ראשי תיבות של זיהוי בעזרת תדרי רדיו (Radio Frequency Identification), הינה טכנולוגיה המאפשרת זיהוי ואיתור פריטים בצורה אלחוטית ללא צורך בשדה ראייה או במגע.
טכנולוגית ה-RFID פותחה כבר בשנות ה-60, אך רק בשנים האחרונות היא החלה לצבור תאוצה וזאת לאחר שמרחקי הקריאה גדלו, הטכנולוגיה התקדמה ועלות התגים ירדה בצורה משמעותית. בסיסה של טכנולוגיית ה-RFID היא בהעברת אנרגיה לתגים דרך גלי רדיו לטווחים קצרים ובעזרת אנרגיה זאת, התגים מסוגלים לשדר בחזרה את תוכן הזכרון הצרוב בתוכם, ללא צורך בהספקת מתח חיצוני.
מערכות RFID מתחלקות בדרך כלל לשני חלקים עיקריים:
תגי קרבה (Transponders): תגי קרבה יכולים להיות במגוון רחב של צורות, צבעים וגדלים, אך לכולם יש מכנה משותף. שבב מחשב, המסוגל לאחסן בתוכו נתונים ולשדר אותם בחזרה לקורא כאשר הוא מקבל אנרגיה. כל תג קרבה מורכב משבב (Integrated Circuit) ומאנטנה. האנרגיה מסופקת לשבב דרך השדה האלקטרומגנטי שנוצר ע"י הקורא, נאגר בקבל (Capacitor) שנמצא על התג ומספק אנרגיה לשבב ומאפשרת לו לשלוח את המידע השמור בזכרון בחזרה לקורא. קיימים תגים בעלי גודל זכרון שונה, היכולים להכיל רק מספר סידורי של התג (64Bit) ועד לנתונים רבים היכולים להגיע ל-4Kb ויותר (כיום כבר קיימים תגי UHF בעלי זכרון של 64Kb).
קוראי קרבה (Interrogator): קוראי הקרבה יכולים להכיל אנטנה פנימית או אנטנה חיצונית ואפילו יותר מאנטנה אחת. הקורא מייצר מסביבו שדה אלקטרומגנטי בתדר מסוים(…900Mhz, 13.56Mhz, 125Khz) וכל תג אשר נכנס לתחום השדה ומקבל מספיק אנרגיה משדר בחזרה לקורא את מספרו הסידורי. גודל השדה שנוצר תלוי בעיקר בגודל וצורת האנטנה ובהספק של הקורא. קורא הקרבה מחובר למחשב דרך כבל תקשורת רגיל או דרך הרשת. קיימים קוראי קרבה אלחוטיים בטכנולוגיית Bluetooth או Wi.Fi ואפילו קוראי קרבה למסופונים ניידים.
תגי הקרבה מחולקים ל-3 סוגים:
תגים פאסיביים (Passive Tags): אלו הם התגים הנפוצים בעולם, בעיקר בזכות גודלם הקטן ועלותם הנמוכה. לתגים אלו אין מקור כח פנימי והם מקבלים את האנרגיה הדרושה להפעלתם מהשדה האלקטרומגנטי (Electromagnetic Field) אשר נוצר ע"י הקורא קרבה. מכיוון שלתגים אלו אין מקור כח פנימי, מרחק הקריאה שלהם מוגבל ודרך כלל לא עולה על עשרות סנטימטרים בודדים, תלוי בגודל האנטנה ובגודל התג. מרחקי הקריאה יכולים לנוע בין סנטימטרים בודדים ועד למטר בתנאי מעבדה אופטימאליים.
תגים אקטיביים (Active Tags): אלו תגים בעלי מקור כח פנימי(בד"כ סוללה), המאפשרים מרחקי קריאה שיכולים להגיע גם למאות מטרים. תגים אלו בד"כ משדרים גם כאשר אין קורא קרבה בסביבה לקבל את הנתונים. התגים מתוכנתים לשדר כל פרק זמן מסויים בכדי לחסוך בסוללה. לתגים אלו יש בעצם את כל היתרונות שאפשר למצוא ב-RFID. הם מאפשרים מרחקי קריאה גדולים, הם אינם תלויים בגודל האנטנה של הקורא, הם יכולים לתקשר ולהעביר מידע בין התגים עצמם ללא צורך בקורא קרבה מיוחד וחלקם אפילו משמשים כיום כחיישנים אלחוטיים המסוגלים למדוד טמפרטורה, לחות ועוד. חסרונותיהם של התגים האקטיביים הם בעיקר בעלותם הגבוה (שיכולה להגיע לעשות דולרים לתג), בצורך שלהם להחליף סוללה כל שנתיים (חלק מהיצרנים לא מאפשרים להחליף סוללה אלא יש צורך לרכוש תג חדש) ובגודלם שמונע הצמדתם לפריטים קטנים.
