בשתי הכתבות הקודמות 'לעשות שורט: איך עובדת המכירה בחסר' ו'לעשות שורט: מאחורי הקלעים של המכירה בחסר' סקרתי את עקרונות המכירה בחסר. קריאת שתי הכתבות הקודמות חשובה לצורך הבנת כתבה זו.
כעת אנו יודעים שמטרת המכירה בשורט (מכירה בחסר) היא הרצון להרוויח מירידת מניה. אנו יודעים שכדי למכור מניה בשורט אנו לווים אותה מהברוקר שלווה אותה מאחד מלקוחותיו או מחברת הסליקה שאיתה הוא עובד. אנו יודעים שאם הברוקר אינו מצליח ללוות את המניה, לא נוכל למכור אותה בשורט ולכן, לעתים, ניאלץ לוותר על הזדמנות שורט במניות שאנו מאמינים שאפשר להרוויח מירידתן. עוד למדנו על המונח "לחיצת שורטיסטים" (או Short Squeeze") והסברנו שלעתים מניה נקלעת למצב שבו היא קופצת מעט מעלה (לרוב בגלל חדשות טובות) ובכך מציתה גל של סגירות שורטים הגורמים למחיר המניה לזנק אל על בלא כל פרופורציה לשווי החברה.
במאמר זה תזכו לקבל נקודת מבט נדירה על העולם האפל של השורט. השבוע נדון במונח ''שורטים עירומים'' או ''Naked Shorts''.
שורטים עירומים
מתי יש ''שורטים עירומים''? ובכן, כאשר גוף המעוניין לעשות שורט מוכר מניות שלא הצליח ללוות ולכן אינן מצויות ברשותו! כיצד זה קורה? זהו לצערי אחד מהסודות האפלים ביותר של עולם המסחר במניות. הנושא עדיין לא פורסם ונמצא כעת בחקירה מתקדמת של אחת מרשתות הטלוויזיה הפיננסיות המובילות בארה"ב. ידיד טוב שלי בארה"ב, סוחר יום, תושאל על ידי אותה רשת כמומחה ודרכו נודע לי על התפתחות הפרשה. החשש הגדול הוא שפרסום הפרשה בארה"ב יוביל לפגיעה אנושה באמינות הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC), שבפועל כך נטען, ידעה ואפשרה את המצב. מעבר לכך עשויה הפרשה לפגוע קשות באמינות שוק ההון כולו. במילים קצרות, חומר מלוכלך.
ובכן, מה שקרה הוא שחברה המוגדרת כ"עושה שוק" מכרה מניות בשורט (לאו דווקא מניות בהן היא משמשת כעושת שוק) אף על פי שהיה ברור לה שאין ביכולתה ללוות את המניות מלקוחותיה או מהסולק. כיצד היא עשתה זאת? הנה סיפור שידידי בארה"ב שמע מאחד העובדים של חברת עושי שוק ידועה. אותה חברה רצתה לעשות שורט במניה. החברה פנתה לחברת הסליקה וקיבלה תשובה שלילית. אין להם מניות פנויות להלוואה. מה עשתה החברה? אף שלא היו בידיה מניות שתוכל למכור, היא עשתה בכל זאת שורט על המניה. השורט נרשם בחשבון המסחר הפרטי של חברת עושה השוק. חשבון המסחר הפרטי הוא החשבון שבו משתמשות כל חברות עושי השוק כדי לסחור ביניהן.
הנה החלק המדהים. אותן המניות נשארו בחשבון החברה במצב שורט במשך חודשים רבים מבלי שמישהו בחברת הסליקה או מישהו בנאסד''ק שם ליבו לכך. אתם מבינים את עומק הבעיה? בחברת הסליקה אין אדם או תוכנה שתפקידם לבדוק את עושי השוק ולוודא שכמות המניות בשורט שווה לכמות המניות שאותן יכול היה עושה השוק ללוות. התוצאה, עושי השוק יושבים על שורטים עירומים ולאף אחד לא ממש אכפת.
לידיעתכם, אין מדובר כאן בתופעה מקרית. זוהי תופעה שאף אחד אינו יודע לאמוד את גודלה ואת השלכותיה האפשריות על השוק. אתן לכם דוגמה לתרחישים אפשריים.
האם שמעתם אי פעם את שם החברה "Pre-Paid Legal"? הסימול של החברה הוא PPD. במשך שנים מנסה החברה בכל אמצעי משפטי העומד לרשותה לסיים את המנהג הנפוץ של מסחר בשורטים עירומים במניותיה. קרה המקרה שבו אדם המחזיק בכמות גדולה של מניות של החברה ביקש לקבל לידיו פיסית את תעודות המניות שהוא מחזיק. נדרשו לא פחות מארבעה חודשים כדי לספק לידיו את התעודות המבוקשות. העיכוב חל כאשר חברת הסליקה האמורה להחזיק את מניותיו, ניסתה לקבל חזרה לידיה את התעודות מידי אחד מלקוחותיה שלווה אותן לצורך ביצוע שורט במניה וכעת מסרב להחזירן. מדוע מסרב? הוא מתקשה להחזיר את הכמות המבוקשת כי כמות השורטים גדולה מכמות המניות הפיסיות הקיימות בפועל. דרך הפתרון? הוא מעביר את השורטים העירומים לחברת סליקה אחרת. תהליך שלוקח זמן רב.
