דרכי המלות 

וממה שראוי שתדע אמרם ויקח ה' אלוהים את האדם עילה אותו. ויניחנו בגן עדן, הניח לו לא עשו פסוק זה ללקיחתו ממקום [רלז] והנחתו במקום, אלא הרמת מעלת מציאותו בנמצאים הללו ההווים הנפסדים והנחתו במצב מסוים. \ו\ג''ן עד''ן ועצי''ו\ שני עצים מספרם תפילין והם ''מעי''ן השמימ''ה'' \ ומהם תבין כי ''מני'ע הנשמ''ה'' הוא ''מני'ע השמימ''ה'' \ והוא ''מולי''ד זכ''ר'' ''ומולי''ד נקיב''ה'' \\ והסוד הפ''ה זכ''ר והמיל''ה נקיב''ה ושנ''י עצי''ם עליו'''ן שפ''ל וסוד ג''ן ג''וף נ''פש ,אשר בשניהם חכמ''ה אלהי''ת ולשון ג''ן מקום שמקבל כל מיני צמיחה וכן המ''ח מקום שמקבל כל מיני ציור,אבל באים עדים ממנו ומגידים לנו כחותיו והם שני העצים\ וכל ע''ץ צל''ם וכל שפ''ע דמו''ת הנה \שני''ם עצי''ם שהם תר''י והנה עד''ן מעי''ד וממנו נד''ע אבן הוה \ ואמנם העץ האחד מוסיף חכמה ,והאחד מוסיף תאוה ,וע''ץ החיי''ם יוסי''ף חכמ''ה וע''ץ הדע''ת יוסי''ף החכמו''ת \וע''ץ החיי''ם גור''ל וע''ץ הדע''ת גורלו''ת \גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזזאל ,הראשון לטובה ,והאמצעי לאפשרות , ,והאחרון לרעה \ וע'''ץ החיי''ם יוסי''ף גל''ם וע''ץ הדע''ת יוסיף גלמו''ד \ והבינם שלשתם כי הם דברים מופלאים ואשרי המשכילים החכמות ,ובנצחם המלחמות ירוויחו שני עולמות \ \\ועוד ממה שאתה צריך לדעת אותו ולהתעורר עליו, אופן החכמת בקריאת שני בני אדם קין והבל, ושקין הוא ההורג את הבל בשדה ושהם יחד נשמדו ואף על פי שניתנה ארכה למתגבר ושלא נכונה המציאות אלא לשת, כי שת לי אלוהים זרע אחר והנה נתברר זה. דרכי המלות: כל לשון כוללת ג' דברים אלה, שמות ופעולות ומלות. וכבר ביארנו השנים מהם בקצור כפי ענין כוונת החבור, ונשארו לבאר המלות, שהם דבר השלישי מהם, ונאמר בהם, שהמלות הם הדבורים הנקראים קשר לעניינים המכוונים, והם מקרים ואע"פ שהם הכרחיים בדבור, וזה כי באמרך שם כגון יעקב לא תובן ממנו כוונה לעולם, ואע"פ ששם העצם הוא שרש שהוא מורה על מהות הנמצא ועל עצמותו, ואפילו אם תרכוב כמה שמות העצם יחד לא תובן מהם כוונת ענין, עד שתשתף אל השם פעל, וגם הדברים הרבים צריכים לקשרם במלות או נפרדות או באותיות נקשרות בשמות או בפעלים, כאמרך ראובן שתף אליו פעל אחד כגון יצא. ואמור ראובן יצא והנה מן השם לבדו לא הובן דבר מכוון. ולא מן שתופו אל פעל עד שהוסיף להם דברים אחד או רבים, כגון מן העיר היום, ואז תושלם כוונת הדיבור בהזכירך הכל יחד, כאמרך ראובן יצא מן העיר היום. ואם השם המורה על דבר נמצא לא השלים הדבור לבדו כשלון המלה שהיא מן או מ', כי מן העיר כמו מהעיר, שאינה מורה על שום נמצא. ומכאן תתעורר לדעת שדרכי המלות הן רבות מאד והן מכוונות מאד זו מזו. וגם תתעורר מכל מה שאמרתי להבין מתוכו מה שאומר מכאן ואילך בע"ה. בחלקים הבאים: הנה כבר ביארתי לך מה שראוי לבארו בג' חלקי הדבור אשר כל לשון בנויה עליהן לפי עניינו, ושמתי לה החמשה פרקים הנחלקים לה' חלקים ראשונים, בדמות הקדמות כוללות בקצרה למי שיבוא בה' פרקי' הבאים אחריהם הנחלקים עוד לה' חלקים אחרים. והנה כללו אלה החמשה הגדולים שמבוא ב' חלקים קטנים להם, וגם הה' חלקים אלה הגדולים הבאים יכללו עוד י"א חלקים קטנים פרטיים להם. וסימן כלם כח"י. חבר אליהם י' חלקים גדולים ויבוא הכלל חיי"ך, וסימנין כי הוא חייך ואורך ימיך, והשמר לך פן תשכח את הדברים האלה, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, כי הם דברי אור השכל הראשון, ועל כן יאיר בלבך כוכ"ב מחדש ותכיר שם חשבון מחשבון שם ותחיה בו חיי עד: