האקדמיה החינוך והאמונה 

פיתוח המצוינות הוא יעד חשוב ביותר בדור זה . ככל שנעמיק לטפח הטובים ביותר , כך נזכה לזוכי פרס נובל נוספים . עלינו לעגן תפיסת עולם זו מינקותא , כל מוסד חינוכי חייב בתקופה זו להמשיך משימה בת יובל שנים לקדם האוכלוסיה החלשה במדינתנו אך, לא די בכך . עלינו ליצור בסיס איתן של משימות חינוכיות , ערכיות , לימודיות וחברתיות , שיאפשרו קידומם של המצוינים .
לימדנו החכם מכל אדם , כי עלינו לפתח כל אחד בהתאם ליכולתו , לקצב שלו לתחומי החוזק שבו משום " חנוך לנער על פי דרכו " .
תפיסת עולם זו קיימת ומבוססת באקדמיה שלנו באוניברסיטה בר-אילן . זוכים הטובים ביותר למילגות והרמה הלימודית קשורה רבות בטובי המרצים בתחומי המחקר המגוונים .
אנוכי שואל עצמי , האם המחקר האקדמי , היידע הנלמד בהיקפו ורמתו צריכים לנבוע רק מתוך יידע עולם , המסתמך בעיקר על רעיונות פילוסופים שונים . או שמא צריך ואולי חובתנו שלנו בבר אילן להמשיך להמריא עם הישגינו האקדמים מחד ומאידך לעגן גם מתוך תורת ישראל הנצחית , לשלב תפיסת עולם של חז"ל במיגוון התחומים . דהיינו הרמה האקדמית תמשיך להמריא בעוצמה יחד ובשילוב עם היהדות מקורותינו שלנו היכולים להרחיב הידע והמיומנויות .
האם יש צורך בהפרדה מוחלטת , בו האקדמיה תנוע בשביל משלה , החינוך והאמונה בנתיב מקביל או ניצב לכיוון שונה ואחר . בר-אילן כאונברסיטה דתית מחייבת כל סטודנט דתי כחילוני להוסיף לימודים ביהדות . ברור לנו שמהלך חשוב זה תורם רבות לכל הלומדים המשכילים . אך יחד עם זאת , לגעתי יש לטפח ראייה נוספת המשלבת הקשר בין האוצר האקדמי הנלמד לבין החינוך והאמונה , לימודים יהודיים ותוכניים .
בזמנו שמעתי את הרצאתו המלומדת והאקדמית של ד"ר נמרוד אלוני , בנושאים הומניסטיים . כל הרצאתו היתה מעוגנת אך ורק מתוך פילוסופים שאינם מתחום היהדות תוך כדי דבריו ליקטתי "משהו" המצוי גם ביהדות .
בתום הרצאתן שאלתיו - האם דעות אנשי מדע גוים עדיפים אל מול מקורות בחז"ל כמו הרמב"ם המהר"ל והגר"א , האם דברי רבי עקיבא אינם ראויים להאמר אף כי דבריו קדמו לפילוסופים האחרים . תשובתו היתה מדהימה - אני מרצה על מה שאני יודע . השיבותי לו כי כיהודי החי בארץ ישראל עליו ללמוד . במקרה שמעתיו שנה לאחר מכן בפורום כל מפקחי החינוך , או אז הוא שילב באקדמיה - חינוך ואמונה יהודית . "למדתי" , העיר לי בזקיפות קומה .


