כל מה שרציתם לדעת ברכב 

בשנים האחרונות מותקנות ברכבים הרבה מערכות חדשניות - ESP, ABS, EBA, תיבת הילוכים רובוטית ועוד. לפניכם מילון מושגים שיעזור לכם לעשות סדר בבלגן ולרכוש רכב בצורה מודעת ובטוחה יותר.


ESP - מערכת לבקרת יציבות

במקרה של החלקה של המכונית, בסיבוב או בעקומה, תיכנס לפעולה מערכת ה- ESP לשליטה בהחלקה.

טיפול והתמודדות עם מצבי החלקה אינו פשוט כלל ועיקר ועלול לגרום לתאונה קשה. רק נהגים מיומנים ביותר יוכלו להתמודד ביעילות עם מצבי החלקה. לנהג ה"רגיל", שאינו נהג מקצועי ולא עובר אימוני נהיגה מתקדמת לעתים קרובות, מצב החלקה הוא מבהיל, מסוכן ומשתק.

מערכת ה- ESP משתמשת בחיישנים המותקנים ברכב, וכאשר היא מזהה איבוד אחיזה של החלק הקדמי או האחורי של המכונית היא מפעילה את בלמי הרכב ו/או מנטרלת את פעולת המנוע לחלקיקי שנייה, ומייצבת את המכונית בכיוון הנסיעה המקורי.

מחקרים מראים כי מערכת ESP המותקנת ברכב יכולה לטפל ברוב מכריע של מצבי ההחלקה ולמנוע תאונה. יתרה מכך: מכונית בה מותקנת מערכת ESP תחסוך מעל 80% ממקרי התאונה הנגרמים כתוצאה מהחלקת המכונית.

מערכת ESP היא מערכת מצילת חיים, חשובה ביותר וצריכה להוות שיקול חשוב בעת ביצוע ההחלטה על קניית מכונית.


ABS - מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימת חירום

בבלימת חירום, בעת לחיצה חזקה על דוושת הבלמים, עלולים גלגלי הרכב "להינעל", כלומר להפסיק להסתובב ולהחליק על הכביש. תופעה זו גורמת לפחד של הנהגים מבלימת חירום, בין השאר משום שכבר שנים שוטפים לנו את המוח בפרסומות כי עלינו להימנע מבלימת פתע וכד'.

בניסויים שערכנו במסלולים בעת הדרכות בנהיגה מצילת חיים (נהיגה נכונה ובטוחה) מצאנו כי נהגים נמנעים מללחוץ בעוצמה על בלמי הרכב בבלימת חירום משום שהם משוכנעים כי יאבדו שליטה על המכונית והיא עלולה להסתובב סביב צירה, לעבור נתיבים או אף להתהפך. הפחד כל כך עמוק עד כי גם לאחר הסברים והדרכה תיאורטית מפחדים הנהגים ללחוץ בעוצמה על הבלמים, ורק לאחר מספר ניסיונות מצליחים לעקור את הפחד ולבלום באפקטיביות.

מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים בבלימה נועדה להפחית מידת הסיכון הקיימת בבלימת חירום וכן לאפשר לרכב יכולת היגוי, כלומר שינוי נתיב בזמן בלימת חירום (דבר שהיה נמנע ממנו אם הגלגלים היו "נעולים" כי אז ההגה אינו אפקטיבי והמכונית תמשיך ישר גם אם נסובב אותו). הרי יכול להיות מצב בו נבלום בחירום ועדיין לא נספיק לעצור. במקרה זה יהיה עלינו להסיט את הרכב מנתיב ההתנגשות כדי להימנע ממנה.

מערכת ה- ABS מאפשרת לבצע פעולה זו בבטחה. המערכת נעזרת בחיישנים המזהים נעילת גלגל/ים ומשחררים את עוצמת הבלם מגלגל זה. כך מסתובבים גלגלי הרכב, נמנעת החלקה שלהם ונשמרת יכולת ההיגוי של המכונית.

בבלימת חירום תורגש רעידה בדוושת הבלמים, רעידה זו נורמאלית ואין להיבהל ולעזוב את הדוושה, הרעידה מעידה על פעילות תקינה של המערכת.


EBD - מערכת לחלוקת עוצמת הבלימה בין הגלגלים

עוצמת הבלימה הנדרשת ליעילות מכסימלית משתנה בהתאם לעומס על הרכב. לדוגמה, העומס בחלק האחורי במכונית שבה חמישה נוסעים + מטען יהיה גדול בהרבה מזה שבמכונית בה הנהג יושב לבדו.

העומס על הגלגלים קובע במידה רבה את האחיזה שלהם בכביש. דמיינו ארון ריק מחפצים - קל מאוד להזיזו ממקומו משום שהחיכוך שלו עם הרצפה נמוך יחסית. עכשיו העמיסו את אותו ארון בציוד רב, משקלו יעלה משמעותית ויהיה קשה בהרבה להזיזו. החיכוך שלו עם רצפת החדר עלה משמעותית בעת שהעומס (המשקל המועמס עליו) עליו עלה.

