מזונות ילדים במשפט הישראלי 

כללי
על פי חוק, הורה חייב במזונות ילדיו. במדינת ישראל, אדם יהודי חייב בשני סוגי מזונות: מזונות הכרחיים ומזונות מדיני צדקה.

חובת המזונות היא על האב ולא האם
המשפט העברי קובע באופן יסודי וברור כי החיובהמשפטי במזונות הילד חל על האב ולא על האם ככל שמדובר בצרכים הכרחיים. לעניין החיובבמזונות קיימות שלוש קבוצות גילאים: 0-6, 6-15, ו- 15-18.
הקבוצה הראשונה תקבל תשלום מזונות מלא מהאב, כאשר חובתו לשלם את מלוא המזונות היא מוחלטת. הקבוצה השנייה תקבל מהאב את הצרכים ההכרחיים, כאשר חובה זו, גם היא מוחלטת. לגבי הקבוצה השלישית, בעבר, לא הייתה על האב חובה לשאת בתשלומי המזונות עבור צרכים הכרחיים, אך עם השנים הורחבה חובתו של האב, וכיום חלה עליו החובה לשאת במזונות אלו.
החובה לספק מזונות לילד מכוח הדין האישי החל על יהודים תמה, כאמור, בגיל 18, למעט תקופת שרות צבאי סדיר) עם זאת, לגבי ילד בגיר קיימת חבות מזונות במקרים שבהם אינו יכול לספק את צרכיו.
זהות התובע
תביעת מזונות הקטין מוגשת על ידיהקטין באמצעות אימו כאפוטרופסותו הטבעית או כאם משמורנית. קיימים מקרים מועטים בהם אבות תובעים מזונות מדיני צדקה בשם הקטין נגד אימו. במקרה כזה הדבר ייעשה על ידי האב כאפוטרופסו הטבעי של הקטין או כאב משמורן.

