פרמקולוגיה וטרינרית על רגל אחת 

דר' ערן גרין דר' דורון נרי
מרכז וטרינרי רמת השרון
www.vets.co.il

מאז ומתמיד נעזרו בני האדם בחומרים חיצוניים שונים על מנת להתמודד עם שינויים בגופם דוגמת כאב, פציעה, הרגשה לא טובה וכו. מקורם של חומרים אלה היה מסביבתו של האדם - הטבע וכללה מיני צמחים, יצורים חיים ומינרלים שונים. עוד בימי האדם הקדמון למדו האנשים על סגולות הריפוי הטמונות בחומרים שונים, ומנגד - על סכנות הרעילות הטמונות באחרים. כיום אנו מכנים את החומרים הללו בשם תרופות. תרופה מוגדרת כחומר כימי שתפקידו לרפא מחלה או לשנות את המהלך הטבעי שלה. לסייע במניעה, אבחון וריפוי מחלות וכן בהקלת ביטויין.
במרוצת השנים, עם התפתחות הטכנולוגיה והמדע, למד האדם לייצר בעצמו, בתנאי מעבדה, תרופות שונות.

את התרופות ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות:
1. תרופות המשמשות לקטילת גורם המחלה ובעקבות כך להיעלמותה. לדוגמא: אנטיביוטיקות שונות הינן חומרים הגורמים להרג חיידקים או מניעת התרבותם ובעקבות כך לריפוי.
2. תרופות המשמשות לטיפול בתסמיני המחלה. לדוגמא: תרופות דמויות אקמול מסייעות להפחתת כאב ולהורדת חום, אולם לא נלחמות בגורם המחלה עצמו.
3. תרופות שמטרתן לספק לגוף חומרים שחסרים לו, דוגמת ויטמינים והורמונים.
4. תרופות מונעות, שתפקידן למנוע היווצרותן של מחלות, לדוגמה - חיסונים.

בבואנו לקחת תרופה יגדיר לנו הרופא מספר פרמטרים: שם התרופה, דרך מתן התרופה, המינון ומשך הטיפול וכן תופעות לוואי העלולות להגרם בעקבות הטיפול;

*דרך מתן התרופה:
את התרופות ניתן לקחת במספר צורות:
? דרך הפה - בליעת כדורים או קפסולות, כשהחומר נספג דרך מערכת העיכול.
? בהזרקה: שיטות ההזרקה משמשות לתרופות שלא עמידות לתנאי מערכת העיכול (החומר בתרופה מתפרק במערכת העיכול), לתרופות שעלולות לפגוע במערכת העיכול או למצבי תחלואה בהם לא ניתן לקחת תרופות דרך הפה (לדוגמה במצבי הקאה). ישנן מספר דרכי הזרקה:
- דרך הוריד - תרופות שמוזרקות ישירות למחזור הדם.
- זריקה לשריר.
- זריקה לתת עור - החומר נספג למחזור הדם דרך כלי דם קטנים המצויים מתחת לעור. שיטת מתן זו נפוצה מאוד בבעלי חיים (למשל בחיסונים).
? מתן מקומי: מתן ישירות לאזור המטופל, במתן זה יש פחות תופעות לוואי בזכות הפיזור המוגבל של התרופה בגוף. לדוגמה: טיפות עיניים, משחה הנמרחת על גבי העור, שאיפת חומר לדרכי הנשימה (ונטולין באסטמה) וכו.


*מינון:
מינון - כמות התרופה אותה אמורים ליטול על מנת להשיג את האפקט הרצוי. מינון התרופה משתנה ממקרה למקרה ותלוי בגורמים רבים:
? סוג בעל החיים הנוטל את התרופה: כלב, חתול, ציפור, סוס (או בן אדם). ישנן תרופות רבות הבטוחות לשימוש במספר סוגים של בעלי חיים (חיות מחמד, חיות משק וכו), לעומתן, תרופות אחרות בטוחות בסוגים מסוימים ואסורות באחרים.
? גיל - מינונים שונים לצעירים ולמבוגרים.
? מצב גופני - בעל חיים שמן מאוד או רזה. בחולי כליות וכבד יש צורך בהקטנת המינון בדרך כלל.
? הריון - ישנן תרופות האסורות לשימוש בבעלי חיים בהריון, בעוד בתרופות אחרות נדרש שינוי מינון.
? משקל - בעל חיים גדול יקבל בדרך כלל מינון גבוה יותר של תרופה מבעל חיים קטן. חשוב להדגיש שלא תמיד מדובר ביחס ישר. במרבית המקרים ישנו מינון מקסימאלי אותו לא ניתן לעבור בבעל חיים מסוג מסוים.
? שילוב בין מספר סוגי תרופות עשוי לגרור שינוי במינונן.

מינון התרופה יגדיר גם את כמות התרופה אותה יש לצרוך (טבליה אחת, קפסולה אחת, כפית או מיליליטר של סירופ) וגם את מספר הפעמים ביום בהם יש ליטול את התרופה (ישנן תרופות הניתנות פעם ביום. אחרות ניתנות 3-4 פעמים ביום).

*משך הטיפול:
משך הטיפול משתנה ממחלה למחלה ותלוי בסוג התרופה, חומרת המחלה, מצב החולה ועוד.

