אפשר ואפשר להתגבר על האלימות 

אין צורך ב-2000- שוטרים ולא באלפי ניידות משטרה. "העונשים" הכבדים כביכול לאלימות לא יסייעו בשום אופן, אם אין תשתית חינוכית ערכית ובעיקר חברתית והישגית.

רבי לוי יצחק מברדיטשב הסתובב בעיירה בערב פסח, פגש הוא אנשים ושאלם למעשיהם, חלק ניכר מהגויים סיפרו לו כי המה מבריחים כלים וחפצים שונים מהארצות השכנות, אף כי הצאר הרוסי ברוסיה הטיל אימה ופחד , שילב משטר קפדני של משטרה גלויה וסמויה.

כאשר פגש יהודים, הם סיפרו לו על מכירת החמץ בו הם עסוקים ,שהיה זה ערב פסח.כולם כל היהודים היו עסוקים בהכנות לקראת החג ללא מורא.הערכים היו טמונים בהם בתוכם ללא חשש שיתפסו וללא משטרה.

אפשר ואפשר למצוא דרכים חינוכיות כדי להתגבר על האלימות.

אל לנו למצוא דרכים כדי להעניש אחרי...עלינו לטפח בנוער הנפלא שלנו תרבות של אנושיות , אהבה, כבוד, יחס , וערבות הדדית.דרכי מניעה חינוכיים הם ...הם התשתית למניעת אלימות.

לימדונו חז"ל כי עלינו לסתום את הבור שבכביש, כדי שלא יפצעו אלה שנכנסו לתוכו, במקום לבנות מרפאה ובית חולים ליד גשר רעוע עלינו לסתום את הבור ולתקן את הגשר כך לא יהיו תאונות ולא תהא אלימות.

יחד עם המפקחים והמנהלים עמלנו קשות בטכניקות ובשיטות חינוכיות איתנות שמנעו אלימות-הכיצד?בשנה זו - ביקרתי עם " המצטיינות " ממכללת אורות ב-18- מוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים, במסגרת קורס להכשרת מנהלים במכללה בירושלים סיירנו ב-8- מוסדות נוספים.כן, נפגשנו עם למעלה מ-20- מנהלים ושמענו מהם הרצאות בתחומי המנהיגות. התרשמנו עמוקות מכל 50 המנהלים - מנהיגי חינוך אמיתיים ונהדרים ,מכולם שמענו על עשיה פדגוגית נפלאה ועל כלים מגוונים ומרתקים שהביאו מוסדות החינוך בניהולם לאיכויות נפלאות ומקסימות.

ממש...ממש..לא שמענו על אלימות במוסדות אלה,ראינו מנהיגים הלוקחים הנושאים על גבם אחריות לתכנון לתהליך ולתוצאות.

מדוע? מה הסיבות?כיצד בבתי ספר אלה אין אלימות?מדוע בהיותי במשרד החינוך עסקנו ללא לאות בעוצמה ובנחרצות כדי להצליח בכל התחומים ולא עסקנו באלימות-כי לא היתה אלימות.

מנכלי"ת משרד החינוך מכירה רוב המוסדות הללו ובטוחני שהיא יודעת הסיבות להצלחה.

דרכנו החינוכית היתה שונה מכל הוועדות שהוקמו למניעת אלימות. הראיה, התפיסה, הדרך, היתה שונה לגמרי. טיפלנו בתשתית החינוכית והאנושית, גרמנו שילד יהא מרוצה ומאושר שיגיע עם חיוך וכף לבית הספר ועל כן לא היינו צריכים לדאוג לטיפול שלאחר המעשה.רוב הוועדות הפנימיות והחיצוניות עסקו בטיפול שאחרי, היו לי לעיתם ויכוחים רבים- הצעתי בזמנו לבטל הוועדות ...הראיה שונה בתכלית שינוי.

יצרנו בכל מוסדות החינוך חיי חברה מצויינם, חיי חברה שהחלו בחדרי מורים ומשם זה חדר לכל בית הספר,באשר האמנו בכלל היסודי המדגיש כי מורה קורא תלמיד קורא, מורה מרוצה תלמיד מרוצה, מורה חש שותף-יבין הצורך בשיתופיות התלמידים,מורה החווה חיי חברה בחדר, המורים ינחיל זאת לתלמידיו מורה החש כי היחס אליו הוגן כי ממצים היכולת האישית שלו כי ממצים הפוטנציאל הטמון בו במורה-הוא יעביר כל זאת לתלמידיו.

בשיתוף מינהל חברה ונוער והפיקוח המצויין שלהם, פעלנו בעוצמה בכל בתי הספר וקיימנו השתלמויות מורים. יחד בנינו מנהיגות נוער המבוססת על מועצות התלמידים, שילובם האמיתי של מנהיגות הנוער החדיר בהם האחריות לנהלים , לסדרים , להעלאת רעיונות יצירתיים ואף לתחום הפדגוגיה.גיבשנו מנהיגות נוער זו , המה קיבלו מאיתנו הרצאות על מנהיגות ברמה אקדמית-דבר שזקף קומתם והגביר את הרצון לתרום לכלל.

