בשם חופש המחשבה והביטוי 

26 דצמבר 2008
בשם חופש המחשבה והביטוי
הקומיסרים הפוסט-טרוצקיסטים במקומותינו, מפלגת מר"צ וגהנומה (על משקל: וצפונה) עולה בימים אלו מדרגה נוספת בקיעקוע הדמוקרטיה הישראלית. המדובר הוא בדרישתה לפסול את מועמדותו של פייגלין לכנסת מטעם הליכוד בטענות מופרכות מעיקרן.
דו-הפרצופיות של הפלונית זהבה גלאון וחבריה למפלגה מרקיעה שחקים. הרי באותה הנשימה תומכת מפלגת מר"צ בכל המפלגות הערביות וחבריהן בכנסת אשר התבטאויות ומעשיהם מעידים בהם בבירור כי הינם חושבים, מדברים ופועלים לחיסול "הישות הציונית", במהרה בימיהם. לא שמענו דבר וחצי דבר מצד חברי מר"צ כנגד פעילותו החתרנית של עזמי בישארה וחבר מרעיו כנגד מדינת ישראל תוך היותו חבר בכנסת ישראל, אך מגלגלי העינים המקצועיים ממפלגה זו מעלים דרישות מגוכחות כנגד פייגלין ביודעם היטב כי שלוחת מר"צ אצל שליטה העליון די-פקטו של מדינת ישראל, הוא בית המשפט העליון, יטה להם אוזן קשבת אוהדת ומפרגנת.
ישנם אלו מאיתנו המסתיגים מרעיונותיו של פייגלין כמו גם אלו התומכים בו, אך זכותו להביען, כפי שאיננו חוסמים הבעת דעה מחברי הכנסת הערביים, אשר דעותיהם בבירור הרסניות לקיום מדינת ישראל. מספר 'משנאי החינם בינינו' הנימצאים בין מובילי וחברי מר"צ אשר במו פיהם גרמו להרג נורא בתושבי ישראל, הינו עצום ורב. נביא קטעים עובדתיים מעדות מנהיגי החמאס בנידון. התנצלותנו מלמפרע נתונה לכל אלו אשר מוחם הרגיש והרופס אינו מסוגל לעמוד בפני העובדות....
הספר 'המלחמה השביעית' מאת העיתונאים אבי יששכרוף מקול ישראל ועמוס הראל מ'הארץ', בחן את תופעת והשפעת סרבנות השמאל על אויבי ישראל ונכתב על סמך תחקיר מקיף שעשו השניים בקרב הנהגת החמאס בעזה ובבתי הכלא הישראלים. יששכרוף אשר ריאיין בספטמבר 2004 עשרה מבכירי החמאס ובינהם ג'מאל אבו ג'הידה והשייח חסן יוסוף, סיפר בתכנית 'ערב חדש' בערוץ 1 כי מנהיגי החמאס אמרו לו במפורש: "השמאל הישראלי ומחנה השלום שלכם הם אלה שעודדו אותנו בסופו של דבר להמשיך בפיגועי ההתאבדות. דווקא מה שאתם מכנים בישראל "מחנה השמאל" הוא זה שחיזק את ההחלטה ועודד אותנו להמשיך בפיגועי ההתאבדות כי אלו הוכיחו לנו שקיימים סדקים בחברה הישראלית והחמאס יכול לפעול כדי להרחיבם".
מכאן שאלו בינותינו אשר בהתאם לעדות מנהיגי החמאס, שפתותיהם נוטפות מדם בני משפחותינו, הורינו, אחינו ואחיותינו, נערינו וזקנינו, הם העולים על הבריקדות של שלילת הזכות לביטוי אישי אולי בתקווה כי בכך מעשיהם המחרידים כנגד העם בישראל ישכחו וימחקו מהתודעה. אלו אשר רבים מהם נימצאים כיום במפלגת מר"צ (ומיעוטם במפלגת העבודה), אלו הינם אשר ברוב חוצפתם, גסות וגבהות ליבם מעזים להתגולל על זכות חופש הדיבור והבעת הדעה של פייגלין. המשמעות של דיברי מנהיגי החמאס היא כי פעולות אירגוני ומפלגות השמאל בישראל הם אלו המונעות הידברות והשגת שלום עם שכנינו ואלו הם האחראים לאלפי הנירצחים משני הצדדים, יחדיו עם שותפיהם מהחמאס והפת"ח. דיברי מנהיגי החמאס אינם דורשים פירוש, הינם ברורים, חדים ומחרידים בעבור כל ישראלי.
