המדע בנוי על מחקרים. כל מחקר מתחיל בחקר תופעה או קבוצת תופעות טבע.
לעיתים עומדות השערות בבסיסו, אך זהו אינו תנאי הכרחי. אח"כ באות התבוננויות
(בטבע), נסיונות מעבדה (אשר לאו דווקא נעשים במעבדה), חישובים ותוצאות.
סדר זה לא בהכרח קורה בקו ישר משום שקורות הפתעות מכיוונים לא צפויים,
כגון תגליות אקראיות, חישובים מוטעים, הצלבות עם מחקרים דומים, או התבונניות
מתחומים כביכול לא קשורים או קשורים בעקיפין למחקר. לבסוף - המסקנות, המודל
והישומים.
כך פועלת השיטה פחות או יותר ב 400 שנה האחרונות. עד כאן הכל טוב ויפה.
אך יתכן ונפלו פה מספר תקלות :
1. העדרן הבולט של אבני יסוד אשר מהן אפשר לבנות אטומים, קרניים
אלקטרומגנטיות, גוף חי ונושם, צמחים, אור, גרביטציה, גלקסיות, שמשות, חושי
האדם והחיה וכל יתר יסודות היקום המוכר והלא מוכר לנו. היסודות בהן נעשה שימוש
כיום (אלקטרון, פרוטון, ניוטרון ועוד מספר רב של חלקיקים) אינם מספקים את הסחורה, ואתייחס לכך במאמר נפרד.
2. העדר אינטגרציה בין תחומי המדע השונים. זה לא שגאולוגים אף פעם לא
עבדו עם זאולוגים או עם מדענים מתחומים אחרים. זו שיטת החלוקה למדעים (אשר
דרך אגב כבר הונהגה בטעות ע"י היוונים הקדמונים), אשר מתוך רצון לחקור את
הטבע - סיווגה, קיטלגה, הפרידה ומיינה "את המוצר" בכדי להתמודד שיכלית עם
"כובד המטלה" - במקום לחקור את הטבע "כאחד" בעל אותם 3 - 2 אבני יסוד,
אשר מסתעפים, מתחברים, משנים צורה, דוחים, מושכים ולבסוף לובשים את צורתו של
העולם אותו אנו מכירים. אילולי היתה גישה זו נמצאת בבסיס המדע, אזי החלוקה
לתחומים היתה שונה מזו המקובלת כיום, והרבה יותר מקושרת. גם אל נושא זה
אתייחס בכתבות באות.
3. ההפרדה בין מחקר לטכנולוגיה. טעות היא לחשוב שהשנים עולים בכנה מידה
שווה. רק משום שהגענו לרמה טכנולוגית גבוהה (אשר אגב, אני מוריד את הכובע בפניה),
אין זה בהכרח אומר שהבנתנו את הטבע עומדת עמה בכנה אחד. במילים אחרות "אם זה
עובד - סימן שצדקנו וכפועל יוצא, לעומק הבנו". בתרגום חופשי - אפשר לשלוח אדם
למאדים, או להקים אינרנט שלא דורש מחשבים, גם מבלי לדעת ממה עשוי חשמל או גלעין
כדור הארץ, למה העץ צומח, למה קורות רעידות אדמה ועוד שאלות הקשורות לאבני היסוד
של עלמנו. אמנם אפשר לדמות שאנו יודעים, ולכן ההפרדה בין מחקר לטכנולוגיה היא
חומה פסיכולוגית וחינוכית יותר מכל דבר אחר.
4. מהו טבעו של הטבע - העובדה שפילוסופיה "הוגלתה" ע"י המדעים המדוייקים
ועכשיו היא שייכת רק לכאלו שמחבקים עצים, מעלה מספר תהיות :
א. איך אפשר בכלל לחקור עולם מבלי להתחשב בכוונותיו ?
