איטום גגות 

בחירת חומר האיטום הנכון לצורך איטום הגג יכולה להיות מטלה מבלבלת לאלו שאינם מקצועים דיים בתחום האיטום. יחד עם זאת, בחירה לא נכונה יכולה לגרום לכשל של כל מערכת האיטום וגורמת כמעט תמיד לצורך בהסרת כל שכבות האיטום מהגג.

השוק מוצף בפירסומות של חברות המיצרות חמרי איטום שונים. כל פירסום מציג את "החומר הטוב ביותר לכל הגגות, לכל המקרים, בכל התנאים". בנוסף לפירסומים אלה באים עלינו גם קבלני השיפוצים ,קבלני האיטום, זבנים בחנויות לחמרי בנין, מומחי ועד-הבית, מומחים שכונתיים, מומחי תרבות הדיור, ועוד. עם ישראל כולו עושה רושם של מביני ענין. כל אחד ממליץ על חומר אחר או על מישהו אחר וכל אחד בטוח בצדקתו.


אך האמת לא תמיד פשוטה ולעיתים גם לא פשוטה לעיכול. הראש היהודי ממציא פטנטים בלי הרף ובוחר לרוב להתעלם מדבר אחד ברור : מי שמחפש איטום זול עכשיו, ישלם על זה מאוד ביוקר אחר כך.

רבים שואלים: "איזה חומר הכי זול אפשר לקבל בשביל לאטום את הגג עכשיו". ואולם השאלה הנכונה צריכה להיות: "איזה חומר הכי נכון לקבל עכשיו כך שלא נצטרך להסיר אותו מהגג אחר כך".

כתוצאה משלל החמרים והרצון להוזיל עלויות בכל מחיר- קיימים בארץ אלפי גגות אשר מצופים במספר שכבות של חמרי איטום המתנתקים זה מזה והבלגן חוגג. יצר החסכון גורם בסופו של דבר לביצוען של מערכות איטום זולות אשר כושלות לאחר מספר שנים וגורמות לצורך בהסרת כל שכבות האיטום מהגג.

במאמר זה ננסה להרחיב בנושא ולהסביר על בחירת חומרי האיטום הנכונים עבור כל גג וגג בהתאם לשוני בתשתיות של הגגות.

יתכן ומאמר זה לא יהיה פופולרי במיוחד משום שלעיתים יתנגש עם מנהגי השוק ועם יודעי דבר למיניהם. אין מאמר זה בא לפסול ולבטל חמרי איטום או שיטות ביצוע אלא לספק מידע אמיתי על איטום גגות ועל התאמת חומרי האיטום לאלו שקיימים כבר על גבי הגגות. נאמר את האמת לגבי היתרונות והחסרונות של כל אחד מהחמרים והשיטות כאשר מה שיעמוד לפנינו הנו הצלחת האיטום לטווח שנים ארוך.

חומרי איטום לגגות:

חומרי האיטום הנפוצים לצורך איטום גגות הנם-

יריעות ביטומניות.
זפת חם.
חומרי איטום אקרילים.
חומרי איטום ביטומנים משחתיים, במריחה.
חומרי איטום פוליאוריטנים.
יריעות PVC או יריעות EPDM.
חמרים פולימרים בהתזה או במריחה.


התאמת חומרי איטום לתשתיות הקיימות בגג-

קיימים שלושה כללים בסיסיים הנכונים תמיד לצורך התאמת חמרי איטום אל גג המבנה.

הכלל הראשון:

חמרים מאותה משפחת-חמרים יאחזו תמיד יותר טוב זה על גבי זה מאשר חמרים ממשפחות שונות.

הכלל השני:

אל תאמין לאף אחד שיספר לך אחרת.

לדוגמא- יריעות ביטומניות יאחזו מצויין על גבי זפת (שניהם ממשפחת החמרים הביטומנית) אך לא יאחזו טוב על גבי חומר אקרילי.

דוגמא נוספת- בטון תמיד יאחז הכי טוב על גבי בטון (משפחת החמרים הצימנטית) ולא יאחז כלל על גבי פלסטיק או להיפך.


מכאן שתמיד עדיף לבחור חומר איטום מאותה משפחת החמרים שקיימת כבר על הגג.

הכלל השלישי:

במידה ומבצעים איטום בחומר שאיננו מאותה משפחת-חמרים , עדיף תמיד לבצע איטום זה ישירות על גבי התשתית המקורית של הגג (הבטון).

