בש"א 178523/08, אורלי פריד נ' פלוני אלמוני ואח'
כב' השופטת: ב' טולקובסקי
23.12.2008
העובדות:
1. מדובר בבקשה למתן צו עשה, אשר יורה למשיבה מס' 2 המנהלת את אתר האינטרנט "תפוז", למסור למבקשת את כל הפרטים המזהים שיש בידה אודות המשיב מס' 1, הוא גולש המכנה עצמו בשם "רפיאל", לרבות מספר I.P., כתובת דואר אלקטרוני, זהות ספק האינטרנט ופרטי המשתמש, כולל שמו המלא וכתובתו, כפי שנמסרו על ידו, בעת שנרשם באתר המנוהל על ידי המשיבה.
2. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת תביעה לפיצויים, בסך של 120,000 ש"ח, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
ההכרעה:
1. בהעדר חקיקה המסדירה סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון סטטוטורית בין חופש הביטוי של הדוברים ב"כיכר השוק הוירטואלית" - האינטרנט - לבין זכותו של הפרט, להגנה מפני לשון הרע, הובעו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, דעות שונות בסוגיה זו.
2. ביום 14.1.08, פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008 המטפלת בעניין האמור.
3. נוסחת האיזון הכלולה בסעיף 13 (ב) להצעת החוק, על פיה זהות הגולש האנונימי תחשף מקום בו קיים "חשש של ממש" לביצוע עוולה קובעת מבחן רחב וגמיש.
4. יחד עם זאת, משהצעת החוק טרם גובשה לכלל חקיקה ומשטרם נפסקה הלכה על ידי בית המשפט העליון, יש לנקוט בדרך הביניים ולבחון הבקשה, בהתאם למבחנים שהותוו על ידי כב' השופט עמית, ב"פרשת רמי מור".
5. הפרסום חוצה את גבולות הבעת הדעה שכן יש בו משום ציון ופרוט "עובדות" אשר במידה ואין בהן אמת, כפי שנטען על ידי המבקשת, עשויות להקים עילה לתביעה בגין לשון הרע.
6. מדובר בפרסום שנעשה במסגרת פורום "הורים לתינוקות", בחודש אוגוסט, דהיינו בתקופה שטרם תחילת שנת הלימודים, תחת הכותרת "ברצוני להזהיר הורים מפני הגנון של אורלי בקרית אונו". לוּ היה בפרסום, כדי לחוות דעה בדבר הגן או בדבר אופייה והילוכה של המבקשת, אשר לדעת הגולש האנונימי, הינו "בעייתי", ניתן היה לסווגו כהבעת דעה והתרשמות אישית של לקוח בלתי מרוצה.
7. הגולש האנונימי, לא הסתפק בהבעת דעה גרידא וראה לנמק ולתמוך דעתו, בפרוט "עובדתי".
8. תוכן הדברים, מתייחס באופן ישיר, למשלח ידה, מקצועה ומקור פרנסתה של המבקשת ונוגע בנושאים מהותיים ומרכזיים, הנשקלים על ידי הורים, בבחירת גן לילדיהם.
9. במידה ואין בדברים אמת, כטענת המבקשת, הפרסום מהווה לכאורה, לשון הרע ואף עשוי להצביע על כוונה לפגוע בשמה הטוב ובפרנסתה של המבקשת.
10. התקיימו אותן נסיבות המצדיקות חשיפת פרטי הגולש האנונימי, על פי המבחנים שהותוו ב"פרשת רמי מור".
11. בהתחשב בכך שחשיפת זהותו של הגולש האנונימי, עלולה לגרום למשיבים (הן למשיבה והן לגולש האנונימי) נזק ובהתאם להוראות תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יש לחייב את המבקשת, בהפקדת ערבויות, להבטחת פיצוי המשיבים, בגין כל נזק שעלול להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו, היה ויקבע שלא היה מקום לבקשו ו/או תפסק התובענה.
