אופנועים, קטנועים וביטוח מקיף נגד גנבות
מאת : עו"ד מני ארבל
כלי הרכב הדו גלגלי קלים באופן יחסי לגנבה. ואכן עפ"י נתוני יחידת אתג"ר לינואר עד אוג' 2008 קטנועי סאנג יאנג וקימקו מככבים בראש רשימת כלי הרכב הגנובים שגילם עד 4 שנים.
על כן ישנם רוכבים אשר למען השקט הנפשי שלהם, הרצון לשנת לילה טובה ללא ביפר מתחת לכרית וללא שינה בצוותא עם האופנוע קשור למיטתם, מבטחים את כלי הרכב בביטוח מקיף הכולל פיצוי בשל גניבה.
כבר בשלב ההתקשרות עם חברות הביטוח מסתבר למבוטח שהן דורשות ממנו לקיים תנאים מסויימים ע"מ שהביטוח יהיה בתוקף בזמן גניבה כגון קשירת האופנוע לעצם קבוע, התקנת מערכת מיגון ברכב שמאפייניה נקבעים על ידי המבטח בעת עריכת הביטוח, ביפר, מנעולים מיוחדים ולעתים שילוב של כמה מהתנאים גם יחד.
בעת שנגנב האופנוע פונה המבוטח לחברת הביטוח בדרישה לשלם לו תגמולי ביטוח בגין הגניבה, אך לעתים מודיעה חברת הביטוח כי היא דוחה את תביעת המבוטח לפיצוי מכיוון שלא עמד בתנאי הביטוח ועל כן היא לא תפצה אותו.
מקרים דומים הגיעו לפתחו של בהמ"ש ונסקור כמה מהם.
?תא 50267/04 (שלום ת"א) מיום 5/9/06 מאת כב' הש' פליגלמן
בוקר אחד גילה התובע שאופנועו נגנב בשעת לילה. הוא הודיע למשטרה על הגניבה, ופנה למבטחת האופנוע בתביעה לתשלום תגמולי הביטוח. התובע שיתף פעולה עם החוקר מטעם המבטחת המציא לו כל מסמך הנוגע לרכישת אמצעי המיגון, אך תביעתו נדחתה. במכתב הדחיה רשמה חברת הביטוח "המבוטח הודה בחקירתו כי הכיסוי שאכן היה, לא חובר למערכת האזעקה ועל כן לא עמד בהתניות הפוליסה, אנו נאלצים לדחות את התביעה". בשל כך תבע התובע את חברת הביטוח. בכתב ההגנה העלתה חברת הביטוח טענות הגנה שונות וביניהן טענות נוספות לטענה שציינה במכתב הדחיה שלה.
בפס"ד קבעה כב' השופטת כי השאלה היחידה העומדת לדיון בפס"ד זה הינה האם הפעיל ו/או לא הפעיל הכיסוי את מערכת האזעקה, וזאת מכיוון שחב' הביטוח מעולם לא טענה כי התובע היה מעורב בגניבת האופנוע. השופטת ציינה כי לאור ההלכה הפסוקה הקיימת המאמצת את הנחיות המפקח על הביטוח אין המבטח יכול להעלות טענות חדשות מעבר לאלה שנטענו במכתב הדחיה של התביעה .
כלומר כב' השופטת לא דנה בטענות חב' הביטוח כי התובע לא הוכיח קיומם של כל אמצעי המיגון באופנוע, תקינותם והפעלתם.
ובמה דברים אמורים: בפוליסת הביטוח נרשם בסיפא להגדרה: ?מוצהר ומוסכם בזה כי הכיסוי הביטוחי לגניבת האופנוע בחניית לילה יותנה בכיסוי הנקשר לאופנוע. התרת הכיסוי תביא להפעלת מערכת האזעקה" כאמור כב' השופטת אינה דנה בשאר דרישות המיגון המפורטות בהגדרה, משלא נטען במכתב הדחיה דבר בגינן, קרי, כי לא היו קיימות ו/או כי לא הפעלו.
לעניין זה טוענת הנתבעת כי משלא היה הכיסוי מחובר למערכת האזעקה בחיבור אלקטרוני, לא עמד התובע בדרישות הפוליסה. אשר לכיסוי הסביר התובע בעדותו כי הוא לא היה מחובר אלקטרונית, אולם היה מקובע לאופנוע. ומכאן השאלה האם החיבור האלקטרוני הינו תנאי מתנאי הפוליסה, לדעת השופטת התשובה לכך הינה שלילית. לדברי השופטת "כל שנאמר בפוליסה הינו "התרת הכיסוי תביא להפעלת מערכת האזעקה". אימרה סתמית שנאמרה ולא פורשה, ולפיכך הדרישה לחיבור אלקטרוני הינה תוספת שאינה מפורטת בפוליסה.". ומוסיפה "אולם משלטעמי לא פורט ברחל בתך הקטנה בפוליסה מהי אותה דרך נדרשת, ומשתמצא לאמר כי מקום בו קיימת חוסר בהירות בפוליסה תפורש זו לרעת המנסח, לא מצאתי לקבל טענותיו של ב"כ הנתבעת לענין זה". כב' השופטת אינה מקבלת את טענות חב' הביטוח באשר לסוג כיסוי האופנוע מכיוון שהפוליסה אינה מציינת במפורש מהו הכיסוי הנדרש וכיצד יחובר למערכת האזעקה.
