461מנדלסון-סטנלי ספרבר-התז' הסימפונית הישראלית רשל"צ-האופרה ת"א461
התזמורת הסימפונית הישראלית רשל"צ מצטינת בתכניותיה המגוונות המיוחדות והיפות.
לרגל 200 שנה להולדתו של מנדלסון הוקדש הקונצרט האחרון כולו למוסיקה שלו.
הקונצרט היה מגוון, מלא וגדוש כפי שהיה האולם של בית האופרה בתל אביב.
נוגנו בו קנטטה,שני קונצ'רטים-לכינור ושני פסנתרים,וסימפוניה.
סדר השמעת היצירות היה כזה שהושמעו לסירוגין יצירה פחות מוכרת ,יצירה מוכרת וחו"ח.
הקונצרט נפתח ב"תהילים מ'ב קנטטה אופ 42".השתתפו בביצוע מקהלת האיחוד ועדי-מקהלה ישראלית צעירה.הסולנית היתה נעה דנון-סופרן.
מנדלסון כתב את היצירה כאשר היה בטיול ירח דבש והיא מלאת אמונה,שמחה ובטחון באל.
לסולנית קול יפה,רב גווני, ערב מאוד,צלול וחזק.שירתה היתה מצוינת.
שירת שתי המקהלות היתה אחידה,מדויקת והיו בה צלילים עדינים,שלוים ועוצמתיים בהתאם לרוח היצירה.
לפני ההפסקה נוגן גם הקונצ'רטו לכינור המפורסם, כאשר הסולן היה סמיון גבריקוב הצעיר- ישראלי יליד אוקראינה.
לגבריקוב צליל חם ומאוד יפה.הוא מנגן על כינור גוארנרי 1722 ונגינתו משתפכת וזורמת כפלגי מים ללא כל מאמץ וקושי.הוא מיתן בנגינתו בהצלחה את הרומנטיקה הרבה שבקונצ'רטו.
הקונצ'רטו שנכתב עבור ידידו של מנדלסון הכנר פרדיננד דויד שהשתתף ביעוץ בענינים הטכניים בחיבור קטעי הסולו.
יצירה נוספת שהושמעה היה הקונצ'רטו לשני פסנתרים בביצוע דואו סיוון סילבר וגיל גרבורג.
זאת יצירת נעורים של מנדלסון אשר לא העריך בעצמו את מה שכתב בנעוריו.
קונצ'רטו זה אמנם נוגן על ידו יחד עם אחותו באחד מימי ההולדת שלו בחוג מצומצם, אך בפומבי נוגן בפעם הראשונה רק ב1960 למרות שנכתב בשנות ה1800 המוקדמות.
יש בקונצ'רו זה מרוח הנעורים של מנדלסון וכן ניכרים בו השפעות של מלחינים אחרים.
גרבורג ניגן בצורה וירטואוזית,רומנטית, מלאת רגש וסילבר ענתה לו בצורה דומה.
הקונצרטו מאוד יפה ומנדלסון כתב לאחר שניגן אותו פעם עם חבר "שנינו השתעשענו בפסנתר.זה היה תענוג בלתי רגיל .אחד מאיתנו תמיד חיקה את נגינת השני והינו נחמדים ומתוקים".כך בהחלט נשמע גם הקונצ'רטו.
לסיום נוגנה הסימפוניה מס' 4 -האיטלקית.
התזמורת ניגנה מצויין והורגשה בהגינה הרוח העליזה, הרעננות והחדוה שבסימפוניה.היתה אוירה של שמחה ומצב רוח מרומם ששיקפה את השמש האיטלקית. לסיום הסימפוניה מופיע הריקוד האיטלקי המסורתי-הסלטארלו-הקפיצות שהרשים את מנדלסון בביקורו באיטליה.
סטנלי ספרבר ניצח על קונצרט יפה זה ללא תנועות מיותרות ותזוזות רבות,נתן סימנים ברורים למנגנים.ניצוחו נראה כשמרני אך התוצאה היתה מעולה.
לראות או לא לראות:תכנית יפה,מגוונת,סולנים טובים,נגינה יפה.קונצרט מוצלח וטוב מאוד.
