תשלום באמצעות שטר בנקאי הניתן למילוי ע"י לקוח הבנק והנקרא בפי כל "צ'ק, כמוהו כתשלום בכסף מזומן. כאשר פלוני משלם לאלמוני בגין סחורה ו/או שירות באמצעות צ'ק, והצ'ק אינו מכובד ע"י הבנק, מכל סיבה שהיא. יכול אלמוני לתבוע את הצ'ק בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היה מדובר בפסק דין חלוט.
הליך זה נקרא - בקשה לביצוע שטר.
צרכנים רבים אשר משלמים באמצעות צ'קים אינם מגבילים את הצ'קים הללו ולעיתים גם אינם מודעים לאפשרות כי ניתן להגביל צ'ק. חשוב לזכור כי בלא פעולות מסוימות ושרטוטים מסוימים על גבי הצ'ק, הצ'ק נחשב לסחיר ויכול עבור מיד ליד כאילו היה כסף מזומן. העברה מיד ליד נקראת "הסב של צ'ק" והיא נעשית על ידי חתימת המוטב (מקבל הצ'ק) בגב הצ'ק. חתימה כזו נותנת הרשאה והעברה של הצ'ק ממוטב למוטב ללא הגבלה ומבלי לפגוע בטיבו של הצ'ק.
לפיכך כאשר אדם מוציא מתחת ידו צ'ק שאינו מוגבל לטובת המוטב בלבד, הוא עלול להיאלץ לפרוע אותו לטובת צד שלישי ואפילו רביעי. יתירה מזו, הוא עלול להיאלץ ולפרוע את הצ'ק גם אם הסחורה שבגינה נתן את הצ'ק, סופקה לו באופן חלקי, אם בכלל.
לכן ראוי ואף חשוב להגביל את הצ'קים כדלקמן:
שירטוט קרוס: שני קווים מקבילים אופקיים בחלקו העליון של הצ'ק.
שרטוט הקרוס נועד למנוע מאוחז הצ'ק לפדות את הכסף במזומן ולגבות אותו באמצעות הפקדה של הצ'ק לחשבון הבנק בו מתנהל חשבונו של אוחז הצ'ק.
כאמור לעיל, כאשר לא משורטט "קרוס" על גבי הצ'ק, האוחז יוכל לפדות את הכסף במזומן בלא להשאיר אחריו עקיבות. כך למשל, לא נוכל לדעת מי פדה את הצ'ק במידה ונגנב מידי בעליו החוקיים.
הוספת המילים "למוטב בלבד"
הוספת הביטוי "למוטב בלבד" מעבירה את הצ'ק ממצב של עבירות לחוסר עבירות ולכן גם לא ניתן להעביר אותו הלאה.
הוספת הביטוי "לא סחיר" או "לא עביר"
הוספת הביטויים "לא סחיר" או "לא עביר" בכותרתו של הצ'ק מהווים בעיה מבחינת מהותם. בעוד שצמד המילים "לא עביר" יגרמו לכך שצ'ק זה לא יוכל לעבור ידיים והנפרע בלבד יוכל להשתמש בו ולהפקידו אל חשבון הבנק שהוא מנהל, צמד המילים "לא סחיר" לא יגבילו את עבירותו של צ'ק אך בהחלט יגבילו את טהירותו של צ'ק זה ובכל זאת ניתן יהיה להעביר את הזכות העולה מתוך הצ'ק..
מחיקת המילה "לפקודת" והוספת המילה "בלבד"
למרות ההערה שבכותרת הצ'ק לגבי אי עבירותו, כאשר פלוני ממען את הצ'ק לאלמוני עליו להוסיף מילים נוספות בצ'ק המורות על כוונה שהצ'ק לא יהיה עביר. לכן, בשורה בה אנו ממענים את הצ'ק יש למחוק את המילה "לפקודת" ולהוסיף את המילה "בלבד" מאחורי המוטב.
חשוב לעשות זאת ביחד משום שכל דרך אחרת תביא את הכיתוב על גבי הצ'ק לנוסח דו משמעי:
"שלמו לפקודת ישראל ישראלי" - כוונה שהשטר יהיה סחיר ושהבנק יוכל לפרוע
את הסכום למי שלפקודתו יוסב הצ'ק.
"שלמו לישראל ישראלי" - מחיקת המילה "לפקודת" אינה מוכיחה את כוונת
צדדים שלא לסחור בצ'ק.
"שלמו לפקודת ישראל ישראלי בלבד" - קבע ביהמ"ש שגם למילים אלה אין בכך
די בכדי לשלול את עבירותו של הצ'ק
שנותר סחיר.
לסיכום
כאשר אנו מוציאים תחת ידינו צ'ק/המחאה רצוי ואף חשוב למלא אחר ההוראות האמורות לעיל על מנת להגן על עצמנו מפני סחר לא חוקי בצ'ק או כל סחר אחר. חשוב לבדוק ממי אנו מקבלים את הצ'ק ולמי אנו נותנים אותו.
הליך זה נקרא - בקשה לביצוע שטר.
צרכנים רבים אשר משלמים באמצעות צ'קים אינם מגבילים את הצ'קים הללו ולעיתים גם אינם מודעים לאפשרות כי ניתן להגביל צ'ק. חשוב לזכור כי בלא פעולות מסוימות ושרטוטים מסוימים על גבי הצ'ק, הצ'ק נחשב לסחיר ויכול עבור מיד ליד כאילו היה כסף מזומן. העברה מיד ליד נקראת "הסב של צ'ק" והיא נעשית על ידי חתימת המוטב (מקבל הצ'ק) בגב הצ'ק. חתימה כזו נותנת הרשאה והעברה של הצ'ק ממוטב למוטב ללא הגבלה ומבלי לפגוע בטיבו של הצ'ק.