כב' השופטת קיבלה התביעה וקבעה כי על חב' הביטוח לפצות את התובע.
?פס"ד תק 010423/06 (תביעות קטנות ת"א) מיום 6/2/07 מאת כב' הש' ברנר. בפס"ד זה תבע בעל קטנוע את חב' הביטוח אילון אשר ביטחה את הקטנוע שלו בביטוח מקיף בטענה שלא הסכימה לשלם לו תגמולי ביטוח בגין קטנועו שנגנב. הנתבעת טענה כי קיימה חקירה לברור חבותה, והחליטה שלא לשלם לתובע תגמולי ביטוח, בנימוק שהתובע לא קיים אחר דרישת המיגון עת לא קשר את הקטנוע לעצם קבוע. עוד טענה כי לפי תנאי הפוליסה, תנאי מוקדם לחבותה הוא הפעלת אזעקה וכן קשירת הקטנוע לעצם קבוע בכל שעות היממה. כעולה מהודעת התובע בפני חוקר מטעם חברת הביטוח בעת הגניבה, הקטנוע לא היה קשור לעצם קבוע, אלא קשור לעצמו. עוד טענה חב' הביטוח כי רק לאחר שנודע לתובע כי דרישתו לתגמולי ביטוח עומדת להדחות בשל אי קיום דרישות המיגון, שינה התובע את גרסתו וטען לראשונה, כי ככל הזכור לו נקשר הקטנוע לעמוד ולא אל עצמו. התובע בעדותו בבהמ"ש אישר את טענות הביטוח.
התובע טען לחלופין כי די בכך שנקט בשתי הגנות מבין שלושת אלה שנדרשו בפוליסה (נעילה באמצעות מנעול הגה והפעלת אזעקה) ויש למחול על אי קיום ההגנה השלישית- הקשירה לחפץ קבוע.
כב' השופט לא קיבל טענה זו. לדעת כב' השופט הדרישות מעוגנות בחוזה הביטוח, ולכן על היה על התובע לקיים את שלושת הדרישות, ולא רק שתיים מהן.
התובע הוסיף וטען כי קשירת הקטנוע אל עצמו כמוה כקשירה לחפץ קבוע. לדעת כב' השופט טענה זו הינה מופרכת לחלוטין. בפוליסה נקבע כי תנאי מוקדם לתשלום תגמולי הביטוח הוא "קשירת הכלי לעצם קבוע יום ולילה". ברור כי הקטנוע אינו נחשב לעצם קבוע, שכן באותו משפט ממש מדובר על "כלי" לחוד, ו"עצם קבוע" לחוד, ומכאן שהעצם הקבוע אינו יכול להיות הכלי עצמו. ברור גם כי לא הרי קשירת הכלי אל עצמו, כהרי קשירתו לעצם קבוע, מבחינת הקושי לגנוב את הקטנוע.
טענה נוספת שהעלה התובע היתה כי חב' הביטוח לא קיימה אחר הוראות תקנה 3 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש"ם-1980. תקנה זו שכותרתה "חובה להבליט הגבלות", קובעת: "סייג לחבות המבטח או להיקף הכיסוי יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יובלטו במיוחד על ידי שימוש באותיות שונות או בצבע שונה." כב' הש' קבע כי במקרה הנ"ל "הסייג מפורט בסמוך לכותרת מאירת העינים הדנה בחובת המיגון, וכותרתה המודגשת היא "חובת אמצעי מיגון- התניית הכיסוי הביטוחי". כותרת זו מודגשת בשורה של כוכביות משני צידיה ומתחתיה. בנסיבות אלה, מקיימת הפוליסה אחר דרישת הרישא של תקנה 3."
בסיכומו של דבר,תביעת התובע נדחתה כיוון שלא קיים אחר תנאי המיגון שנקבעו בפוליסה בכך שלא נעל את הקטנוע לעצם קבוע.
?בפס"ד תק 973/04 (תביעות קטנות קריות) מיום 3/11/04 מאת כב' הש' קראי-גירון נגנב אופנועו של התובע אך חברת הביטוח סירבה לשלם לו את תגמולי הביטוח משום שהפר את תנאי המיגון האמורים בפוליסה. לטענת חב' הביטוח התובע לא קשר האופנוע בשרשרת לעמוד קבוע. עוד טענה חב' הביטוח כי מהעובדה שהתובע לא מיהר לשחרר את אופנועו מהמשטרה, אחרי שזה נמצא, והמתין כשבוע ממועד קבלת ההודעה על מציאת האופנוע ועד לשחרור, יש ללמוד כי התובע לא שמח עם מציאת אופנועו.
חב' הביטוח טענה עוד כי לאחר שנחקר פעם אחת ע"י חוקר מטעמה, סרב התובע לשוב ולצאת עם החוקר למקום הארוע ולהצביע על מקום קשירת האופנוע עובר לגניבה ובכך הפר חבותו למסור לה פרטים נדרשים, דבר המשחרר אותה מחבותה לשלם תגמולי בטוח.
