אמש שודרה בערוץ 8, תוכנית מרתקת אודות אתר האנציקלופדיה המקוונת "וויקיפדיה".
הכתבה הבאה ב The Marker, מתמצתת את עיקרי מה שהוצג בתוכנית.
כמי שעוסק בעולם זה, מצאתי את נושאי התוכנית מרתקים, מעוררי מחשבה ולעיתים אף מטרידים.
שאלות רבות שעלו בה, קראו תיגר על עצם האמונות ויסודות החברה שלנו בעולם שבו הדמוקרטיה והחופש מהווים ערכים מקודשים.
ברצוני לגעת ב 3 אספקטים שעלו בתוכנית ולהעלות תהיות לגביהם :
1. מומחיות
2. דמוקרטיה
3. אמת
מומחיות
אחת הטענות כבדות המשקל שעלו בתוכנית מצד אלו הטוענים נגד וויקיפדיה, היא כי ידע הינו כלי וערך בעל משמעות כבדה ביותר. על בסיסו מתקבלות החלטות ומתקבעות אמונות. מסיבה זו, יש חשיבות עליונה לנכונותו של הידע ולאיכותו. את אלו ניתן להשיג אך ורק על ידי התמחות של ספק הידע. מומחיות זו צריכה להיות מוכרת על ידי "סלקטור" מקובל כגון מוסד אקדמאי או אחר שיהיה מקובל על כולם ולאחר קבלת הכרה זו יוכלו אנשים לדעת כי הידע שעל בסיסו הם מקבלים את החלטותיהם או מבססים את אמונותיהם הוא אמין.
טענת הנגד שהוצגה הייתה כי בעולם קיימים אינספור אנשים המחזיקים ידע רב ואיכותי אף שמעולם לא קיבלו את הסמכתו של "הסלקטור" ובאמצעות ה Web2.0 יש באפשרותם לחלוק עם העולם ידע זה.
ניתן בנקל להגיד כי לא הייתם מבססים אנליזה רפואית בוויקיפדיה אך האם יהיה זה נכון להגיד שלא תבססו עמדה כלפי אדם זה או אחר על בסיס קורותיו שהועלו לוויקיפדיה על ידי פלוני? ומה לגבי היסטוריה? האם ההיסטוריה תשוכתב על ידי בעלי אינטרס? האם ניתן לומר שעד להופעתו של ה Web2.0 לא שוכתבה ההיסטוריה על ידי אינטרסנטים הרי משפט ידוע הוא כי "ההיסטוריה נקבעת על ידי מי שכותב אותה"? מה הערך של חופש אין סופי לכל זב חוטם שהביאה איתה מהפיכת ה Web2.0? האם החברה האנושית יכולה להתקיים ללא היררכיה? האם חוכמת ההמון אכן טובה יותר מזו של המלומדים? אם כן, מה הוא ערכה של הלמידה? האם יכולנו להעלות שורות אלו באחד מאין ספור הבלוגים באינטרנט ללא מהפיכה זו? ומה הוא הערך של הגיגים אלו?
שאלות רבות וכבדות משקל שאני מאמין שהדיון בהן ילך ויעמיק והוא זה שיקבע בסופו של דבר את המשך דרכו של ה Web2.0.
אני בדעה כי אין תחליף ללימוד והתמחות וכי ה Web2.0 מספק דרך חדשה וניסיונית להעמקה, נגישות והרחבה של הידע האנושי. כמו כן, אין לי ספק כי המודל אינו מושלם וכי דרך ארוכה לפניו בטרם יהפוך ל Web3.0 או Web4.0 שבו העיקרון של נגישות והרחבת הידע האנושי יושג מבלי לפגוע בעקרונות נוספים שביניהם אמינות ואיכות הידע.
דמוקרטיה
להלן הגדרת הדמוקרטיה מ"וויקיפדיה" ( - )
אחת הטענות שעלו בתוכנית, על ידי מתנגד נחרץ של וויקיפדיה ניסתה להתחקות אחר מקורות התופעה. הוא שייך זאת למהפיכה ההיפית של שנות ה 60 בארה"ב. לטענתו המהפיכה התאפיינה במספר מאפיינים שאחד מהם בא לידי ביטוי בעיקר באזור קליפורניה שבה להבחנתו הובילו את התנועה נוער שרתם את אידיאולוגיית השיתוף ובעיקר החופש על מנת להצדיק את רצונו לפריצת גבולות והתרסה נגד סמכות באשר היא. הם התנגדו לכל צורת ממשל שהיא והאידיאולוגיה של החופש שימשה להם אצטלה לממש את מרדנותם בסמכות. לטענתו, נוער זה הוא בדיוק אותם אנשים הנמצאים כיום בעמק הסיליקון והם אלו שהרימו את נס ה Web2.0. באופן אירוני, הם הקימו ממסד משלהם שמתנהל בצורה היררכית בדומה לזו שבה הם מרדו בשנות ה 60.
