נראה מהדו"ח, שהרגישות הנדרשת לתחומי הפרטיות של האזרחים, הנחשדים ישירות או בעקיפין, בעבירות פליליות לא נשמרות כדבעי - ויותר חמור, ליד החשודים הפוטנציאליים וכביכול, נפגעים גם אזרחים לא חשודים כלל, כמו בני משפחה, קרובים ורחוקים, חברים ועוד ומטלפנים תמימים לאותם אובייקטים שהמשטרה מאזינה להם.
על כל אלה, על החריגות, על אי ציות לצווי בית משפט, על תמלול לא רלוונטי של שיחות לא מפלילות - יש להקים קול זעקה ציבורי ולדרוש מהגופים המבקרים והמפקחים, להחמיר בפיקוח, בענישה עד כדי הדחה והעמדה לדין על הפרת זכויות יסוד והפרת צווי בית משפט.
ובכן במה דברים אמורים. כשבית משפט מאשר למשטרה האזנת סתר, במקרה של חשש להתארגנות לביצוע פשע, או תוך חשד של פשע בהתארגנותו ובביצוע או קשירת קשר והתארגנות לפשעים, היא קובעת ומגבילה בצוו את המותר והאסור באותה האזנה כגון: למי להאזין, לאיזה מספרי טלפון, כמה זמן, לאיזה מטרה ובאיזה סוגים של האזנה מדובר.
יש להבהיר, כדי למנוע אי הבנות והיסחפות מיותרת של השמצות וטענות.
יש כמה גורמים עפ"י החוק - שהוא חוק האזנות סתר, התשל"ט-1979 שמורשים לבצע האזנות סתר. המוסמכים לאשר האזנות הם: שר הביטחון - לצרכי בטחון המדינה, המשטרה - באישור בכתב מנשיא בית שמפט מחוזי או סגנו שהוסמך לכך, לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים, וכן מפכ"ל המשטרה במקרים חריגים ודחופים כמפורט בסע' 7 לחוק.
ברור לכל, שהמצב הביטחוני המיוחד והרגיש בארץ, מחייב האזנות סתר מוגברות על רקע בטחוני - וכך גם לגבי המשטרה, החייבת בשמירת בטחון הציבור ולחימה בפשע המאורגן והשוטף, אך לא על כך יצא הקצף של המבקר אלא על החריגות, על הזלזול בצווי בית משפט, בציבור האזרחים ופגיעה בזכויות היסוד.
האזנת סתר מהי? החוק מגדיר זאת כך: "האזנת סתר" - האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. כלומר: מדובר בהאזנה לשיחות הזולת קליטה, או העתקה של שיחת הזולת באמצעות מכשיר, ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה. לכך יש לצרף את המגבלות, כפי שפרטתי לעיל, שמציב בית המשפט בשעת אישור ההאזנה, בטופס מיוחד, בו מוגשת הבקשה ועליה חותם נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו שהוסמך לכך. כל סטייה, מהגבלות אלה היא עבירה פלילית, או משמעתית המחייבת תגובה.
בישראל, ביחס לגודל האוכלוסיה, יש הצפה של האזנות סתר גם במספר וגם באורך הזמן בו מבוצעות ההאזנות ביחס לארצות אירופה ובוודאי לגבי ארה"ב. בשנת 2001 - היו 1700 האזנות, בשנת 2002 - כ-1000 האזנות וב-2003- כ-1200 לפי דו"חות רשמיים.
זה לא כולל דיווח על משך ההאזנות - שהרי לאיש העסקים דוד אפל האזינו בפרשת "האי היווני" כשנתיים (זמן בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת). בפרשת קהלני, שר לביטחון פנים לשעבר, ח"כ וגיבור ישראל - האזינו מעל שלושה חודשים, אך הפרטים האלה מתגמדים לעומת הממצאים, לפיהם נעשו תמלולי שיחות (מתוך ההאזנות) לא רלוונטיות חודרניות לתחום הרכילות, פלישה לחיי מין, מחלות, כספים ויחסים פנים משפחתיים.
וחמור מכל - בדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אלייקים רובינשטין, על האזנות סתר בלתי חוקיות שבוצעו באגף החקירות בראשות ניצב מזרחי - התברר שחומר אסור, לא רלוונטי, לא חיוני, לא רק שתומלל במקום שהיה צריך להשמידו או לא לתמללו כלל - אלא חמור מזה הוחזק ב"קלסר" נפרד תחת הכותרת "פוליטי" - בכספת של ניצב מזרחי.
רבותי הקוראים, קלסרים כאלה הם שרידים של משטרים רודניים שעברו מן העולם המודרני הנאור, וקיימים רק במדינות טוטליטריות וחבל מאד, שגם אצלנו נתגלו חריגים ותפוחים רקובים מהסוג הזה. ואל יטעו אתכם, הפרשנים והכותבים על הצורך להלחם בפשע המאורגן ביד רמה וחזקה ועל מעידות קטנות שנבלעות בתמונה הכללית אין הצדקה, לבצע עבירות על החוק, תוך כדי לחימה בפשע המאורגן ולא בפשעים בינלאומיים ולא בפשעים נגד בטחון המדינה. שלטון החוק - נבחן ע"י שמירתו ובמיוחד אלו הממונים עליו.
אי לכך, יש לקחת ברצינות את הגילויים של מבקר המדינה, לא להנהן בראש, אלא גם להגיב מעשית ע"י כל הזרועות המוסמכות לכך, כלומר: שר המשפטים, וועדת הכנסת, וועדת חוקה חוק ומשפט והיועץ המשפטי לממשלה, לרבות בתי המשפט - בהם מתגלים מדי פעם חריגות וסטיות מהנוהלים ועליהם להגיב בחומרה - נקווה שבדו"ח המבקר הבא - יתייחסו לתיקוני הליקויים האלה בחיוב.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