במהלך הדיון טען התובע כי האופנוע היה קשור לעמוד בזמן הגנבה ואף הציג בעת הדיון תמונת העמוד.
כב' השופטת קובעת כי הלכה פסוקה היא כי הנטל להוכיח אי קיום תנאי מתנאי הפוליסה או קיומו של חריג אחר המשחרר את חברת הביטוח מחובת התשלום ע"פ פוליסת בטוח בת תוקף, חלה על הנתבעת. נטל זה הינו נטל כבד אשר אין די בראיות הנסיבתיות ובהשערות שהונחו בפניה במהלך הדיון כדי להרימו.
לדעת כב' השופטת טענת התובע כי קשר את הקטנוע לעמוד, לא נסתרה. טענת הנתבעת כי לא קיים עמוד כזה בבנין התובע אליו טען התובע כי קשר את אופנועו לא הוכחה לאור עדות התובע אשר אף הציג תמונות של העמוד הרלוונטי. עדות החוקר לא היה בה די כדי לסתור טענת התובע. כב' השופטת לא קיבלה את טענת חברת הבטוח כי לו היה נגנב הקטנוע לא היתה נגנבת השרשרת, מכיוון שלדעת השופטת רבים המקרים שגם ציוד נלווה לקטנוע נגנב.
גם הטענה כי התובע סרב להבדק בפוליגרף אין די בה לדעת השופטת כדי לשלול זכאותו לתשלום תגמולי בטוח.
כב' השופטת שוכנעה כי התובע כן שיתף פעולה עם החוקר שנשלח מטעם חברת הבטוח.
תביעת התובע התקבלה במלואה וכן סך נוסף של 1,000 ש"ח בגין הטרדה וההוצאות שנגרמו לתובע בגין הצורך לנהל הליכים משפטיים לצורך גביית המגיע לו.
?פס"ד תא 5266/06 (שלום ראשל"צ) מיום 1/1/08 מאת כב' השופט שוורץ
אופנוע שנגנב אותר והוחזר לבעליו (התובע) ע"י המשטרה. התובע עותר להטבת נזקיו בגין הגניבה. התובע טען כי נהג להחנות בקביעות את האופנוע במחסן פרטי בחניון הבית המשותף בו גר, מחסן שבבעלות שכנו. כמה ימים לפני הגניבה גילה התובע כי אינו מוצא את צרור המפתחות בו מצויים מפתחות האופנוע, הבית, המחסן ושלט אזעקת האופנוע. התובע הניח ששכח את המפתחות בכיס בגד שלבש. כעבור יומיים נסע התובע לחו"ל ולמחרת נגנב האופנוע. במחסן לא נמצאו סימני פריצה וככל הנראה נעשה שימוש בצרור המפתחות על מנת לגנוב האופנוע.
במכתב הדחייה ששלחה המבטחת לתובע נכתב כי הוא אינו זכאי לפיצוי הואיל ולא עמד בתנאי המיגון שנדרשו ממנו כאמור בפוליסה. לטענתה, תנאי מקדים לכיסוי ביטוחי במקרה גניבה הינו קיום, הפעלה ותקינות של מערכת מיגון מסוג אזעקה הכוללת ניתוק מתנע בצירוף חיישן זעזועים בתוספת מנעול דיסק בלם ושרשרת קשירה מחוסמת הקשורה לעמוד קבוע. לטענתה התובע הפקיר את מפתחות האופנוע ואת האופנוע בלא כל מיגון ומבלי להודיע לנתבעת על כך. משכך, יש לדחות התביעה.
על פי הודאת התובע, אמצעי המיגון לא הופעלו כלל. על פי הוראות הפוליסה, תנאי להקמת כיסוי ביטוחי הוא קיומם של מספר אמצעי מיגון: אזעקה הכוללת ניתוק מתנע, חיישן זעזועים בתוספת מנעול דיסק-בלם ושרשרת מחוסמת הקשורה לעמוד קבוע. כעולה מחקירתו הנגדית, התובע היה ער לדרישות המיגון. לדעת כב' השופט התובע היה ער לסיכון הרב אליו חשוף האופנוע, ככלי רכב חדש ונייד. על כן התובע פעל ביוזמתו וחיבר את מערכת האזעקה למכשיר "זימונית". למרות שהתובע היה ער לכך שקיים סיכון מהותי לאירוע גניבה, הוא נהג שלא למלא אחר תנאי הפוליסה, כאשר איפסן את האופנוע במחסן: כדבריו "כששמתי את האופנוע במחסן אף פעם לא הפעלתי את המיגונים" ומוסיף כב' השופט "לנוכח הודאת התובע באי הפעלת המיגונים, אף לא חלקם, הרי שעל פי תנאי הפוליסה ועל פי ההלכה הפסוקה הרואה באירוע גניבה סיכון מהותי, לא התקיים התנאי המתלה להקמת הכיסוי הביטוחי ודין התביעה להידחות."