מהם צרכים הכרחיים
בית המשפט קבע שהצרכים ההכרחיים הם הצרכיםהמינימאליים המתייחסים לצרכים של ילד בכלל, ולצרכים של הילד הספציפי שעניינו נדון, כגון: צורך בהוצאה רפואית מסוימת. צרכים הכרחיים של ילד בכלל הם: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות רפואיות הכרחיות, דמי טיפול אצל ילדים רכיםבשנים.
יחד עם זאת בתי המשפט הרחיבו לא פעם את המונח "צרכים הכרחיים" כשמדובר באב אמיד ולהיפך. בפועל, ככל שמשמעות המונח "צרכים ההכרחיים" רחב יותר, כך יגדלהנטל על האב, וככל שהמשמעות שלו תצומצם - כך יקטן הנטל על האב. ההבדל בין צרכים הכרחיים (כגון מזון) ולבין צרכים שאינם הכרחיים מתבטא, לדוגמה, בהבדל שבין רכישת ביגוד בסיסי לבין רכישת ג'ינס ממותג. בעוד האב החייב במזונות חייב ברכישת הביגוד הבסיסי, הוא לא חייב ברכישת מותגים.
באשר למדור (קורת גג), הפסיקה קבעה כי חיוב האב בתשלום עבור מדור יהיה פועל יוצא של מספר הילדים, בין אם מדובר בשכר דירה או בין אן המדובר בתשלום משכנתא.לגבי ילד אחד - ישלם האב שליש משכר הדירה; לגבי שני ילדים - 40% משכרהדירה; לגבי שלושה ילדים - 50%-60% משכר הדירה. מובן שחייבת להיות התאמה בין הדירה בה התגוררו הקטינים בתקופה שלפני הפרידה לבין הדירה החדשה, מבחינת גודלה, מיקומה, איכות המגורים בה וכיו"ב. גם במקרים שבהם האישה משלמת משכנתא ולא שכר דירה נוהגים בתי המשפט לפסוק לטובת הקטינים חיוב בגין מדור כאשר גובה המדור לא נגזר מגובה המשכנתא, אלא משקף שכירות של דירה באותו סדר גודל.
דמי טיפול: חובת המזונות של האב כלפי הילדים כוללת גם את החובה לטפל בילדים, ולכן הוצאות הטיפול בילדים מהווים חלק מתשלום המזונות. מאחר שהאם היא זו שבדרך כלל מטפלת בילדים, היא זו שזכאית לקבל דמי טיפול מן האב (כחלק מחובתו לשלם את הוצאות הטיפול בילדים). הטיפול יכול להיעשות על ידי האם במישרין ויכול שייעשה על ידי צד שלישי, כגון: מעון או מטפלת. כיום נהוג שדמי טיפול משולמים על ידי האב עד שהקטינים הם בערך בני 11. טרם הוכרעה השאלה אם דמי הטיפול נכללים במסגרת "צרכים הכרחיים" או לא.
המזונות ההכרחיים המינימאליים לקטין כפי שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לא כולל מדור ואחזקת מדור, עומדים על בין 1,150 ש"ח ועד 1,250ש"ח. צרכים לא הכרחיים נחשבים ל"מזונות מדיני צדקה" וכוללים בין היתר: חוגים, דמי כיס, צעצועים, בילויים, חופשות, מתנות לימי הולדת, חגיגות בר מצווה ובת מצווה, ימי הולדת, וכד'. שיעור המזונות מדיני צדקה נקבעים על פי רמת החיים לההורגלו הילדים לפני הפרידה, ובדיקת השתכרות ההורים. בשונה מן האב, על האם לא תחול חובת המזונות מכוח דיניצדקה אלא אם היא מסוגלת קודם כל לפרנס את עצמה.
הוצאות חינוך: הוצאות חינוך נחשבות בדרך כלל כצורך הכרחי, אך קיימות הוצאות לצרכי חינוך שלא ייחשבו לצרכים הכרחיים, כגון: חוגים, לימודי העשרה, לימוד נהיגה.
