שניהם רוצים להצליח הרבה יותר מכך. שניהם מפנטזים על הקפיצה החלומית מעל שני מטרים. ושניהם מחליטים לקחת את עצמם בידיים ולהתאמן בכל הכוח, עד לשנה הבאה, בה תתקיים התחרות הבאה.
כל אחד מהאנשים עובד בדרכו שלו:
אדם א', עם הרבה כוח רצון טוב, משתוקק כבר להצליח קפיצת 2 מטר. הוא מכוון את המוט לגובה 2 מטרים, ומתחיל בניסיונות. הוא קופץ וקופץ, אך ללא הועיל. כעבור חודשיים שואלים אותו "נו... איך אתה מתקדם?" והוא משיב בחוסר שביעות רצון "אני לא מצליח לקפוץ גבוה מספיק. זה לא הולך לי". "יהיה בסדר" כולם מעודדים אותו.
אדם ב', הולך עם כיוון מעט שונה. הוא דווקא מכוון את המוט לגובה מטר ושמונים. אותה קפיצה בה נכשל בתחרות. כעבור שבוע, הוא אכן מצליח לזנק מעל המוט. כאשר הוא מצליח, הוא מעלה את המוט בסנטימטר אחד בלבד, ומנסה עד שהוא מצליח לקפוץ גם מעליו. כך הוא ממשיך, וגם אותו שואלים כעבור חודשיים איך הולך לו. אך התגובה שלו היא מעט שונה, "לאט לאט אני משתפר".
כעבור כמה חודשים, אדם א' כבר מתייאש, הרי כבר כמה חודשים הוא מתאמן ללא שום התקדמות. לעומת זאת אדם ב' נמצא בתהליך עליה הדרגתי ולבסוף מצליח וקופץ מעל שני המטרים.
כאשר מגיע זמן התחרות ואכן הקופץ הראשון לא מצליח לעבור את הקפיצה, כולם מסביבו אומרים לו "לא נורא, אולי תצליח בשנה הבאה", אך הוא משיב במבט זועף "אמרתי לכם שאני לא אצליח, אתם רואים??? לא האמנתם לי, אמרתם שיהיה בסדר... אני בחיים לא אצליח!"
השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא כיצד אנו מגיבים כאשר אנו מגיעים לסיטואציות דומות? אם נרצה לשנות משהו, או להתחיל איזושהי דרך חדשה, האם ננסה את אותה הדרך ולאחר זמן מה נרים ידיים במידה וניכשל? או שמא נתחיל בצעדים קטנים אך מחושבים, בדרך הסלולה לנו אל המטרה הסופית?
את השינויים הכי גדולים בחיים שלנו, אנו יוצרים בעזרת המון שינויים קטנים. כל דבר קשה ומסובך מתפרק להרבה מצבים קלים ופשוטים. אנו מתאמנים, יוצרים הרגלים חדשים, וממשיכים הלאה עם הרבה סבלנות.
בין אם נרצה להתחיל דיאטה, להפסיק לעשן, לשנות תפיסת עולם, ללמוד משהו חדש או כל דבר אחר שנרצה להכניס לחיינו. אם נעשה זאת באופן מיידי ללא הרבה מחשבה ונלך ישר על כל הקופה, הסיכויים להצלחת הדבר הם קלושים ביותר. ואם אכן ניכשל, אנו נכניס לתת מודע שלנו את הידיעה שלא הצלחנו, ובפעם הבאה שנרצה לנסות שוב, אנו ננסה מתוך ידיעה שאנו הולכים להיכשל. הרי נכשלנו כבר בפעם הקודמת, אז למה שנצליח עכשיו? אך אם נתחיל בדברים הקטנים תוך כדי עליות מתונות, נתכנן את דרכנו, נתאים את סביבתנו, נחשוב על כל המצבים האפשריים שבהם אנו עלולים להיתקל ונתאזר בהמון סבלנות בידיעה שאנו בדרך הנכונה להגשמת המטרה, הסיכויים שלנו שואפים למקסימום. זאת בעצם הדרך שלנו לתת לעצמנו את החיזוקים החיוביים שאנו צריכים במקום המחשבות השליליות שאנו חושבים.
כאשר אנו לא מצליחים במשהו, הביטחון שלנו יורד. אנו נחפש את כל התירוצים בעולם לכך שנכשלנו. נסביר לכל העולם שאנחנו פשוט לא יכולים. זה מעל לכוחנו. במקום לנסות להצליח בפעם הבאה, אנו נהיה עסוקים בלנסות להראות לכולם שאנו צודקים בזה שאנחנו לא מספיק טובים. עצם החדרת הידיעה הזאת לעצמנו, היא הגורם לכך שבאמת לא נוכל להצליח. אם נתקדם בצעדים קטנים, ונרגיש תמיד שאנו במצב עליה, זה יקנה לנו את הביטחון המתאים לכך שנוכל לעשות כל מה שאנו רוצים. ואז המשפט "השמיים הם הגבול" יהפוך להיות הרבה יותר קרוב ואמיתי ממה שאי פעם דמיינו לעצמנו.
רוני פיזנטי הוא יהודי שאוהב להודות לבורא על הדברים הרבים שהעניק לו.
מתוך התבוננות על החיים בהיגיון והסקת מסקנות, הוא כתב את הספר "מחפשים את האמת", הניתן להורדה בחינם מהקישור הזה:
http://www.lookingfortruth.org/download.html
מתוך התבוננות על החיים בהיגיון והסקת מסקנות, הוא כתב את הספר "מחפשים את האמת", הניתן להורדה בחינם מהקישור הזה:
http://www.lookingfortruth.org/download.html