הוצאת ידיעות אחרונות הפיצה לפני מספר שנים את הספר "הפילוסופים הגדולים " . אין לי ספק אקדמיה לשמה , רמה מצויינת של דברים נבונים . התרגשתי ונהנתי מאוד לקרוא , כעבור שנה יצא ספר נוסף שנכתב ע"י פרופ' אליעזר שבוד הנקרא "הפילוסופים הגדולים שלנו " . בספר זה הוצגו דברי הגות אקדמיים משלנו , מהרמב"ם הגר"א ועוד .
יש לנו אוצר בלום של יידע ועדכניות כחינוך ואמונה , מותר לנן ואף צריכים אנו לשלב משלנו בכל תחום אנו נוהגים לצטט מקורות שונים בהרצאתינו . ספר נפלא גדול וענק נכתב של מבחר הציטטות . שוב הפעם אדיר כהן הוציא בשלב שני ספר הציטטות היהודי הגדול . מדהים ספר בעל עוצמה של ציטטות , ניתן לשלבם בכל הרצאה .
סופר בזמנו על פרופ' אבי רביצקי שבמסגרת יידע פילוסופי אקדמי העביר מספר הרצאות לקורס קצינים . לשאלתו האם תאותו לקבל פילוסופים משלנו מן היהדות , או מן העולם הגדול . תשובתם אז הייתה כמובן הפילוסופים הזרים . בסיום הרצאתו היו הקצינים שבדרך מרוצים והשמיעו דברים מצוינים על ההיקף , הרעיונות ופיתוח החשיבה שהם רכשו . או אז , גילה להם כי בעצם הם למדו מחז"ל אלא , שרבי עקיבא ורבי יוחנן הוחלפו בפילוסופים זרים .

למדתי במהלך חיי רבות בתחום המנהיגות , עשרות ספרים ומאות מאמרים קראתי . במנהיגות , רובם ככולם עוסקים במנהיגות כללית . בהרצאותי במהלך השנים האחרונות הגיע מחוזי לרמת ההישגים הלימודיים, החברתיים והערכיים - הטובים בארץ, בזכות הפיכתם של מנהלים ומפקחים למהיגים. למדו הם פרקי מנהיגות מהספרות הכללית ומארון הספרים היהודי -בתחומי המנהיגות.
בשנים האחרונות הנני מלמד בקורסים להכשרת מנהלים ועתה הנני מרכז הקורס להכשרת מנהלים בבר-אילן . בכל עשייתי בעבר ובהווה הנני משלב את היידע האונברסיטאי העולמי , עם היידע המנהיגותי של חז"ל . שפע המאמרים העוסקים ומשלבים אקדמיה עם חינוך ואמונה . אפשר ללמוד מנהיגות ממשה רבנו , ממרים הנביאה , ממרדכי ואסתר , אף מאברהם אבינו . פרקי המנהיגות עדכניים עד היום ניתן לרכוש מכתבי הרמב"ם, אז... האם לצטט רק משלהם, או גם משלנו? האם לימודי האינטליגנציה הרגשית הנפוצה כ"כ בעשרות השנים האחרונות צריכה להילמד רק מתוך הכלל- העולמי? או שמא ניתן לשלב כפי שאנוכי עושה בהרצאותיי מתוך הרמב"ם, הרב-קוק, המהר"ל? ערכתי תרגיל מתודי לאחר קריאת ספרו של ד"ר נמרוד אלוני, העוסק בהומניסטיקה, מצאתי המון ציטטות מתוך "הפילוסופים" שפע נפלא של אמירות והגדים משלהם חומר חינוכי איכותי.
בדקתי... "הכל" מצאתי במקורותינו שלנו מהתנ"ך, המשנה, התלמוד, הרמב"ם, רש"י, הגר"א, המהר"ל, הרב קוק, הרב דסלר, הבעש"ט, רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי אלימלך מליזנסק- לכולם תפיסת עולם חינוכית ערכית ועדכנית ביותר.