חיי החברה הם הבסיס העיקרי למניעת אלימות בחינוך.ילד שמח ומאושר המגיע כאמור בשמחה ובגיל לבית הספר אינו אלים. בבדיקה יסודית שערכנו מצאנו כי ההשפעה הגדולה ביותר על הילד היא מקרב החברים, על כן פיתחנו מנהיגות נוער ערכית חיובית ויעילה הם סייעו לתלמידים מתקשים בלימודים, דאגו לשיעורי בית לנעדרים, קיימו מיוזמתם מצוות ביקור חולים.

אנו הקשבנו הקשבה אמיתית למישאלות לדילמות ובעיקר לרעיונות יצירתיים, באשר שידרנו להם את שהאמנו בנחרצות, כי החכמה מצויה בעיקר אצל הצעירים. כפי שכתוב..."ומתלמידי יותר מכולם".לנו המבוגרים נסיון רב, אך ילד בכל גיל בדור זה מבין כי כשמקשיבים לו

ולרעיונותיו הוא יפרוץ קדימה ביכולתו הנפלאה ולא... ולא יהא אלים.בדור זה אפשר לסמוך על התלמידים שהם יכינו הטיול השנתי- כולל האירגון לקבוצות, התפילות, ההשכמה ואף ההסברים על כל אתר.

תלמידות שחזרו ממסע בפולין הכינו את טקס הסיום לאחר כחודש משובם.היצירתיות הגיוון , שילוב הכשרונות המוסיקליים והאומנותיים כולל הנחיה וטיפוח הרטוריקה היו מדהימים

הגברנו את הלמידה האיכותית ושיפרנו את ההישגים הלימודיים. התגברנו על כל מכשול של יידע הישגי, לקחנו- נשאנו על גבינו האחריות להישגים.תלמיד נכשל ואינו לומד - זו בעיית המורה, עליו האחריות. כאשר המורים הבינו כי הם האחראיים לכשלון ולהצלחה הרי ההישגים פרחו. ילד החש כי למורה איכפת שיצליח הוא משתדל יותר-עובדה.

למדנו את תכונות הדור כפי שהוריש לנו הרב קוק בכתביו, לאחר מכן הציע הרב כי נשנה את הכלים והשיטות בהתאם לאופי הדור.ניצלנו את איכותם הנפלאה של הנוער ודאגנו להשפעתם של הטובים כמנהיגי נוער על השאר. הוראת עמיתים , סיוע לחבר קיבל משמעות מעשית ועזרה מאוד בגיבוש הכיתה, דאגה לפיתוחו של כל תלמיד ,למיצוי יכולתו, מתוך אחריות לשאר , לקולקטיב.

בכך פיתחנו את היכולת האישית והגדלנו את הפערים , בניגוד לרבים מאוד המכריזים על צימצום פערים.התלמיד הטוב המגביר יכולתו האישית במלוא עוצמתו מאושר ומוכן לכל משימה מנהיגותית לסייע לחבר לעזור לכך אחד להתקדם. זה הצדק האנושי ממימוש הפוטנציאל האישי תוך אחריות לקהילה לחברים.הוראת עמיתים היא היעילה ביותר לתלמיד מתקשה זו הדרך הטובה והאיתנה ביותר לרכישת יידע ולא סטודנט אורח ולא מורה פרטי . הוראת עמיתים אף היא באחריות המורה המגביר השפעתו החינוכית. אין... אין אלימות במוסד כזה.ילד החש כי המוסד רוצה ושואף להצלחתו של כל תלמיד בהתאם ליכולתו הוא אדם רגוע ואינו אלים.ניתן לבדוק- רוב האלימים הם מקרב הנכשלים,אף כי יש גם בין הטובים, אלא שאין "מגיעים אליהם" נכון וברור שיש גם להציב גבולות וסייגים , אוטונומיה בתוך מסגרת, מצאנו שהשותפים - הילדים - כאשר הם בין מקבלי ההחלטות הרי התוצאות מצויינות.

ראוי לשלב באופן בסיסי עקרונות חינוכיים נוספים כמו העידוד.להרבות בכך , עידוד למורים למנהל וכמובן לתלמיד. ילד המקבל דברי שבח ועידוד מפגין הרבה יותר יכולת ורצון להתגבר על כל מכשול ובעיה.חשוב שאנו המורים נדגיש ונלמד את ההורים פרקי חינוך למשל להרבות בעידוד גם בבית.