ב. המדע עוסק בעולמנו החומרי, עם ציון נמוך מאוד בחיי הנפש (פסיכולוגיה),
ציון נמוך אף יותר בקשר בין חיי הנפש לעולמנו החומרי,
וציון "0" בכל הקשור לאלוהים.
נניח לרגע שכל הסיפור של עלמנו החומרי הוא "המחזוריות" = 1. לבנות חומר (וחיים)
ע"י גדילה / הצטברות / התמזגות וכ'ו 2. לפרקו (או להמיתו) לאבני היסוד הבסיסיים
ביותר ע"י התחמצנות / התפרקות כימית / חום וכ'ו 3. ולהעבירו ממקום למקום ע"י
רוח / אור / אבק ומטאורים בין כוכבים וכ'ו. תהליך פשוט מאוד ביסודו אשר
מתקיים בכל פינה ביקום - ללא הפסקה (אין לו התחלה ולא סוף) - מסובך -
מה צריך הטבע בכדי לקיים תהליך זה ?
למה צריך לשם כך אלקטרונים, פרוטונים, גלואונים, בוזונים, קרינת גמא, בטא, אלפא
ועוד אין ספור של אבני יסוד -
זה בערך כמו ללכת לבקר את השכן ולקחת אתך את כל הבית, חוץ מללבוש מכנסיים........
לכן דילג המדע על מספר שאלות ותשובות חשובות.
5. חוקי המדע העכשוויים הם לפני הכל פוליטיים. אני מבין לליבם של מדענים מורים
וסטודנטים רבים המשקיעים את חיהם, נהנים ויוצרים בכנות ממפעלם, מחקריהם
ותגליותהם. אך יחד עם זאת הם פועלים תחת מערכת חוקים נוקשה המוכתבת "מלמעלה" -
ואלו לא בדיוק חוקי טבע אלא חוקי התנהגות, מה מותר ומה אסור - אחרת יעיפו אותם הביתה.
לצערי, האקדמיה של ימינו קשוחה ואכזרית כמו הכנסיה בימי גלילאו - "כל עוד אתם
מצייתים לתמרורי התנועה - אתם במשחק" (למעט סטיות קטנות, ורצוי שזה גם לא יפגע
למישהו באגו ושלא יצטרכו לשכתב מיליארדי ספרי לימוד, כי זה עולה הרבה........).
זה נכון שהאקדמיה צריכה לעמוד על המשמר מפני תמימים למינהם אשר גילו ירח בתוך
כדור הארץ, או מפני נוכלים המחפשים כסף קל, אך מצד שני, לשמור על הקיים
בציפורניים - נראה מוטעה ומטעה כאחד.
6. למדע המודרני מבנה די שביר, משום שבמשך השנים נבנו והצטברו זה על גבי זה
תיאוריות על מודלים על תיאורים על חישובים ובעיקר על נסיונות שאחרים (לא את
ולא אתה) ביצעו, וכל זה כנראה על בסיס לא כל כך ברור (בהמעטה). מספיק שאמפר, הרץ,
מקסוול ולורנץ פיפסו במשהו - אפשר פחות או יותר לפתוח בסטה חדשה.
כמה שתיאוריית היחסות הכללית של איינשטיין או תורת הקוונטים או המיתרים, נראות
אימתניות - כך הן גם שבירות.
התקלה הנשנית וחוזרת היא בתגליות של "איך דברים עובדים" ועל פי זה נעשים חישובים
(אשר דרך אגב רובם מדוייקים), אך כל זה נעשה מבלי ההבנה של "ממה מתחיל הכל" (לא
איך נברא העולם, אלא "איפה אתה/את חי/ה ?") ואולי באמת זה משנה רק למעטים, שכן
המחשב עלה יפה הבוקר והמכונית בטח תניע - אז למי בכלל איכפת אם חשמל זה מגנטים
או אלקטרונים.......
זהו תיאור מתומצת ועדיין לא מעמיק במיוחד על מעמדו של המדע בחיינו. התייחסויות
ספציפיות מניוטון עד היום - בהמשך (עוד לא הגענו לתוכן).
