טיולים בחיק הטבע הם אחת הדרכים הטובות עבורנו לבילוי משפחתי משותף. יש תעסוקה, אין מחשב או טלוויזיה בחדר השני והילדים במסגרת פעילות כזו מתערבבים ביתר קלות ומתחברים. ובנוסף, מתהווה סל חוויות משותף המחזק את יסודות הקשר הנבנה בין שתי המשפחות.
האתגר מבחינתנו הוא למצוא מסלולי טיול שאינם מצריכים נסיעה ארוכה, קימה מוקדמת (יש מתבגרים בקהל), הוצאה כספית גבוהה (דלק וזהו זה) והיערכות לוגיסטית מורכבת מדי (החיים בשני בתים מורכבים דים). בקיצור טיול קל"ב, קרוב לבית קרוב ללב. כך מצאנו את ההמלצה לטיול בשפך נחל שורק כמתאימה לנו.
במסגרת שיקום הנחל, יצרו מסלול טיול המתחיל מחורשת הצנחנים ליד קיבוץ פלמחים ועד לחוף הים. תחילתו של המסלול בשביל מותאם לעגלות ונכים וההליכה עד לסכר הסלעים נוחה וקלה. הקטנות פותחות בריצה להגיע לגדה השניה. אנחנו יושבים על הסלעים וצופים בהן מרחוק. לאחר משא ומתן לא ארוך, הן חוזרות ואנו ממשיכים משם. בנקודה הזו אנו נפרדים מן השביל הסלול והולכים עתה בדרך כבושה. מימין לנו מימי הנחל הנקיים. משמאל לנו דיונות חול. שוב הקטנות פותחות בריצה, הפעם במעלה הדיונה ואחר בירידה חזרה אלינו.
אנו מגיעים לתחנה השניה במסלול - אי הצבים. אנו צופים אל תוך המים ואל סלעי האי במטרה לראות צבים, אבל ללא הצלחה. אט אט אנו נוכחים לדעת שההפתעות ה"מובטחות" בטיול אינן מתגשמות היום עבורנו, למרות שחברים שלנו נשבעו שראו הכל בעיניהם. אין צבים באי הצבים, לא קורמורנים בתצפית הקורומורנים וגם גמדים לא מצאנו במערה. אנו משתמשים ביצירתיות שלנו כדי לפצות על האכזבה. הינה תראו מה ניתן למצוא בחול הרך. קונכיות שבלולים עגולות ויפות. הקטנות אוספות מהן. אל דאגה, הכל הוחזר לחול ונשאר בשמורה. ומה עוד אפשר למצוא בחול? עקבות. איזו תנועה ערה יש בחולות. אנחנו מנסים לנחש איך נראית כל חיה על פי העקבות שלה, עד שמגיעה חיפושית קטנה שמותירה אחריה סימנים דומים לגלגלי טרקטור קטנים.
עתה אנו צועדים בחול ממש, וההליכה איטית יותר ומעייפת יותר. עצי האקליפטוס נשארו מאחור והנוף נעשה פתוח. מכאן אפשר כבר להריח את הים. הקטנות חולצות נעליים ופותחות בריצה, אין לנו סיכוי להדביק אותן והן הולכות ומתרחקות, הולכות וקטנות על רקע הנוף החולי הרחב. הנה הגענו אל "הארץ המובטחת", הים בכל יופיו נגלה לעינינו מעבר לדיונת החול האחרונה, נפרש למרגלותינו במרחב טורקיזי מרהיב. ורוח נהדרת גם. יש מי שהמים קרים לו ויש מי שהמים נעימים לו. אך לכולם הים מרחיב את הלב. בין אם נטבול או נשב על החול, אין כמותו לסיום הטיול.
המסלול היה ארוך מעט מכפי שציפינו, טיילנו בשמורה כשעתיים וחצי, ואיננו מעגלי. החזרה באותה דרך, מן הים אל חורשת הצנחנים, היתה מעייפת עבור כולנו בשלב הזה. אך הנוף, נוף חולות יפה ואם לא מגביהים ציפיות אלא לוקחים את הטיול כפשוטו, נהנים מאוד, כמונו. את הפיקניק עשינו לפני הטיול, בשולחנות אשר בחורשה הגדולה. יש מספיק מקום ולא צפוף.
