לחיים מסלול משל עצמם 

לחיים מסלול משל עצמם
לא משנה לאן תנסה או תוביל אותם
יום אחד הם יתעתעו בך
הייתי בת 8 כשהם רבו את הריב האחרון
הוא ארז כמה דברים בתוך תיק גדול
ובדיוק כמו בשיר
אבא ארז מיזוודה ומעיל והוא נעלם!!!
בהתחלה כלומר בשנה הראשונה עוד ראיתי אותו
מדי חודש או חודשיים.
גמרתי את בית הספר והוא לא היה
גמרתי את התיכון והוא לא הגיע
בהתחלה בשנים הראשונות עוד ניסיתי לחפש אותו
בשלב מסוים כשהייתי בת 16 הפסקתי
החלטתי אני איתו גמרתי
אך לפני שנישאתי יצרתי איתו קשר והזמנתי אותו לחתונה
ןנחשו מה? הוא לא הגיע.
ילדתי את ביתי הבכורה
ילדתי את ביתי השנייה
התגרשתי, עברתי לפה ועברתי לשם
והוא פשוט נעלם.
32 שנים עברו מהיום שהוא עזב
למדתי לחיות עם זה.
כשנשאלתי מה יקרה כשהוא יסגור את עיניו
עניתי בצניות אקנה זר פרחים הגיע ללוויה ופה זה יסתיים.
יצרתי לעצמי שריון די חזק.
ויום אחד הוא הופיע כן אחרי 32 שנים.
אימי כה שמחה, אחיותי הגדולות התרגשו
אחי הקטן ממני התעלם
ואני..........
אני כה רתחתי, כעסתי על כל העולם
דברי איתו ספרי לו מה כואב לך הציעו לי
במיוחד אחיותי
על מה אני ידבר ולמי זה יעזור עניתי
32 שנים אף אחד לא ישיב לי.
אני כבר לא ילדה אני כבר אמא לבוגרות
אני לא יכולה להחזיר אחורה את הגלגל.
לא למדתי לחיות עם אבא, לא חוויתי חוויות של ילד אבא
ואפילו המילה אבא מצחיקה אותי.
אבא כל אחד יכול להיות גם חתול
אבל בשביל המילה הזאת וכדי להצדיק אותה צריך לעבוד
ועכשיו כבר מאוחר.
אבל כמו שהשלמתי עם הילדות שלי השלמתי גם עם החזרה שלו.
אם טוב לאימי יהיה טוב גם לי לפחות כך חשבתי.
ואז זה הגיע
לפניי כחודשיים הוא חלה ומכייון שאימי אשה חולה
אין היא יכולה לטפל בו
ומעצם העבודה שלי שעות הבוקר שלי פנויות
ומצאתי את עצמי מטפלת בו ,מאכילה ,מחליפה ,מגלחת ו..........
כחודשיים אני נלחמת בביטוח לאומי
לקבלת עזרה יותר מה 6 שעות שבועיות שהוקצבו
אני יושבת מול הפקידה וממלא עשרות ניירות
ביוקרטיה ,ביוקרטיה ,ועוד ביוקרטיה
אני נשאלת מיליון שאלות סתמיות
והם יש להם וועדות וכל מיני בדיקות
הליכים ייבשים.
ואף אחד לא עוצר רגע וחושב
ואיך אני מרגישה
היי פקידה נחמדה שם בתעודת הזהות הוא אבי
אבל אצלי בלב לא, כל כך קשה לי
קשה לי המלחמה הנפשית שלי כל יום
מלחמת הכעס מול המצפון
מלחמת הכאב מול הרחמים
מלחמת הרגש מול ההגיון.
ואת שם ממשיכה למלא ניירת
ואפילו לשנייה לא עוצרת לחשוב
מי יטפל בנפש שלי.