היצואנית תבעה, בין היתר, את המוביל הימי (צים), את המבטחות (חתמי לוידס וסקוריטס), ואת המשלח הבינלאומי (אמקס) שעסק בין היתר בארגון הביטוח, לקבלת פיצוי בגין נזקיה, שהסתכמו, לטענתה בכ - 400, 000 ש"ח.
בכל הנוגע לתביעה כנגד המבטחת, הדיון נסב סביב השאלה האם היצואנית הוכיחה בראיותיה כי היה אירוע המזכה אותה בתגמולי ביטוח, דהיינו שהיתה תקלה במערכת הקירור, שנמשכה יותר מ-24 שעות רצופות (שהוא הקריטריון המבסס את הכיסוי הביטוחי עפ"י הפוליסה). בכל הנוגע לתביעה כנגד המוביל הימי, הדיון עסק בשאלה האם המוביל הימי לא דאג כי המטען יובל במכולה עם הטמפרטורה המתאימה לאותו מטען. ובכל הנוגע לתביעה כנגד המשלח הבינלאומי, הדיון התמקד בשאלה האם המשלח הבינלאומי דאג להסדרת הפוליסה המתאימה לצורך הובלת המטען הספציפי.
בית המשפט קיבל את תביעת היצואנית באופן חלקי, ולא כנגד כל הנתבעים, ופסק לה פיצוי בגובה 60, 000 דולרים, כפי שיפורט מיד.
בית המשפט ניתח את עדויות המומחים שהובאו לפניו והגיע לידי מסקנה כי אכן היה שיבוש במערכת הקירור שמשכו היה מעלה 24 שעות. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי האירוע מכוסה על ידי פוליסת הביטוח ועל כן על המבטח לשלם לתובעת את נזקה. זאת ועוד, בעקבות הממצא כי היה שיבוש במערכת הקירור, קבע בית המשפט כי גם המוביל הימי יפצה את היצואנית, שכן המוביל הפר את חובתו לדאוג לטמפרטורה הנכונה שבמכולה.
בית המשפט לא קיבל את תביעת היצואנית כנגד המשלח הבינלאומי, לפיה לא דאג המשלח להסדרת פוליסת ביטוח מתאימה להובלת המטען. בית המשפט אימץ את עמדת המשלח לפיו היצואנית לא ביקשה לקבל בטוח ספציפי או הרחבה אליו, וכי פוליסת הביטוח הפתוחה של היצואנית, שהומלצה על ידי גורמי הביטוח, היתה הפוליסה המתאימה, המקובלת, והטובה ביותר על כל מי ששולח מטענים מוקפאים. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי המשלח נהג כיאות בענין זה.
באשר לגובה הנזק, קבע בית המשפט כי "אין מקום לתשלום כל הנזק הנתבע על ידי התובעת באשר ניתן לקבל את טענת הנתבעות להגבלת אחריות באשר לגובה הנזק, תשלומים בגין אחסנת המטען, השמדתו, ועלויות נלוות - סכומים אלה לא הוכחו. וכן יש סכומים שניתן היה לנכותם כהקטנת נזק". בהתאם לכך פסק בית המשפט כי המוביל הימי והמבטחות ישלמו ליצואנית, יחד ולחוד, סכום כולל של 60, 000 דולר, וכן שכ"ט עו"ד בגובה 20% מהסכום שנפסק + מע"מ.
הערה: לפי העובדות שתוארו בתחילת פסק הדין, שטר המטען שהוציא המוביל הימי, היה שטר מטען "מאסטר", שהוצא למשלח בינלאומי, אשר הנפיק, מצידו, שטר מטען "פנימי" ( HBL ) ליצואנית. יחד עם זאת, לא מצאנו בפסק הדין התייחסות לטענה בדבר קיומה או קיומה של יריבות חוזית בין המוביל הימי לבין היצואנית.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
