מחקרים וניסיון מהקליניקה מצביעים על קשיים מגוונים המאפיינים מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב ומגבילים את יכולתם להצליח בקריירה.
מניסיוני אפשר לראות שני סוגים של קבוצות:
קבוצה ראשונה המאופיינת באנשים המתקשים להיכנס לשוק העבודה. אנשים שנושאים עימם היסטוריה השכלתית בעייתית. לא מאמינים ביכולתם הלימודית. המחשבה על לימודי פסיכומטרי מהלכת עליהם אימים, שלא לדבר על מחשבה על 3-4 שנים של לימודים אקדמאיים. הם בדר"כ מנסים את מזלם בקורסי הכשרה שונים - שפעמים רבות הם אינם מסיימים, או שקורסים אלה לא מובילים אותם לעבודה.
לפי הספרות המחקרית קבוצה זו מועסקת בעבודה לא מקצועית, סובלת מתקופות של אבטלה ומתקשה להתפרנס בכבוד.
קבוצה שנייה הינה קבוצה שבמאמצים רבים התמודדה עם הקשיים, הצליחה לסיים לימודים אקדמאיים ועל-תיכוניים והשתלבה בהצלחה בשוק העבודה. רובם בתחילת הדרך מתקדמים ומוערכים. אך לאורך זמן הם מתקשים לעבור לשלבים הבאים של הקריירה. אנשים אלה מוצאים את עצמם מרגישים "אאוט-סיידרים" במקומות העבודה. הם נוטים לעבור בעצמם במהירות ממקום למקום, טרם מיצו את אפשרות הקידום והלימודים במקום העבודה הנוכחי. לחילופין - הם מוצאים את עצמם מפוטרים. פעמים רבות הפיטורים מפתיעים אותם, כיוון שלא העריכו נכונה את מצבם הארגוני-פוליטי, לדוגמה: הם לא האמינו ש"הבוס הקטן הקונפורמי וצר האופקים" שלא תמך ברעיונותיהם המקוריים יכול לפטרם, או לא לקחו בחשבון את הכעס שגרמה העובדה שלא התייחסו לתלונות החוזרות ונשנות על האיחורים שלהם או על אי הגשת הדו"ח בזמן.
אנשים אלה בדרך כלל מוצאים די בקלות עבודה חדשה, אך גם בה הם מתקשים להתמיד, כך שהקריירה שלהם הופכת לסדרה של מעברים שאינם מקדמים אותם לתפקידים בהם הם מעוניינים ולהם הם מוכשרים.
גם את הסיבות הרווחות לקשיים בזיהוי קריירה יעילה אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
הפרעות הקשורות לפונקציות הניהוליות והפרעות הקשורות למישור הבין-אישי.
כידוע, היום התפיסה הרווחת שהקושי המרכזי של הפרעת הקשב הוא הקושי בפונקציות הניהוליות. חוסר בהן מקשה על רצף החשיבה והעשייה ועל היכולת להתמיד בהתנהגות שגרתית. בנוסף, הרבה פעמים יש פגיעה בזיכרון, בקושי לקלוט ולבצע הוראות, וביכולת לנהל ביעילות משימות עמוסות בפרטים.
ברוב העבודות יש רמה משתנה של דרישה למשימות הדורשות יכולות אלה.
דרישה להתנהגות המבוססת על תפקודים אלו הולכת וגוברת במקביל לתהליכי הגלובליזציה: העבודה עם חברות בין-לאומיות, והדגש העובר מתקשורת מילולית לתקשורת כתובה מעלה את רמת הפורמליזציה. כלומר, עולה הצורך בהבנה ובביצוע מדוקדק של הנהלים, ביכולת לשמור על לוחות זמנים, לנהל רצפי עבודה מופשטים, העניים במגע בין-אישי לא פורמלי, ביכולת הארגון והסדר (תיוק במחשב) וכו'.
כידוע, כל אלה קשים לאנשים עם הפרעת קשב, הנוטים להיות יעילים יותר בהתנהלות ב"כאן ועכשיו", להיעזר ביחסים אישיים במקום העבודה ולהתקשות בהתנהלות בכתב.
הקבוצה השנייה של הקשיים האלה הקשורים למישור הבין-אישי מפריעה באופן בולט ואף קשה יותר לניהול מהקבוצה הראשונה של הקשיים.
