רבים שאלו עצמם, מאז שנות ה-50, מה פשר השיר המסתורי שזכה לפופלריות, "האיש שבקיר". להלן ראיון טלפוני שערכתי עם מר יהודה פרדיס, כותב השיר - שערך אז ב"קול ישראל" תסכיתים של מדע בידיוני.
ערכתי תחקיר טלפוני ב- 31.08.05 על נסיבות כתיבתו של השיר המוזר מאד "האיש שבקיר" - ששר בביצוע מחודש ב-1991 ברי סחרוף. זאת כשהמקור (שנכתב על ידי מר יהודה פרדיס, שערכתי, כאמור, תחקיר טלפוני עמו) הופיע בשנת 1955 והושמע רבות ב"קול ישראל". כילד, השיר היפחיד אותי, ואף מבוגר לא ידע להסביר לי, למה האיש בקיר, למה אינו יכול לצאת מהקיר, מי בכלל האיש המסכן הזה, ומה קרה כאן בכלל.
קישור: השערות שנפוצו בציבור אודות מקור השיר, והפרכתן הלוגית...
http://www.faz.co.il/thread?rep=19061
רקע הקודם לראיון ולחשיפה - המצורף בחלקו, דומני, לתקליטור של סחרוף (שהינו ביצוע מחודש של השיר); דברי רקע אלה, המופצים באינטרנט, מקורם הוא כנראה בטקסט של כותב עלום משהו, בשם יאיר א., (לדבריו, בן 28 ומתגורר בצפון), בפורום המוסיקה של "תפוז" (דבר שהובא לשימת ליבי לאחר פרסום הכתבה) ולהלן הקישור לדבריו - http://tinyurl.com/jzcnk
http://www.michael-sharon.com/bakir.jpg
רקע השיר "האיש שבקיר" הקודם לראיון ולחשיפה:
מלחמת העולם השנייה, 1943, פאריס. הסופר הצרפתי מרסל אמה כותב סיפור קצר בשם Le passe-muraille ("חוצה הקירות"). גיבור הסיפור, פקיד רישום ממושקף בן 43, גילה ערב אחד שהוא מסוגל לעבור דרך קירות הבתים. הוא ניצל את המצב לשיגועים קטנים וגדולים, משחקי פשע, שוטרים ופרשיות אהבים, עד שיום אחד הוא בלע כדור לכאב ראש ונשאר תקוע בתוך קיר.
ב 1945 הסיפור ראה אור בספר שכלל גם סיפורים נוספים עתירי דמיון ומלאי הומור, וזכה מיד להצלחה מפתיעה.
בעקבות הצלחת הספר, יצא באיטליה ובצרפת בשנת 1951 גם סרט קולנוע, באותו שם, המבוסס על הסיפור. התמונה שבקישור למעלה היא כרזת הסרט. למרות שרעיון הגיבור חוצה הקירות לא היה חדש, הקומדיה עוררה גל חדש של סיפורי פנטזיה בסגנון, ועוד סרטים שכאלה, חוצי קירות.
ובארץ, יהודה פרדיס, סופר ומחנך, השתלם באותה תקופה בפיסיקה בטכניון ובאוניברסיטה העברית בירושלים. פרדיס כתב על ענייני מדע בשבועוני ילדים ונוער ("מעריב לנוער") והגיש פינות בתכניות הנוער של קול ישראל. את "האיש שבקיר" הוא כתב ב 1955, בהשראת הסיפור הצרפתי, מאיר הרניק הלחין ושמשון בר-נוי ביצע את השיר בקולו המפחיד. התקליטון יצא בהוצאת "מקולית" וכנראה היה להיט לא קטן.
ב- 1991 השיר זכה לשתי גרסאות מחודשות, האחת של אורלי זילברשץ בנאי ("הקברט של מירנדה") והשניה של ברי סחרוף ("הכל או כלום").
כאמור, סיפור זה של מקור השיר (שהופיע כאן, למעלה, כרקע הקודם לראיון ולחשיפה עם כותב השיר) מצורף לתקליטור של ברי.
