תרבות של אסתטיקה ויצירתיות 

במאמרי הראי"ה מציין הרב קוק כי "אי אפשר לחיי עם בלי מדע, בלי שירה בלי יופי". מקורות חז"ל משופעים בהתייחסותם החיובית ליופי למוסיקה למחול לאומנות ולכל תחום וכשרון הטמון באדם. מדגיש הרב צבי יהודה קוק בנתיבות ישראל א' ו', שהרי החינוך של האיש הפרטי הלוא הוא ההוצאה מהכוח אל הפועל, מהעלם לגילוי את הכוחות והכשרונות הנמצאים בנפש הילד מטבעה, או הראויים לפי טבעה, להתקבל בה באחד מתוך ההשפעות החינוכיות השונות.
מערכת החינוך על המנהלים והמורים צריכים לאתר כישוריו של כל תלמיד, ולפתחם בהתאם ליכולתו של כל אחד, ככל שנשכיל למצוא סגולותיו הנפלאות של כל תלמיד ונטפח תחומים אלה נהפוך את התלמיד לאדם מאושר. בית ספר טוב מוגדר כמוסד המשתפר כל העת. השיפור תהליך מתמיד, צריך כל הזמן לתכנן וליצור תשתית להתמודד ולבנות קומה נוספת המתאימה לאותה תקופה ולאותו דור. כפי שציינתי לא אחת - דברי הרב קוק כי "בכל דור יש ללמד בכלים המתאימים לאותו דור". גארדנר - כותב רבות על שפע האינטליגנציות שבאדם, משימתנו לאתר אותם בתלמידינו ולהעצים כל תלמוד בהתאם למצוי וחבוי בו.
חשוב ליצור אקלים מיטבי, מוטיבציה משמעותית, תשתית של יצירתיות ומקורתיות המטפחת אדם בעל דימוי עצמי חיובי וריאלי.
דווקא בעולם פוסט מודרני, בתקופה של התפוצצות - יידע, דור האינטרנט והרייטינג. תקופה של מדע מדהים ואולטרטכנולוגיה. דווקא בעולם כזה, צריך לשלב בצד פיתוח הקוגניציה, טיפוח השכל והתבונה, יש לפתח כישורים בתחומים האסתטיים, האומנותיים, המוסיקליים.
שהרי מטרת על בחינוך ובעיצוב פני הדור הוא הפיכתו של האדם ליצור שמח ומאושר אדם כזה יפרח וימשיך להתפתח ולהוסיף דעת. אין לי ספק שבצלאל בן אורי למטה יהודה אמן המשכן היה חדור באהבת אדם, ביצירתיות ובמקורות בעשיית המלאכה בבניית היכל הקודש. עליו נאמר כי הקב"ה מילא אותו ברוח אלוקים בחכמה בונה ובדעת ובכל מלאכה ולחשוב מחשבות.. לעשות כל מלאכה..(שמות ל"א)
קוגניציה שכלית הבאה לידי ביטוי ביצירתיות אמנותית החדורה באמונה בה'.
החסידות במאות השונות האחרונות טיפחה שמחה בכל רגע המבוטאת בשירה ובמוסיקה. כפי שאומר ר' נחמן מברסלב "דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו.
בתהילים אנו מוצאים פסוקים המשבחים הנגינה והמחול "יהללו שמו במחול בתוף וכינור יזמרו לו... וכן הללו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה".
הגמרא בבלי ובירושלמי מרבה לשבח היופי "זה אלי ואנוהו..* לולב נאה שופר נאה (ירושלמי) * עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים(קידושין) *שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם:דירה נאה, ואשה נאה וכלים נאים (ברכות) הנס הגדול ביותר שקרה לבני ישראל בצאתו ממצרים בקריעת ים סוף הבעיר תחושות של שמחה בנשמותיהם של בני ישראל והמה פצחו בשירת הים, אז ישיר משה ובני ישראל ... זה אלי ואנוהו.
ומרים אחות משה ואהרון פרצה היא במחול ובנגינה עם נשות ישראל. דווקא בתקופה זו ובעידן זה נפתחה מגמת מחול במכללה האקדמית "אורות" שבאלקנה. תחום מצליח מאוד המאפשר בניית אוצר בלום של מורות שתוכלנה להנחיל מחול באיכות וברמה מצוינים המדגישה אלמנטים והתייחסות דתית תורנית.