קיימות אין ספור דוגמאות לכשלים במערכות איטום בגגות אשר בהם בוצעו שכבות איטום ממשפחות-חמרים שונות, זו על גבי זו. בתקופה הראשונה האיטום נראה תקין ויפה אך במהלך השנים חלה היפרדות בין החמרים, בין אם מדובר בהיפרדות מקומית ובין אם מדובר בכשל טוטאלי.

כתוצאה מכך מגיע בסופו של דבר הרגע בו אין מנוס מקילוף כל שכבות האיטום מהגג. (וגם אז עלולים לבוא יועצים למיניהן שימרחו על הכל חומר נוסף חדש).

הפתרון הזול לכאורה- של מריחת חמרים חדשניים שונים על גבי תשתיות איטום קיימות שבסיסן ממשפחות-חמרים אחרות, יוכיח את עצמו כפתרון היקר יותר, לאחר מספר שנים.

שכבת קישור (יסוד):

לצורך הבנת אופן החיבור בין חמרי האיטום אל התשתיות השונות להלן מספר מילים על שכבות יסוד. (אלו נקראות לעיתים גם בשם "שכבת קישור", "חומר בסיס" או "פריימר").

כמעט כל חמרי האיטום הקיימים בשוק מגיעים בליווי חומרי- יסוד.

חומר היסוד מהווה שכבת קישור בין התשתית לבין חומר האיטום ופותר את בעיית ההיצמדות וההתחברות בין החומרים השונים.

התשתית הטובה ביותר לבצוע מערכת איטום כלשהיא הינה, כאמור לעיל- התשתית המקורית של הגג (הבטון). זאת משום שהבטון הנו חומר סופג אשר מסוגל לספוג אליו בקלות שכבות יסוד שונות.

מסיבה זו- שכבת יסוד המבוצעת על גבי בטון תאחז כמעט תמיד יותר טוב מאשר על גבי שכבות אחרות שאינן מאפשרות את ספיגת החומר.

קיימות שכבות יסוד אשר מתאימות לסוגי תשתיות שונות ואשר נועדו לוודא היצמדות בין משפחות חמרים שונות. אלו עושות את מלאכתן בדרך כלל בצורה נאמנה ביותר אך עדיין יבצעו תמיד מלאכה טובה יותר כאשר הן מבוצעות על גבי תשתית בטון אשר מאפשרת את הספגתו של חומר היסוד. הבדל קטן זה הוא שעושה את ההבדל באריכות הימים של מערכות האיטום.

חומרי איטום שונים והיצמדותם אל סוגי תשתיות:

להלן מספר מילים על כל אחד מחומרי האטימה שהוזכרו לעיל, המלצות והערות לגבי התשתיות המתאימות לביצועם.

יריעות ביטומניות:

יריעות ביטומניות הנן השיטה הטובה ביותר לאיטום גגות שטוחים חשופים, מרפסות או גגות מרוצפים. בבצוע נכון והלחמה מלאה לתשתית היריעה הביטומנית תחזיק מעמד יותר זמן מכל שיטה אחרת. היריעות חזקות, גמישות ובעלות עמידות גבוהה כנגד פגיעות מכניות.
גג עם יריעות ביטומניות יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך ביותר. נהוג לספק אחריות לעבודה זו לתקופה של 10 שנים אך בצוע נכון יכול אף להכפיל את אורך החיים של שכבת האיטום.

מתי לבצע-

יריעות ביטומניות מתאימות לבצוע על גבי גגות חדשים (בטון או בטקל) ועל גבי גגות המצופים בזפת.

לפני בצוע על גבי גגות בטון יש לבצע שכבת יסוד ביטומנית ו/או שכבת זפת. על גבי גגות מזופתים ישנים יש לבצע שכבת יסוד ביטומנית לכל הפחות בקטעים אשר עליהם קיימת שכבת הלבנה (סיד).

היריעות הרבה פחות טובות לבצוע על גבי גגות בעלי איטום אקרילי ישן או כזה אשר נמצא על גבי שכבת זפת קודמת. במקרים אלו יש להסיר את האיטום האקרילי לפני בצוע העבודות שאחרת לא יהיה ניתן לרתך את היריעות היטב אל התשתית. ביצוע יריעות ביטומניות על גבי איטום אקרילי ישן (כגון פוליגג, אקרילפז וכולי) יגרום לכליאת החומר האקרילי מתחת ליריעות. לחות ורטיבות שקיימת בגג יגרמו להמסת חומר האיטום האקרילי ולהיווצרות עיסה דביקה ורטובה מתחת ליריעות הביטומניות. מיותר לציין שהיריעה פשוט תתנתק מהתשתית באזורים אלו. הנוהג בשוק הנו להמיס את החומר האקרילי באמצעות מבער גז. שיטה זו איננה אידיאלית ואיננה מסירה את כל החומר האקרילי מהגג אלא גורמת לערבובו עם שכבת הזפת התחתונה. עדיף לקלף את כל החומר באמצעים מכנים ולהעזר בחימום בגז רק כאמצעי עזר, אם בכלל. בכל מקרה אין לבצע יריעות ביטומניות על גבי חומר איטום אקרילי.