השאלה המתבקשת היא, האם דמוקרטיה היא אנרכיה? האם אין כל היררכיה בדמוקרטיה?
האם ה Web2.0 החזיר למעשה את הדמוקרטיה לכוונתה המקורית? - שלטון העם, בו למעשה כל אזרח או במקרה זה כל גולש יכול להשפיע או לפחות להגיד את דעתו בכל עניין?
האם ה Web2.0 העניק להמון את הכלים להגיע לנבחריו? אולי אין צורך לשייך ל web2.0 עוצמה שכזאת וצורת הממשל במדינה עדיין לא מאוימת על ידי התופעה השמורה למחוזות קלילים יותר?
מאחר ומשתמשים בדמוקרטיה במובנים של שלטון וסדר חברתי, יתכן והאינטרנט וה Web2.0 לא צריכים להיות משויכים לעולם זה וניתן להשתמש במונח זה רק כמטאפורה ולעת עתה ה Web2.0 אכן משמש מחוזות קליקים בהרבה. אך, דיון זה מעלה שאלות רבות שמצריכות חשיבה ואולי את דעתם של מומחים -
אמת
הנקודה המטרידה ביותר, מבחינתי, בתוכנית נגעה במושג האמת. שני הנושאים המרכזיים שפירטתי מעלה מובילים בסופו של דבר לנושא ליבה זה.
ההנחה הרווחת בקרב אנשים רבים היא, כי אין אמת אחת והאמת היא תלוית השקפה. האומנם?
ה Web2.0 העניק עוצמה רבה בידיהם של אנשים רבים בעלי השקפות שונות. עובדה זו מייצרת פלורליזם שגובל בהיצף. קשה מאוד לסנן את שלל ההשקפות והדעות המפורסמות במיליוני בלוגים, פורומים ופרסומים שונים ברשת ומהם למצוא את האמת הפרטית שלך. קשה מכך היא היכולת להבין על איזה מידע מסתמכת ההשקפה ומהו הרקע של כותב התוכן.
כפועל יוצא מכך מתקבעות אמיתות שונות שלעיתים מבוססות על מידע שגוי ועל שיטת שלטון (האינטרנט) המאפשרת הצגה אינטרסנטית של האמת.
הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשת היא בלתי נתפסת. דוגמא טובה לכך היא השמועה הלא מבוססת שהופצה לפני כחודש על חברת אסם והבמבה אותה היא מייצרת.
המשאבים שהתבקשו להזמת שמועה זו והנזק אותו היא גרמה היו בלתי נסבלים. וכל זאת מתוך גחמה של אזרחית שעד היום לא נתנה הסבר מניח את הדעת למעשיה.
האמת נשלטה תמיד על ידי בעלי האמצעים. מהפיכת ה Web2.0 הניחה לפתחו של כל אחד ואחד מאיתנו את האמצעי וכעת עלינו להיות זהירים יתר על המידה גם בהעלאת התכנים שלנו וגם בבחינתנו את תכניהם של אחרים.
סיכום
הטכנולוגיה מאז ומעולם הייתה בשירות האדם. מטרתה לקדם את החברה האנושית ולתמוך בצרכיה. לעיתים הטכנולוגיה שבידינו מצריכה משנה זהירות שכן היא מקדמת ותורמת במישור אחד ומכלה מישור אחר.
מהפיכת ה Web2.0 הביאה עמה תמורות רבות ועד לאן היא תגיע, ימים יגיעו. בדומה לכל טכנולוגיה אחרת, כנראה שאת השלכותיה ניתן יהיה להבין רק במרחק הזמן.
במאמר זה, עשיתי שימוש באותה טכנולוגיה מדוברת והנה שימוש אחד שבו ניצלת את היכולות שהיא העניקה לי. אשמח לעשות שימוש נוסף בה והוא שיתופכם על ידי תגובות.
הכתבה הבאה ב The Marker, מתמצתת את עיקרי מה שהוצג בתוכנית.
