זכות חברת הביטוח לקבל או לדחות את המבוטח 

זמן קצר לאחר הכתרתו של שלמה המלך, מופיע אלוהים בחלומו.

"שאל מה אתן לך", אומר אלוהים לשלמה ומופתע מתשובתו של המלך הצעיר.

שלמה לא מבקש אריכות ימים, לא עושר, לא כבוד, לא כוח להכניע את אויביו. אפילו לא יכולת שכלית.

שלמה מבקש רק דבר אחד: "לב שומע לשפוט את עמך", יכולת רגשית להקשיב לבעלי הדין, להבין לנפשם ולהבחין בין טוב לרע.

שלמה מקבל את מבוקשו ומייד לאחר מכן מביא המקרא את "משפט שלמה" המפורסם.

"לב שומע" הוא גם הנס שכל מבוטח ונפגע מייחל לפגוש על כס השיפוט כאשר בעת אסונו חברת הביטוח שלו מפנה לו עורף.

וזאת יש לדעת: שלא באשמתם, רוב שופטינו אינם בקיאים ברזי הביטוח. תחום הביטוח אינו נלמד בפקולטות למשפט. בעברם של רוב השופטים, אין ניסיון מעשי בייצוג מבוטחים ונפגעים מול חברות הביטוח.

מסיבה זו כנראה, נוצרות בתחום הביטוח הלכות קשות לציבור המבוטחים, עד שלעיתים דרוש נס חנוכה, כדי לעשות משפט צדק.

אחת ההלכות היא זו הקובעת, כי בתהליך עשיית הביטוח, המבוטח נחשב לצד המציע וחברת הביטוח נחשבת לצד הניצע. בידי חברת הביטוח כניצע, הזכות לקבל או לדחות את המבוטח, למרות שזה האחרון כבר הסכים לרכוש את הביטוח. מדוע יש לזה חשיבות? כי הצד הניצע הוא זה שקובע מתי החוזה נכנס לתוקף ובביטוח עניין זה הוא לעיתים קריטי.

הלכה זו של בתי המשפט, מתעלמת מהעובדה שאנו בתחום דיני הצרכנות. היא יוצרת מצב בלתי נסבל. אנשי המכירות של חברת הביטוח משדלים את המבוטח לרכוש אצלם ביטוח. המבוטח נותן את הסכמתו וחותם על טפסי הביטוח ועל הוראת קבע. אנשי המכירות יוצאים מנקודת הנחה כי המבוטח הוא כבר שלהם. כעת לאחר שחתם על טופסי הביטוח, המבוטח כבר לא יפנה לחברה אחרת. המבוטח סומך על כך שיש בידיו ביטוח. אולם בפועל, הטפסים מועברים למחלקה אחרת של חברת הביטוח. לאנשי מחלקה זו אין כל סיבה למהר. את הפרמיות הם בכל מקרה מקבלים ואם בינתיים למבוטח קורה אסון ואישור החברה בושש לבוא, המבוטח נותר מול שוקת שבורה. חברת הביטוח תוכל לסמוך על בתי המשפט שיפעילו את ההלכה כי עד לאישור הפורמאלי של חברת הביטוח אין ביטוח.

כך אחד משופטינו, אימץ את הסבר חברת הביטוח, כי בחום הקיץ תוקפת לאות את חברת הביטוח. פקידיה יוצאים לחופשות. האיחור בטיפול נראה לכן מוצדק בעיני השופט והוא הותיר את המבוטחת על ערש דווי ללא מקור לטיפול רפואי.

לעיתים דרוש "נס חנוכה" כדי להתגבר על הלכה זו. נס שכזה ארע לרחל. נס שכזה לא ארע, למרבה הצער, למבוטחים רבים אחרים.

בעלה של רחל נפטר מתאונה והותיר אותה אלמנה עם שני תינוקות. כחודש לפני שנפטר, ביקר סוכן ביטוח בביתם ומכר למנוח ביטוח חיים.

אולם, כאשר פנתה רחל לחברת הביטוח, זו האחרונה התכחשה לביטוח. "צר לנו על מותו של בעלך אולם הוא נפטר זמן קצר מידי לאחר ביקורו של הסוכן שלנו בביתכם. לא הספקנו עדיין לאשר את קבלתו לביטוח ולא הוצאנו פוליסה". חברת הביטוח אפילו הציגה בפני האלמנה דו"ח מחשב בו נרשם שעדיין לא נעשה חיתום (אישור) להצעת הביטוח של המנוח.

לו בתי המשפט היו קובעים, כפי שצריך היה לקבוע, כי הביטוח נכנס לתוקף כאשר המבוטח חותם על הסכמתו להצעת הביטוח, הכול היה נחסך. אגב, יש שופטים בודדים, כמו מנהל בתי המשפט לשעבר, בועז אוקון, שכך פסקו. אולם כאמור, דעתם של מרבית שופטינו שונה.

במצב המשפטי הקיים, לא היה כל סיכוי לאלמנה להוכיח כי חברת הביטוח אישרה את הצעת הביטוח של בעלה.

אלא שאז ארע לאלמנה ולשני היתומים נס חנוכה ממש. אולי בעזרת שמים, הסוכן הסתכסך עם חברת הביטוח. רק אז ניאות הסוכן לחשוף את האמת. הסוכן הציג בבית המשפט את דו"ח התפוקה של מחשב חברת הביטוח, דו"ח של הביטוחים שעשה בחודש בו נפטר המנוח, שנשלח אליו בטרם נודע לחברת הביטוח כי המנוח נפטר. בדו"ח זה נרשם במפורש כי הצעת הביטוח של המנוח אושרה. הסוכן אף זוכה בעמלות עבור אותו ביטוח.

הדו"ח שנשלח לסוכן, הסבירו עדי חברת הביטוח, הוצא לצרכי התחשבנות בלבד עם הסוכן. אין הוא מעיד דבר. הדו"ח האמיתי הוא זה שנרשם בו כי עדיין לא נעשה חיתום.

"קשה לי להבין", קבע השופט, "מדוע היו מוכנים בעלי תפקידים בכירים אצל חברת הביטוח, לומר בעדותם בפני דבר בלתי מהימן, כדי לסייע במאבק העיקש של חברת הביטוח שלא להכיר בתוקף הפוליסה הנדונה, מהטעם השקרי שהדיווח לסוכן נעשה אך ורק לצורך התחשבנות שבין חברת הביטוח לסוכן".

האלמנה זכתה אם כן בעזרת נס משמים בתגמולי ביטוח, כספים שהיא וילדיה היתומים היו זקוקים להם כמו אוויר לנשימה לאחר מות מפרנסם.

ואנו בדעה, כי אם בתי המשפט היו בוחנים בלב שומע את הנעשה בתחום הביטוח, לא היה נוצר מצב בו המבוטח זקוק לנס חנוכה כדי לממש את זכויותיו.

כשיש לב שומע לא צריך ניסים.

31.12.08 מסמך מספר 707