היריעות אינן מתאימות לבצוע גם על גבי משטחים אשר נאטמו באמצעות חומרי איטום צימנטים הידראולים. איטום ביריעות על גבי חומרי איטום צימנטים הידראולים (כגון סיקה טופ 107 או טורוסיל) לא יחזיק מעמד לזמן רב. החומרים הצימנטים ההידראולים אינם סופגניים ולפיכך חומר היסוד הביטומני של היריעות לא יספג בתוכם ואחיזתו (ואחיזת היריעות) תהיה גרועה ולא תעמוד במבחן הזמן. ויאמר כאן שוב - איננו באים לפסול נוהג בצוע זה אלא פשוט מציינים את האמת לגבי עמידות המערכות לתקופת הזמן הארוכה ביותר.

ניתן לבצע יריעות ביטומניות גם על גבי שכבת יריעות קודמת, אך יש לבצע הכנות מתאימות להסרת שכבת האגרגט או שכבת ההלבנה (במקרה של גגות חשופים) ויש צורך במריחת שכבת יסוד ביטומנית. גם כאן יש לאמר שבצוע יריעות ביטומניות על גבי יריעות ביטומניות ישנות יהיה הרבה פחות טוב מביצוען על גבי משטחי בטון (עם פריימר) או משטחים עם זפת משום שאחיזתן תהיה פחות טובה והיווצרות חללים ובועות בין השכבות הינה פשוט בלתי נמנעת. בנוסף יש לעלות בקירות אשר סביב הגג אל מעבר לשכבת היריעות הקודמת ולשם כך נחוצה בדרך כלל עבודת הכנה מקיפה בקירות (הסרת שכבות צבע ו/או טיח רופף). בכל מקרה שבו מתבצעת שכבת יריעות שניה על גבי שכבה ראשונה ישנה יש לוודא שלא קיימות נפיחויות ובועות אויר בשכבה הקיימת. את אלו יש לחתוך ולוודא שכל שכבת האיטום הישנה מוצמדת היטב אל הגג. מנסיוננו- במרבית המקרים שבו מתחילים בעבודת פתיחת הבועות והנפיחויות- מתברר שכמעט וכל השכבה התחתונה ממילא איננה צמודה טוב לגג, מה גם שלעיתים מתגלית רטיבות והזעה רבה (אדים) מאחורי שכבת היריעות הישנה.

לפיכך ברוב המקרים עדיף פשוט להסיר את שכבת האיטום הישנה ולבצע את שכבת היריעות החדשה על גבי גג יבש ומכוסה פריימר ביטומני (או זפת).

לבצוע נכון של יריעות ביטומניות אנא ראה באתרנו מפרט טכני על איטום גגות עם יריעות ביטומניות.

זפת חם:

זיפות גג באמצעות זפת חם ניתן לבצוע על גבי גגות חדשים ועל גבי גגות עם זפת ישן. על כל התשתיות האחרות אין לבצע זיפות כלל.

זיפות גגות נחשב לשיטה מיושנת אך השיטה עדיין יעילה ואין כל מניעה מביצועה ובתנאי שתתבצע בצורה הנכונה.

הזיפות זול יותר מהיריעות בכ 50 אחוז, אך מחזיק מעמד פחות זמן וחובה להגן עליו באמצעות שכבת הלבנה (סיד או צבע מלבין לגגות) שאחרת ינזק ויהרס לחלוטין כתוצאה מקרינת השמש.

על גבי גגות חדשים ניתן ומומלץ לבצע זיפות גם כשכבת יסוד לפני הלחמת יריעות ביטומניות, כך שבמקרה ותקציב הבניה מוגבל ניתן לבצע זיפות ושנה שנתיים אחר כך לבצע על גביו יריעות ביטומניות.

לבצוע נכון של זיפות אנא ראה את המאמר באתר זה על זיפות גגות.