האם בהרצאותי בתחום החינוך והמנהיגות עלי להתמקד בעולם החינוכי הכללי, להתמקד רק "באקדמיה החילונית" או שעלי גם לצטט ולהדגיש מה דעת התורה בנושאים אלה? האם לימודי הביולוגיה, העולם המדעי, יכולים לשלב בהם גם היבטים הלכתיים תורניים. "השיבוט הגנטי" צריך להילמד רק מבחינה ביולוגית טהורה או שמא עלינו להוסיף בהרצאות את "הבעיות האתיות הדתיות בתחום חשוב זה". האם לא ראוי שזו תהיה חובתנו המוסרית והנכונה?
"הגולשים" פוגשים היום אלפי מאמרים העוסקים במדע, הלכה ואקטואליה המבקר בספריות ימצא שפע ספרות מקצועית העוסקת בדילמות תורניות מול העולם המדעי. האם אין זו חובתנו - ללמוד להעמיק ולהשכיל במדע הטהור אך בד בבד לשלב בכל לימוד ממקורתינו שלנו. מדע עם תורה ואמונה.
בהיותי סטודנט לתואר ראשון ושני בבר-אילן בתחום מדעי הטבע נפגשתי עם מרצים רבים כדוגמת פרופסור י. פליקס ז"ל ששילבו יהדות בבוטניקה ותחומים מדעיים טהורים מתוך הרמב"ם והעולם היהודי לדורותיו. התפעלתי והתרגשתי לראות את המחקרים המדהימים בתחום מדעי המח בבר-אילן, שמחתי לראות סטודנטית לתואר שני העוסקת במדעי המח שסיימה קורס חובה במדע והלכה זו הדרך הנראית לי נכונה בשילוב המתאים בין מדע עדכני חינוך ואמונה.
הדף השבועי על פרשת השבוע היוצא מדי שבוע בו כותבים מרצים ממקצועות שונים מינהל עסקים מדעים פיזיקה מתמטיקה וכמובן מתחום היהדות והחינוך משלבים בבמה תורנית זו דברי קישור מצויינים של אקדמיה, חינוך ואמונה.
ראוי שהאוניברסיטה תוציא "דף מידע חודשי" על תורה ומדע, על השילוב העדכני והטוב בין תורה ודרך ארץ, בין אקדמיה - תורה ואמונה בנושאים אקטואליים והלכתיים בפיתוחו של האדם. העצמתו ומיצוי יכולתו מהווים הם מוקד בלימודים האקדמיים, המצויינות מהווה גולת כותרת באוניברסיטה שלנו. עלינו לעודד כמה שיותר סטודנטים שיקבלו פרס נובל, כמה שיותר "ישראל אומן" באקדמיה שלנו. אך "הייחודיות" חייבת להיות מעורה בתוך חברה השמה לה לדגש את הסיוע לחבר, את העזרה לזולת, ראיית הייחודיות מחד תוך התחשבות בקהילה באחדות כפי שמציין הרב סולובייצ'יק במאמרו על "הקהילה".
העצמתו של הפרט, היחיד אל מול בניית חיי חברה מהווים מוקד עיקרי בראייה היהודית אמונית נכונה. שהרי כל אחד חייב בתפילה, אך עליו לעשות זאת במניין, האוכל חייב בברכת המזון, אך חשוב שיעשה זאת בזימון. לא בכדי כתוב בפרקי אבות "קנה לך חבר" בדמים ובכסף בדיבור בזמן באהבה.

האקדמיה צריכה להמריא "בלימודי חברה", אך ניתן לשלב בה תורה ואמונה. לדעתי אל לנו לנתק את האקדמיה, המחקר, העדכניות מתוך תורה ואמונה. אנו כאן בארצנו הנצחית בזכות תורה ואמונה זכות זו צריכה לבוא לידי ביטוי בכל תחום ובכל נושא, עלינו להעמיק

ללמוד ולהשכיל בכל התחומים מתוך ראיית עברו של עם. כל הזמן ליצור תהליכי שינוי הנובעים מתוך מחקר מדעי טהור. חובה עלינו להשתפר ללא לאות משום היותנו שותפיו של הקב"ה בבריאת עולמו, אך השינוי והשיפור צריכים להיות מעוגנים בתוך השימור. כל עשייתנו האקדמית חייבת להיות מוטמעת ומשולבת בראש מורם ובזקיפות קומה בתורה חינוך ואומנה.