לפיכך כאשר אדם מוציא מתחת ידו צ'ק שאינו מוגבל לטובת המוטב בלבד, הוא עלול להיאלץ לפרוע אותו לטובת צד שלישי ואפילו רביעי. יתירה מזו, הוא עלול להיאלץ ולפרוע את הצ'ק גם אם הסחורה שבגינה נתן את הצ'ק, סופקה לו באופן חלקי, אם בכלל.
לכן ראוי ואף חשוב להגביל את הצ'קים כדלקמן:
שירטוט קרוס: שני קווים מקבילים אופקיים בחלקו העליון של הצ'ק.
שרטוט הקרוס נועד למנוע מאוחז הצ'ק לפדות את הכסף במזומן ולגבות אותו באמצעות הפקדה של הצ'ק לחשבון הבנק בו מתנהל חשבונו של אוחז הצ'ק.
כאמור לעיל, כאשר לא משורטט "קרוס" על גבי הצ'ק, האוחז יוכל לפדות את הכסף במזומן בלא להשאיר אחריו עקיבות. כך למשל, לא נוכל לדעת מי פדה את הצ'ק במידה ונגנב מידי בעליו החוקיים.
הוספת המילים "למוטב בלבד"
הוספת הביטוי "למוטב בלבד" מעבירה את הצ'ק ממצב של עבירות לחוסר עבירות ולכן גם לא ניתן להעביר אותו הלאה.
הוספת הביטוי "לא סחיר" או "לא עביר"
הוספת הביטויים "לא סחיר" או "לא עביר" בכותרתו של הצ'ק מהווים בעיה מבחינת מהותם. בעוד שצמד המילים "לא עביר" יגרמו לכך שצ'ק זה לא יוכל לעבור ידיים והנפרע בלבד יוכל להשתמש בו ולהפקידו אל חשבון הבנק שהוא מנהל, צמד המילים "לא סחיר" לא יגבילו את עבירותו של צ'ק אך בהחלט יגבילו את טהירותו של צ'ק זה ובכל זאת ניתן יהיה להעביר את הזכות העולה מתוך הצ'ק..
מחיקת המילה "לפקודת" והוספת המילה "בלבד"
למרות ההערה שבכותרת הצ'ק לגבי אי עבירותו, כאשר פלוני ממען את הצ'ק לאלמוני עליו להוסיף מילים נוספות בצ'ק המורות על כוונה שהצ'ק לא יהיה עביר. לכן, בשורה בה אנו ממענים את הצ'ק יש למחוק את המילה "לפקודת" ולהוסיף את המילה "בלבד" מאחורי המוטב.
חשוב לעשות זאת ביחד משום שכל דרך אחרת תביא את הכיתוב על גבי הצ'ק לנוסח דו משמעי:
"שלמו לפקודת ישראל ישראלי" - כוונה שהשטר יהיה סחיר ושהבנק יוכל לפרוע
את הסכום למי שלפקודתו יוסב הצ'ק.
"שלמו לישראל ישראלי" - מחיקת המילה "לפקודת" אינה מוכיחה את כוונת
צדדים שלא לסחור בצ'ק.
"שלמו לפקודת ישראל ישראלי בלבד" - קבע ביהמ"ש שגם למילים אלה אין בכך
די בכדי לשלול את עבירותו של הצ'ק
שנותר סחיר.
לסיכום
כאשר אנו מוציאים תחת ידינו צ'ק/המחאה רצוי ואף חשוב למלא אחר ההוראות האמורות לעיל על מנת להגן על עצמנו מפני סחר לא חוקי בצ'ק או כל סחר אחר. חשוב לבדוק ממי אנו מקבלים את הצ'ק ולמי אנו נותנים אותו.
משרד עורכי דין יניב בסט ושות' ממוקם בתל-אביב במיקום אשר מאפשר הגעה נוחה מכל כיוון ונותן מענה לצרכיהם של לקוחות עסקיים ופרטיים.
משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם עורכי דין נוספים וזאת על מנת ליתן מענה כולל ומקיף בכל תחומי המשפט ללקוחות המשרד בהתאם לצורכיהם.
בין לקוחות המשרד נמנים חברות מסחריות (הן על בסיס פרטני והן על בסיס שוטף), אנשי עסקים, חברות שיווק הפצה וייבוא, לקוחות פרטיים ועוד.
שכר הטרחה זוכה לתשומת לב מיוחדת וזאת על מנת להתאימו לצורכי הלקוח, תוך שימת דגש על טובת הלקוח כערך עליון.
אנו מחויבים ליחס חם, אישי, אנושי ודיסקרטי לכל פונה.
משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם עורכי דין נוספים וזאת על מנת ליתן מענה כולל ומקיף בכל תחומי המשפט ללקוחות המשרד בהתאם לצורכיהם.
בין לקוחות המשרד נמנים חברות מסחריות (הן על בסיס פרטני והן על בסיס שוטף), אנשי עסקים, חברות שיווק הפצה וייבוא, לקוחות פרטיים ועוד.
שכר הטרחה זוכה לתשומת לב מיוחדת וזאת על מנת להתאימו לצורכי הלקוח, תוך שימת דגש על טובת הלקוח כערך עליון.
אנו מחויבים ליחס חם, אישי, אנושי ודיסקרטי לכל פונה.