כך גם במכונית - ככל שהעומס על גלגל מסוים עולה, כך יגדל החיכוך שלו בכביש, ולכן גם יכולת הבלימה שאפשר להפיק ממנו תהיה טובה יותר.

מכיוון שכך, ברגע שהעומס שונה נדרשת חלוקה שונה של עוצמת הבלימה לגלגלי המכונית, כי אם נניח שעוצמת הבלימה מכוונת באופן מסוים המתאים לנהג ונוסע אחד לצידו, הרי שכשהגלגלים האחוריים מועמסים יותר, ניתן להפנות יותר עוצמת בלם אליהם ולקבל השתתפות גבוהה יותר שלהם במשימת עצירת המכונית.

מערכת ה- EBD מזהה הפרשי אחיזה / עומס אלו ומווסתת את עוצמת הבלימה, כלומר מפנה יותר לחץ בלמים לגלגלים שאוחזים טוב יותר ופחות לאלו שאוחזים פחות, ליצירת אפקטיביות מכסימלית. לדוגמה: אם המכונית מאוד עמוסה יועבר כוח בלימה רב יותר לגלגלים האחוריים, כדי לנצל את החיכוך הגדול שלהם עם הכביש בעקבות המשקל הרב המונח עליהם ולהיפך.


תיבת הילוכים אוטומטית - רציפה / טיפטרוניק / רובוטית

כשאנו קונים מכונית, אחד השיקולים המרכזיים יהיו הבחירה בתיבת הילוכים כזו או אחרת. לאחרונה אנו מוצפים בכל מיני סוגים של תיבות הילוכים, כל אחד טוען ש"שלו" היא הטובה והיעילה ביותר. בואו נעשה סדר.

תיבת הילוכים ידנית: הולכת ונעלמת מחיינו. נמצאת לרוב במכוניות קטנות יותר, זולות, או לחילופין - ספורטיביות. בתיבה ידנית היתרון העיקרי הוא מחיר, גם בקניית הרכב וגם בתצרוכת הדלק. החיסרון הוא כמובן בתפעול הדורש יותר תשומת לב ויותר מאמץ, בעיקר בנסיעה בעיר בה התנועה צפופה ודורשת עבודה רבה עם המצמד (קלאץ') וידית ההילוכים.

תיבת הילוכים אוטומטית: תדאג להעברת ההילוכים בעצמה בהתאם לעומס המופעל על המנוע, תבחר בשבילנו את ההילוך בו אנו נמצאים, תזמון העברת ההילוך יקבע לרוב על פי מידת הלחיצה של רגל ימין שלנו על דוושת המאיץ (גז). ככל שנלחץ חזק יותר, יזהה המחשב כי אנו מעוניינים בתאוצה חזקה יותר ויעכב את העברת ההילוך להילוך גבוה יותר. התיבה האוטומטית אמינה (בניגוד לכמה דגמים בעבר בהם היו בעיות אמינות, היום, עם גדילה משמעותית בשימוש בתיבות הילוכים אוטומטיות, הפך הייצור למוסדר ואמין), קלה מאוד לשימוש ונוחה וידידותית לנהג. לרוב תהיה תצרוכת הדלק מעט גבוהה יותר בתיבה אוטומטית ביחס לתיבה ידנית, אך גם זאת כבר לא ממש מוכח והפער קטן עד נוטה להיעלם.

תיבת הילוכים אוטומטית-רציפה: תיבה זו מתפקדת באופן אוטומטי אך אינה "בוררת הילוכים" אלא שומרת על סל"ד (סיבובי מנוע לדקה) המתאים לאופי הנסיעה אותה מבקש הנהג. אופי הנסיעה נקבע על פי מידת הלחץ על דוושת המאיץ, כלומר כמה שלוחצים חזק יותר על הדוושה, המנוע יפעל בסל"ד גבוה יותר ויאפשר תאוצה טובה יותר. היתרון של תיבה רציפה הוא בגמישות ומהירות התגובה שלה לרצונות הנהג. החיסרון הוא כי אין לנהג את העברת ההילוכים אליה הוא רגיל והקול (סאונד) שלה דורש הסתגלות. כדי לאפשר לנהג להרגיש "בבית", רוב התיבות הרציפות מאפשרות לנהג לברור הילוך ע"י בורר הילוכים ידני עם 5-6 הילוכים לכאורה, כלומר הנהג יכול לבחור בהעברת הילוכים "ידנית" (ללא הצורך ללחוץ על דוושת מצמד) ובה נבחרו על ידי היצרן 5-6 יחסי הילוכים המדמים הילוכים רגילים.