גני ילדים: ככלל, אין מחלוקת בנוסע לתשלום גני ילדים כאשר הילד הוא בגיל גן חובה ואילך, וכאשר מדובר במסגרת ציבורית. במקרה כזה, ההוצאות על גן הילדים יחשבו לצרכים הכרחיים. נשאלת השאלה מה קורה כאשרמדובר בילדים בגילאים שמתחת לגיל גן חובה, וכן כאשר מדובר במסגרת פרטית שעלותה גבוהה יותר, כגון: מעון או צהרון פרטי לאחר שעות גן חובה. גישה אחת אומרת כי שהיית הקטין במעון הנה בגדר צורך התפתחותי עבורו, ולפיכךיש לחייב את האב על התשלום למעון במלואו כצורך הכרחי, בעוד שצהרון לא נתפס כצורך הכרחי כי מטרתו משרתת את אם המעוניינת לעבוד במשרה מלאה, ולכן לא תחול חובת המזונות לגבי חלק זה על האב. גישה שנייה אומרת כי הוצאות חינוך הן אמנם צרכים חיוניים, אך אין הם צרכיםבסיסיים של קיום, שני ההורים יחובו בהם מכוח מדיני צדקה, כאשר הוצאות אלו כוללות: מעון, מטפלת, צעצועים ונסיעות של הקטינים.
בכל מקרה, בבואו של בית המשפט לקבוע את סכום המזונות, הוא יתחשב בזכויות המיוחדות המוענקות למשפחות חד הוריות ולהנחות הניתנות להן על ידי מעונות יום. כמו כן, בית המשפט ייקח בחשבון את המענק המשולם להורה המשמורן על ידי המוסד לביטוח לאומי והמכונה בשם "מענק לימודים". כך למשל בשנתהלימודים שהחלה ביום 1.9.06 זכאי הורה משמורן (אלמן, גרוש, או רווק שאין לוידוע בציבור כבן זוג) לסכומים הבאים: עבור כל ילד שנולד מיום 25.12.92 ועד 23.12.1995, יקבל ההורה המשמורן 686ש"ח לשנה המשולמים בחודש אוגוסט. בעד כל ילד שנולד מיום 24.12.95 ועד 26.12.00, יקבל ההורה המשמורן 1,236ש"חלשנה.
הוצאות אחזקת המדור: למעשה מדובר בעלות אחזקת הבית בו מתגוררים הקטינים עם ההורה המשמורן. הוצאות אלו כוללות: חשמל, מים, ארנונה, טלפון, ועד בית, כבלים, גז וכיוצ"ב. גם כאן קיימות מספר גישות: חלק מהשופטיםיוסיפו לתשלום בגין הוצאות מדור גם חלק יחסי מהוצאות אחזקת המדור, וחלק מהשופטים יפסוק רק חלק משכר הדירה, ללא הוצאות אחזקת מדור בכלל.
הוצאות רפואיות:הוצאות רפואיות מתחלקות לשני חלקים: הוצאות רפואיות הכרחיות והוצאות שאינן הכרחיות. הוצאות רפואיות כגון משקפיים או מכשירי שמיעה, שהןהכרחיות לקטין מבחינה רפואית, יחשבו לצרכים הכרחיים ולכן יחולו על האב. הוצאות מן הסוג השני, שאינן בגדר צרכים הכרחיים, כגון אורתודנט או ניתוח קוסמטי, יחולו על שני ההורים מדיני צדקה.
השתכרותו של האב ויכולת ההשתכרות של האב
ככלל, מזונות ילדים נקבעים על פי צרכי הילדים ולא על פי עושרו של האב. אך בפועל, כושר השתכרותו של האב משפיע על גובה המזונות ההכרחיים. לפיכך, בפועל בתי המשפט מרחיבים את הצרכים ההכרחיים במקרה שמדובר באב "עשיר" ומצמצמים אותם כשמדובר באב "עני", מה שיוצר מצב שמה שמוגדר כ"צרכים ההכרחיים" משתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו.
באשר ליכולת השתכרות שלאב שאינה ממומשת (פוטנציאל השתכרות לא ממומש), לא אחת התעלמו בתי המשפט מן ההשתכרות בפועל של האב וקבעו אתשיעור המזונות גם על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו.
אם האב הוא בעל רכוש, בית המשפט יתחשב בזה בבואו לקבוע את גובה מזונות הקטין. כך למשל, במקרה שבו האב מובטל ומתקיים מקצבה דמי אבטלה, אך יש בבעלותו תכנית חסכון בסכום נכבד בבנק, יפסוק בית המשפט לקטינים מזונות גבוהים, ולא לפי השתכרותו של האב מקצבת דמי האבטלה.