חומרי איטום אקרילים:

חמרי איטום אקרילים הנם חמרים משחתיים לבנים אשר מיושמים במריחה. לאחרונה קיימים חומרים הניתנים לבצוע גם באמצעות התזה אולם שיטת המריחה היא הנפוצה והמקובלת ביותר.

החמרים נתפשים מצויין על גבי כל תשתיות הבטון בתנאי שמבצעים את שכבת היסוד כהלכה. על כל יתר התשתיות האחיזה תהיה פחות טובה.

חסרונם הגדול של החמרים האקרילים הנו בחוסר עמידותם בתנאי מים עומדים: בכל מקום בו תהיה הצטברות ממושכת של מים (כגון בשלוליות, ליד פתחי מרזבים , מתחת לדודי שמש וכדומה) ינזק חומר האיטום לחלוטין, יתמוסס ויתקלף מהתשתית.

לפיכך יש להשתמש בחמרים אלו אך ורק על גבי גגות עם שיפועים טובים. בדרך כלל משתמשים בחמרים אלו לאיטום מרפסות קטנות וגגונים חשופים בעוד שאת שאר שטחי הגג אוטמים ביריעות ביטומניות. אף על פי כן אין מניעה מליישמם גם על גבי גגות גדולים ובתנאי שבצוע השיפועים יהיה ברמה מושלמת.

חמרי האיטום האקרילים מיוצרים ע"י מספר גדול של יצרנים. החומרים הנפוצים הנם פוליגג, (על סוגיו השונים) אקרילפז ועוד. (מנסיוננו הפוליגג הנו הטוב מכולם). יתרונם של חמרים אלו הנו בקלות הבצוע ובביטול הצורך בהלבנה משום שצבעם לבן. לנוכח הביקוש הגודל לחומרים אלו קמו יצרנים רבים עם חומרים מקבילים אך מרבית חומרים אלו מגיעים באיכות מאוד ירודה ואיננו ממליצים על השימוש בהם.

לאחרונה יצאו אל השוק חומרים אחרים מתקדמים יותר, פולימרים- על בסיס מים. חומרים אלו עמידים יותר מהחומרים שלעיל תחת תנאי מים עומדים (שלוליות), אך משום היותם חדשים עדיין לא עמדו במבחן התוצאה למשך מספיק שנים.

על פי הפירסומים מתאימים חומרים אלו גם "תחת תנאי מים עומדים". מבלי לפרט את שמות החומרים מחובתנו לאמר כי נכונותם של פירסומים שכאלה מוטלת בספק. האימרה הגורפת "עמיד במים עומדים" פשוט איננה לגמרי נכונה. אם היו חומרים אלו עמידים במים עומדים היה אפשר לעשות בהם שימוש גם תחת משטחים מרוצפים, באדניות, מקלחות, מבנים תת-קרקעיים וכדומה. אך לא כך הוא. החומרים אכן עמידים יותר במים עומדים, אך לא עמידים לחלוטין. ב"אותיות הקטנות" מדגישים היצרנים את חובת בצוע השיפועים לביטול השלוליות ומובן מאליו שאין אפילו יצרן אחד שמוכן לאשר את השימוש בחומרים אלו במקומות עם רטיבות מתמדת, כגון מתחת לריצופים במרפסות או בחדרים רטובים. יחד עם זאת וכפי שנאמר לעיל, חומרים אלו עמידים יותר מהשאר בתנאי מים עומדים ועדיפים עליהם.

לבצוע נכון אנא ראה את המאמר באתרנו על איטום גגות בחומרי איטום אקרילים.

מתי לבצע-

כאמור, חומרי איטום אקריליים נאחזים מצויין על גבי גגות עם תשתיות צימנטיות (בטון) בגגות חדשים. על גבי כל יתר התשתיות אחיזתו של החומר תהיה פחות טובה ויעילותו תחזיק פחות שנים.

ניתן ליישם את החומר על גבי גגות עם זפת ישנה לאחר נקיון יסודי של התשתית ומריחת שכבת יסוד. החומר ידבק היטב לשכבת הזפת אך כאמור- אורך החיים של האיטום יהיה קצר מזה שיתבצע על גבי בטון וככלל עדיף לבצע חמרים ביטומנים על גבי זפת (יריעות ביטומניות או שכבת זפת נוספת).

