תולעת הפארק (ספירוצרקה לופי) - נפיצות, אבחון וטיפול
בשנתיים האחרונות אנו במרפאה עדים למקרים רבים של בעלי כלבים המגיעים למרפאה מצוידים במידע מסולף ואף מוטעה בכל הקשור לתולעת הפארק.
בעלון זה המופץ במרפאה ואף יוצג באתר המרפאה אני מנסה לעשות סדר בדברים. החל משנת 1990 חלה עליה חדה במספר המקרים המאובחנים כתולעת הפארק. המקרים הראשונים שאובחנו כנגועים היו מאזור הפארק הלאומי ברמת גן (מכאן השם תולעת הפארק), אולם לאחר מכן אובחנו מקרים נוספים באזורים אחרים של הארץ, כולל אזור קריית אונו, גני תקווה, גבעת שמואל ועוד. תולעת הפארק הנה תולעת עגולה. מחזור החיים של הטפיל מורכב וכולל את חיפושית הזבל כפונדקאי ביניים.
הכלבים נדבקים ע"י אכילת החיפושיות הנגועות או ע"י אכילת צואה נגועה.
בקיבת הכלב משתחרר הטפיל וחודר לרירית המעי עד שמגיע לושט שם יוצר לעצמו מעטה (גרנולומה). התולעים הבוגרות בוושט גורמת ליצירת התעבויות, שמצרות את המעבר בוושט. התולעת מטילה ביצים המופרשות למערכת העיכול ומשם מופרשות בצואה החוצה.
ההתפתחות של תולעת הפארק בכלבים הנה ארוכה יחסית ונמשכת 5 - 6 חודשים. הסימנים הקליניים האופניים הנם בחוסר תאבון, הקאות, שלשולים לעיתים שלשולים דמיים, רזון לעיתים גם מופיע שיעול קל.
אימות האבחון הוא תמיד בעזרת בדיקה מעבדתית לנוכחות הביצים בצואה וכן בעזרת בדיקה אנדוסקופית חדשה המתבצעת במרפאה.
האמצעים למניעת הדבקות הכלבים בתולעת הפארק הם:
? שימוש במחסום פה בעת טיול
? סילוק מידי של צואת הכלבים ובכך מניעת הדבקות של כלבים נוספים
גם במידה והכלב מאובחן כחולה עדיין ניתן לטפל ולהציל אותו.
ה"חיסון" מפני תולעת הפארק איננו משמש כחיסון, כפי שנחשב בטעות על ידי רבים מהקליינטים. זהו טיפול בחומר כנגד תולעים ויעילותו רבה מאוד כאשר הכלב חולה, אולם איננו יעיל לחלוטין במניעת המחלה. כלומר אם הכלב קיבל "חיסון" היום, וידבק בעוד שבועיים הכלב יחלה במחלה. כך שמי שחושב שינתן החיסון והכלב לא ידבק טעות בידו.
לחומרים אלה השפעה קשה ותופעות הלוואי רבות מפגיעה בכבד, פגיעה בכליה וגידולים סרטניים באזור ההזרקה. בשל תופעות הלוואי אינני ממליצה על טיפול זה כל 3 חודשים, כפי שרופאים אחרים ממליצים, אלא רק במקרה הצורך, כאשר הכלב מראה סימנים קליניים, וגם אז אני חוזרת על הטיפול פעמיים עד שלוש פעמים בלבד בהתאם לצורך.
כיום נכנס לשימוש חומר מיוחד שפותח בברזיל וכל ייעודו טיפול בתולעת הפארק. במקרים הקשים ביותר אני מטפלת בחומר זה עם אחוזי הצלחה גבוהים.
נשמח לענות על שאלות נוספות, את השאלות ניתן לשלוח מכאן ואנא ידעו את הסובבים אתכם במידע זה ואף בכתובת המרפאה באינטרנט, על מנת שנוכל לתת שירות טוב יותר לכם ולקהילת בעלי הכלבים.