תגים סמי-אקטיביים (Semi-Active Tags): אלו תגים בעלי מאפיינים פאסיביים, אך בעלי מקור כח פנימי. לתגים אלו יש סוללה פנימית המספקת אנרגיה לשבב עצמו, אך התג אינו משדר בעצמו, בניגוד לתגים אקטיביים. בתגים סמי-אקטיביים , עדיין צריכים את השדה האלקטרומגנטי של הקורא בכדי לשדר את הנתונים, אך בעזרת הסוללה הם יכולים לשדר למרחקים קצת יותר גדולים.
תדרי ה-RFID המורשים כיום בארץ הם:
תדר LF(Low Frequency) : 125Khz בתדר זה משתמשים בעיקר לבקרות כניסה וזיהוי עובדים. מרחקי קריאה עד כ-70 ס"מ. בתדר זה אפשרי לקרוא תג אחד בלבד כל פעם.
תדר HF(High Frequency) : 13.56Mhz. בתדר זה משתמשים לטווחים קצרים עד כ-70 ס"מ. משמש לזיהוי פריטים בתחום המחסנים ולוגיסטיקה בזכות פרוטוקול ISO15693 המאפשר קריאת מספר תגים בו זמנית. אפליקציות נוספות אפשריות הם ארנק חכם, פעימות מונה, מדפים חכמים ועוד. בתדר זה ישנם מגוון סוגי תגים בעלי זכרון רחב ובניהם UltraLight, DesFire, 1K,4K ועוד.
תדרי UHF(Ultra High Frequency) : 433Mhz, 915-917Mhz. תגים פאסיביים המסוגלים להגיע למרחקי קריאה של כמה מטרים. נמצאים בעיקר בשימוש בתחום הלוגיסטיקה. מאפשרים אחסון כמות גדולה של מידע בזכרון. רוב תגי ה-UHF כיום עובדים בתקן EPC GEN2, המאפשרים זיהוי חד ערכי של התגים/פריטים ברמה עולמית, החל משלב הייצור ועד לשלב ההפצה וההגעה לבתי העסק. זהו התחום הפעיל ביותר העולם בתחום ה-RFID, אך עדיין לא נכנס לשימוש נרחב בארץ.
תדרי Microwave : 2.45Ghz (תגים אקטיביים). תגים אקטיביים המגיעים למרחקים של מעל 100 מטר. חיי סוללה בין 5 ל-10 שנים. מיועד לקריאת תגים במהירות גבוה (מעל 100 קמ"ש). בד"כ משתמשים בתדר זה לזיהוי כלי רכב חולפים, בכניסה לחניונים, זיהוי חפצים נעים ועוד.
כיום קיימות אפליקציות RFID גם בתחום תדרי Ultrasound, המאפשרים זיהוי חפצים במרחב, במרחקי קריאה בין 3-5 מטרים. אפליקציות אלו נקראות RTLS (Real Time Location System).
בין האפליקציות העיקריות בהן נראה את טכנולוגיית ה-RFID בצורה היעילה ביותר הן:
ניהול מלאי ולוגיטיקה
ניהול שרשרת הספקה, החל משלבי הייצור ועד הגעה לנקודות המכירה
בקרות כניסה
קיצור תורים
ניהול ואיתור מסמכים ברחבי המשרד
קמעונאות (החל מקופות RFID אוטומטיות ועד מדפים חכמים)
מועדוני לקוחות
זיהוי פריטים, החל ממרחקים קצרים ועד עשרות מטרים
מניעת גניבות זיהוי/איתור אנשים בסביבה
ניהול ספרים/ספריות
זיהוי ואיתור חולים בבתי חולים
טכנולוגית ה-RFID פותחה כבר בשנות ה-60, אך רק בשנים האחרונות היא החלה לצבור תאוצה וזאת לאחר שמרחקי הקריאה גדלו, הטכנולוגיה התקדמה ועלות התגים ירדה בצורה משמעותית. בסיסה של טכנולוגיית ה-RFID היא בהעברת אנרגיה לתגים דרך גלי רדיו לטווחים קצרים ובעזרת אנרגיה זאת, התגים מסוגלים לשדר בחזרה את תוכן הזכרון הצרוב בתוכם, ללא צורך בהספקת מתח חיצוני.
