על"ע 8179/06, דוד מילשטיין נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב
כבוד הנשיאה ד' ביניש, כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופטת ע' ארבל
13.01.2009
העובדות:
1. מר דוד מילשטיין היה במשך שנים רבות חבר בלשכת עורכי-הדין, עד שחברותו הושעתה בעקבות עבירות אתיות בהן הורשע. מר מילשטיין (להלן: המערער), משיג כנגד מספר מהרשעותיו, והעונש שהושת עליו. הערעורים האחרים הוגשו על ידי הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב (להלן: הוועד), ובהם מלין זה האחרון על זיכויו של המערער מאחדות מן העבירות שיוחסו לו, וכן על כך שלא הושת על המערער, נוכח הרשעותיו המרובות ועברו בתחום זה, עונש של הוצאה מלשכת עורכי-הדין.
החלטה:
2. אין צורך לומר שרבות מן העבירות בהן הורשע המערער חמורות הן, וחומרה זו נובעת מהנזק הכפול הכרוך בהן - נזק ללקוחות ונזק לתדמיתו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור. חומרת העבירות כעילה למנוע מעורך דין להוסיף ולעסוק במקצוע לו הוכשר, נדונה לא אחת בפסיקה.
3. מקרים נוספים בהם תישקל האפשרות להרחיק יודע משפט מלעסוק במקצועו, הם כאשר התנהגותו של עורך הדין אינה עומדת בסטנדרטיים המוסריים האלמנטאריים המהווים את בסיס הקיום של המקצוע. עילה נוספת להרחקת עורך-דין משורות הלשכה, היא כאשר נמצא שהוא חוזר ומפר את כללי המשמעת של לשכת עורכי-הדין, הגם שמדובר בהפרות קלות באופן יחסי, שבפני עצמן, לא היו מקימות עילה להרחקה לצמיתות.
4. מנגד, חשוב לציין כי לא בנקל יתערב בית-משפט זה בהחלטות בתי-הדין המשמעתיים של הלשכה, וכך ייעשה רק במקרים בהם העונש שהוטל חורג ממדיניות הענישה הראויה.
5. הערעורים שבפנינו עוסקים בשורה ארוכה של עבירות אותן ביצע המערער כלפי לקוחות שונים, ולדברים אלה נודעת משנה חומרה נוכח הרשעותיו הרבות של המערער בדין המשמעתי, שתחילתן בשנת 1987. אותן הרשעות כללו עבירות של הפרת נאמנות ללקוחות, אי-דיווח אמת על טיפול, אי-קיום פסק דין שחייב החזרת כספים ללקוח, עיכוב כספים שלא כדין, ועוד. בעקבות אותן הרשעות הושתו על המערער שנות השעיה רבות, ובסך הכל מצטברות תקופות ההשעיה מן העבר ובגין ההרשעות נושא הערעור על מעל ל-20 שנים. בנסיבות אלו, הוצאתו של המערער מלשכת עורכי הדין היא המסקנה המתחייבת מהרשעותיו הנוכחיות ומעברו המכביד, לולא גילו המתקדם של המערער והסיכוי הקלוש שהוא ישוב לעסוק בעריכת דין בתום תקופת ההשעיה הממושכת שהושתה עליו. ובמלים אחרות, הכוונה למנוע מהמערער לשמש עורך דין פעיל מושגת ממילא בתקופת ההשעיה הממושכת בה הוא אמור לשאת, ולפיכך להוצאתו מן הלשכה לא תהיה נפקות כלשהי.
כבוד הנשיאה ד' ביניש, כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופטת ע' ארבל
13.01.2009
העובדות:
1. מר דוד מילשטיין היה במשך שנים רבות חבר בלשכת עורכי-הדין, עד שחברותו הושעתה בעקבות עבירות אתיות בהן הורשע. מר מילשטיין (להלן: המערער), משיג כנגד מספר מהרשעותיו, והעונש שהושת עליו. הערעורים האחרים הוגשו על ידי הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב (להלן: הוועד), ובהם מלין זה האחרון על זיכויו של המערער מאחדות מן העבירות שיוחסו לו, וכן על כך שלא הושת על המערער, נוכח הרשעותיו המרובות ועברו בתחום זה, עונש של הוצאה מלשכת עורכי-הדין.
החלטה:
2. אין צורך לומר שרבות מן העבירות בהן הורשע המערער חמורות הן, וחומרה זו נובעת מהנזק הכפול הכרוך בהן - נזק ללקוחות ונזק לתדמיתו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור. חומרת העבירות כעילה למנוע מעורך דין להוסיף ולעסוק במקצוע לו הוכשר, נדונה לא אחת בפסיקה.
3. מקרים נוספים בהם תישקל האפשרות להרחיק יודע משפט מלעסוק במקצועו, הם כאשר התנהגותו של עורך הדין אינה עומדת בסטנדרטיים המוסריים האלמנטאריים המהווים את בסיס הקיום של המקצוע. עילה נוספת להרחקת עורך-דין משורות הלשכה, היא כאשר נמצא שהוא חוזר ומפר את כללי המשמעת של לשכת עורכי-הדין, הגם שמדובר בהפרות קלות באופן יחסי, שבפני עצמן, לא היו מקימות עילה להרחקה לצמיתות.
4. מנגד, חשוב לציין כי לא בנקל יתערב בית-משפט זה בהחלטות בתי-הדין המשמעתיים של הלשכה, וכך ייעשה רק במקרים בהם העונש שהוטל חורג ממדיניות הענישה הראויה.
5. הערעורים שבפנינו עוסקים בשורה ארוכה של עבירות אותן ביצע המערער כלפי לקוחות שונים, ולדברים אלה נודעת משנה חומרה נוכח הרשעותיו הרבות של המערער בדין המשמעתי, שתחילתן בשנת 1987. אותן הרשעות כללו עבירות של הפרת נאמנות ללקוחות, אי-דיווח אמת על טיפול, אי-קיום פסק דין שחייב החזרת כספים ללקוח, עיכוב כספים שלא כדין, ועוד. בעקבות אותן הרשעות הושתו על המערער שנות השעיה רבות, ובסך הכל מצטברות תקופות ההשעיה מן העבר ובגין ההרשעות נושא הערעור על מעל ל-20 שנים. בנסיבות אלו, הוצאתו של המערער מלשכת עורכי הדין היא המסקנה המתחייבת מהרשעותיו הנוכחיות ומעברו המכביד, לולא גילו המתקדם של המערער והסיכוי הקלוש שהוא ישוב לעסוק בעריכת דין בתום תקופת ההשעיה הממושכת שהושתה עליו. ובמלים אחרות, הכוונה למנוע מהמערער לשמש עורך דין פעיל מושגת ממילא בתקופת ההשעיה הממושכת בה הוא אמור לשאת, ולפיכך להוצאתו מן הלשכה לא תהיה נפקות כלשהי.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