ראוי לחנך הילדים לאופטימיות ולהקשבה. משיחותינו הרבות עם מנהיגות הנוער למדנו על שביעות רצונם בגין שיפור ההישגים ופתאום מוסיפה מנהיגה מכיתה יא בת 17 -הכל נהדר אלא ש"אין עם מי לדבר" הבהירה התלמידה בעברית נפלאה, כיום בדור זה לא די בלימודים החשובים לנו מאוד מאוד אך אנו רוצים מורה שגם ידבר עמנו היינו - המורה צריך ליצור דיאלוג עם התלמידים, דיאלוג על הא ועל דא, דיאלוג על יידע עולם בתחומים שאינם קשורים לתכנית הלימודים. קיימנו השתלמות ענפה למורים -כיצד ליצור דיאלוג , במקום שיש עידוד אופטימיות הקשבה ודיאלוג אין... אין ...אין אלימות,ללא שוטרים וללא תוספת של 2000 ניידות.

ראוי לקרוא ללמוד ולתרגל כלים ודרכים כיצד להקשיב הקשבה אקטיבית ולהתמודד מול דילמות , שאלות ותהיות של כל תלמיד.עזיבה ונטישה של הכיפה מקורה ברוב המיקרים במניעת האופציה להעלות דילמות.

ההורים היו שותפים לנו בכל עשייתנו, רוב בתי הספר היו קהילתיים. במוסדות בהם ההורים שותפים מחד ומאידך לומדים מאיתנו חשיבות הדיאלוג למשל או הדרכים לעידוד הכלים למנוע רק הערות ביקורתיות כיצד להקשיב לילדך,כיצד לחנך הילד שלי לאופטימיות.שהרי ההורים אינם לומדים להיות הורים. ההורים הם חלק מהותי בתהליך החינוך במקום שם מיישמים תאוריה זו אין אלימות.

הספר שימש לנו מקור נפלא להשכלה כללית ולפיתוח האינטלקט.הספרות התורנית ואף הכללית סייעה לנו מאוד בקידום האוריינות, שילבנו בעוצמה שפה דבורה ושפה כתובה. לרמב"ם יש -7- תחומים בחינוך, הראשון שבהם הוא ההרגל.עסקנו רבות בתירגול הכתיבה היצירתית וברטוריקה. התירגול בפה חשוב ביותר באשר הדיבור הוא צינור המחשבה.אם לא יתרגל בפיו מחסן הכלים המוחי ייעלם.

חשוב לציין ולהדגיש כי כל העשיה ניבנתה על פי תאוריות- מאמרים ,שנישלחו למורים , הכל החל בהעצמת עובדי הוראה והפיכתם למנהיגים מובילים ומשפיעים ונושאי אחריות

קיימנו המון השתלמויות ,מורה לומד הוא הערובה להצלחה.למדנו היטב כי העשיה החינוכית המעוגנת בתאוריה היא הרבה יותר מבוססת וקיימת זמן רב יותר.באשר יש תאוריה הרי המורה ימצא הנתיבים המתאימים ליישמם.

חשוב לי לציין כי הרשויות היו לנו לשותפים באשר גם הם קיבלו כל החומר הכתוב-התאוריה.הם ידעו על ההישגים ועל חיי החברה שיצרנו ויצקנו בקרב הנוער הנפלא.ברור לי מעל לכל ספק כי שילוב תורה עם דרך ארץ, כי קיום מצוות שבין אדם לחבירו סייעו רבות לעזרה ההדדית ולקיום הרצון לתמוך בכל אחד.

התפילה התורה הלימוד בחברותות מעצים את הבודד , את יכולתו, את מיצוי הפוטנציאל האישי מתוך ראיה קהילתית,הפרט העוזר לאחר משום "עזוב תעזוב עימו".

אני חייב להדגיש ובעוצמה רבה , כי כל ההצלחה נבעה מעמלם המצויין של המפקחים המדריכים והמנהלים שהובילו עם המורים , ההורים ומנהיגי הנוער את כולם להתגבר על כל מכשול ולהעפיל על כל הר גם אם היו מכשולים בדרך.

התהליך החינוכי היה מחושב ונובע מחלום, חזון, יעדים ומטרות, תמיד הדגשנו את דרכי ההערכה , באשר מבחן התוצאות היה היעד הנכסף.ההצלחה החינוכית שגרמה למניעת אלימות היתה כולה שלנו ללא עזרה חיצונית, ללא יועצים אירגוניים, יועצים שמעולם לא סייעו לנו בהצטיינות לאורך זמן,היו לעיתים הרצאות מענינות אך בכך זה נגמר , ההצלחה היתה איתנה רק אם תהליכי השינוי היו מוטמעים בכל מפקח ומנהל, רק אם היו מעוגנים בנפשו שלו של איש ההוראה,הגורמים החיצוניים לא הוסיפו מאומה להצלחה.

מניעת האלימות תלויה בנו -בעמלנו החינוכי לאורך זמן.