457חזור אלינו פילוקטטס-בימת קדם457
אמש צפיתי בהצגת"חזור אלינו פילוקטטס"מאת יצחק גורמזאנו גורן שהוצגה על ידי
תיאטרון"בימת קדם" באולם ענבל.
זהו תיאטרון שנוסד ב1982 ע'י שושנה, רפאל ויצחק גורן במטרה לקדם את החוויה
המזרחית בארץ.
מאז הווסדו הופקו על ידו 65 הצגות.
הצגה זו בויימה על ידי אברהם שלום לוי והיא עיבוד סאטירי אקטואלי לטרגדיה מאת
סופוקלס.
לדברי המיסדים ההצגה הנה הראשונה מבין סידרה של עיבודים מודרניים למחזות
קלאסיים העוסקים בנושאים חברתיים תוך הדגשת ההתנגשות התרבותית.
עלילת המחזה מספרת על פילוקטטוס שהושאר על ידי היונים במלחמת טרויה באי בודד
עקב פציעתו והסירחון שנבע מפציעה זו.
בגלל מסר מהאלים האומר כי היונים לא יכבשו את טרויה עד שפילוקטטוס לא יחזור יחד
עם קשתו של הרקולס הנמצאת בידו,אודיסאוס-אברהם שלום לוי,ניאפטולמוס-גלעד אדלר
וקרסידה-אנה סטפן יוצאים כדי להחזירו.
מאחר וזהו תיאטרון חברתי הבמאי בחר שחקנים ממוצא שונה דהיינו אתיופי,רוסי,מזרחי
ואשכנזי כדי שיהיה יצוג של"הגזענות שלנו עצמנו בפרצוף".
הוראות הבמאי היו שכל אחד ידבר במודגש במבטא שלו כדי להבליט את הגזענות בבחירת
השחקנים בארץ.
להעלאת המחזה יש בראש ובראשונה חשיבות וערך חברתי וזאת בנוסף להיות אקטואלי
והמטפל בשאלות שאנו נתקלים בהן היום כגון השארת פצוע בשטח,הפקרת חייל,היחס אל
השונה אל ה"לא שלנו",נאמנות לוחמים,סולידריות,היחס אל האישה,אהבת מולדת,גבורה
וכו'.
ההצגה בוימה בקצב וענין.יש בה את המתח הדרוש והנימה הקומית.
התפאורה -רינת צמח מראה אי לא מיושב, נטוש וברקע וידאו ארט-מורן בריר.צמח תכננה גם
את התלבושות.
משחקם של ארבעת המשתתפים כולם בוגרי אוניברסיטאות ו/או בתי ספר למשחק מפורסמים
היה טוב.
הצטיין ביותר בני גטהון בתפקיד האתיופי-פילוקטטס שפירוש המילה ביונית
פרצוף שרוף.הוא היה פראי,עדין,ממורמר,סנטימנטלי,לוחם,עמד על דעתו וגם נכנע.
תענוג היה לראותו על הבמה.
אנה סטיפן הדגישה את המבטא הרוסי שלה כאמור בהתאם להוראות הבמאי.
גלעד אדלר ואברהם שלום לוי שהיה גם הבמאי מלאו את תפקידם כנדרש.
לראות או לא לראות:תיאטרון והצגה חשובים בגלל המטרה והמסרים שלהם.
נכתב על ידי elybikoret , 13/1/2009 15:16
אמש צפיתי בהצגת"חזור אלינו פילוקטטס"מאת יצחק גורמזאנו גורן שהוצגה על ידי
תיאטרון"בימת קדם" באולם ענבל.
זהו תיאטרון שנוסד ב1982 ע'י שושנה, רפאל ויצחק גורן במטרה לקדם את החוויה
המזרחית בארץ.
מאז הווסדו הופקו על ידו 65 הצגות.
הצגה זו בויימה על ידי אברהם שלום לוי והיא עיבוד סאטירי אקטואלי לטרגדיה מאת
סופוקלס.
לדברי המיסדים ההצגה הנה הראשונה מבין סידרה של עיבודים מודרניים למחזות
קלאסיים העוסקים בנושאים חברתיים תוך הדגשת ההתנגשות התרבותית.
עלילת המחזה מספרת על פילוקטטוס שהושאר על ידי היונים במלחמת טרויה באי בודד
עקב פציעתו והסירחון שנבע מפציעה זו.
בגלל מסר מהאלים האומר כי היונים לא יכבשו את טרויה עד שפילוקטטוס לא יחזור יחד
עם קשתו של הרקולס הנמצאת בידו,אודיסאוס-אברהם שלום לוי,ניאפטולמוס-גלעד אדלר
וקרסידה-אנה סטפן יוצאים כדי להחזירו.
מאחר וזהו תיאטרון חברתי הבמאי בחר שחקנים ממוצא שונה דהיינו אתיופי,רוסי,מזרחי
ואשכנזי כדי שיהיה יצוג של"הגזענות שלנו עצמנו בפרצוף".
הוראות הבמאי היו שכל אחד ידבר במודגש במבטא שלו כדי להבליט את הגזענות בבחירת
השחקנים בארץ.
להעלאת המחזה יש בראש ובראשונה חשיבות וערך חברתי וזאת בנוסף להיות אקטואלי
והמטפל בשאלות שאנו נתקלים בהן היום כגון השארת פצוע בשטח,הפקרת חייל,היחס אל
השונה אל ה"לא שלנו",נאמנות לוחמים,סולידריות,היחס אל האישה,אהבת מולדת,גבורה
וכו'.
ההצגה בוימה בקצב וענין.יש בה את המתח הדרוש והנימה הקומית.
התפאורה -רינת צמח מראה אי לא מיושב, נטוש וברקע וידאו ארט-מורן בריר.צמח תכננה גם
את התלבושות.
משחקם של ארבעת המשתתפים כולם בוגרי אוניברסיטאות ו/או בתי ספר למשחק מפורסמים
היה טוב.
הצטיין ביותר בני גטהון בתפקיד האתיופי-פילוקטטס שפירוש המילה ביונית
פרצוף שרוף.הוא היה פראי,עדין,ממורמר,סנטימנטלי,לוחם,עמד על דעתו וגם נכנע.
תענוג היה לראותו על הבמה.
אנה סטיפן הדגישה את המבטא הרוסי שלה כאמור בהתאם להוראות הבמאי.
גלעד אדלר ואברהם שלום לוי שהיה גם הבמאי מלאו את תפקידם כנדרש.
לראות או לא לראות:תיאטרון והצגה חשובים בגלל המטרה והמסרים שלהם.
נכתב על ידי elybikoret , 13/1/2009 15:16
אליביקורת