תיבת הילוכים רובוטית: זוהי תיבת הילוכים ידנית מנוהלת מחשב, שדואג להעברת ההילוכים עבור הנהג, כלומר אמורים להיות לה יתרונות התיבה הידנית (מחיר זול, חיסכון בדלק וכד') עם הנוחות של העברת הילוכים אוטומטית. תיבות אלו הולכות ומתפתחות בשנים האחרונות וחלקן מוצלחות במיוחד ומצליחות להביא את המכונית לביצועים טובים, חיסכון בדלק ונוחות נסיעה והעברת הילוכים. חלקן עדיין "מפגרות" ומעבירות הילוכים באופן שאינו נעים לנהג.

כנהג, לא יהיה נכון לרכוש מכונית ללא נסיעת מבחן, שתבהיר לך אם תיבה ההילוכים המוצעת בדגם זה מתאימה לאופי הנהיגה שלך.


TSC - מערכת לבקרת אחיזה

במקרה של נהיגה בכביש חלק או בתנאי שלג/ קרח/ בוץ, עלול כוח המנוע לגרום לגלגלים המניעים לאבד אחיזה בכביש בעת תאוצה ולסוב סביב צירם. נהוג לכנות דבר זה "סבסוב". במקרה כזה תאבד המכונית את היכולת שלה להאיץ ולמעשה לא תיענה לרצון הנהג ולמידת הלחיצה שלו על דוושת המאיץ.

ישנם מקרים בהם עלול מצב כזה להיות אף מסוכן, לדוגמה: אם בסיבוב מאיץ הנהג והגלגלים מאבדים אחיזה בכביש, עלולה המכונית להמשיך ישר ו"לעוף" החוצה מהסיבוב, או לחילופין להסתובב סביב צירה ולמצוא עצמה בניגוד לכיוון התנועה.

מערכת TSC תזהה איבוד אחיזה של גלגל אחד או יותר ותדאג לווסת את כוח המנוע כך שהגלגל שאיבד אחיזה יקבל פחות כוח, ואלו בהם ישנה אחיזה טובה יקבלו את הכוח המרבי האפשרי להם להתקדמות המכונית. לחילופין, ישנן מערכות כאלו הפועלות על ידי הפעלת הבלמים בגלגלים המחליקים ולא על ידי ויסות כוח המנוע, התוצאה בכל מקרה תהיה זהה.

מערכת זו משולבת לעתים קרובות במערכת ESP, ויחדיו הן יוצרות מערכות עזר יעילות ביותר למניעת החלקה צידית ו/או אורכית, ומכאן: בטיחות גבוהה יותר ויעילות תפעול קלה לנהג הבלתי מיומן.


EBA - מערכת לתגבור בלימה בחירום

במקרים רבים, במצבי חירום בהם יש לבלום מיידית ובעוצמה, מהסס הנהג ומבזבז זמן יקר. בזמן זה מתקדמת המכונית לעבר התאונה ועלולה לפגוע במשהו. אנו, במסלולים, עדים לתופעה זו בכל קורס נהיגה מצילת חיים - אנשים מהססים לבלום ומבזבזים עשיריות שנייה יקרות בדרך לעצירה הרצויה.

רוב הנהגים מזלזלים באותן "עשיריות" שנייה משום שלא תופסים את חשיבותן, לכן אתן דוגמה שתבהיר עד כמה חשוב ללחוץ במהירות ובעוצמה על דוושת הבלמים במצב של בלימת חירום:

רכב הנוסע במהירות 80 קילומטרים בשעה, עובר מרחק של 22.24 מטרים בכל שנייה.
=> היסוס של 1/2 שנייה בעת בלימת חירום ו/או לחיצה שאינה חזקה די הצורך, יעלו לנהג בהתקדמות בלתי רצונית של 11-12 מטרים של המכונית (12 מטרים = 1/2 מאורכה של בריכה עירונית).
=> מרחק העצירה של הנהג גדל משמעותית בגלל ההיסוס הטבעי שמופיע לנו בזמן בלימת חירום.
=> היסוס בעוצמת הבלימה עלול לעלות בחיי אדם!!
=> חשוב מאוד להקדים את הבלימה ואת עוצמתה.

מערכת ה- EBA מזהה, על פי מהירות עזיבת דוושת הגז ומהירות המעבר לדוושת הבלם, כי זהו מצב חירום ו"לוחצת" במהירות גבוהה מהנהג על הבלמים לצורך חיסכון בזמן הבלימה.

התחושה המתקבלת היא כי דוושת הבלמים "בורחת" מתחת לרגלי הנהג. זהו מצב נורמאלי במכונית עם מערכת כזו ואין מה להיבהל. נהפוך הוא, מערכת זו תעזור במקרה חירום למכונית לעצור במרחק קצר יותר.