בסיכומיו העלה התובע טענה חדשה, כאילו אחסנת האופנוע במחסן מהווה הקמת מיגון טוב יותר, והואיל והמבטחת לא הוכיחה כי לא היתה מוכנה לבטח את האופנוע בתנאי המיגון במחסן, יש לחייבה לשלם את תגמולי הביטוח. כב' השופט לא מקבל טענה זו וזאת מנימוק משפטי לפיו טענה זו לא הועלתה עד שלב זה של הדיון, אך לגופו של עניין לדעת כב' השופט טענת התובע בדבר נקיטת אמצעים להקלת הסיכון איננה יכולה להתקבל במקרה זה. התובע הודה שאיבד את צרור המפתחות, הודה כי לגישתו אפסון האופנוע במחסן, מהווה תחליף לאמצעי המיגון. אובדן צרור המפתחות, בו היה מצוי גם מפתח המחסן, מאיין למעשה את האמצעים שנקט התובע להקלת הסיכון. האופנוע נגנב מהמחסן בלא סימני פריצה. במחסן היו שני אופנועים, אולם רק זה של התובע הוא שנגנב.
בסיכומו של דבר תביעת התובע נדחתה.
?פס"ד תק 3714/06 (תביעות קטנות ת"א) מאת כב' השופטת רביד
התובע תבע את חב' הביטוח בגין נזק שנגרם לו לאחר שקטנועו נגנב והוחזר לו כשהוא ניזוק. המבטחת טענה שאינה אחראית לנזק שנגרם משום שהתובע פעל שלא עפ"י הפוליסה ולא עשה שימוש באמצעי המיגון הנדרשים עפ"י תנאי הפוליסה. תנאי הפוליסה דורשים כי הקטנוע יהיה קשור בשרשרת. חברת הביטוח טענה כי חוקר מטעמה ששוחח עם התובע, הגיע למסקנה כי התובע, לא נעל את הקטנוע ולכן סירבה לפצות את התובע.
המחלוקת נבעה מכך שכאשר נמצא הקטנוע, נמצאו שתי שרשראות לקשירת קטנוע במקום אחסון בקטנוע, אשר כמובן לא היו בשימוש בזמן שהרכב נגנב. התובע טען שהיתה ברשותו שרשרת נוספת שאביו נתן לו ובה הוא השתמש לקשירת הקטנוע. החוקר ביקש ממנו שיציג את המפתחות שנעלו את השרשרת. אולם, התובע טען בפניו כי המפתחות נזרקו זה מכבר, בסמוך לאחר שהקטנוע התגלה, משום שלא היה לו שימוש עוד במפתח.
השאלה המשפטית המתעוררת כאן היא שאלת נטל ההוכחה. על מי מוטל נטל ההוכחה לשכנע את ביהמ"ש כי תנאי המיגון לא התקיימו. לדעת כב' השופט לפי כללים שנקבעו בפס"ד רע"א 143/98 דיב נ' הסנה, בעקרון נטל ההוכחה, להוכחת קיום או אי קיום תנאי המיגון, מוטל על המבטח, אך גם המבוטח צריך מצידו להביא ראיות בעיקר בכל הנוגע לדברים המצויים בידיעתו. לדברי כב' השופטת התובע לא הביא לדיון את אביו שיתמוך בגירסתו לעניין השרשרת שנתן לו, התובע לא שמר על הראיה שיכלה לסייע לו בעניין קיום שרשרת זו- מפתח השרשרת.
לדעת כב' השופטת הנתבעת במקרה זה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הקטנוע לא היה קשור כנדרש בתנאי הפוליסה בלילה שבו נגנב. ודחתה את התביעה.
לסיכום מספר עצות:
עברו על דרישות המיגון שבהצעת הביטוח ובדקו האם הנכם עומדים בהן.
באם אינכם יכולים לעמוד בדרישות המיגון הנדרשות על ידי חברת הביטוח נסו להגיע עם סוכן הביטוח להסכמות בדבר המיגון הנדרש ואם התקבלו הסכמות שכאלו דירשו לקבל אותן בכתב. דירשו לקבל את פוליסת הביטוח במלואה ולאחר קבלתה הקדישו את הזמן לקרוא אותה. בידקו האם בפוליסת הביטוח המיגון עליו הוסכם אכן נרשם כראוי או שחלה טעות בפרטי המיגון, ואם כך הדבר פנו מיידית בכתב לסוכן הביטוח לתיקון הטעות.
בהתנהלותכם היומיומית הקפידו למלא אחרי דרישות המיגון בפוליסה.
שמרו על קבלות רכישת והתקנת ציוד המיגון.
במידה וארע מקרה הביטוח - נגנב האופנוע, שימרו על המפתחות, שלט אזעקה, מפתחות השרשרת, והשרשרת החתוכה באם נשארה.
כל אלו יוכלו לסייע לכם במקרה ותצטרכו להוכיח את פרטי תביעתכם.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
מאת : עו"ד מני ארבל
כלי הרכב הדו גלגלי קלים באופן יחסי לגנבה. ואכן עפ"י נתוני יחידת אתג"ר לינואר עד אוג' 2008 קטנועי סאנג יאנג וקימקו מככבים בראש רשימת כלי הרכב הגנובים שגילם עד 4 שנים.