האיש שבקיר
בתוך הקיר עומד אדם,
בדד בדד עומד הוא שם,
מי מכיר את האיש שבקיר .
האיש עומד בקיר מזמן,
אינו יכול לצאת מכאן,
מי מכיר את האיש שבקיר.
האיש קטן הקיר ענק,
האיש חלש הקיר חזק,
מי מכיר את האיש שבקיר,
האיש לוחש בקול שקט,
אני רוצה לצאת לצאת,
מי מכיר את האיש שבקיר.
קולו גווע קולו נדם,
האשאר שם לעולם,
מי מכיר את האיש שבקיר.
יש ביצוע מוקדם של השיר, בליווי לאוטה (סוג של גיטרה מימי הביניים), מסוף 1955 של אהרון (אהרהל`ה) כהן - אדם ששר לחבר`ה (מתנדבי א"י בצבא הבריטי), "ז`לוב בעל קול בס נהדר" (לדברי מר יהודה פרדיס), כאשר ציפו במחנה סרפנד (צריפין) ב-1944 להעברה לשרות מבצעי.
את השיר כתב יהודה פרדיס בכמעין אקט חתרני או בדיחה פרטית מורכבת, והוא הווה סוג של אקט מחאה סמוי כנגד "שילטון החושך" הבולשביקי הבן-גוריוני של ראשית ואמצע שנות ה-50 , כאשר החיים בישראל היו עמוסי פיקוחים ותקנות בירוקרטיות מכבידות, ואף לצורך נסיעה לחו"ל היה צריך לקבל היתר יציאה מהארץ ואישורים שונים ומשונים.
ולאחר שכתב את השיר בפרץ אנרגייה של השראה ומחאה, ב-2 דקות, לדבריו, ניזכר יהודה פרדיס באותו בעל קול בס נהדר, אהרון הכהן, ו"גייס את חצי הישוב על מנת לאתרו". כמחבר המוסיקה הוא זימן את "מאירק`ה", חבר מילדות (מאיר הרניק).
עם זאת, השיר מפחיד וכנראה נועד להפחיד, וכלל, לשם הקונטרסט המורכב והאירוני, מוטיבים מוסיקליים של שיר עם (לשם כך ניבחרה גם הלאוטה). בישראל הדבר מתיישב עם פונקצייה חברתית נוספת של גישות כמו-שטניסטיות סמויות - שחרור כמעט אנרכיסטי, והתרסת חופש ומרי כלפי הכובד המצמית על התודעה של שילטון דיכוי. ואכן, מטעם זה, זכה השיר יוצא הדופן הזה בישראל תחת כובד הדיכוי הבולשביקי של אז, בהצלחה אדירה.
פונקציה דומה, של מעין אנרכיזם או "חריגה החוצה אל מעבר לדיכוי" מול דיכוי שילטוני, מילא הן השטניזם של פולחן הוודו בהאיטי ובדרום אמריקה כנגד הכובש הספרדי. והן השטניזם של מיכאיל בולגקוב (השטן ומרגריטה) כנגד הבולשביזם בבריה"מ בשנות ה-30.
ראו מאמרי אודות מוטיבים של רשע וסודומיזם (ספרות הסטלגים למשל) בשנות ה-50 וה-60 , ששמשו גם פונקציה כמו אנרכיסטית של מחאה ו"חריגה תודעתית" כנגד הבולשביזם דאז...
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-8832-00.html?tag=16-13-17
קישורים נוספים:
1) שיחתי ברדיו אודות כת השטן
http://www.michael-sharon.com/katsatan2.mp3
ראיון תמציתי איתי בנושא כת השטן ששודר בתחנת הרדיו ``קול הקמפוס`` של בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל בשיתוף עם ``קול ישראל``, בערוץ 106FM. עניני בנושא הוא בשל השאלה שהצגתי לעצמי, מה מקור התופעה של דגילה מוצהרת ברשע לשם רשע.
2) כת השטן באנציקלופדיה ויקיפדייה (המאמר מכיל הפנייה לפרוייקט מקיף למדי שערכתי בנושא: פולחן השטן בישראל ובהסטוריה החדשה)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%9F
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