בעולם העבודה נדרשים יחסים תקינים וחברתיים, כלומר מווסתים.
נדרשת היכולת לזהות ללא מילים את מידת הקרבה והמרחק המשתנים והמקובלים של אנשים שונים המוצבים בהיררכיה שונה בתוך הארגון. נדרשת היכולת לעבור ממצב לא פורמלי לפורמלי, לדוגמה: לעבור במהירות ממצב של צחוק ובדיחות בארוחת צהריים לניהול ענייני של יחסים בתוך הישיבה, וכו'..
הקושי העיקרי בהתנהלות הבין-אישית הוא שהחוקים "איך לעשות זאת" לא כתובים בשום מקום. יש צורך להסיק אותם מרמזים לא מילוליים מהתנהגות של אחרים. השילוב של הקושי בזיהוי רמזים אלה, עם הקשיים בויסות מכבידים על התנהלות היחסים הבין-אישיים בעבודה של אנשים עם הפרעות קשב.
הם מוצאים עצמם הרבה פעמים "נעלבים" מהבוס שמתעלם מהם בנוכחות האורחים מחו"ל, למרות שבדרך כלל הם "חברים". הם נוטים להגיד את מה שהם חושבים במצבים לא מתאימים, והם לא מבינים למה הרעיונות הטובים והיצירתיים שלהם לא מתקבלים בזרועות פתוחות, ואף מגיבים על כך בחריפות, ולא אחת מוצאים את עצמם מול התגובה: "אבל לא אומרים דברים כאלה - גם אם זה נכון...".לחילופין, בניסיון נואש לשלוט בעצמם הם נהפכים מרוחקים ונוקשים, ועם הזמן מרגישים מחוץ למעגל החברתי, וכבר לא כל-כך רוצים לבוא לעבודה בבוקר...
אז מה עושים?
לשמחתנו, יש מה לעשות. שוב, הניסיון הפסיכולוגי-המעשי והמחקרים מצביעים על כמה משתנים מרכזיים, שמשפרים באופן משמעותי את סיכויי ההשתלבות ואף מאפשרים הצלחה.
1.אבחון נכון - במידה ואתם חושדים שיש לכם קשיים, אנא אבחנו אותם. חשוב לברר באופן מדויק מה המקור לקשיים, איך הם פועלים אצלכם, במה הם מאופיינים. תפקוד לקוי אינו קשור רק להפרעה בפני עצמה, הוא תלוי באופן בו הליקוי "מתברג" לתוך האישיות של כל אדם ואדם - חשוב לגלות את הפרופיל התפקודי הייחודי.
2.מודעות לאבחון - רבים וטובים עורכים אבחונים מקיפים, אך אלה נשארים מחוץ לטווח המודעות. פעמים רבות נתקלתי באנשים שעשו אבחון אחד ויותר שאינם יודעים לענות לי מה כתוב בו, איך הוא משפיע על תפקודם הנוכחי בלימודים או בעבודה. ברור שהתנהגות זו מורידה מערך האבחון באופן משמעותי. לצערי, במקומות רבים מוקדש זמן לאבחון ופחות להבנה ולהסבר על המשמעות שלו. חשוב להבין שכוחו העיקרי של האבחון הינו כלי לשיפור התפקוד. הוא אינו מטרה בפני עצמה. ולכן אי אפשר להמעיט בחשיבות של הבנתו ותיווכו לעיסוק הספציפי.
3.מודעות לכוחות, לנטיות ולערכים - בעבודה אנו נדרשים לתת תוצרים ברמה טובה. אלה יסתמכו על הכוחות והיכולות, אין טעם להתרכז רק במה שאין. חשוב ביותר לזהות את הכוחות ואת נטיות הלב וסביבם לתכנן קריירה לאנשים עם הפרעות קשב. לאנשים אחרים יש יכולות לעשות דברים כי "צריך". הם מסתמכים יותר על משימות עצמיות וכושר ויסות והתמדה. בדרך כלל יכולות אלו לא עומדות לרשות אנשים הסובלים מהפרעות קשב. מאידך, לאנשים בעלי הפרעות קשב יש יתרונות. מחקרים מראים שהרבה פעמים הם טובים בחשיבה יצירתית. יש להם יכולת טובה לפתור בעיות
(out of the box thinking), הם בעלי גמישות תפקודית, יכולת לקלוט אינפורמציה ולקשר נתונים מתחומי תוכן מגוונים, כמו גם מוטיבציה גבוהה, יכולת השקעה (...יש גם יתרונות לחוסר הויסות...) ונטייה למעורבות גבוהה במקום העבודה. ההבנה וההחלטה על מקום עבודה מתאים וייעול לתכנון קריירה הולמת נמצאו כמשפרים את האמונה העצמית, את התקווה והאופטימיות של אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז לגבי עתידם המקצועי.
