הוא "אתת מודע", שהוא נקרא, "בלעם בנו של בלק בנו של לבן" שהמנהגים של השושלת הזו נקראים "עמלק" שהם שופטים ורופאים (הם נשבעים בשם הקדוש ולא מקיימים את שבועתם). ורק לאחר שאנחנו מגיעים למודעות הזו (יעקב) המשפט ראשו סופו וסופו ראשו "וישב כנען" שזה נקרא ו"ה השכינה (בהוכחות מדעיות והוכחות גשמיות שנמצאים בתוך ספרי "מלחמת הרוח בחומר").  

 ב- אלה תלדות יעקב. דהיינו, מהנקודה הזו עד גמר התורה מספרים לנו מה שהיה כך שכול דבר שיהיה היה ומפה השיר החסידי: "והוא היה והוא הוה והוא יהיה" (אותיות א, ה, ו, י) בסוד השם הקדוש י-ה-ו-ה כאשר הוא מקבל את כול כוחותיו מהאות א' "אור" ואת זה למדתי ממורי רשב"י שנקרא: "המאור הקדוש". פה אנחנו יכולים לראות את המושג "שליטה על הגורל", דהיינו, אנחנו וכול אחד ואחד יכול לשנות את מה שעומד לקרוא בכך שאנחנו משנים את המודעות הפנימית "מודעות הגוף" שנקראת "יעקב חסר שלמות" ובכך אנחנו משנים את המודעות החיצונית עד שאנחנו מגעים למודעות "יעקב שלמות".    

ברמה הזו אנשים מנסים להסביר "שהשואה לא הייתה", ואנחנו קוראים בעיתונות שכול הזמן מסתובבים אנשים בן האוניברסיטאות ומסבירים "שהשואה לא הייתה". וברמה הזו גם אני טוען: "חורבן בית המקדש לא היה" שנאמר: " וישב יעקב". במציאות הזו לא השואה ולא חורבן בית המקדש היה קיים כך שאנחנו הבנו את זה על עצמנו, כשם שטען פרופסור מריוט מדען "אבל": "שישנם אנשים ביקום היום שהם לא יודעים שאנחנו נמצאים", ז"א, עברנו לעולם מקביל ששם יש חורבן והרס והשמדה וגזל שזה מה שאנחנו רואים ואנחנו לא יודעים לפתור את זה. למה הדבר דומה, כאשר אדם מרגיש כאבים עזים ולוקח כדור מורפיום ואין כאבים, תשאל השאלה: יש כאבים או אין כאבים? בעולם שאין כאבים לא מרגישים כאבים ומי שמרגיש כאבים הוא חי במציאות של כאבים (ארץ כנען מגורי אביו) ובמציאות הזו של "העולם הזה" יש שואה, חורבן בית המקדש, רמאות, מוכרים תורה בכסף, עולם השקר והחושך, עולם היתר ואיסור, עולם הטוב והרע שנקרא "עץ הדעת" ולכן מכוח המדמה (דמיון): "הם חושבים שהם יודעים – והם לא יודעים לבטל מחשבות" . רק אם נדע בדעת את " אלה " שהם אותיות שיצאו מתוך השם אלהים שיצאו מתוך כנען "ים" והם אלהים אחרים והם: ש"ס, גמרא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, המדע שנקראים: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד שנקראים: זכר ונקבה בראם ונעשה אותם אחד נקבל מודעות "אלהים מהקדושה" שהיא נקראת "שכינה", שהמשמעות, שכן י"ה. השכינה הזו עזבה אותנו כאשר נחרב בית המקדש ועלינו "החובה" להחזיר את השכינה אלינו שהיא האמא שלנו המטפיזית רחל ולמנוע את בכייה (כשם שאנחנו אומרים: "אין כמו אמא"), שהיא אשתו של יעקב (כול אחד הוא יעקב, לכן הזוגיות צריכה להיות טהורה), שהיא האמא של יוסף הצדיק (שנקרא הנקודה המרכזית) ועל זה נאמר: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין", שהמשמעות, הכוח של כול היקום נמצא בנקודה המרכזית, ואת זה אנחנו רואים בסופת "הוריקן, טורנדו", ועל זה אמר האר"י הקדוש האלוקי: "מי שרכש את הנקודה האמצעית (שהוא רשב"י מורי) הוא בגמר תיקון ומקבל את אופיו של "משיח". 

