מה שהמצלמה קולטת הוא אור המוחזר מהעצמים שלפניה, בדיוק כמו העין. היא מפענחת את האור, ממירה אותו למידע ושומרת אותו בקלטת (או כונן קשיח, או תקליטור dvd). המצלמה תצלם גם אם היא תקלוט רסיס אור אחד ויחיד, אבל ככל שיותר אור יכנס, ככה יהיה לה יותר מידע לעבד, והתמונה תצא יותר בהירה וחדה על כל פרטיה (החדות תלויה גם בעוד גורמים, כמו פוקוס ועומק שדה אבל לא ניכנס לזה עכשיו כי רובינו נצלם במצב אוטומטי, שנותן תוצאות לא רעות בכלל).
בקליטת כמות אור רבה מידי, המצלמה לא תצליח לעבד את עודף המידע, והאזור שטוף האור בתמונה ייראה לבן באופן לא טבעי, מה שנקרא "שרוף".
ראשית יש להבדיל בין מקורות אור מצטלמים למקורות אור שאינם מצטלמים. במקורות אור מצטלמים הכוונה למקורות אור שהם חלק אינטגרלי מהעולם, כמו אור השמש מהחלון, נרות, נורות, טלוויזיה מרצדת וכו'...
לפעמים מקורות האור הללו אינם מספיקים להאיר את התמונה כנדרש, ואז ניתן להוסיף מקורות אור שיאירו אל תוך התמונה אך לא ייראו בעצמם בסרט. בתעשיית הקולנוע נעשה שימוש בפנסים מקצועיים רבים, בעוצמות ובצבעים שונים, וכן במגוון מסננים ומרככים להשגת תוצאה אופטימלית. בבית נוכל להשתמש בכל פנס שברשותינו. ברבים מהבתים יש מקרני גינה ("פרוז'קטור") בעוצמות של ,500w ובצילומי חוץ ניתן להאיר בעזרת פנסים קדמיים של מכונית. הרעיון הוא לא "להסגיר" את קיומם של המכונית או הפנס הנוסף, אלא רק להשתמש באורם.
הרבה פעמים בסרטים "מרמים" בקשר למקור האור. כך למשל אפשר להעמיד פנס לא מצטלם שיאיר על הגיבור מהצד, ולהעמיד מנורת קריאה למשל, שתאיר על הגיבור מאותו כיוון, כך שייראה כאילו מנורת הקריאה היא שמטילה את האלומה החזקה, ולא הפנס הלא מצטלם. באופן זה אפשר להאיר את התמונה כהלכה מבלי שכמות האור תיראה נטולת הסבר ולא הגיונית.
אור כללי ואור ישיר -בזכות האור הכללי בצילום שום דבר לא יראה בחושך, אבל מצד שני הכל יהיה מואר באותה המידה. אם אנחנו רוצים להדגיש את הגיבור של השוט (לצורך העניין הגיבור יכול להיות דמות אנושית, חיה, או חפץ), נעדיף לכוון אליו אור ישיר שיגרום לו "לבלוט לעין" ביחס לשאר האובייקטים בתמונה.
אור עיקרי אור אחורי ואור מילוי - בחלוקה הזו, האור העיקרי (key light) הוא מקור האור שקראנו לו קודם "אור ישיר". אם נצלם איש בחדר, אז מקור האור העיקרי יעמוד לצד המצלמה, ויכוון מן הסתם ישירות אל האיש. העמדה האופטימלית שלו היא בזוית של כ- 45 מעלות מהמצלמה - כך תהייה הדמות מוארת מעט מהצד ונוצרת הפרדה יפה בין אור וצל על פני הדמות.
כאשר נאיר את הגיבור באור העיקרי, המצלמה עשויה לקלוט את הצל החד שתטיל הדמות אחורה. אור המילוי (fill light) נועד לרכך עד כמה שניתן את אותו צל לא טבעי.,כמו גם להאיר בעדינות את הצד החשוך יותר של הדמות המצולמת. מקור אור המילוי ימוקם בזוית נגדית לאור העיקרי , והפנס עצמו יטיל אור רך יותר, ממוקד וכיווני פחות, מאשר מקור האור העיקרי.
באור אחורי (back light) נשתמש על מנת ליצור תחושת עומק - נמקם את הפנס מאחורי הגיבור ומעט מעליו, ונכוון את האלומה לעבר ראשו. מקור האור יצור מעין הילה סביב הגיבור - הדגשה של קו המיתאר שלו - וכך תימנע "היבלעות" שלו ברקע.
עזרים להחזרת אור - אם אנחנו מראיינים מישהו בחצות היום בחוץ אנחנו יכולים להיות בטוחים שהפדחת שלו תהייה מוארת היטב. מצד שני, הפנים שלו, ובעיקר מתחת אזור העיניים ומתחת לאף, וכמו כן כל אזור הצוואר, יהיו חשוכים יחסית ויצטלמו לא טוב. זו סיבה מצויינת לכוון מחזיר אור כלשהו (נהוג להשתמש בקלקר, אבל כל דבר לבן או כסוף יחזיר אור גם הוא). את מחזיר האור נמקם מתחת לפנים ובזוית, באופן שלא ייראה במצלמה, וכך שיקלוט את אור השמש שמגיע מלמעלה ויקרין אותו לכיוון החלקים החשוכים יותר בפנים.
לסיכום: מצד אחד - העיקר שרואים משהו.. מצד שני - תאורה נכונה יכולה לשפר את הצילום עשרות מונים, ו"לספר" את הסיפור שמספר הסרט.
