צילום פורטרט 

שלטי החוצות של ציפי לבני ואהוד ברק שמכסים את העיר גרמו לי להרהר מה עושה צילום פורטרט לטוב.

הצילום של ציפי לבני מקצועי אבל סתמי. סתמי מדי.

אין לה למעשה כל הבעה על הפנים שניתן לפרש באיזשהו אופן.

והרי מטרת צילום פורטרט בכלל ובמערכת בחירות בפרט היא להציג את האדם המצולם ולהביע עליו עמדה.

המתבונן אמור לחשוב שהיא אינטליגנטית ,אחראית , אמיצה ,רצינית ועוד מגוון של תכונות.

בפורטרט שבשלט היא בעיקר -פרווה.

זה לא דבר של מה בכך להוציא הבעה ממצולם.

כמעט כולנו "לא אוהבים להצטלם".

הצילום חושף אותנו ומלחיץ אותנו.

חוץ מכמה יחידי סגולה ( בדרך כלל -דוגמנים).

הסוד של צילום פורטרט טוב הוא לעבוד מהר. הסיבה לכך פשוטה מאוד -ככל שהצלם יותר איטי המצולם "מתייבש" , רוח החיים מתנדפת ממנו (תיאור ציורי כמובן) והצילום יוצא בלי הניצוץ בעיניים שנותן את התחושה/אווירה של האדם המצולם.

כמובן שכדי לעבוד מהר צריך לעשות המון דברים ולדעת הרבה דברים.

למשל - צריך להכין את התאורה מראש. למשל- לשנות את התאורה תוך כדי הצילום לפי המעלות/הפגמים של המצולם. למשל לתמרן אותו להגיע לזוויות שמוציאות ממנו את המיטב ועוד דברים רבים שנעשים אפילו לא במודע.

ואז לחכות לנס. לאיזה מין רגע כזה שבו אני מרגישה שפיצחתי את החידה של האדם שמולי.

צילום פורטרט לוקח לי בממוצע חצי שעה. גם בגלל שאני משתדלת לא לייבש וגם כי מצולמים מהסוג של ציפי ליבני לא מוכנים להקצות לזה יותר זמן.

זה די מלחיץ .

הצילום שצרפתי של ציפי ליבני ארך באמת כחצי שעה שבמהלכה צילמתי אותה בשחור לבן לשער,בצבע - לכפולה בתוך המגאזין,פורטרט קלאסי , תוך כדי עבודה... וכל זה אצלה בלישכה.

חוץ ממנה לא יצא לי לצלם הרבה פוליטיקאים.

בדרך כלל מגיעים אלי אנשי עסקים או אמנים.

צילום אנשי עסקים הוא התמחות שלי שאני מתייחסת אליה מאוד ברצינות. ז"א - אני משלבת את הידע שלי מעולם האופנה ( שיק , זוויות צילום מחמיאות, מה מתאים למה וכו') עם היכולת שלי למצוא יופי באנשים בוגרים או מבוגרים ולאוו דווקא בדוגמניות בנות 16.

בד"כ הצלמים שמצלמים פורטרטים מתמחים בתחום הזה בשילוב עם צילום תעשייתי דווקא. אני מנחשת שזה בגלל ה"אפיל " הרציני של הצלם. נדמה לי שאני צלמת האופנה היחידה שעוסקת ברצינות בצילום פורטרטים.

את אפרת פלד ,המנכל"ית של אריסון החזקות צילמתי כבר כמה פעמים. קל מאוד לעבוד איתה. היא ניראת מעולה ומאחר והגיעה לעבודה כאן אחרי שהות של כמה שנים בארה"ב היא מודעת לכוחה של תדמית וחשוב לה לשדר את המסר עליו החליטה.

גם איריס דרור לוקחת את התדמית שלה מאוד ברצינות ומקפידה על פורטרט מעודכן ,אחת לשנתיים.

מרטין גרשטל , המייסד והמנכ"ל של חברת הביוטכנולוגיה קומפיוג'ן, עושה צחוק מהמעמד אבל מצטלם ממש כמו כוכב קולנוע:

את אלכס רמז ,המנכ"ל של זרוקס ישראל צילמתי בצורה הרבה פחות קלאסית: במישרדים של זרוקס ברעננה

ואת עו"ד הלנה ביילין אצלי בסטודיו. מאחר והיא אדם מאוד צבעוני , הצילומים שלה הכי משיקים לצילום אופנה שאפשר בתחום הפורטרט.

לעיתים קרובות אני מסתכלת על צילום פורטרטים של צלמים אמריקאים.

באופן כללי אני נוטה לאסתטיקה אירופאית ,שנוטה להיות יותר אנושית ואמנותית אבל בתחום העסקים המנטורים שלנו אמריקאים ואני מודעת לכך שרוב העסקים שואפים להיות "כמו באמריקה" ,כך שאני מקפידה לבדוק מה עושים שם.

כמובן שהמאסטר היא אנני לייבוביץ שמצליחה להוציא מהאנשים הנוקשים ביותר אמת פנימית.

הצילומים שלה עמדו מולי כשצילמתי את דורית בייניש בבית המשפט העליון

בדקתי איך צילמו אנשי ברק אובמה את המועמד שלהם : ממש עולם חדש ונועז של אלדוס הקסלי. מבט סטייל החלוצים שלנו , מופנה אל העתיד. הברקה. גם הבטחה לעתיד טוב יותר וגם פורטרט לא שיגרתי ואיקוני שמגובה בהרבה צילומים סנפשוטיים סטייל פייסבוק. דווקא זה יכול לעבוד עם ציפי ליבני. בכלל פוליטיקאים ניראים יותר טוב כשהם בפעולה -הם מרגישים יותר טוב ואז שפת הגוף שלם נינוחה ומשדרת ביטחון.

כדי לראות את הצילומים המלווים את המאמר אני מזמינה אתכם לבקר בבלוג שלי