כמו כל מערכת בטבע, שואף גוף האדם לאיזון וליציבות. מצב זה מכונה בלועזית הומיאוסטזיס, שמקורו ביוונית: "הומו" = דומה ו"סטאטיס" = מצב. בגוף האדם קיימים מספר מנגנונים אשר אחראיים על שמירת האיזון והיציבות. הבולטים שבהם: מנגנון ויסות חום הגוף, ויסות משק המים בגוף והומיאוסטזיס חלבוני (בקרה על ייצור חלבונים שמתקנים או מפרקים חלבונים מקולקלים בתא). במצבים מסוימים מופר האיזון בגוף האדם, מה שמוביל לתחושת מצוקה ודחק (Stress).
מאמר זה סוקר את הנושאים הבאים:
• הגורמים המובילים להפרת האיזון הגופני
• מהו מצב של דחק
• כיצד משפיע הדחק על גוף האדם
• דרכים להתמודדות הגורמים המובילים להפרת האיזון הגופני
הגורמים המובילים להפרת האיזון הגופני
מבלי קשר לרמת הכושר הגופני שלנו, כולנו לוקחים חלק במרוץ הגדול ביותר, התובעני ללא גבולות ולעיתים מסוכן - המרוץ נגד הזמן = מרוץ החיים. כולנו שרויים בניסיון מתמיד להגשמה עצמית ומקצועית, להשגת רווחה כלכלית, למימוש הזוגיות וההורות ולעשייה מגוונת. בנוסף, אנו חשופים לגירויים חיצוניים אשר נתפסים בתודעתנו כאיום על השלמות הפיסית והנפשית שלנו או כפגיעה באינטרסים שלנו, כגון: המצב הביטחוני, מצב המשק, בריאות הסובבים אותנו ואסונות היומיום. מצבים מוכרים ובלתי נמנעים אלו מובילים לפגיעה באיזון הטבעי שאליו שואף גוף האדם, וגורמים לתחושת המצוקה והדחק שכולנו חווים במהלך חיינו.
מהו מצב של דחק?
נמצא, שכאשר חושפים בעלי חיים בתנאי מעבדה לגירויים שליליים כגון כאב ונזק פיסי, הם מגיבים בדפוס התנהגותי קבוע המתחלק לשלושה שלבים וקרוי מודל התגובה הרב שלבית:
שלב ראשון: כחלק ממנגנון הישרדותי אבולוציוני, כאשר מזהה הגוף מצב של מצוקה או סכנה, הוא מרכז באופן מידי את כל משאביו לטובת המערכות והאיברים החיוניים להישרדות מול הגורם המאיים. שלב זה מכונה גם "הילחם או ברח".
שלב שני: מנגנוני הגוף מזרימים עוד ועוד משאבים חיוניים על מנת להתמודד עם האיום ולהתגבר על הסכנה. הגוף ימשיך לעשות זאת כל עוד לא חלפה הסכנה, או עד שלא תמו כל המשאבים. שלב זה מכונה שלב ההתמודדות.
השלב שלישי: השלב בו אוזלים משאבי הגוף. מצב זה מתאפיין בסממנים פיסיים כגון הזעה, עליה נוספת בדופק ולעיתים (תלוי במשך שלב זה) אף נזק ארוך טווח למערכות הגוף: ירידה בתפקוד בלוטות, פגיעה במערכת החיסונית, הפרעות קשב וריכוז ואף בעיות נפשיות. שלב זה מכונה שלב אפיסת הכוחות. ההשלכות הגופניות של מצב זה ידונו בהרחבה בהמשך.
כיצד משפיע הדחק על גוף האדם?
כאשר מזהה הגוף באמצעות אחד מחמשת חושיו מצב של איום או סכנה, הוא משדר למוח באופן מיידי אותות של מצוקה. המוח, מעורר את מערכות הגוף להתמודדות מול האיום באמצעות הפרשת הורמוני חירום (בעיקר אדרנלין). כעת מתחוללים בגוף מספר תהליכים במקביל: הלב מחיש את פעימותיו על מנת לספק יותר חמצן לצורך ההתמודדות (הילחם או ברח), שרירי הגוף נדרכים ומתכווצים - מתכוננים לפעילות. לעומת זאת, מערכות שהן פחות חיוניות בשלב זה לצורך ההתמודדות, מאטות את קצב הפעילות ואף נעצרות לחלוטין על מנת לא לבזבז אנרגיה חיונית. המערכת הבולטת ביותר שמאטה את קצב פעילותה ואף נעצרת הינה מערכת העיכול.
מה הנזק ?
כאשר נתון הגוף במצב דחק ארוך ומתמשך, הוא עלול להגיע לשלב "אפיסת הכוחות". למצב זה השלכות ישירות על תפקודו התקין של הגוף ובחלק מן המקרים אף עשויים להיגרם נזקים בלתי הפיכים:
• הפרעות בשינה - ההפרשה המוגברת של האדרנלין גורמת לקשיי הרדמות גם במצבי עייפות קיצוניים, ולשינה לא רגועה.
• נטייה ליתר לחץ דם והתקפי לב.
• חוליים של מערכת העיכול - כיבים, שלשולים או לחלופין עצירות כרונית.
• בעיות במערכת הנשימה - אסטמה, ברונכיטיס.
• כאבי שרירים ומפרקים
• בעיות עור
• בעיות פוריות אצל גברים ונשים כאחד
• פגיעה במערכת החיסונית וביכולת ההתמודדות מול מחלות.
• בעיות קשב וריכוז, בעיות זיכרון
דרכים להתמודדות
ההודים והסינים פיתחו שיטות רגיעה כמו היוגה, המדיטציה וטיפולים מסוגים שונים להורדת רמת המתח. קיימות גם שיטות נשימה מיוחדות שמטרתן להרגיע ולהוריד את רמת האדרנלין בדם, והן יעילות מאוד להשגת רגיעה לפני השינה, כמו גם האזנה למוסיקה שקטה. התזונאים ממליצים על מזונות אשר נמצאו יעילים למלחמה במתח, כגון ביצים, נבט חיטה, גרעיני חמניות, ירקות ירוקים ופירות יבשים, ובנוסף השלמה של ויטמינים מקבוצת B, ויטמין C ו- E, וכן מינרלים שונים כמו אשלגן, מגנזיום וסידן וחומצות שומן חיוניות. לא פחות חשוב משינויים בהרגלי התזונה, היא שמירה על רמה נאותה של פעילות גופנית, אשר משחררת אנדורפינים (חומרים כימיים המצויים באופן טבעי במוח, ומסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח), משפרת את ההרגשה הכללית, תורמת להפחתת מתחים ומעלה את רמת האנרגיה. ואם כבר מדברים על שחרור אנדורפינים - נסו לצחוק ואפילו לחייך יותר, אכלו שוקולד והקפידו על יחסי מין פעילים.
שיטות יעילות נוספת להתמודדות עם מתח, הן תכנון זמן אפקטיבי ושינוי בדפוסי החשיבה.
לפרטים נוספים על הרצאות ללא תשלום בנושא "כלים להתמודדות עם מתח וייעוץ לאיכות חיים" הנכם מוזמנים לפנות לסיגל בתר, 054-3362362 או במייל sigal@myconf.co.il
