שיטת מוח אחד כמנוף לצמיחה ולשינוי 

הסבל הוא חלק בלתי נפרד ממציאות חיינו היות ואנו חשופים באופן מתמיד לאיומים, לכאבים, למחלות, לחוסר יציבות כלכלי לצער ולפגיעות. לכאב יש תפקיד חיוני בגוף והוא לשמש אזהרה על תקלות, על חוסר איזון, על שקרה משהו שלא כשורה. אבל כיון שמחקרים הוכיחו כי רגשות חזקים גורמים לשינויים בביוכימיה של הגוף, הרי כאב עז מתמשך גופני או רגשי עלול להגביר את הבעיה המקורית ולהפוך אותה לכרונית.

כל כאב רגשי שחווים ושאינו מטופל נכון, משאיר משקע שממשיך להשפיע עלינו. למשל כאשר מסיחים את דעתו של ילד בוכה, או גרוע מכך נוזפים בו, על שאין זה ראוי לבכות, משקיטים את הילד באותו רגע, אבל נשאר בו משקע של חוסר בטחון עצמי, וגרוע מכך אולי גם של אשמה. כאב שלא טופל מצטבר ונאגר בתת מודע ובגוף . הכאב יכול להופיע ככעס כדיכאון כזעם צורך בדרמה או חוסר סובלנות. ברגע שרגש כלשהו מתעורר נדמה לנו שמישהו מבחוץ פגע בנו ושהוא הגורם לבעיה. לאמיתו של דבר אותה פגיעה גרמה לכאב, לכעס או לצער פנימיים להדהד בנו.

העולם בו אנו חיים הוא דינאמי וחלים בו שינויים כל הזמן. היכולת של כל יצור להתקיים בסביבה משתנה תלוי בצורה משמעותית ביכולת ההסתגלות שלו וביכולתו לעבור שינויים.
תהליכי עיבוד הנתונים במוח הם מורכבים מאוד ורובם לא מודעים. בניית תמונה של העולם הסובב אותנו היא משימה מסובכות ביותר.
תגובה אנושית אינה תוצר נטו של הקלט החושי והעיבוד הלוגי שלו, היא מבוססת בנוסף על למידה מהעבר ומסתמכת מאוד על הרגש. אנו שמים לב לפעולות שעוברות עיבוד קוגניטיבי שדורש מאתנו תשומת לב ומודעות. אך קיימים בנוסף מנגנונים של עיבוד נתונים וקביעת תגובות שאינם ברמת המודע.
הקלט החושי עובר שני מסלולי עיבוד. בזמנים של דחק ולחץ עולים רגשות של פחד חרדה ותחושה של איום שמסיטים את מערכת התגובה המוחית אוטומטית למנגנון "הלחם או ברח" בו התגובה מסתמכת על נסיון העבר, בלי שלאזורים הקוגניטיביים ניתן זמן לחשוב ולהיות מעורבים בתגובה.
בשעת רוגע, אינפורמציה מועברת לעיבוד קוגניטיבי וההחלטות נעשות תוך השוואה של האינפורמציה שהתקבלה עם ידע שאגור בזיכרון.
כאשר פעולה מסוימת נעשית מספר רב של פעמים היא הופכת למיומנות ומופעלת במהירות רבה יותר ויותר בלי שנדרשת לכך תשומת לב או כוונה.
אירועים בעלי אופי רגשי נשמרים בזיכרון עם כל התחושות שלוו אותם עם כל הקולות, הריחות וכו'. בזיכרון נוצר "היתוך" בין כל הגירויים השונים שהתרחשו יחד. מסיבה זו יתכן שגירוי תמים בסיטואציה שונה עלול לגרום לתגובת חרדה שלא במקומה. הגירוי התמים מעלה איתו כמקשה אחת גם את הרגשת הפחד שהייתה כרוכה בו בסיטואציה בעבר. על כן יתכנו מקרים בהם גירוי "תמים" יפעיל התניית פחד שאינה תואמת את הנסיבות באותם מצבים בהם רצוי להגיב רק לאחר שיקול דעת והבנה עמוקה היתרון של תגובה מותנית המהירה הופך מ יתרון לחסרון.