*תופעות לוואי:
תופעת לוואי הינן תגובות, שליליות בדרך כלל, הנגרמות עקב לקיחת תרופה. תרופות מסויימות, בצד האפקט המרפא החיובי שלהן, עלולות לגרום לבחילות, הקאות, שלשולים, חולשה וכו. הרופא ינחה אותנו בד"כ כיצד ניתן להימנע או להקל על תופעות לוואי אלה (לקיחת תרופה לאחר ארוחה או לפניה, למשל)

תרופות נבחרות:
1. תרופות אנטיבקטריאליות - אנטיביוטיקה
אנטיביוטיקה - חומר כימי הנוצר ע"י מיקרואורגניזמים, דוגמת חיידקים או פטריות, המסוגל להרוג או לעכב גדילה של מיקרואורגניזמים אחרים (חיידקים, למשל). האנטיביוטיקות הראשונות שזוהו היו חומרים טבעיים. כיום מפיקים את מירב האנטיביוטיקות באופן סינטטי - ע"י יצורן במעבדה.
עיקר השימוש באנטיביוטיקה היא לקטילת חיידקים הגורמים למחלות וע"י כך לריפוי והעלמת סימני המחלה (חומר בקטריוצידי). אנטיביוטיקות אחרות מונעות את ריבויים של החיידקים (חומר בקטריוסטטי) ובכך מאטות את התפשטות המחלה ומאפשרות למנגנוני ההגנה של הגוף לעבוד ביעילות רבה יותר למיגור המחלה. פנצילין, לדוגמא, הינו אנטיביוטיקה ותיקה מאוד השייכת לקבוצה הראשונה (בקטריוצידי): פוגע בתהליך הכימי הדרוש ליצור דפנות התא של החיידק. עקב כך הקרום החיצוני של החיידק מתפורר והחיידק מת. ישנן אנטיביוטיקות רחבות טווח, המשמידות סוגים רבים של חיידקים, ולעומתן ישנן אנטיביוטיקות צרות טווח, היעילות כנגד חיידקים מסוגים ספציפיים.
קבוצות אנטיביוטיקות עיקריות: פנצילינים (פנצילין, אמפיצלין, מוקסיפן, רפאפן), צפלוספורינים, אמינוגליקוזידים (גנטמיצין), קווינלונים, טטרה-ציקלינים ועוד...

2. קורטיקוסטרואידים
הקורטיקוסטרואידים, או בשמם הפשוט יותר - סטרואידים, הינם נגזרות של הורמונים המיוצרים בגוף באופן טבעי. חומרים אלה מיוצרים בגוף בבלוטה מיוחדת הצמודה לכליה ואחראיים על תפקודן התקין של מערכות רבות בגופנו ובכללן: שמירה על רמות סוכר תקינות בגוף (הנחוץ לשם תפקוד התאים), שמירה על מאזן נוזלים ומלחים בגוף, שמירה על רמות לחץ דם תקינות ועוד. כתרופות משתמשים בסטרואידים לדיכוי דלקות (כולל דלקות עיניים, עור ומפרקים), הרגעת תגובות אלרגיות שונות, במחלות כאב שונות, במחלת הסרטן, בבעיות נשימה שונות, במצבים אוטו-אימוניים (בהם מערכת החיסון של הגוף פועלת בצורה מוגזמת) וכן במקרים בהם הסטרואידים הטבעיים בגוף מיוצרים במידה נמוכה מהרצוי. לסטרואידים תופעות לוואי רבות ועל כן השימוש בהם צריך להיות בחוכמה ועל פי הנחיות הרופא. תופעות בולטות: שתייה מרובה, אגירת נוזלים בגוף, מתן שתן בכמות רבה ואכילה מרובה.
תרופות נפוצות השייכות לקבוצה: פרדניזון, דקסמטזון, קורטיזון.

3. תרופות אנטידלקתיות, שאינן סטרואידים (NSAID's)
קבוצה מגוונת של חומרים המצויה בשימוש מזה למעלה ממאה שנה. יעודם העיקרי - הורדת חום, הקלה על כאב ושליטה/הגבלת התהליך הדלקתי, וזאת ע"י עיכוב קבוצת אנזימים בגוף. בשימוש נרחב הן בבני אדם והן בבע"ח. בצד האפקט החיובי, עלולים לגרום לתופעות לואי שונות, דוגמת: פצעים (כיבים) ודימום במערכת העיכול, השפעות על קרישת הדם, נזק כלייתי.
תרופות נפוצות השייכות לקבוצה: אקמול (לא בחיות מחמד!!!), אספירין, פנילבוטאזון, רימדיל.

4. תרופות כימותרפיות
חומרים כימותרפיים משמשים לטיפול במקרים של גידול סרטני בגוף. חומרים אלה פוגעים בתאים מתחלקים (תאי גידול הינם תאים המתחלקים ומתרבים בקצב גבוה) ועל-ידי כך מונעים/מאטים את קצב התפשטות הגידול ומסייעים בהקטנת גידולים קיימים. היות ולחומרים הכימותרפיים אין יכולת להבחין בין תאי הגידול ותאי הגוף הרי שהם פוגעים גם בחלוקת תאי הגוף, ובשל כך גורמים לתופעות לוואי דוגמת נשירת שיער, כיבים במערכת העיכול, דיכוי מח עצם ועיכוב בהחלמת פצעים.

חשוב להדגיש - תרופות עשויות לעורר פלאים בגופנו - לרפא מחלות, לשכך כאבים, לשנות מצבי רוח ורמות הכרה, אולם, מנגד, באם נעשה בהן שימוש לא נכון הן עלולות להיות הרסניות, לשבש מערכות בגופנו, לגרום לתופעות חמורות ובמקרים קיצוניים אפילו למוות. אי לכך - לעולם לא ניטול תרופה, בין אם לעצמנו ובין אם לחיית המחמד שלנו מבלי להיוועץ ברופא/בוטרינר. כך למשל - אקמול, תרופה שגרתית המשמשת להורדת חום ולהקלה על כאבים. בבני אדם היא בטוחה לשימוש וניתנת לרכישה ללא מרשם רופא, אולם בכלבים וחתולים גורמת לסימני הרעלה קשים עד כדי מוות.