כריות אוויר - נועדו לרכך את פגיעת גוף הנהג והנוסעים בזמן תאונה

אחת הבעיות הגדולות ביותר בתאונות היא פגיעת הנהג והנוסעים בחלקי המכונית עצמם (הגה, לוח מחוונים וכד'). פגיעה זו עלולה להיות קטלנית ולשם מניעתה הומצאו כריות האוויר. עם זיהוי מצב תאונה (חיישנים מתאימים מזהים "תאוטת יתר") תופעל המערכת, הכריות תתנפחנה ותספוגנה את פגיעת הנוסעים ברכב.

נהגים ונוסעים רבים נוטים לסמוך על כריות האוויר ואינם חוגרים חגורות בטיחות. בנוסף, יש אף נהגים הבטוחים כי הכריות יצילו אותם בכל מצב ומורידים את דרגת הערנות בנהיגה.

זוהי טעות חמורה:
1. הכריות לא תוכלנה למנוע פגיעה בנוסעים במהירויות גבוהות מדי. הפיסיקה תפעל תמיד ופגיעה במהירות גבוהה תגרום לנזקים חמורים ואף למוות, גם ברכב המצויד בכריות אוויר.
2. מהירות פתיחת הכריות היא כ- 200 קמ"ש, פגיעה בכריות בעת התנפחותן היא קטלנית, זוהי פגיעה בגוף הדוהר מולי ב- 200 קילומטרים בשעה!! לכן חובה לחגור חגורת בטיחות גם במכונית בה יש כריות אוויר.

הפגיעה בכרית האוויר אמורה להתרחש בעת התרוקנותה מאוויר. כריות האוויר מחוררות, כדי שלאחר הפתיחה יחל האוויר לצאת מהן וירכך אותן בזמן הפגישה עם הנוסעים. כלומר הנהג והנוסעים אמורים להיות חגורים, דבר שיבלום את המכה הראשונה ויאפשר לכריות להתנפח, ורק לאחר מכן אמורים הנוסעים לפגוש בכריות, בעודן מאבדות אוויר, דבר שמרכך את המכה משמעותית.

הכריות המקובלות ברכבי נוסעים הן:
כריות קדמיות - מגנות על הנוסעים הקדמיים ממכה בהגה/ לוח מחוונים/ חלון קדמי.
כריות צידיות - מונעות פגיעה של הנהג מהצד, כולל עיוות חזק של הצוואר הנובע מפגיעת צד.
כריות וילון - מונעות מרסיסי הזכוכית של חלונות הצד לפגוע בנוסעים.
כרית לברכי הנהג - מונע פגישה של הברכיים עם ההגה והמחוונים.


מוט הגה ודוושות "קורסים"

במקרה של פגיעה בידיים או ברגליים, יש חשש כי עוצמת המכה תעבור לגב הנהג ותגרום נזק שרשרת. כדי למנוע פגיעה בנהג, יוצרים בחלק מדגמי המכוניות מוט הגה ודוושות הקורסים בזמן תאונה. כך ידי הנהג המונחות על ההגה, ורגליו המונחות על הדוושות, אינן חוטפות את עצמת הפגיעה.


אזורי קריסה

המכוניות המודרניות בנויות כך שהן תקרוסנה במקרה תאונה, בניגוד לדעה הרווחת כי מכונית חזקה היא מכונית בטוחה. הנכון הוא שמכונית שבה אזורי קריסה, המעורבת בתאונה, נראית רע כי נראית מחוצה, אולם החלק המחוץ יהיה כל חלק מלבד תא הנוסעים. כך תיספג האנרגיה של התאונה ע"י החלקים הקורסים ולא תועבר לגוף הנוסעים.

משול הדבר לנחיתה - אם נחזיק ברכיים ישרות בנחיתה הן תהיינה חזקות יותר, אולם הגוף יחטוף את כל עוצמת הפגיעה. ברכיים כפופות, המשולות לאזורי קריסה, תרככנה את הפגיעה ע"י ספיגת האנרגיה בשרירים.


מבחני ריסוק - ריסוק מכוניות לבחינת בטיחותן כלפי הנוסעים בהן

בעקבות העלייה במודעות לחשיבות הבטיחות הפאסיבית, יצרו איגודי צרכנים באירופה וארה"ב סדרת מבחנים בהם מרסקים מכוניות, על מנת לדמות תאונות חזית ותאונות צד.

במכוניות מושיבים בובות אדם מצוידות בחיישנים ובודקים את מידת הפגיעה בהן. למכוניות ניתן ציון בכוכבים: כוכב אחד = חלש ביותר, חמישה כוכבים = מצוין.

יש לציין כי מבחני הריסוק האמריקאיים שונים מהאירופאים, אולם החשוב הוא כי המכונית עברה מבחנים, מה שמעיד על בדיקת ההגנה על הנוסעים בה.