הסיפור הבא מעניין יותר ומוכיח שסוף גנב לתלייה. מדובר במניה שעד לאחרונה נסחרה במחיר של 12-14 דולר. היה ידוע זה מכבר שהחברה בצרות. כאשר חברה בצרות לא ניתן ללוות מניות לצורך ביצוע שורט מהסיבה הפשוטה שאני ואתם לא היחידים שיודעים על מצבה הקשה ולכן סביר להניח שלא נהיה השורטיסטים הראשונים. מטבע הדברים מבצעי השורט מכרו את המניה מתוך תקווה לחזור ולקנות אותה כאשר החברה תיסגר ומחירה ירד לאפס. בסופו של דבר פשטה החברה רגל. בפשיטת רגל מתאפס ערכן של המניות ויש להחזירן פיסית. כעת שימו לב מה קרה. החברה הודיעה קבל עם ועדה שהיא פושטת רגל ובימים שלאחר ההודעה עלה מחירה של המניה מ -12-14 דולר ל-25 דולר! כיצד זה אפשרי? השמועות בשוק היו שכמות המניות בשורט הייתה כפולה מכמות המניות הפיסיות של החברה. התוצאה היא שכדי להחזיר פיסית את שטרי המניה נוצר לחץ ענק של קונים הנאלצים לסגור שורטים ללא מטריית כיסוי אמיתית של שטרי מניה. מול הקונים עמדה כמות קטנה יותר של מוכרים המייצגת את כמות המניות האמיתיות הפיסיות הקיימות בשוק. כתוצאה נאלצו מבצעי השורטים העירומים לקנות בכל מחיר. הם פשוט נשחטו.
אז איך עושים שורט עירום? עושי שוק יכולים לעשות זאת. הם עושים זאת באמצעות העברת השורטים העירומים מחשבון לחשבון לתקופות קצרות שבהן לא ניתן לעקוב אחר החשבונות. הם עושים זאת גם באמצעות ביצוע שורטים במניות חברות אמריקאיות בבורסות זרות בחו"ל שבהן הרשויות אינן עוסקות באכיפת הנושא. מדוע הם עוסקים בשורטים עירומים? כי זה ביזנס גדול. זה ביזנס גדול בעיקר בתקופות שבהן הכלכלה חלשה והדולר צונח מול מתחריו. בתקופות כאלו שווי החברות יורד, מצבן מידרדר ובסופו של דבר הן נאלצות להנפיק עוד מניות כדי לגייס עוד כסף, דבר שעוזר לשורטיסטים. גם בעלי עניין נאלצים בסופו של דבר למכור עוד מניות שעד אותו היום לא הגיעו לשוק.
מי נפגע?
הנפגעות הגדולות הן בדרך כלל החברות הקטנות. כולנו נתקלנו במקרים של חברות קטנות (Small Cap) שהכריזו הכרזה חיובית על מצבן הפיננסי, עסקה חדשה, מוצרים חדשים וכו' ולמרות זאת מחירן צנח. קורה לא אחת מצב שבו שורטיסטים ובעלי שורטים עירומים מנצלים את מהומת הקניות כדי למכור עוד ועוד מניות בשורט ובכך מונעים בפועל את עליית מחיר המניה בידיעה שאם הם יחניקו את הזינוק הם יוכלו מאוחר יותר לעשות במניה כרצונם. זהו משחק אכזרי הפוגע קשות במניות הקטנות. חלק מההצלחה הגדולה של המניות הקטנות לפני שנים אחדות נוצר בשל העלייה הזמנית בערכו של הדולר האמריקאי לאחר הפלישה לעיראק, דבר שגרם לעלייה במחירי המניות ולעתים גרם ללחיצת שורטיסטים (Short Squeeze) שהביאה לידי זינוק בערכן של כמה מן המניות הקטנות. עם הזמן הדולר ירד, המציאות חזרה לדפוק על דלתנו והשורטיסטים הגדולים חזרו לזירה. עולם כמנהגו נוהג.
נושא נוסף למחשבה הוא עצם העובדה שפוזיציות שורטים עירומים אינן רשומות באף מקום. כלומר, אם תגלשו ל-Yahoo Finance ותקראו שלחברה בעלת 30 מיליון מניות צפות יש רק 2 מיליון מניות בשורט, תדעו שהמספר הזה בפועל לא אומר כלום. המספר עשוי להיות מדויק אך באותה מידה הוא עלול להיות חסר משמעות. בהחלט יכול להיות מצב שבו קיימות מיליוני מניות נוספות בשורט מבלי שמישהו יודע ומבלי שמישהו רושם. הנחמה היחידה היא שלא תמיד בעלי השורטים העירומים ינצחו.
אסיים ואומר שזוהי רק הוכחה נוספת לעובדה שבחינת נתונים פונדמנטליים של מניות אינם סיבה טובה לביסוס החלטת השקעה. לדעתי הדרך היחידה הנכונה היא זו העוברת דרך בחינת גרף המניה. הדרך הטכנית. אם חברה שמכריזה על פשיטת רגל עולה בערכה מ-12 דולר למניה ל-25 דולר למניה היא לא דוגמה טובה לעובדה ש"השקעה" במניה אינה כפי שהייתה בעבר, אז אני כבר לא יודע מהי דוגמה טובה. גרפים לא משקרים. אנשים כן משקרים.