* נכתב בעזרת ד"ר אלכס מרקוביץ - מכון וטרינרי - בית דגן
בשנתיים האחרונות אנו במרפאה עדים למקרים רבים של בעלי כלבים המגיעים למרפאה מצוידים במידע מסולף ואף מוטעה בכל הקשור לתולעת הפארק.
בעלון זה המופץ במרפאה ואף יוצג באתר המרפאה אני מנסה לעשות סדר בדברים. החל משנת 1990 חלה עליה חדה במספר המקרים המאובחנים כתולעת הפארק. המקרים הראשונים שאובחנו כנגועים היו מאזור הפארק הלאומי ברמת גן (מכאן השם תולעת הפארק), אולם לאחר מכן אובחנו מקרים נוספים באזורים אחרים של הארץ, כולל אזור קריית אונו, גני תקווה, גבעת שמואל ועוד. תולעת הפארק הנה תולעת עגולה. מחזור החיים של הטפיל מורכב וכולל את חיפושית הזבל כפונדקאי ביניים.
הכלבים נדבקים ע"י אכילת החיפושיות הנגועות או ע"י אכילת צואה נגועה.
בקיבת הכלב משתחרר הטפיל וחודר לרירית המעי עד שמגיע לושט שם יוצר לעצמו מעטה (גרנולומה). התולעים הבוגרות בוושט גורמת ליצירת התעבויות, שמצרות את המעבר בוושט. התולעת מטילה ביצים המופרשות למערכת העיכול ומשם מופרשות בצואה החוצה.
ההתפתחות של תולעת הפארק בכלבים הנה ארוכה יחסית ונמשכת 5 - 6 חודשים. הסימנים הקליניים האופניים הנם בחוסר תאבון, הקאות, שלשולים לעיתים שלשולים דמיים, רזון לעיתים גם מופיע שיעול קל.
אימות האבחון הוא תמיד בעזרת בדיקה מעבדתית לנוכחות הביצים בצואה וכן בעזרת בדיקה אנדוסקופית חדשה המתבצעת במרפאה.
האמצעים למניעת הדבקות הכלבים בתולעת הפארק הם:
? שימוש במחסום פה בעת טיול
? סילוק מידי של צואת הכלבים ובכך מניעת הדבקות של כלבים נוספים
גם במידה והכלב מאובחן כחולה עדיין ניתן לטפל ולהציל אותו.
ה"חיסון" מפני תולעת הפארק איננו משמש כחיסון, כפי שנחשב בטעות על ידי רבים מהקליינטים. זהו טיפול בחומר כנגד תולעים ויעילותו רבה מאוד כאשר הכלב חולה, אולם איננו יעיל לחלוטין במניעת המחלה. כלומר אם הכלב קיבל "חיסון" היום, וידבק בעוד שבועיים הכלב יחלה במחלה. כך שמי שחושב שינתן החיסון והכלב לא ידבק טעות בידו.
לחומרים אלה השפעה קשה ותופעות הלוואי רבות מפגיעה בכבד, פגיעה בכליה וגידולים סרטניים באזור ההזרקה. בשל תופעות הלוואי אינני ממליצה על טיפול זה כל 3 חודשים, כפי שרופאים אחרים ממליצים, אלא רק במקרה הצורך, כאשר הכלב מראה סימנים קליניים, וגם אז אני חוזרת על הטיפול פעמיים עד שלוש פעמים בלבד בהתאם לצורך.
כיום נכנס לשימוש חומר מיוחד שפותח בברזיל וכל ייעודו טיפול בתולעת הפארק. במקרים הקשים ביותר אני מטפלת בחומר זה עם אחוזי הצלחה גבוהים.
נשמח לענות על שאלות נוספות, את השאלות ניתן לשלוח מכאן ואנא ידעו את הסובבים אתכם במידע זה ואף בכתובת המרפאה באינטרנט, על מנת שנוכל לתת שירות טוב יותר לכם ולקהילת בעלי הכלבים.
* נכתב בעזרת ד"ר אלכס מרקוביץ - מכון וטרינרי - בית דגן
ד"ר אורית תדמור-יהלום
http://www.vet-clinic.co.il
http://www.vet-clinic.co.il