1. ''אני לא רוצה לממש הפסד''
כל המפסידים הגדולים התחילו כמפסידים קטנים. לכל החלטת השקעה יש להגדיר תוכנית עסקית מוגדרת מראש. בין היתר עליכם לקבוע את סכום ההשקעה, נקודת הכניסה, נקודת היציאה ונקודת היעד. הקפידו לדבוק בתוכניתכם המקורית. משמעת עצמית היא שם המשחק. אצל רוב הסוחרים הבעיה מתחילה כאשר צריך לעמוד בפקודת קטיעת ההפסד (Stop Loss), שנראתה הגיונית מאוד טרם ההפסד, וכעת נראה להם שאפשר להזיז אותה "רק קצת...".
2. ''אני אמתין עד שמניה מפסידה תחזור למחיר הקנייה שלי''
דההה... כאילו שלשוק אכפת אם אי פעם המניה שלכם תחזור מעלה. אתם יודעים מה? למען הוויכוח נניח שהיא תחזור. בהנחה שסכום ההשקעה שלכם מוגבל, אתם כובלים כסף טוב למניה רעה ומפסידים הזדמנויות אחרות. צאו, תשכחו, תמחקו. רכזו את מיטב תשומת לבכם בכיוונים מועילים. קורה שמפסידים.
3. ''אם אני לא אמכור עכשיו היא תרד''
חוק ידוע הוא שסוחרים לא מנוסים, להבדיל מסוחרים וותיקים, מוכרים מהר מדי מניות מנצחות ויוצאים מאוחר מדי ממניות מפסידות. במקום למכור מניה מצליחה, מכרו מחצית מן הכמות שקניתם והעלו את נקודת ה"סטופ" (Stop) על המחצית השנייה למחיר הכניסה. המשיכו לדבוק במגמה של מניה מנצחת. תזכרו את החוק הראשון של כל סוחר: The Trend Is Your Friend. קצת נדוש אבל תמיד נכון.
4. ''הפסדתי 100 דולר על ABC ולכן אני מוכר את XYZ ב-100 דולר''
כאילו להצלחה של XYZ יש קשר לכישלון של ABC. עליכם לדבוק במניה מנצחת ולשכוח (למרות הקושי המנטלי) את ההפסד הקודם, טרי ככל שיהיה. סטטיסטית, אם אתם עובדים נכון, אתם אמורים להצליח ביותר מ-50% מהמקרים. כל פעולת קנייה עומדת ברשות עצמה בלי כל קשר למצב רוחכם.
5. ''אני לא מוכר חלקים. אני קונה ומוכר מניה רק פעם אחת''
עמידה בכללי ניהול כספי נכונים (Money Management) יעזרו לכם להצליח. אם תמכרו מחצית מאחזקותיכם במניה מצליחה תבנו "משענת רווח" טובה שתאפשר לכם לנהל נכון יותר את המחצית הנותרת. נכון, זהו פתרון מנטלי בלבד שנועד לעזור לכם להתגבר על הרצון המוטעה להיפטר מסוס מנצח, אולם זכרו תמיד שהשדים הפנימיים של כולנו מצויים בהתנהלות המנטלית שלנו בלבד.
6. ''משעמם לי. אני חייב לקנות משהו''
לא כל יום נברא כדומיו. בימים שבהם השוק מתנהל בכבדות לך לחוף הים. מחלת ה-Overtrading (מסחר יתר) היא מחלה קשה ולעתים גם חשוכת מרפא. רבים וטובים לוקים בה בתחילת דרכם וחלקם מתמידים בה עד אובדן חשבון ההשקעות שלהם. הצורך הנפשי ללחוץ על הכפתור בכל מחיר מפיל חללים רבים. יש אגב שם למחלה: "כפתוריזיס".
7. ''הייתי צריך לעשות את זה אחרת''
לא חוכמה. הכל נראה שונה במבט לאחור. לדבר אחרי המעשה קל יותר מלנקוט פעולה בזמן אמת. סמכו על החושים, סמכו על הידע שצברתם, בצעו את הפעולה ואל תתחרטו אחר כך. כל הפסד הוא הפסד מלמד. הדרך להצלחה רצופה הפסדים מלמדים.
8. ''אני אמצע מטה רק פעם אחת'' (Average Down)
למי שאינו מכיר את המונח אסביר שמדובר במצב שבו הסוחר מפסיד ולאחר ירידה גדולה קונה כמות נוספת כדי "למצע" את ההפסד. תקוותו היא שאם המניה תתקן קצת מעלה הוא יוכל לצאת בלא הפסד. ובכן, מה שיש לי להגיד על השיטה הזו מסתכם ב: "חה... חה... חה..." ולמי שיספר לי שפעם אחת זה כבר הצליח לו ולכן הוא שוקל לחזור על כך שוב, אוסיף עוד "חה..." אחד לסיום.
9. ''אני משקיע רק לטווח ארוך''
השקעה לטווח ארוך הוכיחה את יעילותה לאורך שנים אולם נעשית יותר ויותר קשה בתקופתנו שבה העמלות יורדות וסוחרים רבים נכנסים או בורחים ממניות בלחיצת כפתור באמצעות מערכות מסחר אינטרנטיות הזמינות לכל. התקופה שבה אפשר היה לקנות IBM, לשים אותה מתחת לכרית, ללכת לישון, להתעורר בבוקר ולדעת שהכל בסדר, חלפה מן העולם. סוחרים מנוסים יכולים להרוויח כסף טוב מהשקעות ארוכות טווח, אולם לבנות רק על הטווח הארוך זו משימה קשה וטעות טקטית. סוחר טוב צריך להיות רב ממדי בהשקעותיו. סוחר טוב צריך לפעול בכל טווח זמן. כן, גם בטווח הקצר. התמקדות בלעדית בחלון זמן אחד היא מתכון רעיל.
10. ''מנהל התיקים שלי אשם''
כל כך קל להאשים אחרים. הרצפה עקומה, לא לימדו אותי נכון, הבטיחו לי מיליונים... שוק ההון ידוע ככפוי טובה. נתקלתם פעם במשקיע שאומר תודה למנהל התיקים שלו עבור רווח שנתי יפה? לא. "הבורסה עלתה, זה לא בזכותו". תנחשו את מי יאשים אותו הסוחר כאשר התיק יורד בשנה בה הבורסה יורדת? לא כולם מתאימים לשוק והשוק לא תמיד מתאים לכולם. לסיום אצטט אחת מאמרותיו הידועות של ג'ון פול גטי:
.A man can fail, but he is not a failure until he blames someone else