על גבי יריעות ביטומניות היישום זהה אך יחזיק מעמד אפילו פחות זמן עקב גמישותן של היריעות ועקב ציפוי האגרגט העליון של היריעות, אשר מונע היצמדות טובה של החומר. נקודת כשל נפוצה במיוחד היא במקומות בהם היריעה מתחברת אל הקירות שמסביב לגג. במקומות אשר בהם תתנתק היריעה ממקומה יתנתק גם חומר האיטום האקרילי הנמצא מעליה. גם יישום זה איננו מומלץ לבצוע ובמקרה של גג מצופה ביריעות עדיף לבצע שכבת יריעות נוספת לאחר תיקון השכבה הקיימת או (רצוי) לאחר הסרתה. ניתן לבצע שכבת אטימה על גבי היריעות באמצעות חומרים פולימרים משחתיים על בסיס מים, כדוגמת המולטיגג. אך גם חומר זה יהיה חשוף לאותן המגבלות במקרה שהיריעה עצמה תתנתק מהתשתית, ובמיוחד מהקירות.

לא ניתן לבצע איטום אקרילי על גבי תשתיות עם חומרי איטום אחרים מלבד, כמובן על גבי איטום אקרילי ישן.

בעת בצוע איטום בחומר אקרילי או פולימרי על בסיס מים- יש לקחת בחשבון שהאיטום הבא כמה שנים אחר כך, יהיה צריך להיות אקרילי גם הוא. אין טעם לבצע איטום אקרילי כעת כאשר ידוע מראש שנצטרך להסירו לאחר כמה שנים (5 או יותר).

חמרי איטום ביטומנים משחתים, במריחה:

חומרים אלו אינם מיועדים לאטימה על גבי גגות חשופים אך למרות זאת נעשה בהם לעיתים שימוש כזה במיוחד בגגונים קטנים.

חמרים אלו נוחים מאוד לעבודה, בדומה לחמרים האקרילים, אך יש צורך בהלבנתם בצבע להלבנת גגות. חומרים ביטומנים משחתיים עמידים פחות בפני פגיעות מכניות ואינם עמידים כלל בקרני השמש. לא מומלץ לבצע איטום בחמרים אלו על גבי גגות חשופים ויעודם המקורי הנו לאטימת חדרים רטובים ומרפסות מרוצפות קטנות (מתחת לריצוף). יחד עם זאת ניתן לאטום בעזרתם משטחים קטנים במיוחד כגון קרניזים וגגונים.

החומר נתפש מצויין על גבי תשתיות בטון ועל גבי תשתיות ביטומניות (זפת). ניתן גם להשתמש במשפחת חמרים זו לצורך בצוע תיקון מקומי ביריעות ביטומניות או סביב אלמנטים שונים בגגות.

חומרים אלו אינם נאחזים בתשתיות אחרות וככלל אינם מומלצים לאיטום גגות חשופים.

חמרי איטום פוליאוריטנים:

חומרים אלו מיושמים במריחה לאחר יישום שכבת יסוד /שכבת הדבקה. החומר חזק יותר מכל שאר החמרים במריחה שהוזכרו עד כה. קיימים סוגים רבים של חומרי איטום פוליאוריטנים, חלקם גמישים יותר וחלקם פחות. נהוג ליישם חומר זה על גבי גגות קטנים או מרפסות, (מעל או מתחת לריצוף). בהפוליאוריטן שעמיד בקרינת השמש (ולא כל הסוגים ניחנים בתכונה זו) ניתן להשתמש גם בגגות חשופים. לחומר עמידות גבוהה מפני פגיעת כימיקלים שונים. חסרונו היחיד הנו במחירו הגבוה. על גבי תשתיות בטון הוא מהווה את אחד החמרים הטובים ביותר הקיימים אך מחירו הגבוה מונע שימוש שכיח. חומרים פוליאוריטנים אשר אינם עמידים בקרינת השמש מומלצים לשימוש רק מתחת לריצוף.

ניתן ליישם את החומר על תשתיות בטון או על תשתיות זפת ישנה, אך כאמור- תשתית הבטון עדיפה לעין ערוך ואין ודאות לגבי אורך החיים של החומר כאשר הנו מיושם על גבי תשתיות זפת. הזפת מטבעה גמישה יותר ומתרככת בעת התחממותה ומכיוון שהפוליאוריטן איננו בעל יכולת גמישות זהה לזו של הזפת- יתכן כשל והיפרדות בין החמרים במהלך השנים, במיוחד במזג אויר חם על גבי גגות חשופים.

בשנים האחרונות התגבר השימוש בחומרים פוליאוריטנים, על גבי גגות מרוצפים או מרפסות, כאשר מבצעים את שכבת האיטום ישירות על גבי הריצוף.