על כן ישנם רוכבים אשר למען השקט הנפשי שלהם, הרצון לשנת לילה טובה ללא ביפר מתחת לכרית וללא שינה בצוותא עם האופנוע קשור למיטתם, מבטחים את כלי הרכב בביטוח מקיף הכולל פיצוי בשל גניבה.
כבר בשלב ההתקשרות עם חברות הביטוח מסתבר למבוטח שהן דורשות ממנו לקיים תנאים מסויימים ע"מ שהביטוח יהיה בתוקף בזמן גניבה כגון קשירת האופנוע לעצם קבוע, התקנת מערכת מיגון ברכב שמאפייניה נקבעים על ידי המבטח בעת עריכת הביטוח, ביפר, מנעולים מיוחדים ולעתים שילוב של כמה מהתנאים גם יחד.
בעת שנגנב האופנוע פונה המבוטח לחברת הביטוח בדרישה לשלם לו תגמולי ביטוח בגין הגניבה, אך לעתים מודיעה חברת הביטוח כי היא דוחה את תביעת המבוטח לפיצוי מכיוון שלא עמד בתנאי הביטוח ועל כן היא לא תפצה אותו.
מקרים דומים הגיעו לפתחו של בהמ"ש ונסקור כמה מהם.
?תא 50267/04 (שלום ת"א) מיום 5/9/06 מאת כב' הש' פליגלמן
בוקר אחד גילה התובע שאופנועו נגנב בשעת לילה. הוא הודיע למשטרה על הגניבה, ופנה למבטחת האופנוע בתביעה לתשלום תגמולי הביטוח. התובע שיתף פעולה עם החוקר מטעם המבטחת המציא לו כל מסמך הנוגע לרכישת אמצעי המיגון, אך תביעתו נדחתה. במכתב הדחיה רשמה חברת הביטוח "המבוטח הודה בחקירתו כי הכיסוי שאכן היה, לא חובר למערכת האזעקה ועל כן לא עמד בהתניות הפוליסה, אנו נאלצים לדחות את התביעה". בשל כך תבע התובע את חברת הביטוח. בכתב ההגנה העלתה חברת הביטוח טענות הגנה שונות וביניהן טענות נוספות לטענה שציינה במכתב הדחיה שלה.
בפס"ד קבעה כב' השופטת כי השאלה היחידה העומדת לדיון בפס"ד זה הינה האם הפעיל ו/או לא הפעיל הכיסוי את מערכת האזעקה, וזאת מכיוון שחב' הביטוח מעולם לא טענה כי התובע היה מעורב בגניבת האופנוע. השופטת ציינה כי לאור ההלכה הפסוקה הקיימת המאמצת את הנחיות המפקח על הביטוח אין המבטח יכול להעלות טענות חדשות מעבר לאלה שנטענו במכתב הדחיה של התביעה .
כלומר כב' השופטת לא דנה בטענות חב' הביטוח כי התובע לא הוכיח קיומם של כל אמצעי המיגון באופנוע, תקינותם והפעלתם.
ובמה דברים אמורים: בפוליסת הביטוח נרשם בסיפא להגדרה: ?מוצהר ומוסכם בזה כי הכיסוי הביטוחי לגניבת האופנוע בחניית לילה יותנה בכיסוי הנקשר לאופנוע. התרת הכיסוי תביא להפעלת מערכת האזעקה" כאמור כב' השופטת אינה דנה בשאר דרישות המיגון המפורטות בהגדרה, משלא נטען במכתב הדחיה דבר בגינן, קרי, כי לא היו קיימות ו/או כי לא הפעלו.
לעניין זה טוענת הנתבעת כי משלא היה הכיסוי מחובר למערכת האזעקה בחיבור אלקטרוני, לא עמד התובע בדרישות הפוליסה. אשר לכיסוי הסביר התובע בעדותו כי הוא לא היה מחובר אלקטרונית, אולם היה מקובע לאופנוע. ומכאן השאלה האם החיבור האלקטרוני הינו תנאי מתנאי הפוליסה, לדעת השופטת התשובה לכך הינה שלילית. לדברי השופטת "כל שנאמר בפוליסה הינו "התרת הכיסוי תביא להפעלת מערכת האזעקה". אימרה סתמית שנאמרה ולא פורשה, ולפיכך הדרישה לחיבור אלקטרוני הינה תוספת שאינה מפורטת בפוליסה.". ומוסיפה "אולם משלטעמי לא פורט ברחל בתך הקטנה בפוליסה מהי אותה דרך נדרשת, ומשתמצא לאמר כי מקום בו קיימת חוסר בהירות בפוליסה תפורש זו לרעת המנסח, לא מצאתי לקבל טענותיו של ב"כ הנתבעת לענין זה". כב' השופטת אינה מקבלת את טענות חב' הביטוח באשר לסוג כיסוי האופנוע מכיוון שהפוליסה אינה מציינת במפורש מהו הכיסוי הנדרש וכיצד יחובר למערכת האזעקה.
כב' השופטת קיבלה התביעה וקבעה כי על חב' הביטוח לפצות את התובע.