לעיתים עומדות השערות בבסיסו, אך זהו אינו תנאי הכרחי. אח"כ באות התבוננויות
(בטבע), נסיונות מעבדה (אשר לאו דווקא נעשים במעבדה), חישובים ותוצאות.
סדר זה לא בהכרח קורה בקו ישר משום שקורות הפתעות מכיוונים לא צפויים,
כגון תגליות אקראיות, חישובים מוטעים, הצלבות עם מחקרים דומים, או התבונניות
מתחומים כביכול לא קשורים או קשורים בעקיפין למחקר. לבסוף - המסקנות, המודל
והישומים.
כך פועלת השיטה פחות או יותר ב 400 שנה האחרונות. עד כאן הכל טוב ויפה.
אך יתכן ונפלו פה מספר תקלות :
1. העדרן הבולט של אבני יסוד אשר מהן אפשר לבנות אטומים, קרניים
אלקטרומגנטיות, גוף חי ונושם, צמחים, אור, גרביטציה, גלקסיות, שמשות, חושי
האדם והחיה וכל יתר יסודות היקום המוכר והלא מוכר לנו. היסודות בהן נעשה שימוש
כיום (אלקטרון, פרוטון, ניוטרון ועוד מספר רב של חלקיקים) אינם מספקים את הסחורה, ואתייחס לכך במאמר נפרד.
2. העדר אינטגרציה בין תחומי המדע השונים. זה לא שגאולוגים אף פעם לא
עבדו עם זאולוגים או עם מדענים מתחומים אחרים. זו שיטת החלוקה למדעים (אשר
דרך אגב כבר הונהגה בטעות ע"י היוונים הקדמונים), אשר מתוך רצון לחקור את
הטבע - סיווגה, קיטלגה, הפרידה ומיינה "את המוצר" בכדי להתמודד שיכלית עם
"כובד המטלה" - במקום לחקור את הטבע "כאחד" בעל אותם 3 - 2 אבני יסוד,
אשר מסתעפים, מתחברים, משנים צורה, דוחים, מושכים ולבסוף לובשים את צורתו של
העולם אותו אנו מכירים. אילולי היתה גישה זו נמצאת בבסיס המדע, אזי החלוקה
לתחומים היתה שונה מזו המקובלת כיום, והרבה יותר מקושרת. גם אל נושא זה
אתייחס בכתבות באות.
3. ההפרדה בין מחקר לטכנולוגיה. טעות היא לחשוב שהשנים עולים בכנה מידה
שווה. רק משום שהגענו לרמה טכנולוגית גבוהה (אשר אגב, אני מוריד את הכובע בפניה),
אין זה בהכרח אומר שהבנתנו את הטבע עומדת עמה בכנה אחד. במילים אחרות "אם זה
עובד - סימן שצדקנו וכפועל יוצא, לעומק הבנו". בתרגום חופשי - אפשר לשלוח אדם
למאדים, או להקים אינרנט שלא דורש מחשבים, גם מבלי לדעת ממה עשוי חשמל או גלעין
כדור הארץ, למה העץ צומח, למה קורות רעידות אדמה ועוד שאלות הקשורות לאבני היסוד
של עלמנו. אמנם אפשר לדמות שאנו יודעים, ולכן ההפרדה בין מחקר לטכנולוגיה היא
חומה פסיכולוגית וחינוכית יותר מכל דבר אחר.
4. מהו טבעו של הטבע - העובדה שפילוסופיה "הוגלתה" ע"י המדעים המדוייקים
ועכשיו היא שייכת רק לכאלו שמחבקים עצים, מעלה מספר תהיות :
א. איך אפשר בכלל לחקור עולם מבלי להתחשב בכוונותיו ?
ב. המדע עוסק בעולמנו החומרי, עם ציון נמוך מאוד בחיי הנפש (פסיכולוגיה),
ציון נמוך אף יותר בקשר בין חיי הנפש לעולמנו החומרי,
וציון "0" בכל הקשור לאלוהים.
