חתימות שנויות במחלוקת בגיל המבוגר 

צוואות וייפויי כח: חתימות שנויות במחלוקת של אנשים בגיל מבוגר.

שתי שאלות תדירות, נשאל הגרפולוג המשפטי:
1. האם ניתן לזהות חתימתו של אדם מבוגר מאד, גם אם סבל בזמן החתימה מחוסר אוריינטציה , או שניכרת היתה השפעה אחרת של הגיל המתקדם.
2. האם ניתן לעשות הבחנה מבדלת בין המצב הפיזי לבין מידת המודעות של החותם למעשיו.

התשובה לשתי השאלות היא - כן. בסייגים ובזהירות הנדרשת:
1. הגרפולוג אינו רופא, ואינו פסיכיאטר. לא ניתן לתת דיאגנוזה רפואית, פסיכולוגית או פסיכיאטרית. גם אין מדדים חד משמעיים שבודקים הנחות כאלה.
2. כן ניתן ברוב המקרים לאמת חתימה. גם במצב פיזי ירוד, כשהחתימה ירודה באיכותה נוטה החותם לבצע את החתימה בהתאם לדפוס לו הוא רגיל.
3. ניתן גם במקרים מסוימים לתת הערכה כללית באשר למצבו בשעת הכתיבה יחסית לחתימותיו האחרות באותו השלב. במידה ויש חתימות להשוואה לאורך זמן ניתן גם לעיתים להבחין בין הידרדרות הדרגתית, ובין מצב קשה "מקומי".

ככלל: איכות החתימה מושפעת לא רק מגיל מתקדם אלא גם ממצב בריאותי ופיזי של כל חותם. מצב בריאותי לא תקין, אפילו חום גבוה יכול להשפיע זמנית, על איכות הכתיבה.
בעיה פיזית שמשפיעה על איכות הכתיבה יכולה להיות זמנית (תרופות חזקות, עייפות רבה, מתח), כרונית (מחלה כרונית), או מתקדמת (מחלה שמתפתחת), ירידה בראייה.
בעיה מנטלית שמשפיעה על איכות הכתיבה יכולה להיות ירידה מנטלית עקב גיל מבוגר, מחלה (דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון), מחלות נפשיות, עצבנות קיצונית, לחץ חיצוני חזק (כולל לחץ של זמן), ומתח פנימי - כל אלה ישפיעו על איכות הכתיבה והחתימה.
לעיתים קרובות יש השפעות גומלין כך שהבחנה מבדלת בין בעיה פיזית למנטלית נתונה למחלוקת. לעיתים ניתן להגיע להבחנה חד משמעית.

שלבי עבודת הגרפולוג המשפטי:

1. טכנית:
הגרפולוג בוחן את החתימה השנויה במחלוקת מול חתימות אחרות, אם ישנן כאלה, בתקופה החופפת לחתימה שבמסמך.
הגרפולוג משווה בין חתימת האיש לחתימותיו בתקופות קודמות ובכך מזהה דפוסים והרגלים באשר לצורת החתימה לאורך השנים.

2. זיהוי השפעות הגיל:
בגיל המתקדם, ניכרים פערים באיכות הכתיבה בין מי ששומר על עירנות ומצב פיזי תקין ובין מי שמתקשה אף בכתיבה מועטה ולא יכול לחתום את שמו כראוי.
בדרך כלל גם כאשר המצב הבריאותי של החותם תקין לגילו, שינויים פיזיולוגיים ומנטליים באים, בכל זאת, באופן טבעי לידי ביטוי.

אבדן שליטה הפיזית בעט הכתיבה, אם קיים, הוא הדרגתי, אם כי לא בהכרח לינארי.
התקפים של רעד יכולים לבשר על החמרה. ככל שהרעד חמור יותר כך גם צורת האותיות מתעוותת. הדבר בא לידי ביטוי בקו לא סדיר, לא יציב. סטייה תכופה, חוסר המשכיות, חוסר יכולת ליצור תנועה חלקה של הקו.