טיפול תרופתי
המחקרים מצביעים באופן חד-משמעי על השיפור בתפקוד בעזרת תרופות. התמונה הקלינית מורכבת יותר. בעיקר נראים קשיים סביב שימוש לא מבוקר, מרשמים עצמיים וקשיים בהתמדה בלקיחת התרופות לאורך זמן.
מומלץ לנסות להיעזר בהתערבות זו רק אצל מומחה בתחום ולשמור בקפדנות על הוראות השימוש. חשוב לציין שהתאמת תרופות יכולה לקחת שבועות וחודשים.
קביעת טיפול מתאים
הרבה פעמים יש צורך בליווי מקצועי כדי למקסם את היכולת, לכן כדאי, בעיקר לפני מעברים ובעיתות משבר, להשתמש באנשי מקצוע .
ההתערבויות שנמצאו יעילות הן:
- ה- CBT (תרופה קוגניטיבית התנהגותית)
- פיתוח אסטרטגיה וטכניקות לשיפור מיומנות ארגונית
- טיפול קבוצתי-תמיכתי ויעיל לפיתוח קריירה
- יעוץ ותכנון קריירה
שימוש נכון במגוון האמצעים שנמצאו יעילים יכול לקדם, לפתוח דלתות ולהפוך תחושה של מוגבלות ליכולת, להוביל מתחושה של לקות - לתחושת חירות.
מניסיוני אפשר לראות שני סוגים של קבוצות:
קבוצה ראשונה המאופיינת באנשים המתקשים להיכנס לשוק העבודה. אנשים שנושאים עימם היסטוריה השכלתית בעייתית. לא מאמינים ביכולתם הלימודית. המחשבה על לימודי פסיכומטרי מהלכת עליהם אימים, שלא לדבר על מחשבה על 3-4 שנים של לימודים אקדמאיים. הם בדר"כ מנסים את מזלם בקורסי הכשרה שונים - שפעמים רבות הם אינם מסיימים, או שקורסים אלה לא מובילים אותם לעבודה.
לפי הספרות המחקרית קבוצה זו מועסקת בעבודה לא מקצועית, סובלת מתקופות של אבטלה ומתקשה להתפרנס בכבוד.
קבוצה שנייה הינה קבוצה שבמאמצים רבים התמודדה עם הקשיים, הצליחה לסיים לימודים אקדמאיים ועל-תיכוניים והשתלבה בהצלחה בשוק העבודה. רובם בתחילת הדרך מתקדמים ומוערכים. אך לאורך זמן הם מתקשים לעבור לשלבים הבאים של הקריירה. אנשים אלה מוצאים את עצמם מרגישים "אאוט-סיידרים" במקומות העבודה. הם נוטים לעבור בעצמם במהירות ממקום למקום, טרם מיצו את אפשרות הקידום והלימודים במקום העבודה הנוכחי. לחילופין - הם מוצאים את עצמם מפוטרים. פעמים רבות הפיטורים מפתיעים אותם, כיוון שלא העריכו נכונה את מצבם הארגוני-פוליטי, לדוגמה: הם לא האמינו ש"הבוס הקטן הקונפורמי וצר האופקים" שלא תמך ברעיונותיהם המקוריים יכול לפטרם, או לא לקחו בחשבון את הכעס שגרמה העובדה שלא התייחסו לתלונות החוזרות ונשנות על האיחורים שלהם או על אי הגשת הדו"ח בזמן.
אנשים אלה בדרך כלל מוצאים די בקלות עבודה חדשה, אך גם בה הם מתקשים להתמיד, כך שהקריירה שלהם הופכת לסדרה של מעברים שאינם מקדמים אותם לתפקידים בהם הם מעוניינים ולהם הם מוכשרים.