כמי שעוסק בעולם זה, מצאתי את נושאי התוכנית מרתקים, מעוררי מחשבה ולעיתים אף מטרידים.
שאלות רבות שעלו בה, קראו תיגר על עצם האמונות ויסודות החברה שלנו בעולם שבו הדמוקרטיה והחופש מהווים ערכים מקודשים.
ברצוני לגעת ב 3 אספקטים שעלו בתוכנית ולהעלות תהיות לגביהם :
1. מומחיות
2. דמוקרטיה
3. אמת
מומחיות
אחת הטענות כבדות המשקל שעלו בתוכנית מצד אלו הטוענים נגד וויקיפדיה, היא כי ידע הינו כלי וערך בעל משמעות כבדה ביותר. על בסיסו מתקבלות החלטות ומתקבעות אמונות. מסיבה זו, יש חשיבות עליונה לנכונותו של הידע ולאיכותו. את אלו ניתן להשיג אך ורק על ידי התמחות של ספק הידע. מומחיות זו צריכה להיות מוכרת על ידי "סלקטור" מקובל כגון מוסד אקדמאי או אחר שיהיה מקובל על כולם ולאחר קבלת הכרה זו יוכלו אנשים לדעת כי הידע שעל בסיסו הם מקבלים את החלטותיהם או מבססים את אמונותיהם הוא אמין.
טענת הנגד שהוצגה הייתה כי בעולם קיימים אינספור אנשים המחזיקים ידע רב ואיכותי אף שמעולם לא קיבלו את הסמכתו של "הסלקטור" ובאמצעות ה Web2.0 יש באפשרותם לחלוק עם העולם ידע זה.
ניתן בנקל להגיד כי לא הייתם מבססים אנליזה רפואית בוויקיפדיה אך האם יהיה זה נכון להגיד שלא תבססו עמדה כלפי אדם זה או אחר על בסיס קורותיו שהועלו לוויקיפדיה על ידי פלוני? ומה לגבי היסטוריה? האם ההיסטוריה תשוכתב על ידי בעלי אינטרס? האם ניתן לומר שעד להופעתו של ה Web2.0 לא שוכתבה ההיסטוריה על ידי אינטרסנטים הרי משפט ידוע הוא כי "ההיסטוריה נקבעת על ידי מי שכותב אותה"? מה הערך של חופש אין סופי לכל זב חוטם שהביאה איתה מהפיכת ה Web2.0? האם החברה האנושית יכולה להתקיים ללא היררכיה? האם חוכמת ההמון אכן טובה יותר מזו של המלומדים? אם כן, מה הוא ערכה של הלמידה? האם יכולנו להעלות שורות אלו באחד מאין ספור הבלוגים באינטרנט ללא מהפיכה זו? ומה הוא הערך של הגיגים אלו?
שאלות רבות וכבדות משקל שאני מאמין שהדיון בהן ילך ויעמיק והוא זה שיקבע בסופו של דבר את המשך דרכו של ה Web2.0.
אני בדעה כי אין תחליף ללימוד והתמחות וכי ה Web2.0 מספק דרך חדשה וניסיונית להעמקה, נגישות והרחבה של הידע האנושי. כמו כן, אין לי ספק כי המודל אינו מושלם וכי דרך ארוכה לפניו בטרם יהפוך ל Web3.0 או Web4.0 שבו העיקרון של נגישות והרחבת הידע האנושי יושג מבלי לפגוע בעקרונות נוספים שביניהם אמינות ואיכות הידע.
דמוקרטיה
להלן הגדרת הדמוקרטיה מ"וויקיפדיה" ( - )
אחת הטענות שעלו בתוכנית, על ידי מתנגד נחרץ של וויקיפדיה ניסתה להתחקות אחר מקורות התופעה. הוא שייך זאת למהפיכה ההיפית של שנות ה 60 בארה"ב. לטענתו המהפיכה התאפיינה במספר מאפיינים שאחד מהם בא לידי ביטוי בעיקר באזור קליפורניה שבה להבחנתו הובילו את התנועה נוער שרתם את אידיאולוגיית השיתוף ובעיקר החופש על מנת להצדיק את רצונו לפריצת גבולות והתרסה נגד סמכות באשר היא. הם התנגדו לכל צורת ממשל שהיא והאידיאולוגיה של החופש שימשה להם אצטלה לממש את מרדנותם בסמכות. לטענתו, נוער זה הוא בדיוק אותם אנשים הנמצאים כיום בעמק הסיליקון והם אלו שהרימו את נס ה Web2.0. באופן אירוני, הם הקימו ממסד משלהם שמתנהל בצורה היררכית בדומה לזו שבה הם מרדו בשנות ה 60.