ובכן הללו ממר"צ (במסגרת גוש השמאל) שמים מבטחם על זיכרונו הקצר של הציבור הישראלי. להוותם, לא כולנו שוכחים את שעולל מחנה השמאל הקיצוני ב-20 השנים האחרונות למדינת ישראל והדברים לעיל יובאו שוב ושוב עד שיופנמו בציבור בכללו ובמחנה השמאל בפרט. נציין גם כי לא כלל גוש השמאל הינו פוסט ציוני, פוסט יהודי ופרה-דמוקרטי כפי שתואר לעיל, נהפוך הוא הרוב מחזיק בדעות יהודיות, ציוניות ודמוקרטיות כהלכתן. גם בין חברי מר"צ נימצא זרם מתון ושפוי אך קולו מהוסה בידי האוטו-אנטישמים במפלגה זו.
חוק יסוד: הכנסת קובע כי לא יורשו להתמודד לכנסת אדם או רשימה השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. כמו כן, נקבע בחוק כי תיפסל מועמדות של אדם שהורשע בפלילים בעבירה שיש עמה קלון.
מאי מתי שלילת ושינאת האויב, גם אם זה ערבי (או הוטנטוטי) פירושה גזענות. זהו פרוש "גזענותו" של פייגלין (אליבא ד'גלאון). ובאם כך הרי 80% מתושבי ישראל מחזיקים בדעות מדעות שוטמות שונות כנגד ערביי ישראל כמו גם כלל הפלשתינים, האם פירושו כי מירב עם ישראל גזענים או שאפשר ומירב הישראלים אך חפצי חיים ומבטאים בכך עמידה קיומית איתנה כנגד אויביהם הפלסתינים? התכונה האנושית לשלול ולשנוא את הקם להורגך משותפת לכלל האנושות ובשום צורה אין פירושה גזענות אלא תכונה זו הינה חלק מובנה ממנגנון הקיום וההגנה האנושי. הדעות השוטמות הברורות בציבור היהודי ישראלי כנגד ערביי ישראל הובאו לאור רק לאחר שהוברר למעלה מכל ספק לאורך כ-15 השנים האחרונות כי רובם המכריע של ערביי ישראל שוללים את קיום ישראל כמדינת הלאום היהודי ואף פועלים לכך בנחרצות רבה ממש כאחיהם מעבר לקו הירוק. כמובן שיש למדינת ישראל אחריות תורמת בנושא אך לא כפי שגוש השמאל מבקש כי נחשוב, בעודו מעצים ומאשים את תרומת הגורם הישראלי לכך ומתעלם כליל מאחריותו התורמת המכריעה של הציבור הערבי. וההוכחה: יביא נא במטותא אי מי מדינה אחת בעולם אשר המיעוט היהודי בה קם על מוסדות השלטון שם (בין אם הוענקו לו זכויות ושיוויון אזרחי ובין אם לאו), הן במחשבה והן במעשה, מתוך כוונה להשתלט עליו כליל ולאבדו.
אלו אשר שוכנים ב"מחנה השמאל" ומגישים את צווארם לשחיטה לאויביהם (וגוררים גם את צווארינו כולנו בו בזמן), הם אלו אשר התנהגות 'המגננה האנושית הטיבעית' זרה להם, הם הינם החשודים בהתנהלות חריגה וחייבים לכן בבדיקה פנימית וחיצונית אודות התנהלותם. דומה הדבר למסקנות הנובעות מהאימרה "לא כל המוסלמים הם מחבלים אך כל המחבלים הינם מוסלמים". הנטיה הטיבעית להיזהר ולהשמר מכלל המוסלמים אינה גיזענות אלה חלק מהנטיה האנושית הטיבעית לשמור על הקיום העצמי הבאה כתוצאה מאי-הידיעה מי הוא אויב או שונא מקרב קהילה זו. אדרבא, יבדלו עצמם בריש גלי רודפי השלום בקהילה הערבית מוסלמית מאלו הקיצונים בהם וכך ייתרו את ההכרח לתייגם כגוף אחד קיצוני ורצחני.