גם את הסיבות הרווחות לקשיים בזיהוי קריירה יעילה אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
הפרעות הקשורות לפונקציות הניהוליות והפרעות הקשורות למישור הבין-אישי.
כידוע, היום התפיסה הרווחת שהקושי המרכזי של הפרעת הקשב הוא הקושי בפונקציות הניהוליות. חוסר בהן מקשה על רצף החשיבה והעשייה ועל היכולת להתמיד בהתנהגות שגרתית. בנוסף, הרבה פעמים יש פגיעה בזיכרון, בקושי לקלוט ולבצע הוראות, וביכולת לנהל ביעילות משימות עמוסות בפרטים.
ברוב העבודות יש רמה משתנה של דרישה למשימות הדורשות יכולות אלה.
דרישה להתנהגות המבוססת על תפקודים אלו הולכת וגוברת במקביל לתהליכי הגלובליזציה: העבודה עם חברות בין-לאומיות, והדגש העובר מתקשורת מילולית לתקשורת כתובה מעלה את רמת הפורמליזציה. כלומר, עולה הצורך בהבנה ובביצוע מדוקדק של הנהלים, ביכולת לשמור על לוחות זמנים, לנהל רצפי עבודה מופשטים, העניים במגע בין-אישי לא פורמלי, ביכולת הארגון והסדר (תיוק במחשב) וכו'.
כידוע, כל אלה קשים לאנשים עם הפרעת קשב, הנוטים להיות יעילים יותר בהתנהלות ב"כאן ועכשיו", להיעזר ביחסים אישיים במקום העבודה ולהתקשות בהתנהלות בכתב.
הקבוצה השנייה של הקשיים האלה הקשורים למישור הבין-אישי מפריעה באופן בולט ואף קשה יותר לניהול מהקבוצה הראשונה של הקשיים.
בעולם העבודה נדרשים יחסים תקינים וחברתיים, כלומר מווסתים.
נדרשת היכולת לזהות ללא מילים את מידת הקרבה והמרחק המשתנים והמקובלים של אנשים שונים המוצבים בהיררכיה שונה בתוך הארגון. נדרשת היכולת לעבור ממצב לא פורמלי לפורמלי, לדוגמה: לעבור במהירות ממצב של צחוק ובדיחות בארוחת צהריים לניהול ענייני של יחסים בתוך הישיבה, וכו'..
הקושי העיקרי בהתנהלות הבין-אישית הוא שהחוקים "איך לעשות זאת" לא כתובים בשום מקום. יש צורך להסיק אותם מרמזים לא מילוליים מהתנהגות של אחרים. השילוב של הקושי בזיהוי רמזים אלה, עם הקשיים בויסות מכבידים על התנהלות היחסים הבין-אישיים בעבודה של אנשים עם הפרעות קשב.
הם מוצאים עצמם הרבה פעמים "נעלבים" מהבוס שמתעלם מהם בנוכחות האורחים מחו"ל, למרות שבדרך כלל הם "חברים". הם נוטים להגיד את מה שהם חושבים במצבים לא מתאימים, והם לא מבינים למה הרעיונות הטובים והיצירתיים שלהם לא מתקבלים בזרועות פתוחות, ואף מגיבים על כך בחריפות, ולא אחת מוצאים את עצמם מול התגובה: "אבל לא אומרים דברים כאלה - גם אם זה נכון...".לחילופין, בניסיון נואש לשלוט בעצמם הם נהפכים מרוחקים ונוקשים, ועם הזמן מרגישים מחוץ למעגל החברתי, וכבר לא כל-כך רוצים לבוא לעבודה בבוקר...
אז מה עושים?
לשמחתנו, יש מה לעשות. שוב, הניסיון הפסיכולוגי-המעשי והמחקרים מצביעים על כמה משתנים מרכזיים, שמשפרים באופן משמעותי את סיכויי ההשתלבות ואף מאפשרים הצלחה.
1.אבחון נכון - במידה ואתם חושדים שיש לכם קשיים, אנא אבחנו אותם. חשוב לברר באופן מדויק מה המקור לקשיים, איך הם פועלים אצלכם, במה הם מאופיינים. תפקוד לקוי אינו קשור רק להפרעה בפני עצמה, הוא תלוי באופן בו הליקוי "מתברג" לתוך האישיות של כל אדם ואדם - חשוב לגלות את הפרופיל התפקודי הייחודי.
