לימור לבנת בעקבות שרה פיילין: עושים צחוק מהחוק 

לימור לבנת בעקבות שרה פיילין: עושים צחוק מהחוק



תעמולת הבחירות מתחילה היום באופן רשמי. במסגרת תשדירי התעמולה של המפלגות ישודרו הערב בשעות מעט נידחות, התשדירים המפורסמים ובהם הקלישאות הספינים והסיסמאות השחוקים. הניסיון של הבחירות האחרונות מלמד שהציבור לא ממש מתעניין בתשדירים. אולי הערב עוד נרצה להציץ ולראות מה בישלו לנו במפלגות, אך לאחר ערב הפתיחה צונחים שיעורי הצפייה באופן חד. רבים במערכת הפוליטית ובתקשורת סבורים כבר שנים רבות ובצדק שאין טעם להמשיך את המנגנון היקר והמוזר הזה של התשדירים המשודרים בכפיה, ועל פי חוק, בכל הערוצים הציבוריים.

אבל, כמו שנאמר במפורש בפרומו של "ארץ נהדרת", כולנו יודעים איפה באמת מתרחשת מערכת הבחירות ואיפה נעשית תעמולת הבחירות המשמעותית. בתכנית הבידור "ארץ נהדרת" יצפו גם הערב, כמו בשבועות האחרונים, כ 30 מהציבור הישראלי. פי שלושה ויותר משיעור הצופים בכל תשדירי התעמולה בכל הערוצים גם יחד. התכנית תעסוק ברובה במערכת הבחירות, ותתארח בה, לפי הפרסומים, לימור לבנת מהליכוד. שם גם נקבל את תעמולת הבחירות האמיתית.

הופעתם של המועמדים בתכניות הבידור והסאטירה היא תופעה חדשה יחסית בישראל והיא הגיעה אלינו ישירות ממערכת הבחירות בארה"ב. לימור לבנת צועדת כאן בצעדיהן של הילארי קלינטון ושרה פיילין. הבעיה ה"קטנה" היחידה היא שבישראל הדבר נעשה בניגוד לחוק הבחירות דרכי תעמולה ותוך רמיסה גלויה ובוטה של ההסדרים החוקתיים הנוגעים לטוהר הבחירות ולערך השוויון.

בארצות הברית אין איסור על קיום תעמולת בחירות בשידורי טלוויזיה. בישראל הוא קיים.

חוקי הבחירות קובעים באופן מפורש כי בתקופה של 60 יום לפני הבחירות אסור לקיים בשידורי הטלוויזיה (והרדיו) תעמולת בחירות. איסור זה לא נאכף במערכות הבחירות האחרונות על ידי ועדת הבחירות המרכזית, למעט המקרה החריג של השופט חשין שקטע בבחירות 2003 באמצע את נאומו של ראש הממשלה אריק שרון שניצל את הבמה שניתנה לו בתקשורת לניהולה של תעמולת בחירות בוטה.

בית המשפט העליון ושופטי העליון ששימשו כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית הרימו ידיים מול המציאות התקשורתית ונוכח העדר היכולת להבחין בין שידור של חדשות ואירועי היום, לבין שידורי תעמולה. אכן, קשה ולפעמים בלתי אפשרי להבחין בין השניים. ברור כי בזמן המלחמה בעזה היה מקום לשמוע ולראות את שר הביטחון שרת החוץ ובכירים אחרים, גם כאשר ברור שהם מנצלים את הבמה כדי לקדם את תעמולת הבחירות שלהם. גם היום יש מקום להמשיך לעסוק בנושאים חשובים וחדשים, וגם לשמוע את קולותיהם של המועמדים, כאשר הם עוסקים בנושאים אלה.

אולם יש הבדל יסודי בין שידורי חדשות, ואפילו קיום ראיונות עיתונאים ועימותים בין מועמדים שמונחים על ידי עיתונאים, לבין מתן במה של בידור לחלק מהמועמדים. הופעה של מועמד בארץ נהדרת היא גימיק של בחירות וכל מטרתה היא לקדם את האינטרסים של המועמד ואת תעמולת הבחירות של מפלגתו. שאלה שאין עליה מענה פשוט היא האם הופעה של דמות המועמד באמצעות חקיינים יכולה גם היא להיחשב במקרים מסוימים תעמולת בחירות.

דומה שרבים יסכימו שהאיסור הקיים היום בחוק על קיומה של תעמולת בחירות בשידורים צריך לעבור מהעולם. זוהי גם דעתי. גם אני אשמח לראות את ציפי לבני ואת ביבי מתארחים בארץ נהדרת. לאחר ביטול האיסור הגורף נצטרך לחשוב על מודל אחר, מורכב יותר ומותאם יותר לעידן התקשורת הנוכחי, שישמור על ערכי השוויון של הבחירות.
המצב הנוכחי בו המפלגות, ערוצי השידור, ובעקיפין גם ועדת הבחירות המרכזית, מצפצפים על החוק הוא מצב בלתי סביר, הגורם נזק מתמשך לעקרון שלטון החוק, ומעודד סלחנות כלפי אנשי ציבור המפרים את החוק.