?פס"ד תק 010423/06 (תביעות קטנות ת"א) מיום 6/2/07 מאת כב' הש' ברנר. בפס"ד זה תבע בעל קטנוע את חב' הביטוח אילון אשר ביטחה את הקטנוע שלו בביטוח מקיף בטענה שלא הסכימה לשלם לו תגמולי ביטוח בגין קטנועו שנגנב. הנתבעת טענה כי קיימה חקירה לברור חבותה, והחליטה שלא לשלם לתובע תגמולי ביטוח, בנימוק שהתובע לא קיים אחר דרישת המיגון עת לא קשר את הקטנוע לעצם קבוע. עוד טענה כי לפי תנאי הפוליסה, תנאי מוקדם לחבותה הוא הפעלת אזעקה וכן קשירת הקטנוע לעצם קבוע בכל שעות היממה. כעולה מהודעת התובע בפני חוקר מטעם חברת הביטוח בעת הגניבה, הקטנוע לא היה קשור לעצם קבוע, אלא קשור לעצמו. עוד טענה חב' הביטוח כי רק לאחר שנודע לתובע כי דרישתו לתגמולי ביטוח עומדת להדחות בשל אי קיום דרישות המיגון, שינה התובע את גרסתו וטען לראשונה, כי ככל הזכור לו נקשר הקטנוע לעמוד ולא אל עצמו. התובע בעדותו בבהמ"ש אישר את טענות הביטוח.
התובע טען לחלופין כי די בכך שנקט בשתי הגנות מבין שלושת אלה שנדרשו בפוליסה (נעילה באמצעות מנעול הגה והפעלת אזעקה) ויש למחול על אי קיום ההגנה השלישית- הקשירה לחפץ קבוע.
כב' השופט לא קיבל טענה זו. לדעת כב' השופט הדרישות מעוגנות בחוזה הביטוח, ולכן על היה על התובע לקיים את שלושת הדרישות, ולא רק שתיים מהן.
התובע הוסיף וטען כי קשירת הקטנוע אל עצמו כמוה כקשירה לחפץ קבוע. לדעת כב' השופט טענה זו הינה מופרכת לחלוטין. בפוליסה נקבע כי תנאי מוקדם לתשלום תגמולי הביטוח הוא "קשירת הכלי לעצם קבוע יום ולילה". ברור כי הקטנוע אינו נחשב לעצם קבוע, שכן באותו משפט ממש מדובר על "כלי" לחוד, ו"עצם קבוע" לחוד, ומכאן שהעצם הקבוע אינו יכול להיות הכלי עצמו. ברור גם כי לא הרי קשירת הכלי אל עצמו, כהרי קשירתו לעצם קבוע, מבחינת הקושי לגנוב את הקטנוע.
טענה נוספת שהעלה התובע היתה כי חב' הביטוח לא קיימה אחר הוראות תקנה 3 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש"ם-1980. תקנה זו שכותרתה "חובה להבליט הגבלות", קובעת: "סייג לחבות המבטח או להיקף הכיסוי יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יובלטו במיוחד על ידי שימוש באותיות שונות או בצבע שונה." כב' הש' קבע כי במקרה הנ"ל "הסייג מפורט בסמוך לכותרת מאירת העינים הדנה בחובת המיגון, וכותרתה המודגשת היא "חובת אמצעי מיגון- התניית הכיסוי הביטוחי". כותרת זו מודגשת בשורה של כוכביות משני צידיה ומתחתיה. בנסיבות אלה, מקיימת הפוליסה אחר דרישת הרישא של תקנה 3."
בסיכומו של דבר,תביעת התובע נדחתה כיוון שלא קיים אחר תנאי המיגון שנקבעו בפוליסה בכך שלא נעל את הקטנוע לעצם קבוע.
?בפס"ד תק 973/04 (תביעות קטנות קריות) מיום 3/11/04 מאת כב' הש' קראי-גירון נגנב אופנועו של התובע אך חברת הביטוח סירבה לשלם לו את תגמולי הביטוח משום שהפר את תנאי המיגון האמורים בפוליסה. לטענת חב' הביטוח התובע לא קשר האופנוע בשרשרת לעמוד קבוע. עוד טענה חב' הביטוח כי מהעובדה שהתובע לא מיהר לשחרר את אופנועו מהמשטרה, אחרי שזה נמצא, והמתין כשבוע ממועד קבלת ההודעה על מציאת האופנוע ועד לשחרור, יש ללמוד כי התובע לא שמח עם מציאת אופנועו.
חב' הביטוח טענה עוד כי לאחר שנחקר פעם אחת ע"י חוקר מטעמה, סרב התובע לשוב ולצאת עם החוקר למקום הארוע ולהצביע על מקום קשירת האופנוע עובר לגניבה ובכך הפר חבותו למסור לה פרטים נדרשים, דבר המשחרר אותה מחבותה לשלם תגמולי בטוח.
במהלך הדיון טען התובע כי האופנוע היה קשור לעמוד בזמן הגנבה ואף הציג בעת הדיון תמונת העמוד.