מגמות האומנות, התקשורת, הציור והמוסיקה קיימות מזה שנים רבות, עלינו לשמור מכל משמר שבתקופת קיצוצין- בשעות במוסדות החינוך לא ייפגעו תחומי האסתטיקה.
ברור לי באופן חד משמעי כי אדם בעל כישורים באומנות, מוסיקה ורטוריקה שימצא הפוטנציאל הטמון בתוכו יהא יהודי מאמין יותר, בעל מידות טובות יותר בין אדם לחברו, יסייע יותר לחבר, לרע, לזולת ויהא ירא שמים בכל רמ"ח איבריו.
הרב סוליבצ'יק רואה באדם את "נזר הבריאה" כדבריו: שיא השלמות המוסרית והדתית שהיהדות שואפת להגיע אליו היא האדם בתור יוצר... בורא העולם מיעט את דמות היצירה ושיעור קומתה כדי להניח מקום ליצור כפיו ולעטר את האדם בכתר של בורא ויוצר (אש ההלכה).
היצירה, החידוש הבניה תלוים בנו, ההורים והמחנכים, הפוטנציאל קיים בכל אחד, עלינו לפתח ולעטר בחן במחול ושירה ובאומנות.
כולנו כהורים מאושרים בביקורינו בגני הילדים כאשר אנו חווים את העשייה הנפלאה מהגיל הצעיר. החוויה עמוקה ומרנינה יותר ככל שהיא משולבת בתנועה מחול, שירה נגינה, מוסיקה של גוונים השונים ויצירתיות אומנות בציור ובחומר.
תחושות אושר אופפות את הדור הצעיר בהציגו בפנינו את תרבות האסתטיקה המגוונת הטמונה בהם, בפנימיותם. שירה מגוונת זו ההופכת את הילדים לשמחים ומאושרים, העשייה המרנינה המשלבת שכל ורגש, קוגניציה עם הפעלות נוספות מעוררת חיוך אהבה וטוב לב בכל אחד. מערכת החינוך בביה"ס ובבית ההורים צריכה להמשיך לתמוך ולעודד כישורים אלו ולהופכם לעולם של תרבות.
כפי שכתוב במסכת סוכה, מי שלא ראה בית המקדש בבניינו - לא ראה בין מפואר מעולם. הדגשה מדהימה של היופי ההוד והפאר. ובמסכת שבת נאמר כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה שנאמר: ועתה, קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.
הרב קוק בעולת ראי"ה מדגיש את המוטל לשאוב את הטמון בכל תלמיד. וכל זמן שיחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצאה אל הפועל, יש עוד הרבה שעל עבודת האומנות להוציא.
עלינו להעמיק תפיסה חינוכית האמונה כי קידומו של כל אדם תלויה במידת ההצלחה שלו תוך איתור נקודת החוזר והאור שבו וטיפוחם על ידי מתן הזדמנויות להתנסות בחוויה. סיפר לי בזמנו אב לתלמידה בכיתה ג' משכונותיה הדרומיות של תל אביב על כי מדי יום בשובו מעמל עבודתו הוא "נאלץ" להקשיב יחד עם ביתו לקלטות של מוסיקה קלאסית, חומר הנלמד בבית הספר והוא בתי - מתאר האב המאושר מפגינה ידע בזיהוי המלחינים, הביוגרפיה שלהם ורפטואר יצירותיהם, תבין אומר אבי הילדה - בתי שמחה מחייכת נהנית ומאושרת.
סיפרה לי אמא של ילדה בתיכון הנושאת בתפקיד בכיר במשרד החינוך כי בנותיה כשרוניות מאוד, אך יותר מכך אוהבות מחול מוסיקה ואומנות והלוואי שיגבירו במוסדותינו תחומים אלה גם ... גם על חשבון ההישגים הלימודיים.
ברור לי לחלוטין כי ילד המפתח כשרונותיו הטמונים בו ומאושר - יצליח לרכוש כל ידע הישגי בהומניסטיקה, במדעים, ובמתמטיקה ובפיסיקה ובכל תחום ביהדות, במחשבת ישראל, בהלכה בתורה ובתלמוד ביתר שאת ותוך רצון עז.