מערכות RFID מתחלקות בדרך כלל לשני חלקים עיקריים:
תגי קרבה (Transponders): תגי קרבה יכולים להיות במגוון רחב של צורות, צבעים וגדלים, אך לכולם יש מכנה משותף. שבב מחשב, המסוגל לאחסן בתוכו נתונים ולשדר אותם בחזרה לקורא כאשר הוא מקבל אנרגיה. כל תג קרבה מורכב משבב (Integrated Circuit) ומאנטנה. האנרגיה מסופקת לשבב דרך השדה האלקטרומגנטי שנוצר ע"י הקורא, נאגר בקבל (Capacitor) שנמצא על התג ומספק אנרגיה לשבב ומאפשרת לו לשלוח את המידע השמור בזכרון בחזרה לקורא. קיימים תגים בעלי גודל זכרון שונה, היכולים להכיל רק מספר סידורי של התג (64Bit) ועד לנתונים רבים היכולים להגיע ל-4Kb ויותר (כיום כבר קיימים תגי UHF בעלי זכרון של 64Kb).
קוראי קרבה (Interrogator): קוראי הקרבה יכולים להכיל אנטנה פנימית או אנטנה חיצונית ואפילו יותר מאנטנה אחת. הקורא מייצר מסביבו שדה אלקטרומגנטי בתדר מסוים(…900Mhz, 13.56Mhz, 125Khz) וכל תג אשר נכנס לתחום השדה ומקבל מספיק אנרגיה משדר בחזרה לקורא את מספרו הסידורי. גודל השדה שנוצר תלוי בעיקר בגודל וצורת האנטנה ובהספק של הקורא. קורא הקרבה מחובר למחשב דרך כבל תקשורת רגיל או דרך הרשת. קיימים קוראי קרבה אלחוטיים בטכנולוגיית Bluetooth או Wi.Fi ואפילו קוראי קרבה למסופונים ניידים.
תגי הקרבה מחולקים ל-3 סוגים:
תגים פאסיביים (Passive Tags): אלו הם התגים הנפוצים בעולם, בעיקר בזכות גודלם הקטן ועלותם הנמוכה. לתגים אלו אין מקור כח פנימי והם מקבלים את האנרגיה הדרושה להפעלתם מהשדה האלקטרומגנטי (Electromagnetic Field) אשר נוצר ע"י הקורא קרבה. מכיוון שלתגים אלו אין מקור כח פנימי, מרחק הקריאה שלהם מוגבל ודרך כלל לא עולה על עשרות סנטימטרים בודדים, תלוי בגודל האנטנה ובגודל התג. מרחקי הקריאה יכולים לנוע בין סנטימטרים בודדים ועד למטר בתנאי מעבדה אופטימאליים.
תגים אקטיביים (Active Tags): אלו תגים בעלי מקור כח פנימי(בד"כ סוללה), המאפשרים מרחקי קריאה שיכולים להגיע גם למאות מטרים. תגים אלו בד"כ משדרים גם כאשר אין קורא קרבה בסביבה לקבל את הנתונים. התגים מתוכנתים לשדר כל פרק זמן מסויים בכדי לחסוך בסוללה. לתגים אלו יש בעצם את כל היתרונות שאפשר למצוא ב-RFID. הם מאפשרים מרחקי קריאה גדולים, הם אינם תלויים בגודל האנטנה של הקורא, הם יכולים לתקשר ולהעביר מידע בין התגים עצמם ללא צורך בקורא קרבה מיוחד וחלקם אפילו משמשים כיום כחיישנים אלחוטיים המסוגלים למדוד טמפרטורה, לחות ועוד. חסרונותיהם של התגים האקטיביים הם בעיקר בעלותם הגבוה (שיכולה להגיע לעשות דולרים לתג), בצורך שלהם להחליף סוללה כל שנתיים (חלק מהיצרנים לא מאפשרים להחליף סוללה אלא יש צורך לרכוש תג חדש) ובגודלם שמונע הצמדתם לפריטים קטנים.
