שני מקרי מפרקים בכלבים 

מקרה 1: ווין, כלב אמסטאף, זכר בן שש
תלונה עיקרית: דלקת פרקים כרונית, Rhumatoid Arthritis
ב-31.10.01 הגיע ווין לטיפול הומיאופתי, בהפניית הוטרינר המטפל. הוא סבל מכאבים וצליעות בכל הגפיים ואובחן, באמצעות צילומי רנטגן, כסובל ממחלת פרקים בשלב מתקדם בשני המרפקים. הצליעה ביד ימין הופיעה לראשונה בפברואר 1997, טופלה במשככי כאבים ומאז ועד ספטמבר 2001 הייתה רגיעה. כחודש לפני שהגיע למרפאה החל ווין לצלוע שוב על הרגליים הקדמיות. למרות טיפולים במשככי כאבים ובפרדניזולון במשך חודש לא נצפתה הטבה ואף חלה הרעה במצב והחלו צליעות גם בגפיים האחוריות.

היסטוריה רפואית:
1997- אבחון דלקת במפרק המרפק הימני, פריחה וגירודים בין אצבעות הרגליים ובאזור הירכיים, דלקות באוזן שמאל.
2000- אפיזודה של צרידות ושיעולים.
2001- פריחה בין אצבעות יד שמאל, דלקת בעין שמאל, מספטמבר, בעיות פרקים מלוות בכאבים וצליעות.
לכל הבעיות האלה קיבל ווין טיפולים משולבים של אנטיביוטיקה וקורטיזון.

תחקור הומיאופתי - סימפטומים אופייניים
אוהב חום ושמש, נצמד לתנור בחורף.
מפחד מרחצה, מברקים ורעמים ומרעש טריקת דלתות.
אוהב אנשים, אוהב ליטופים, מאד ממושמע.
מסוגל לתקוף כלבים זכרים (תקף זכר בפעם הראשונה בגיל 3, ומאז שונא אותו).
לפעמים מפחד מכלבים קטנים.
אוהב משחקים אנרגטיים, אוהב לרוץ, אוהב לשחות בים נגד הגלים.
כשישן חולם הרבה ומזיז את כל הגוף.
כאבים בגפיים מלווים בצליעות - במיוחד בבוקר, כשמתעורר או אחרי שכיבה.
הצליעה משתפרת בזמן תנועה ממושכת.
אוכל בתאבון ומהר; לפעמים נחנק תוך כדי אכילה.
בעבר היו גזים.
מאונן על השמיכה שלו או על אנשים.
מאד גמיש, שוכב עם רגליים אחוריות פשוטות לאחור.
בעיות הפרקים החלו בידיים, מימין לשמאל ועברו לרגליים- ימין ואז שמאל.
ב-7.11.01 קיבל ווין RHUS TOX 30CH שלוש מנות, בהפרש 12 שעות, בד בבד עם ירידה הדרגתית במינון הפרדניזון עד להפסקתו לאחר שבוע. הטיפול במשככי כאבים הופסק כבר ב-20.10.01.
הצליעה בגפיים הקדמיות הפסיקה כבר בתחילת הטיפול. ב-10.11.01 נצפתה דלקת בעין שמאל, עם רגישות, אדמומיות וכיב בקרנית שנירפא עד ל-30.11.01.
התרופה ניתנה שוב בין התאריכים 5.12 - 18.12, בכל פעם שהצליעה בגפיים האחוריות החריפה.
ב-26.12.01, בביקורת הראשונה, נראה הכלב שמח ודווח על ירידה משמעותית בתדירות הצליעות.
החל לקבל RHUS TOX LM3 פעם ביום, במי השתייה. על פי דיווחים הפסיקו
הצליעות מהר מאד לאחר מכן.
ב- 6.6.02, בביקורת, נראה ווין מצוין. דווח על אפיזודה בודדת של צליעה, בסמוך לביקור, שארכה 3 ימים ועברה.
החל לקבל RHUS TOX LM4 .
ב-15.1.03 דווח כי ווין מרגיש טוב, לא צולע וללא כל בעיות אחרות מאז הביקורת הקודמת.
מתחיל לקבל RHUS TOX LM5.