האתגר מבחינתנו הוא למצוא מסלולי טיול שאינם מצריכים נסיעה ארוכה, קימה מוקדמת (יש מתבגרים בקהל), הוצאה כספית גבוהה (דלק וזהו זה) והיערכות לוגיסטית מורכבת מדי (החיים בשני בתים מורכבים דים). בקיצור טיול קל"ב, קרוב לבית קרוב ללב. כך מצאנו את ההמלצה לטיול בשפך נחל שורק כמתאימה לנו.
במסגרת שיקום הנחל, יצרו מסלול טיול המתחיל מחורשת הצנחנים ליד קיבוץ פלמחים ועד לחוף הים. תחילתו של המסלול בשביל מותאם לעגלות ונכים וההליכה עד לסכר הסלעים נוחה וקלה. הקטנות פותחות בריצה להגיע לגדה השניה. אנחנו יושבים על הסלעים וצופים בהן מרחוק. לאחר משא ומתן לא ארוך, הן חוזרות ואנו ממשיכים משם. בנקודה הזו אנו נפרדים מן השביל הסלול והולכים עתה בדרך כבושה. מימין לנו מימי הנחל הנקיים. משמאל לנו דיונות חול. שוב הקטנות פותחות בריצה, הפעם במעלה הדיונה ואחר בירידה חזרה אלינו.
אנו מגיעים לתחנה השניה במסלול - אי הצבים. אנו צופים אל תוך המים ואל סלעי האי במטרה לראות צבים, אבל ללא הצלחה. אט אט אנו נוכחים לדעת שההפתעות ה"מובטחות" בטיול אינן מתגשמות היום עבורנו, למרות שחברים שלנו נשבעו שראו הכל בעיניהם. אין צבים באי הצבים, לא קורמורנים בתצפית הקורומורנים וגם גמדים לא מצאנו במערה. אנו משתמשים ביצירתיות שלנו כדי לפצות על האכזבה. הינה תראו מה ניתן למצוא בחול הרך. קונכיות שבלולים עגולות ויפות. הקטנות אוספות מהן. אל דאגה, הכל הוחזר לחול ונשאר בשמורה. ומה עוד אפשר למצוא בחול? עקבות. איזו תנועה ערה יש בחולות. אנחנו מנסים לנחש איך נראית כל חיה על פי העקבות שלה, עד שמגיעה חיפושית קטנה שמותירה אחריה סימנים דומים לגלגלי טרקטור קטנים.
עתה אנו צועדים בחול ממש, וההליכה איטית יותר ומעייפת יותר. עצי האקליפטוס נשארו מאחור והנוף נעשה פתוח. מכאן אפשר כבר להריח את הים. הקטנות חולצות נעליים ופותחות בריצה, אין לנו סיכוי להדביק אותן והן הולכות ומתרחקות, הולכות וקטנות על רקע הנוף החולי הרחב. הנה הגענו אל "הארץ המובטחת", הים בכל יופיו נגלה לעינינו מעבר לדיונת החול האחרונה, נפרש למרגלותינו במרחב טורקיזי מרהיב. ורוח נהדרת גם. יש מי שהמים קרים לו ויש מי שהמים נעימים לו. אך לכולם הים מרחיב את הלב. בין אם נטבול או נשב על החול, אין כמותו לסיום הטיול.
המסלול היה ארוך מעט מכפי שציפינו, טיילנו בשמורה כשעתיים וחצי, ואיננו מעגלי. החזרה באותה דרך, מן הים אל חורשת הצנחנים, היתה מעייפת עבור כולנו בשלב הזה. אך הנוף, נוף חולות יפה ואם לא מגביהים ציפיות אלא לוקחים את הטיול כפשוטו, נהנים מאוד, כמונו. את הפיקניק עשינו לפני הטיול, בשולחנות אשר בחורשה הגדולה. יש מספיק מקום ולא צפוף.
מנחת קבוצות תמיכה ומעגלי נשים ללמידה וצמיחה אישית.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.