תגים סמי-אקטיביים (Semi-Active Tags): אלו תגים בעלי מאפיינים פאסיביים, אך בעלי מקור כח פנימי. לתגים אלו יש סוללה פנימית המספקת אנרגיה לשבב עצמו, אך התג אינו משדר בעצמו, בניגוד לתגים אקטיביים. בתגים סמי-אקטיביים , עדיין צריכים את השדה האלקטרומגנטי של הקורא בכדי לשדר את הנתונים, אך בעזרת הסוללה הם יכולים לשדר למרחקים קצת יותר גדולים.
תדרי ה-RFID המורשים כיום בארץ הם:
תדר LF(Low Frequency) : 125Khz בתדר זה משתמשים בעיקר לבקרות כניסה וזיהוי עובדים. מרחקי קריאה עד כ-70 ס"מ. בתדר זה אפשרי לקרוא תג אחד בלבד כל פעם.
תדר HF(High Frequency) : 13.56Mhz. בתדר זה משתמשים לטווחים קצרים עד כ-70 ס"מ. משמש לזיהוי פריטים בתחום המחסנים ולוגיסטיקה בזכות פרוטוקול ISO15693 המאפשר קריאת מספר תגים בו זמנית. אפליקציות נוספות אפשריות הם ארנק חכם, פעימות מונה, מדפים חכמים ועוד. בתדר זה ישנם מגוון סוגי תגים בעלי זכרון רחב ובניהם UltraLight, DesFire, 1K,4K ועוד.
תדרי UHF(Ultra High Frequency) : 433Mhz, 915-917Mhz. תגים פאסיביים המסוגלים להגיע למרחקי קריאה של כמה מטרים. נמצאים בעיקר בשימוש בתחום הלוגיסטיקה. מאפשרים אחסון כמות גדולה של מידע בזכרון. רוב תגי ה-UHF כיום עובדים בתקן EPC GEN2, המאפשרים זיהוי חד ערכי של התגים/פריטים ברמה עולמית, החל משלב הייצור ועד לשלב ההפצה וההגעה לבתי העסק. זהו התחום הפעיל ביותר העולם בתחום ה-RFID, אך עדיין לא נכנס לשימוש נרחב בארץ.
תדרי Microwave : 2.45Ghz (תגים אקטיביים). תגים אקטיביים המגיעים למרחקים של מעל 100 מטר. חיי סוללה בין 5 ל-10 שנים. מיועד לקריאת תגים במהירות גבוה (מעל 100 קמ"ש). בד"כ משתמשים בתדר זה לזיהוי כלי רכב חולפים, בכניסה לחניונים, זיהוי חפצים נעים ועוד.
כיום קיימות אפליקציות RFID גם בתחום תדרי Ultrasound, המאפשרים זיהוי חפצים במרחב, במרחקי קריאה בין 3-5 מטרים. אפליקציות אלו נקראות RTLS (Real Time Location System).
בין האפליקציות העיקריות בהן נראה את טכנולוגיית ה-RFID בצורה היעילה ביותר הן:
ניהול מלאי ולוגיטיקה
ניהול שרשרת הספקה, החל משלבי הייצור ועד הגעה לנקודות המכירה
בקרות כניסה
קיצור תורים
ניהול ואיתור מסמכים ברחבי המשרד
קמעונאות (החל מקופות RFID אוטומטיות ועד מדפים חכמים)
מועדוני לקוחות
זיהוי פריטים, החל ממרחקים קצרים ועד עשרות מטרים
מניעת גניבות זיהוי/איתור אנשים בסביבה
ניהול ספרים/ספריות
זיהוי ואיתור חולים בבתי חולים
גיא מעוז, מנהל
מקור טכנולוגיות - יבוא ושיווק מערכות זיהוי מתקדמות ופתרונות RFID.
http://www.makortech.co.il
מקור טכנולוגיות - יבוא ושיווק מערכות זיהוי מתקדמות ופתרונות RFID.
http://www.makortech.co.il