השאלה המתבקשת היא, האם דמוקרטיה היא אנרכיה? האם אין כל היררכיה בדמוקרטיה?
האם ה Web2.0 החזיר למעשה את הדמוקרטיה לכוונתה המקורית? - שלטון העם, בו למעשה כל אזרח או במקרה זה כל גולש יכול להשפיע או לפחות להגיד את דעתו בכל עניין?
האם ה Web2.0 העניק להמון את הכלים להגיע לנבחריו? אולי אין צורך לשייך ל web2.0 עוצמה שכזאת וצורת הממשל במדינה עדיין לא מאוימת על ידי התופעה השמורה למחוזות קלילים יותר?
מאחר ומשתמשים בדמוקרטיה במובנים של שלטון וסדר חברתי, יתכן והאינטרנט וה Web2.0 לא צריכים להיות משויכים לעולם זה וניתן להשתמש במונח זה רק כמטאפורה ולעת עתה ה Web2.0 אכן משמש מחוזות קליקים בהרבה. אך, דיון זה מעלה שאלות רבות שמצריכות חשיבה ואולי את דעתם של מומחים -
אמת
הנקודה המטרידה ביותר, מבחינתי, בתוכנית נגעה במושג האמת. שני הנושאים המרכזיים שפירטתי מעלה מובילים בסופו של דבר לנושא ליבה זה.
ההנחה הרווחת בקרב אנשים רבים היא, כי אין אמת אחת והאמת היא תלוית השקפה. האומנם?
ה Web2.0 העניק עוצמה רבה בידיהם של אנשים רבים בעלי השקפות שונות. עובדה זו מייצרת פלורליזם שגובל בהיצף. קשה מאוד לסנן את שלל ההשקפות והדעות המפורסמות במיליוני בלוגים, פורומים ופרסומים שונים ברשת ומהם למצוא את האמת הפרטית שלך. קשה מכך היא היכולת להבין על איזה מידע מסתמכת ההשקפה ומהו הרקע של כותב התוכן.
כפועל יוצא מכך מתקבעות אמיתות שונות שלעיתים מבוססות על מידע שגוי ועל שיטת שלטון (האינטרנט) המאפשרת הצגה אינטרסנטית של האמת.
הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשת היא בלתי נתפסת. דוגמא טובה לכך היא השמועה הלא מבוססת שהופצה לפני כחודש על חברת אסם והבמבה אותה היא מייצרת.
המשאבים שהתבקשו להזמת שמועה זו והנזק אותו היא גרמה היו בלתי נסבלים. וכל זאת מתוך גחמה של אזרחית שעד היום לא נתנה הסבר מניח את הדעת למעשיה.
האמת נשלטה תמיד על ידי בעלי האמצעים. מהפיכת ה Web2.0 הניחה לפתחו של כל אחד ואחד מאיתנו את האמצעי וכעת עלינו להיות זהירים יתר על המידה גם בהעלאת התכנים שלנו וגם בבחינתנו את תכניהם של אחרים.
סיכום
הטכנולוגיה מאז ומעולם הייתה בשירות האדם. מטרתה לקדם את החברה האנושית ולתמוך בצרכיה. לעיתים הטכנולוגיה שבידינו מצריכה משנה זהירות שכן היא מקדמת ותורמת במישור אחד ומכלה מישור אחר.
מהפיכת ה Web2.0 הביאה עמה תמורות רבות ועד לאן היא תגיע, ימים יגיעו. בדומה לכל טכנולוגיה אחרת, כנראה שאת השלכותיה ניתן יהיה להבין רק במרחק הזמן.
במאמר זה, עשיתי שימוש באותה טכנולוגיה מדוברת והנה שימוש אחד שבו ניצלת את היכולות שהיא העניקה לי. אשמח לעשות שימוש נוסף בה והוא שיתופכם על ידי תגובות.
דופיניטי מתמחה בפתרונות פיתוח לאינטרנט מבוססי קוד פתוח, תוך התמחות בתשתית דרופל. דופיניטי תומכת ומקדמת את תשתית דרופל בישראל.
http://www.dofinity.com
http://www.dofinity.com