ואת כול מה שעבר יעקב (חיים) או כול ספר אחר או כול מלמד אחר שמנסה להסביר הוא מנסה להסביר על "אלה" שזה מודעות הגוף, ואני בספרי "מלחמת הרוח בחומר" ששם התגלה שמי בצופן "מלחמת יעקב בחומר" מראה לכם איך עשיתי את "- אלה תלדות יעקב", ז"א, מהנקודה הזו עד סוף התורה שהיא התחלת התורה "תחיית המתים" נמצאים בתוך ספרי שמכיל 320 עמוד.לכן השאלה תהיה: מדוע 320 עמוד ולא 350 או 280 מקרה? מקרה הם אותיות רקם – ה', 320 = 5 שהם חמישה חומשי תורה כפול 10 הדיברות שהם 50 שזו התורה שבע"פ שהיא נקראת מלכות שהיא ים מתחת לרקיע והיא מתחברת עם ים מעל הרקיע שנקראת התורה שבכתב ושניהם ביחד בחיבור חמישים אנחנו מקבלים 100   מאה שהם אותיות אמה שהיא מודעות "בינה" שבה נברא העולם. ובהכפלה 5 כפול 5 = 25 שהם אותיות כ"ה שהיא נקראת "מלכות שמים" (ארץ כנען מתוקנת) שנאמר: "כה אמר י-ה-ו-ה... וזה כוח כה, מספר האותיות של המשפט: "שמע ישראל י-ה-ו-ה אלהינו י-ה-ו-ה אחד" שהם 25 אותיות שזה בה מהעולמות העליונים (ראש), מול כוח כה שבה מהעולמות התחתונים שנאמר: " וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שהם גם 25 אותיות שזה הגוף ומתחברים שניהם שנאמר: לחבר י"ה עם ו"ה באחוד שלם ובזה הסתיימה המלאכה ויוצא מודעות "משיח" שהיא מודעות השם הקדוש "י-ה-ו-ה" שכוח כה הקים אותו. ולכן אני טוען שספרי "מלחמת הרוח בחומר" הוא במעמד של ספרו של מורי רשב"י "ספרא דצניעותא" שהם חמישה חומשי תורה מול: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות והוא ניתן לקריאה לכול הגלאים ולכול המגזרים. זה הלימוד וזו המודעות ששלמה המלך האדם החכם ביותר עלי אדמות ביקש מהקב"ה באמרו: "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזביני" ואביו דוד המלך אמר על המודעות הזו: "ותורתך שווה מאלפיי פניני זהב וכסף". ואני אומר לכם היום: "תתחילו לנסות ולדעת לעלות על הדרך הזו ובעשר ניסיונות שאתם קובעים לכם לאלהים שלכם שאתם מוצאים מתוך הכתובים שבספר "מלחמת הרוח בחומר" והצלחתם, אתם על הדרך של יציאת מצרים "מעבדות לחרות" ואני אהיה לכם לעמוד האש בלילה ולעמוד העשן ביום עד שתגלו את "י-ה-ו-ה אלהים בקרבך" ותחליפו אותי לאחרים (קנאת סופרים) וכך העולם יואר וזה נקרא "הפצת האור". כול מי שרוצה להעמיק בכתובים האלו: ספר הזוהר פרשת "וישב" פסוקים א' – לז. כשם שביקש מורי רשב"י ממני שנאמר בפסוק לז: "רבי שמעון פתח ואמר: "אך אל הפרוכת לא יבוא ואל המזבח לא ייגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יי' מקדשו"...כול בני אנוש שביקום הם בעלי מום! ומה המהות של המילה מום? היא האות וא"ו מודעות הגוף שמפרידה בן המים שמעל הרקיע (מ' =עולם הבא) ובן המים שמתחת הרקיע (ם' =עולם הזה) שהיא נקראת העולם הזה. וכול עוד שלא נדע בדעת את מודעות הגוף שהיא נקראת ייצר הרע דין אנחנו נמשיך לסבול מחלות בפנמיות ונראה מלחמות (אסונות טבע) בחיצוניות (שורש מחל). ועל זה אומר רבי אליעזר בנו של רבי שמעון פסוק לו: "כול מה שעושה הקב"ה הוא בדין, ואם מביא ייסורין על איש צדיק, הוא כדי לטהר את הנפש ההיא, להביאה לעולם הבא, כי כול מעשיו של הקב"ה הם בדין ובאמת. ובכדי להעביר ממנו אותה הזוהמה שקיבלה בעולם הזה, על כן, נשבר אותו הגוף (וא"ו) והנפש מטהרת, ועל כן עושה הקב"ה לאותו צדיק שיסבול ייסורין ומכאובים בעולם הזה, ויהיה נקי מכול, ויזכה לחיי עולם הבא. ועל זה כתוב, ה' צדיק יבחן, ודאי, וכבר למדנו את זה".  

מה למדו האב והבן 13 שנה במערה ואיזה ייסורין ומכאובים עברו על גופם את כול זה אתם יכולים לקרוא ולראות בספרי "מלחמת הרוח בחומר" כאשר הייתי "בשואה"(במערה). על הייסורין והמכאובים האלו הפיזיקה המודרנית אומרת: "שזה נדיר שמישהו יכול לצאת מזה", ורבי שמעון בר יוחאי מצדיק אותם ועל כן לימד אותי לדעת שדרגות תנאים ואמוראים ירדו לעזור לי כדי לצאת מזה ולמודעות הזו האב והבן קוראים לזה "צדיק" שנאמר: "צדיק אתה י-ה-ו-ה".על זה נאמר למורי: "לך למשכבך בשלום כי תורתך לקץ ימים תעמוד". מה זה לקץ ימים? כאשר אתם רוצים לדעת את תורתו היא תעמוד לפי הבטחתו של מורי: "שכול מי שרוצה להיטהר מטהרים אותו – וכול מי שרוצה להיטמא מטמאים אותו". ואני הוא תלמידו שמדבר בשמי ולא בשמו.         

"ברוך הוא וברוך שמו"