נכתב על ידי elybikoret , 18/1/2009 12:24
התזמורת הסימפונית הישראלית רשל"צ מצטינת בתכניותיה המגוונות המיוחדות והיפות.
לרגל 200 שנה להולדתו של מנדלסון הוקדש הקונצרט האחרון כולו למוסיקה שלו.
הקונצרט היה מגוון, מלא וגדוש כפי שהיה האולם של בית האופרה בתל אביב.
נוגנו בו קנטטה,שני קונצ'רטים-לכינור ושני פסנתרים,וסימפוניה.
סדר השמעת היצירות היה כזה שהושמעו לסירוגין יצירה פחות מוכרת ,יצירה מוכרת וחו"ח.
הקונצרט נפתח ב"תהילים מ'ב קנטטה אופ 42".השתתפו בביצוע מקהלת האיחוד ועדי-מקהלה ישראלית צעירה.הסולנית היתה נעה דנון-סופרן.
מנדלסון כתב את היצירה כאשר היה בטיול ירח דבש והיא מלאת אמונה,שמחה ובטחון באל.
לסולנית קול יפה,רב גווני, ערב מאוד,צלול וחזק.שירתה היתה מצוינת.
שירת שתי המקהלות היתה אחידה,מדויקת והיו בה צלילים עדינים,שלוים ועוצמתיים בהתאם לרוח היצירה.
לפני ההפסקה נוגן גם הקונצ'רטו לכינור המפורסם, כאשר הסולן היה סמיון גבריקוב הצעיר- ישראלי יליד אוקראינה.
לגבריקוב צליל חם ומאוד יפה.הוא מנגן על כינור גוארנרי 1722 ונגינתו משתפכת וזורמת כפלגי מים ללא כל מאמץ וקושי.הוא מיתן בנגינתו בהצלחה את הרומנטיקה הרבה שבקונצ'רטו.
הקונצ'רטו שנכתב עבור ידידו של מנדלסון הכנר פרדיננד דויד שהשתתף ביעוץ בענינים הטכניים בחיבור קטעי הסולו.
יצירה נוספת שהושמעה היה הקונצ'רטו לשני פסנתרים בביצוע דואו סיוון סילבר וגיל גרבורג.
זאת יצירת נעורים של מנדלסון אשר לא העריך בעצמו את מה שכתב בנעוריו.
קונצ'רטו זה אמנם נוגן על ידו יחד עם אחותו באחד מימי ההולדת שלו בחוג מצומצם, אך בפומבי נוגן בפעם הראשונה רק ב1960 למרות שנכתב בשנות ה1800 המוקדמות.
יש בקונצ'רו זה מרוח הנעורים של מנדלסון וכן ניכרים בו השפעות של מלחינים אחרים.
גרבורג ניגן בצורה וירטואוזית,רומנטית, מלאת רגש וסילבר ענתה לו בצורה דומה.
הקונצרטו מאוד יפה ומנדלסון כתב לאחר שניגן אותו פעם עם חבר "שנינו השתעשענו בפסנתר.זה היה תענוג בלתי רגיל .אחד מאיתנו תמיד חיקה את נגינת השני והינו נחמדים ומתוקים".כך בהחלט נשמע גם הקונצ'רטו.
לסיום נוגנה הסימפוניה מס' 4 -האיטלקית.
התזמורת ניגנה מצויין והורגשה בהגינה הרוח העליזה, הרעננות והחדוה שבסימפוניה.היתה אוירה של שמחה ומצב רוח מרומם ששיקפה את השמש האיטלקית. לסיום הסימפוניה מופיע הריקוד האיטלקי המסורתי-הסלטארלו-הקפיצות שהרשים את מנדלסון בביקורו באיטליה.
סטנלי ספרבר ניצח על קונצרט יפה זה ללא תנועות מיותרות ותזוזות רבות,נתן סימנים ברורים למנגנים.ניצוחו נראה כשמרני אך התוצאה היתה מעולה.
לראות או לא לראות:תכנית יפה,מגוונת,סולנים טובים,נגינה יפה.קונצרט מוצלח וטוב מאוד.
נכתב על ידי elybikoret , 18/1/2009 12:24
אליביקורת