נניח לרגע שכל הסיפור של עלמנו החומרי הוא "המחזוריות" = 1. לבנות חומר (וחיים)
ע"י גדילה / הצטברות / התמזגות וכ'ו 2. לפרקו (או להמיתו) לאבני היסוד הבסיסיים
ביותר ע"י התחמצנות / התפרקות כימית / חום וכ'ו 3. ולהעבירו ממקום למקום ע"י
רוח / אור / אבק ומטאורים בין כוכבים וכ'ו. תהליך פשוט מאוד ביסודו אשר
מתקיים בכל פינה ביקום - ללא הפסקה (אין לו התחלה ולא סוף) - מסובך -
מה צריך הטבע בכדי לקיים תהליך זה ?
למה צריך לשם כך אלקטרונים, פרוטונים, גלואונים, בוזונים, קרינת גמא, בטא, אלפא
ועוד אין ספור של אבני יסוד -
זה בערך כמו ללכת לבקר את השכן ולקחת אתך את כל הבית, חוץ מללבוש מכנסיים........
לכן דילג המדע על מספר שאלות ותשובות חשובות.
5. חוקי המדע העכשוויים הם לפני הכל פוליטיים. אני מבין לליבם של מדענים מורים
וסטודנטים רבים המשקיעים את חיהם, נהנים ויוצרים בכנות ממפעלם, מחקריהם
ותגליותהם. אך יחד עם זאת הם פועלים תחת מערכת חוקים נוקשה המוכתבת "מלמעלה" -
ואלו לא בדיוק חוקי טבע אלא חוקי התנהגות, מה מותר ומה אסור - אחרת יעיפו אותם הביתה.
לצערי, האקדמיה של ימינו קשוחה ואכזרית כמו הכנסיה בימי גלילאו - "כל עוד אתם
מצייתים לתמרורי התנועה - אתם במשחק" (למעט סטיות קטנות, ורצוי שזה גם לא יפגע
למישהו באגו ושלא יצטרכו לשכתב מיליארדי ספרי לימוד, כי זה עולה הרבה........).
זה נכון שהאקדמיה צריכה לעמוד על המשמר מפני תמימים למינהם אשר גילו ירח בתוך
כדור הארץ, או מפני נוכלים המחפשים כסף קל, אך מצד שני, לשמור על הקיים
בציפורניים - נראה מוטעה ומטעה כאחד.
6. למדע המודרני מבנה די שביר, משום שבמשך השנים נבנו והצטברו זה על גבי זה
תיאוריות על מודלים על תיאורים על חישובים ובעיקר על נסיונות שאחרים (לא את
ולא אתה) ביצעו, וכל זה כנראה על בסיס לא כל כך ברור (בהמעטה). מספיק שאמפר, הרץ,
מקסוול ולורנץ פיפסו במשהו - אפשר פחות או יותר לפתוח בסטה חדשה.
כמה שתיאוריית היחסות הכללית של איינשטיין או תורת הקוונטים או המיתרים, נראות
אימתניות - כך הן גם שבירות.
התקלה הנשנית וחוזרת היא בתגליות של "איך דברים עובדים" ועל פי זה נעשים חישובים
(אשר דרך אגב רובם מדוייקים), אך כל זה נעשה מבלי ההבנה של "ממה מתחיל הכל" (לא
איך נברא העולם, אלא "איפה אתה/את חי/ה ?") ואולי באמת זה משנה רק למעטים, שכן
המחשב עלה יפה הבוקר והמכונית בטח תניע - אז למי בכלל איכפת אם חשמל זה מגנטים
או אלקטרונים.......
זהו תיאור מתומצת ועדיין לא מעמיק במיוחד על מעמדו של המדע בחיינו. התייחסויות
ספציפיות מניוטון עד היום - בהמשך (עוד לא הגענו לתוכן).
עמית