מקרה 2 : יאגו, כלב מסוג דוג דה בורדו, זכר בן שנתיים
תלונה עיקרית : פריקה חוזרת ונשנית של הלסת.
ב-20.12.02 הגיע יאגו לטיפול הומיאופתי בשל מצב של פריקות חוזרות ונשנות של הלסת, שנמשך כחודשיים. לפני הגעתו טופל יאגו באנטיביוטיקה, ללא שיפור.
היסטוריה רפואית : באוגוסט 2002 אובחנה קלינית פריקת לסת אחרי שנצפו קשיים בפתיחת פה ונפיחות מקומית. האבחנה אומתה על ידי צילומי רנטגן. יאגו טופל באנטיביוטיקה ופיזיותראפיה והחלים. באוקטובר 2002, עם התקררות מזג האוויר, חזר הכלב לפרוק את הלסת, בתדירות
הולכת וגדלה, עד מספר פעמים ביום, בכל פעם שהיה צריך לפהק. טופל שוב באנטיביוטיקה, הפעם ללא שיפור.
בנוסף לבעיית הלסת יש ליאגו בעיות עור המתבטאות בפריחות חוזרות ונשנות, על
כל הגוף: גבשושיות קטנות שהופכות לפצעונים ולבסוף לקרחות.
בגיל צעיר, אובחנה בצילום רנטגן בעיית מבנה חמורה למדי במפרק האגן (HIP
DYSPLASIA), ללא ביטוי קליני בינתיים.

תחקור הומיאופתי - סימפטומים אופיניים

אוהב חום אנושי, אוהב ליטופים, אוהב ללקק.
אוהב חום שמש - שוכב בקיץ בשמש, אוהב תנור בחורף, שוכב על ספות בחורף.
רגיש למריבות בבית- נבהל ובורח.
לא תוקפן לכלבים פרט לכלבים קטנים.
מאוד אוהב ים; אוהב להיכנס לשלוליות ולשתות מהן.
אוהב לשחות ולרוץ.
אוהב לרדוף אחרי בקבוקים וכדורים.
בעיות עור/פריחות חוזרות ונשנות.
מאוגוסט 2002 סובל מפריקת לסת כרונית.


ב-20.12.02 קיבל יאגו RHUS TOX 15CH, מספר טיפות ישר בפה, פעם ביום.
ב-10.1.03, בדיווח הראשון, מסרו הבעלים שמאז התחלת הטיפול פרק יאגו את הלסת פעמיים ומאז פסקו הפריקות!
דיון
בשני המקרים - אף שמדובר בכלבים בגילאים שונים ומגזעים שונים: האחד שרירי, אקטיבי ואנרגטי, והשני איטי ורגוע - המאפיינים העיקריים דומים: שניהם מאוד אוהבים פעילות - שחיה וריצה, וזקוקים לתנועה המביאה לשיפור הסימפטומים.
אצל ווין, הצליעה החריפה אחרי מנוחה ושינה והשתפרה תוך כדי הליכה. גם אצל יאגו, הפריקות היו תכופות יותר לאחר מנוחה, והשתפרו בזמן פעילות. כמו כן, בעת הפריקה נטה להניע את הלסת עד החזרתה למקום.
בשני המקרים קיים השילוב האופייני ל-RHUS TOX, בין נוקשות (המפרקים) לבין הצורך לנוע, המתבטא גם בחלומות: החשק להימתח מתבטא, אצל ווין- בשכיבה עם רגליים מתוחות לאחור, ואצל יאגו- במתיחת מפרק הלסת בזמן פריקה.
בשני המקרים יש משיכה לחום השמש והתנור ורגישות לקור (בשני המקרים חלו החרפות בסתיו).
הנטייה לבעיות עור מתבטאת אצל ווין בפריחות בכפות הרגליים והידיים, ואצל יאגו בפצעונים מאוד טיפוסיים ל- RHUS TOX, בכל אזורי הגוף.
בנוסף, הסימפטום העיקרי של יאגו, פריקות הלסת, תואם סימפטומים טיפוסיים המופיעים בתיאור התרופה.
שאר הסימפטומים הנלווים כגון צרידות וכאבי גרון, שלשולים דמיים, ודלקות העיניים של ווין, משלימים את הפן הפיזי של התרופה. לכל הסימפטומים הללו מצטרפות לבסוף תכונות האופי התואמות: רגישות לרעשים, עדינות, אנרגטיות ואף הרצון בחברה.
בשני המקרים התלונות העיקריות היו חזקות וחריפות והתבטאו בפגיעות דלקתיות במפרקים. בשני המקרים הייתה בסופו של דבר התגובה לטיפול מהירה וכן עדינה ומתמשכת.