למעשה רבות מהתגובות שלנו נעשות על בסיס התניות מהעבר, על סמך "הנחת העבודה" הראשונה שמוסקת, גם כאשר אינפורמציה ממשיכה לזרום עם התפתחות האירוע וסותרת את ההנחה הראשונית. בין אם השגיאה בהנחת העבודה נובעת מזיכרון שאינו רלבנטי יותר, או מפירוש שאינו תואם את התפתחות הסיטואציה. ההתניה המפורסמת ביותר היא זו שערך המדען הרוסי פבלוב. בניסוי הוגש מזון לכלבים תוך כדי השמעת צלצול פעמון. לאחר מספר פעמים שבהן המזון הוגש בצורה זו, הכלבים הזילו רוק כאשר שמעו צלילי פעמון בלי שהוגש להם מזון. מערכת העיכול שלהם גורתה להיות מוכנה לעיכול מזון כתוצאה משמיעת קול פעמון בלבד.

למוח באופן תיאורטי יש גמישות כמעט אין סופית, אבל לצערנו אנו ממשתמשים רק בחלק קטן ביותר של היכולת הזו. למעשה רוב הזמן אנו מגיבים בהתאם לתבנית הראשונה העולה במחשבה בלי לבדוק ולחפש תבנית נוספת מתאימה יותר.
התגובה אוטומטית מופעלת תמיד במצבי לחץ בגלל השתלטות מנגנון התגובה המותנית הקשורה במנגנון "הלחם או ברח". לצערנו גם בזמן רגיעה התגובה שלנו מבוססת לרוב על סמך תבניות ישנות ואנו צריכים לעשות מאמץ ולהיות מודעים כדי לחרוג מדרך התגובה האוטומטית ולפעול מתוך שקול דעת ורלבנטיות להווה. בדרך כלל אין אנו רואים את המציאות כמו שהיא אלא דרך השתקפות ניסיון העבר, ושל מערכות האמונה שנוצרו בעקבותיו.

תגובה אוטומטית יוצרת סבל. כמו למשל ריב שחוזר פעם אחר פעם עם בני משפחה או שותפים, באותם דפוסים בלי יכולת לפתור את הקונפליקט, תגובה חסרת פרופורציה לסגנון דבור של הבוס שמעלה אסוציאציה בלתי מודעת למורה שהתעלל בעבר באותו עובד.

העמדה הרווחת בקרב מדריכים רוחניים המושפעים מהבודהיזם ומהנצרות כגון אקהרט טולה וד.הוקינס מניחה שכאב וסבל הינם מיותרים ונגרמים כתוצאה מחוסר מודעות וחוסר יכולת של האדם להתנתק מרצונות ומתשוקות לא רצויות.
לעומת זאת אני הולכת בדרכם של הוגי דעות יהודיים כגון הרב סולוביצ'יק, שרואים בסבל חלק בלתי נפרד ובעל משמעות בהוויה האנושית. הם מסבירים כי הייסורים אינם מקריים ויש להם תפקיד. הקיום של האדם כיצור אנושי ובעל הכרה בסופיות החיים ובמוגבלויות שלהם כרוך בסבל ייסורים וכאב. אדם שחי בדיכאון חווה צער וייאוש גדולים הגורמים לו סבל רב. יחד עם זאת אדם שלא יתאבל כאשר נפטר קרוב משפחה יקר או חבר אהוב בגלל תפיסה האומרת כי "זוהי דרכו של עולם" הוא אדם חסר רגש שיתנהג בסופו של דבר בקהות חושים גם לסביבתו וגם לעצמו. אדם בריא בנפשו יחוש אבל לאחר מוות אך יתגבר במשך הזמן על אבלו ויעבור מאבל לצער לעצב לגעגוע ולנחמה.
באמצעות הרגשות של כאב וחוסר שלמות ניתנת לנשמה אפשרות להתפתחות אמיתית, לצמיחה ולהפיכה לאישיות מוסרית אמפטית ובעלת ערכים.
ניתן להמשיל את הסבל לשק כבד שכל אדם סוחב על כתפיו. השק מעיק מכביד וגורם לאדם להרגיש רחמים עצמיים וכקורבן של נסיבות חייו. אך אם האדם יבין שהשק כבד כי יש בו מטבעות זהב וכי כל אחת מהן נועדה לפתוח עבורו שער מסוים בדרכו, עדיין יהיה לו קשה לסחוב את השק, אבל הכובד של השק לא יהפוך אותו אומלל, כל מטבע מסייעת לו. הוא זקוק לכל מטבע בשלב מסוים במסעו.
בנמשל קיימות שתי דרכים להתמודד עם סבל וצרות האחת היא תגובה של מרירות ותלונה. והשנייה היא של התמודדות המביאה לידי התרוממות וצמיחה.
סבל כשלעצמו אינו רצוי, אין הוא מטרה בפני עצמה התכלית שלו היא להפוך את האדם למודע. הדחקת הבעיה או הכחשתה רק גורמת לה להחמיר. מאידך אדם שרואה במכשולים בהם הוא נתקל הזדמנות ללמידה מתפתח צומח וחי ביתר הרמוניה.