יריעות PVC, EPDM וכדומה:

יריעות אלו אינן מרותכות או מודבקות אל הגג בכל שטחן. הן מונחות עליו ויוצרות כיסוי של ממברנה אטומה, מעין עטיפה, על גבי כל שטח הגג. היריעות מקובעות במקומות מסוימים בגג ואל הקירות מסביבו אך אינן צמודות אל התשתית בכל השטח.

יתרונן הוא בחוזקן וגמישותן הרבה. בנוסף- החומר לבן ואיננו דורש הלבנה.

חסרונן הגדול ביותר הנו שאינן צמודות לכל שטח הגג וכשל מקומי יכול לגרום לחדירת מים מתחת לכל שכבת האיטום ולכשל כללי של כל המערכת.במקרה של כשל שכזה לא ניתן לאתר בוודאות את מקור חדירת המים אל מתחת לשכבת האיטום.

אורך החיים של יריעות PVC או EPDM יכול להגיע לעשרות שנים. אולם במשך הזמן מקבלות היריעות מתיחות או עיוותים שונים אשר גורמים להיווצרות שלוליות גדולות על הגג או במקרים קיצונים- להתנתקות היריעה מהקיר.

שיטת איטום זו נפוצה פחות משאר השיטות ומתבצעת ע"י קבלנים המתמחים בעבודות מסוג זה.

ניתן ליישם שיטה זו על גבי כל התשתיות הקיימות משום שהן פשוט מכסות את כל השטח וכאמור- אינן צמודות / דבוקות לתשתית. משום חסרונן המוזכר לעיל איננו ממליצים על ביצוע שיטה זו, אך השיטה טובה כשלעצמה ואיננה פסולה כלל. השיטה מעולה לבצוע במיוחד על גבי גגות של מבני תעשייה, גגות פח, גגות טרומים עם תזוזות רבות (בעלי מספר רב של תפרי התפשטות),וכדומה.

חמרים פולימרים אחרים בהתזה או במריחה:

חמרים אלו מוכרים לעיתים בשמות כמו "גומי נוזלי בהתזה" , "גומי לגג" וכדומה.

חומרים אלו ניתנים ליישום במריחה או בהתזה. יתרונם הנו בגמישותם הגדולה ובנוחות היחסית של היישום. יחד עם זאת הם אינם חזקים כמו שאר החמרים שהוזכרו לעיל ועל פי נסיוננו אחיזתם אל התשתית חלשה יותר מכל שאר החמרים.

ניתן ליישם חמרים אלו על גבי גגות בטון. היישום על גבי גגות מזופתים איננו מספק מבחינת כושר ההיצמדות של החומר אל התשתית הביטומנית (הזפת) למרות חומר היסוד שלו. לעיתים משמש החומר לציפוי גגות פח. מכיוון שהחומר פגיע יותר מפני פגיעות מכניות מומלץ ליישם אותו רק על גבי גגונים או גגות שלא צפויה עליהם תנועת עוברי אורח מזדמנת או שאין בהם מיתקנים שונים (מערכות מיזוג וכולי). איננו נוהגים להמליץ כלל על איטום בחמרים אלו מהסיבות המוזכרות לעיל.


סיכום:

בעת בצוע ההחלטה לגבי סוג האיטום בגג הבית יש לקחת בחשבון את סוג החומר שכבר קיים על הגג.

מומלץ תמיד להשתמש בחומר איטום מאותה משפחת-חומרים ולא לערבב בינהם.

על אף הפיתוי לבצע עבודה מהירה ולכסות את האיטום הקיים בשכבת איטום כלשהיא נוספת- יש להמנע מכך ולהבין שאיטום זול יעלה בסופו של דבר הרבה יותר ביוקר ולו רק משום הצורך בקילוף חומרי איטום ישנים לאחר מספר שנים.

איטום טוב שמתבצע על גבי תשתית הגג עצמו , או שמתבצע עם אותו סוג החומר של האיטום הנוכחי יכול להחזיק לתקופה ארוכה, (עשר שנים או הרבה יותר מכך) ויהיה בסופו של דבר האיטום הזול ביותר. איטום טוב באמת הנו כזה שיחזיק מעמד גם עשרות שנים ועם פעולות אחזקה מינימליות.

מאמרים ומפרטי איטום נוספים ניתן לקרוא באתר האינטרנט של חברת איטומן. בנוסף נשמח לסייע לכל באמצעות הפורום באתרנו.

בהצלחה.