הועלתה הטענה האווילית כי פייגלין אינו רשאי לכהן בכנסת ישראל מפאת חוסר אמונו במערכת המשפטית כאשר על טענה זו להיות מופנה למערכת המשפטית עצמה אשר במו פועלה המשפחי-אג'נדתי (אין טעות כתיב) גרמה לחוסר אמון עמוק במערכת בקרב מירב הציבור בארץ. ראוי היה לגלאון ועוזריה כי ילחמו בעבור תיקוני כישלי מערכת המשפט ובפרט לאיזונה, מקצועיותה ואוביקטיביותה, במקום לעסוק בחיפוש המטבע (זו אי האמון במערכת המשפט) מתחת לפנס (הוא פייגלין). ו...כן, אנו לא נחזיר מידה כנגד מדה ולא נבקש להדיר את חברי מר"צ מכלל ישראל, אף אם התנהלותם היתה כבר לזרא, עדיין נקבלם בינינו כיהודים אוטנטים לכל דבר. זהו ההבדל בין דמוקרטים ( הם כלל עם ישראל) ואנטי-דמוקרטים (היא מפלגת מר"צ וחבריה)
הכוונות והפעולות לפסילתו של פייגלין הינה פעולה אנטי-דמוקרטית מובהקת האופיינית למשטרים אפלים ממחצית הראשונה של המאה העשרים. אלו המשטרים אשר סתמו פיות מתנגדיהם בכל אמצעי, כולל רצח. נזכיר גם כמובן כי מירב חבריה של מר"צ אמונים על התורות הקומוניסטיות הפשיסטיות אשר שיכללו ענין סתימת הפיות לרמת אומנות. משטרה של ישראל על כל פגמיו מתאפיין בחופש ובהקניית הזכות הבסיסית לכל פרט להביע דעתו בחופשיות כל זמן שאינו עובר על חוקי המדינה, אף באם אינו משתייך למחנה "הנכון" (לטעמה של מר"צ) ופייגלין בהחלט ניכלל בקטגוריה זו.
אין גם לערוך זהות בין דחיקתו של פייגלין למקום שאינו אטרקטיבי ברשימת הליכוד לכנסת על ידי בינימין נתניהו הנעשית באורך לגיטימי ובהתאם לחוקת מפלגת הליכוד, במסגרת מאבקי כוח פנים-מפלגתיים הלגיטימיים אף הם, לבין פעולת הפסילה הגורפת על ידי מר"צ. זהו ההבדל בין הדרך הדמוקרטית (גם אם אינה לרוחם של אחדים) לבין הדרך הטוטליטרית של מר"צ.
אנו בחברה הדמוקרטית איננו פוסלים אדם בשל דעותיו אלא בשל מעשיו ובמדה ואלו עולים בקנה אחד עם חוקי המדינה הרי שהוא חשוב לאזרח מן השורה לכל דבר וענין. אלו הפוסלים אדם בשל דעותיו נימנים על הזן הנחות והבזוי ביותר בין יצורי האנוש. התנהגות מר"צ עולה בקנה אחד עם מגמת גוש השמאל עוד מלפני קום המדינה ועד עצם ימינו אלה להכליל ולהדיר את המחנה היריב כלא לגיטימי ואת ההתקפה על פייגלין יש לראות כמרכיב בהדרה ובשלילת מחצית מעם ישראל השייכת לגוש הימין. מכאן שמר"צ, בכלל גוש השמאל, הן נותנים יד להשמדת ישראל (ראה עדות החמאס לעיל) והן מפלגים את העם ביודעין ובכוונת מכוון.
הערה:
המפלגה הנציונל-סוציאליסטית שיפרה את חיי הגרמנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה באורך דרמטי ופוזיטיבי ללא הכר, אך היוותה השטן בהתגלמותו עבור בני עמנו כמו גם בני עמים אחרים. כך שכאשר אנו מקשיבים לזמירות סוציאליסטיות, עלינו גם לאתר את שמאחורי הגלימה או להזכר באמרה "זאב בעורו של כבש", והמבין חייב להבין. הסוציאליזם אין פירושו בהכרח חופש לפרט ושלטון דמוקרטי, רצחנותה וטוטלריותה של רוסיה הסובייטית כלפי נתיניה אף היא ההוכחה הניצחת לכך. אין הכוונה כאן לשלול את נושא ותקפות הסוציאליזם, נהפוך הוא, אך בהחלט באים אנו להזהיר מאלו בינינו המגלגלים עיניהם לשמים תוך שנושאים שם הסוציאליזם לשוא.
גילוי נאות
אין לכותב ולא היה מעולם כל קשר אישי עם מפלגת "הליכוד" או סיעת "מנהיגות יהודית" בליכוד. הכותב אינו נימנה עם מצביעי הליכוד לא בעבר, אף לא בהווה. כמובן שהכותב אינו קשור לפייגלין אישית בכל צורה שהיא, לא בעבר ולא בהווה.
קישור
מאמר-מחקר בנושא "משנאי החינם בינינו"
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing.pdf

אהרון רול
amroll@sympatico.ca
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/