את הכתב והחתימה בגיל הזיקנה בדרך כלל מאפיינים:
1. רעד.
2. שינוי בצורת האותיות, חוסר יכולת לבצע את התנועה במלואה, ולהגיע לצורה המתבקשת.
3. התחלה לא מוצלחת של המילים, לפעמים לחץ חזק ונוקשה במילה עצמה, זרימה טובה יותר בחלק הסופי שלה.
4. הקווים מחוספסים, צורת האותיות מגושמת, נראה שהכיוון והתנועה של העט אינם צפויים.
5. חוסר שליטה בעט הכתיבה במצבים קיצוניים או חוסר יציבות באחיזה - גורמים בהתאמה לשינויים בלחץ ובנוכחות הקו על הדף.
6. כשיש בעיית ראייה: הכתב הופך מרושל, לא מדויק. בדרך כלל גדול יותר, "מפספס" את השורות.


במידה וידוע על מחלה שסבל ממנה החותם, הגרפולוג בוחן את הכתב מול השינויים המאפיינים את המחלה.
אלצהיימר, כדוגמא, זו מחלה שמתאפיינת גם ע"י על ידי אלמנטים פיזיים וגם ע"י אלמנטים מנטליים.
ככל שמתפתחת המחלה, כך מאבד החולה את היכולת לקרוא ולכתוב. הוא שוכח מילים, מתקשה לכתוב ברצף. מתקשה לסיים מטלות. קשה לו להתרכז. אפילו את שמו קשה לו לכתוב ברצף.
חולה האלצהיימר מבולבל, מדוכא, קל להוציא אותו משלוותו, הוא חסר מנוחה, חרד. מגיב בעוצמה רבה מדי לגירויים שסביבו או בצורה לא אדקווטית.
התרופות שמקבלים חולי האלצהיימר - בעלות עוצמה ומשפיעות אף הן על איכות הכתיבה.

בתחילת התהליך של התפתחות האלצהיימר ניכרים:
1. חולשה בלחץ על העט ובמיומנות הכתיבה.
2. לחץ מופרע, חוסר שליטה בהפקת זויות.
3. שינויים תדירים בכיוון הקווים ללא שליטה.

כשהתהליך מתעצם יש התפרקות של הכתב עד להיעדר צורה.


3. הבחנה מבדלת בין מצב פיזי ירוד לבין מצב מנטלי ירוד:

מצב מנטלי ירוד בא לידי ביטוי בהתפרקות הצורה והארגון של הכתב. החולה לא מכוון את תנועת הכתיבה עקב כך שלא ממוקד, "לא בעניינים", ולא יודע לאן לכוון. אין הוא לגמרי מבין איך הוא אמור להתפרס על הדף ולכתוב את הנדרש. במצבים חמורים מדובר בחוסר אוריינטציה מוחלט.


חלק מהמאפיינים הגרפיים של מצב מנטלי ירוד הם:
1. התפרקות הארגון על הדף. החתימה נכתבת בכיוון לא נכון, מיקום לא מדויק. ניכר חוסר אוריינטציה על הדף.
2. גם אם החותם התחיל את החתימה במקום, עקב כך שכיוונו אותו, היא אינה "צמודה" לקו האפקי אלא יורדת .
3. ניכר קושי לדייק בצורת האותיות, קושי לסיים אותן, עד להתפרקותן במצבים קיצוניים.

הגרפולוג מזהה ומאבחן את האלמנטים המביאים לידי ביטוי את המצב המנטלי הירוד, חוסר האוריינטציה, או חוסר ההבנה. אלמנטים אלה במצב הזקנה באים בנוסף לאלמנטים של חוסר שליטה פיזית בעט הכתיבה.


4. לסיכום:

1. ברוב המקרים, גרפולוג מיומן יכול להבחין באפיונים האינדיבידואליים של החתימה כדי ליצור בסיס לקביעת זהות הכותב או החותם.
2. יש ביכולתו של הגרפולוג לזהות הידרדרות פיזית ומנטלית.
3. יש מקרים בהם הגרפולוג יכול אפילו לתת הערכה לגבי הזמן המשוער בו נכתב דבר מה, על פי מידת ההידרדרות בשליטה בכתיבה.

הבחנה מבדלת בין קושי פיזי למנטלי בגיל הזקנה אפשרית רק כאשר השינוי בתפיסה של הכותב והבנה לא טובה של המציאות באים לידי ביטוי באלמנטים מובחנים.

עם זאת יש לזכור שהגרפולוג או המומחה לזיהוי כתבי יד אינו מומחה לזיהוי מחלות. אין הוא אמור ולא יכול לתת דיאגנוזה רפואית או נפשית!!! מכך הגרפולוג המשפטי אמור להימנע.