2.מודעות לאבחון - רבים וטובים עורכים אבחונים מקיפים, אך אלה נשארים מחוץ לטווח המודעות. פעמים רבות נתקלתי באנשים שעשו אבחון אחד ויותר שאינם יודעים לענות לי מה כתוב בו, איך הוא משפיע על תפקודם הנוכחי בלימודים או בעבודה. ברור שהתנהגות זו מורידה מערך האבחון באופן משמעותי. לצערי, במקומות רבים מוקדש זמן לאבחון ופחות להבנה ולהסבר על המשמעות שלו. חשוב להבין שכוחו העיקרי של האבחון הינו כלי לשיפור התפקוד. הוא אינו מטרה בפני עצמה. ולכן אי אפשר להמעיט בחשיבות של הבנתו ותיווכו לעיסוק הספציפי.
3.מודעות לכוחות, לנטיות ולערכים - בעבודה אנו נדרשים לתת תוצרים ברמה טובה. אלה יסתמכו על הכוחות והיכולות, אין טעם להתרכז רק במה שאין. חשוב ביותר לזהות את הכוחות ואת נטיות הלב וסביבם לתכנן קריירה לאנשים עם הפרעות קשב. לאנשים אחרים יש יכולות לעשות דברים כי "צריך". הם מסתמכים יותר על משימות עצמיות וכושר ויסות והתמדה. בדרך כלל יכולות אלו לא עומדות לרשות אנשים הסובלים מהפרעות קשב. מאידך, לאנשים בעלי הפרעות קשב יש יתרונות. מחקרים מראים שהרבה פעמים הם טובים בחשיבה יצירתית. יש להם יכולת טובה לפתור בעיות
(out of the box thinking), הם בעלי גמישות תפקודית, יכולת לקלוט אינפורמציה ולקשר נתונים מתחומי תוכן מגוונים, כמו גם מוטיבציה גבוהה, יכולת השקעה (...יש גם יתרונות לחוסר הויסות...) ונטייה למעורבות גבוהה במקום העבודה. ההבנה וההחלטה על מקום עבודה מתאים וייעול לתכנון קריירה הולמת נמצאו כמשפרים את האמונה העצמית, את התקווה והאופטימיות של אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז לגבי עתידם המקצועי.
טיפול תרופתי
המחקרים מצביעים באופן חד-משמעי על השיפור בתפקוד בעזרת תרופות. התמונה הקלינית מורכבת יותר. בעיקר נראים קשיים סביב שימוש לא מבוקר, מרשמים עצמיים וקשיים בהתמדה בלקיחת התרופות לאורך זמן.
מומלץ לנסות להיעזר בהתערבות זו רק אצל מומחה בתחום ולשמור בקפדנות על הוראות השימוש. חשוב לציין שהתאמת תרופות יכולה לקחת שבועות וחודשים.
קביעת טיפול מתאים
הרבה פעמים יש צורך בליווי מקצועי כדי למקסם את היכולת, לכן כדאי, בעיקר לפני מעברים ובעיתות משבר, להשתמש באנשי מקצוע .
ההתערבויות שנמצאו יעילות הן:
- ה- CBT (תרופה קוגניטיבית התנהגותית)
- פיתוח אסטרטגיה וטכניקות לשיפור מיומנות ארגונית
- טיפול קבוצתי-תמיכתי ויעיל לפיתוח קריירה
- יעוץ ותכנון קריירה
שימוש נכון במגוון האמצעים שנמצאו יעילים יכול לקדם, לפתוח דלתות ולהפוך תחושה של מוגבלות ליכולת, להוביל מתחושה של לקות - לתחושת חירות.
אורלי צדוק
ייעוץ ותכנון קריירה
פסיכולוגית תעסוקתית מומחית
מדריכה מוסמכת
7438808-09
7706330-054
zadok.orly@gmail.com
http://www.orlyzadok.com
ייעוץ ותכנון קריירה
פסיכולוגית תעסוקתית מומחית
מדריכה מוסמכת
7438808-09
7706330-054
zadok.orly@gmail.com
http://www.orlyzadok.com