בנוסף, חובתו של האב לעבוד במשרה מלאה לצורך סיפוק הצרכים ההכרחיים של הקטין. אך בדרך כלל לא יחייבו אב שעובד במשרה מלאה לעבוד שעות נוספות, גם אם משכורתו נמוכה. יש לציין כי אם כי בעבר האב עבד שעות נוספות, ובגלל שהפסיק הוא לא מסוגל לשאת בנטל המזונות, ידרוש ממנו בית המשפט להמשיך ולהשתכר כפי שהשתכר בעבר כאשר עבד שעות נוספות או כאשר עבד ביותר ממשרה אחת.

חובת המזונות כלפי בגיר בשירות צבאי סדיר

בעבר לא היה נהוג לחייב במזונות כאשר הילדים הם בגירים. עם השנים התפתחה ההלכה, וכיום, בתקופה שבין תום הלימודים התיכוניים ועד תום שרות צבאיסדיר, מחויב האב לשלם מזונות בסך שליש מגובה המזונות שהיה משלם כאשר הילד היה מתחת לגיל 18. בתקופה שבההקטין הגיע לגיל 18 וסיים תיכון וממתין לגיוסו לצה"ל, האב יחויב בשליש גם כן.

האם ניתן לוותר על מזונותהקטין

לעיתים נוצר מצב שעל מנת לקבל גט, האם מוותרת במסגרת הסכם הגירושין על מזונותיו של הקטין. יש להדגיש, כי אין כל משמעות לויתור כזה והוא איננו מחייב את הקטין. המשמעות המעשית היא, שלאחר קבלת הגט, יכול הקטין להגיש תביעה למזונות נגד אביו באמצעות אימו כאפוטרופסותו. יש לשים לב שהתביעה איננה תביעה להגדלת סכום המזונות, אלא תביעת מזונות חדשה שבה לא נדרשים הקטינים להראות שהיה שינוי בנסיבות חייהם שבגינו הם מבקשים מזונות גבוהים יותר. הסיבה היא שלמעשה הקטין עדיין לא דרש את מזונותיו מהאב, אלא האם עשתה כן במסגרת הסכם הגירושין והיא אינה יכולה לוותר על זכויות הקטין.

הלכה למעשה- סוף מעשה במחשבה תחילה

בפועל תביעת מזונות ילדים במשפט הישראלי מהווה ירייתפתיחה בהליך הגירושין. הליך של תביעת מזונות ילדים מהווה בדרך כלל חלק מכלל התביעות המוגשות בין בני הזוג ואיננו מנותק מהן. לכן ברור שכשפונים לעורך הדיןבנוגע למכלול הסכסוך ובמידה ומגיעים להחלטה להגיש תביעות אזי מוגשת בין היתר תביעת מזונות הילדים במסגרת מכלול התביעות.

יחד עם זאת, יתכנו מצבים בהם לא כדאי להגיש תביעות נוספות, לדוגמא: כאשר אין רכוש משותף לחלוקה, או כאשר האישה עובדת ומשתכרת ואינה מעוניינת לתבוע מזונות או במקרה שבו בני הזוג כלל אינם נשואים ו/או כבר גרושים ו/או לא חיים יחד. במקרים אלה תביעת מזונות הקטין מנותקת מיתר מערכת היחסים.

מובן שניתן להגיש את התביעה גם כאשר בני הזוג עדיין חיים יחד תחת קורת גג אחת, וזאת במקרים בהם האב מתנכר לצרכיהם הכלכליים של הילדים ומפסיק לתת כסף לסיפוק צרכיהם כפי שנתן בעבר.

בכל מקרה מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע ולקבל ייצוג משפטי הולם ולא להגיש תביעות לבד. ככלל, ובפרט בתביעות שעניינן בתחום דיני המשפחה, יש לנושא הייצוג המשפטי ערךמוסף משמעותי מאוד ורצוי מאוד שלא לוותר עליו. הליכים בענייני משפחה מוגדרים לא אחת על ידי בתי המשפט כ"דיני נפשות" וחבל לחסוך בעניין כה מהותי בחייכם. מסיבה זו הוקמה יחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה, עליה תוכלו לקבל מידע באתר האינטרנט של בתי המשפט.

כך או כך עדיף ומומלץ להגיש אתהתביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריכם. יודגש כי בנושא של מזונות ילדים תנאי לדיון בתביעה בבית הדין הרבני הינו הסכמה של שני הצדדים. כך שבעל איננו יכול לכפות על האישה לדון בנושא מזונות הילדים בבית הדין הרבני.

לסיכום, להלן הנקודות המרכזיות שעליכן לזכור:





האב חב במזונות ילדיו לפחות עד גיל 18, בין אם לפי הדין האישי ובין אם מכוח דיני צדקה. לאחר גיל 18 יחויב האב בשליש מגובה המזונות שהיה משלם לפני כן.

תביעת מזונות הקטין תוגש על ידי אימו כאפוטרופסותו.

מזונות בגין צרכים הכרחיים עומדים כיום על סך של 1,150 ש"ח - 1,250 ש"ח.

למזונות בגין צרכים הכרחיים יש להוסיף הוצאות מדור, הוצאות אחזקת מדור, הוצאות חינוך, דמי טיפול,הוצאות רפואיות והוצאות חריגות.

מזונות שנפסקו במסגרת הסכם הגירושין אינם מחייבים את הקטינים. הקטינים יכולים לתבוע במועד מאוחר יותר תביעת מזונות חדשה נגד האב, וללא צורך בשינוי נסיבות.

מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע ולא להגיש את תביעת המזונות לבד.