כב' השופטת קובעת כי הלכה פסוקה היא כי הנטל להוכיח אי קיום תנאי מתנאי הפוליסה או קיומו של חריג אחר המשחרר את חברת הביטוח מחובת התשלום ע"פ פוליסת בטוח בת תוקף, חלה על הנתבעת. נטל זה הינו נטל כבד אשר אין די בראיות הנסיבתיות ובהשערות שהונחו בפניה במהלך הדיון כדי להרימו.
לדעת כב' השופטת טענת התובע כי קשר את הקטנוע לעמוד, לא נסתרה. טענת הנתבעת כי לא קיים עמוד כזה בבנין התובע אליו טען התובע כי קשר את אופנועו לא הוכחה לאור עדות התובע אשר אף הציג תמונות של העמוד הרלוונטי. עדות החוקר לא היה בה די כדי לסתור טענת התובע. כב' השופטת לא קיבלה את טענת חברת הבטוח כי לו היה נגנב הקטנוע לא היתה נגנבת השרשרת, מכיוון שלדעת השופטת רבים המקרים שגם ציוד נלווה לקטנוע נגנב.
גם הטענה כי התובע סרב להבדק בפוליגרף אין די בה לדעת השופטת כדי לשלול זכאותו לתשלום תגמולי בטוח.
כב' השופטת שוכנעה כי התובע כן שיתף פעולה עם החוקר שנשלח מטעם חברת הבטוח.
תביעת התובע התקבלה במלואה וכן סך נוסף של 1,000 ש"ח בגין הטרדה וההוצאות שנגרמו לתובע בגין הצורך לנהל הליכים משפטיים לצורך גביית המגיע לו.
?פס"ד תא 5266/06 (שלום ראשל"צ) מיום 1/1/08 מאת כב' השופט שוורץ
אופנוע שנגנב אותר והוחזר לבעליו (התובע) ע"י המשטרה. התובע עותר להטבת נזקיו בגין הגניבה. התובע טען כי נהג להחנות בקביעות את האופנוע במחסן פרטי בחניון הבית המשותף בו גר, מחסן שבבעלות שכנו. כמה ימים לפני הגניבה גילה התובע כי אינו מוצא את צרור המפתחות בו מצויים מפתחות האופנוע, הבית, המחסן ושלט אזעקת האופנוע. התובע הניח ששכח את המפתחות בכיס בגד שלבש. כעבור יומיים נסע התובע לחו"ל ולמחרת נגנב האופנוע. במחסן לא נמצאו סימני פריצה וככל הנראה נעשה שימוש בצרור המפתחות על מנת לגנוב האופנוע.
במכתב הדחייה ששלחה המבטחת לתובע נכתב כי הוא אינו זכאי לפיצוי הואיל ולא עמד בתנאי המיגון שנדרשו ממנו כאמור בפוליסה. לטענתה, תנאי מקדים לכיסוי ביטוחי במקרה גניבה הינו קיום, הפעלה ותקינות של מערכת מיגון מסוג אזעקה הכוללת ניתוק מתנע בצירוף חיישן זעזועים בתוספת מנעול דיסק בלם ושרשרת קשירה מחוסמת הקשורה לעמוד קבוע. לטענתה התובע הפקיר את מפתחות האופנוע ואת האופנוע בלא כל מיגון ומבלי להודיע לנתבעת על כך. משכך, יש לדחות התביעה.
על פי הודאת התובע, אמצעי המיגון לא הופעלו כלל. על פי הוראות הפוליסה, תנאי להקמת כיסוי ביטוחי הוא קיומם של מספר אמצעי מיגון: אזעקה הכוללת ניתוק מתנע, חיישן זעזועים בתוספת מנעול דיסק-בלם ושרשרת מחוסמת הקשורה לעמוד קבוע. כעולה מחקירתו הנגדית, התובע היה ער לדרישות המיגון. לדעת כב' השופט התובע היה ער לסיכון הרב אליו חשוף האופנוע, ככלי רכב חדש ונייד. על כן התובע פעל ביוזמתו וחיבר את מערכת האזעקה למכשיר "זימונית". למרות שהתובע היה ער לכך שקיים סיכון מהותי לאירוע גניבה, הוא נהג שלא למלא אחר תנאי הפוליסה, כאשר איפסן את האופנוע במחסן: כדבריו "כששמתי את האופנוע במחסן אף פעם לא הפעלתי את המיגונים" ומוסיף כב' השופט "לנוכח הודאת התובע באי הפעלת המיגונים, אף לא חלקם, הרי שעל פי תנאי הפוליסה ועל פי ההלכה הפסוקה הרואה באירוע גניבה סיכון מהותי, לא התקיים התנאי המתלה להקמת הכיסוי הביטוחי ודין התביעה להידחות."