פגישה טיפולית מיועדת לגעת בקשיים ובמצוקות אם אלה הם כאבים פיזיים, מערכות יחסים בעייתיות, דיכאון, פחדים, חרדות, טראומות ובטחון עצמי, לברר אותם ולשחררם.
דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות אוטומטיים שחוזרים על עצמם מנציחים ומגבירים את הכאב בעיקר במערכות יחסים ובקונפליקטים. כאשר אנו מגיבים בצורה אוטומטית ההבחנה בין מציאות לבין זיכרון נעשית מטושטשת.
בפגישה במוח אחד מחפשים את מקור הגורם למצוקה את הסיבה העמוקה, כדי לשחרר חסימות ודפוסים שחוזרים על עצמם כדי להביא את האדם למוכנות לבחון את דרך ההסתכלות ואת התגובות שלו ולאפשר לו למצוא כוחות לחיות בהרמוניה בהווה, מתוך חבור וקבלה אמיתית של מלוא הקשת של רגשותיו. להגיע להחלטות באופן יצירתי מבחירה חופשית ואמיתית, בהתאם לצרכיו. לבנות את חייו בהווה ולהשפיע על עתידו מתוך צמיחה אישית ובריאות תקינה.

בפגישה טיפולית באמצעות בדיקת שריר המשמשת כעין סיסמוגרף המגיב לאמת של הגוף תוך עקיפה של כל ההכחשות וההדחקות, מזהים את התקופה ואפילו אירוע מסוים שעיצבו תבניות של אמונה, מחשבה או רגש שגורמים לחסימות לתסכול ולכאב. כפי שראינו לרגשות שהאדם חש יש השפעה מאוד משמעותית על דרך התגובה שלו. זיהוי מדויק של הרגשות הממשיכים להשפיע על האדם מאפשר לו לעשות שינויים ברגשות שקפאו לעבר רגשות של מוטיבציה מוכנות ופתיחות. הפרספקטיבה מנקודת המבט העכשווית על העבר מגלה בנוסף לרגשות גם את ההכחשות את הפחדים את האמונות השגויות וההימנעויות שיוצרים מבואות סתומים וחסימות בחיי הרגש. ומצד שני מאפשרת את גילוי המאווים הכמוסים והתקוות במטרה להתקדם ולהשתנות.
העבודה נעשית בצורה מובנית מחד וברמת דיוק גבוהה מאידך ומאפשרת להגיע לשורש הבעיה.

הפגישה היא מעין מסע פנימי של שינוי והעצמה הנבנה על בסיס התובנות שהמטופל מגיע אליהן. באמצעות התעוררות המודעות ובעזרת כלים נוספים כגון איזון אנרגטי ,תמציות, סמלים, תרגילי תנועה של הגוף, דמיון מודרך ועוד, מגיעים לשחרור חסימות בכל הרבדים ושחרור ההסתכלות העצמית השגויה, ל"פרוק של ההיתוך" בין אירועים בעבר לתפיסת עולם שהתקבעה לעבר בטחון עצמי מוטיבציה לשיפור ולעשייה בכוון של ריפוי ואיזון.
זו שיטה היכולה לשנות דרך חיים, לא שיטה של נסים. בחורה צעירה התלוננה על שהיא סובלת מכאבים שמונעים ממנה להמשיך בעבודה בה עסקה. בבדיקת שריר התברר שהבעיה הפיזית שלה מקורה באי מימוש וחוסר הגשמה עצמית. כדי להבריא היה עליה לשנות את התעסוקה שלה, לבטוח בכישוריה ולפנות לעבודה המתאימה ליעוד שלה. ללא שינוי זה שום תרופה ושום שיטת טיפול לא תועיל לה. רק יציאה מ"השינה" בה היא נמצאת וקבלת מחויבות לחיים מתוך מודעות ובחירה תאפשר לה להגיע לאיזון ולרוגע.