כב' השופטת: ב' טולקובסקי
23.12.2008
העובדות:
1. מדובר בבקשה למתן צו עשה, אשר יורה למשיבה מס' 2 המנהלת את אתר האינטרנט "תפוז", למסור למבקשת את כל הפרטים המזהים שיש בידה אודות המשיב מס' 1, הוא גולש המכנה עצמו בשם "רפיאל", לרבות מספר I.P., כתובת דואר אלקטרוני, זהות ספק האינטרנט ופרטי המשתמש, כולל שמו המלא וכתובתו, כפי שנמסרו על ידו, בעת שנרשם באתר המנוהל על ידי המשיבה.
2. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת תביעה לפיצויים, בסך של 120,000 ש"ח, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
ההכרעה:
1. בהעדר חקיקה המסדירה סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון סטטוטורית בין חופש הביטוי של הדוברים ב"כיכר השוק הוירטואלית" - האינטרנט - לבין זכותו של הפרט, להגנה מפני לשון הרע, הובעו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, דעות שונות בסוגיה זו.
2. ביום 14.1.08, פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008 המטפלת בעניין האמור.
3. נוסחת האיזון הכלולה בסעיף 13 (ב) להצעת החוק, על פיה זהות הגולש האנונימי תחשף מקום בו קיים "חשש של ממש" לביצוע עוולה קובעת מבחן רחב וגמיש.
4. יחד עם זאת, משהצעת החוק טרם גובשה לכלל חקיקה ומשטרם נפסקה הלכה על ידי בית המשפט העליון, יש לנקוט בדרך הביניים ולבחון הבקשה, בהתאם למבחנים שהותוו על ידי כב' השופט עמית, ב"פרשת רמי מור".
5. הפרסום חוצה את גבולות הבעת הדעה שכן יש בו משום ציון ופרוט "עובדות" אשר במידה ואין בהן אמת, כפי שנטען על ידי המבקשת, עשויות להקים עילה לתביעה בגין לשון הרע.
6. מדובר בפרסום שנעשה במסגרת פורום "הורים לתינוקות", בחודש אוגוסט, דהיינו בתקופה שטרם תחילת שנת הלימודים, תחת הכותרת "ברצוני להזהיר הורים מפני הגנון של אורלי בקרית אונו". לוּ היה בפרסום, כדי לחוות דעה בדבר הגן או בדבר אופייה והילוכה של המבקשת, אשר לדעת הגולש האנונימי, הינו "בעייתי", ניתן היה לסווגו כהבעת דעה והתרשמות אישית של לקוח בלתי מרוצה.
7. הגולש האנונימי, לא הסתפק בהבעת דעה גרידא וראה לנמק ולתמוך דעתו, בפרוט "עובדתי".
8. תוכן הדברים, מתייחס באופן ישיר, למשלח ידה, מקצועה ומקור פרנסתה של המבקשת ונוגע בנושאים מהותיים ומרכזיים, הנשקלים על ידי הורים, בבחירת גן לילדיהם.
9. במידה ואין בדברים אמת, כטענת המבקשת, הפרסום מהווה לכאורה, לשון הרע ואף עשוי להצביע על כוונה לפגוע בשמה הטוב ובפרנסתה של המבקשת.
10. התקיימו אותן נסיבות המצדיקות חשיפת פרטי הגולש האנונימי, על פי המבחנים שהותוו ב"פרשת רמי מור".
11. בהתחשב בכך שחשיפת זהותו של הגולש האנונימי, עלולה לגרום למשיבים (הן למשיבה והן לגולש האנונימי) נזק ובהתאם להוראות תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יש לחייב את המבקשת, בהפקדת ערבויות, להבטחת פיצוי המשיבים, בגין כל נזק שעלול להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו, היה ויקבע שלא היה מקום לבקשו ו/או תפסק התובענה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il