בסיכומיו העלה התובע טענה חדשה, כאילו אחסנת האופנוע במחסן מהווה הקמת מיגון טוב יותר, והואיל והמבטחת לא הוכיחה כי לא היתה מוכנה לבטח את האופנוע בתנאי המיגון במחסן, יש לחייבה לשלם את תגמולי הביטוח. כב' השופט לא מקבל טענה זו וזאת מנימוק משפטי לפיו טענה זו לא הועלתה עד שלב זה של הדיון, אך לגופו של עניין לדעת כב' השופט טענת התובע בדבר נקיטת אמצעים להקלת הסיכון איננה יכולה להתקבל במקרה זה. התובע הודה שאיבד את צרור המפתחות, הודה כי לגישתו אפסון האופנוע במחסן, מהווה תחליף לאמצעי המיגון. אובדן צרור המפתחות, בו היה מצוי גם מפתח המחסן, מאיין למעשה את האמצעים שנקט התובע להקלת הסיכון. האופנוע נגנב מהמחסן בלא סימני פריצה. במחסן היו שני אופנועים, אולם רק זה של התובע הוא שנגנב.
בסיכומו של דבר תביעת התובע נדחתה.
?פס"ד תק 3714/06 (תביעות קטנות ת"א) מאת כב' השופטת רביד
התובע תבע את חב' הביטוח בגין נזק שנגרם לו לאחר שקטנועו נגנב והוחזר לו כשהוא ניזוק. המבטחת טענה שאינה אחראית לנזק שנגרם משום שהתובע פעל שלא עפ"י הפוליסה ולא עשה שימוש באמצעי המיגון הנדרשים עפ"י תנאי הפוליסה. תנאי הפוליסה דורשים כי הקטנוע יהיה קשור בשרשרת. חברת הביטוח טענה כי חוקר מטעמה ששוחח עם התובע, הגיע למסקנה כי התובע, לא נעל את הקטנוע ולכן סירבה לפצות את התובע.
המחלוקת נבעה מכך שכאשר נמצא הקטנוע, נמצאו שתי שרשראות לקשירת קטנוע במקום אחסון בקטנוע, אשר כמובן לא היו בשימוש בזמן שהרכב נגנב. התובע טען שהיתה ברשותו שרשרת נוספת שאביו נתן לו ובה הוא השתמש לקשירת הקטנוע. החוקר ביקש ממנו שיציג את המפתחות שנעלו את השרשרת. אולם, התובע טען בפניו כי המפתחות נזרקו זה מכבר, בסמוך לאחר שהקטנוע התגלה, משום שלא היה לו שימוש עוד במפתח.
השאלה המשפטית המתעוררת כאן היא שאלת נטל ההוכחה. על מי מוטל נטל ההוכחה לשכנע את ביהמ"ש כי תנאי המיגון לא התקיימו. לדעת כב' השופט לפי כללים שנקבעו בפס"ד רע"א 143/98 דיב נ' הסנה, בעקרון נטל ההוכחה, להוכחת קיום או אי קיום תנאי המיגון, מוטל על המבטח, אך גם המבוטח צריך מצידו להביא ראיות בעיקר בכל הנוגע לדברים המצויים בידיעתו. לדברי כב' השופטת התובע לא הביא לדיון את אביו שיתמוך בגירסתו לעניין השרשרת שנתן לו, התובע לא שמר על הראיה שיכלה לסייע לו בעניין קיום שרשרת זו- מפתח השרשרת.
לדעת כב' השופטת הנתבעת במקרה זה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הקטנוע לא היה קשור כנדרש בתנאי הפוליסה בלילה שבו נגנב. ודחתה את התביעה.
לסיכום מספר עצות:
עברו על דרישות המיגון שבהצעת הביטוח ובדקו האם הנכם עומדים בהן.
באם אינכם יכולים לעמוד בדרישות המיגון הנדרשות על ידי חברת הביטוח נסו להגיע עם סוכן הביטוח להסכמות בדבר המיגון הנדרש ואם התקבלו הסכמות שכאלו דירשו לקבל אותן בכתב. דירשו לקבל את פוליסת הביטוח במלואה ולאחר קבלתה הקדישו את הזמן לקרוא אותה. בידקו האם בפוליסת הביטוח המיגון עליו הוסכם אכן נרשם כראוי או שחלה טעות בפרטי המיגון, ואם כך הדבר פנו מיידית בכתב לסוכן הביטוח לתיקון הטעות.
בהתנהלותכם היומיומית הקפידו למלא אחרי דרישות המיגון בפוליסה.
שמרו על קבלות רכישת והתקנת ציוד המיגון.
במידה וארע מקרה הביטוח - נגנב האופנוע, שימרו על המפתחות, שלט אזעקה, מפתחות השרשרת, והשרשרת החתוכה באם נשארה.
כל אלו יוכלו לסייע לכם במקרה ותצטרכו להוכיח את פרטי תביעתכם.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
עו"ד מני ארבל מועסק במשרד עו"ד ענת אנבר העוסק בעיקר בתחום הנזיקין. המשרד מציע שירות משפטי כולל עבור רוכבי כלי רכב דו גלגליים על הצרכים המיוחדים להם - תאונת דרכים, ביטוח לאומי, נזקי רכוש, רשלנות רשויות, תביעות כנגד חברות ביטוח וצד ג', תעבורה .עו"ד ארבל מרכז את הטיפול ברוכבי כלי הרכב הדו גלגלי במשרד וכותב את המדור המשפטי במגזין מוטו.
ענת אנבר משרד עורכי דין
שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 036964291, 0524550497
מייל: inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
ענת אנבר משרד עורכי דין
שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 036964291, 0524550497
מייל: inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
