זמנים קשים מביאים על בני ישראל לעיתים החלטות קשות. מכות מצריים הם אחד המקרים בהם היה מישהו שיהלום באויב וייתן לו מנה אחת אפיים.
ולענייננו - מפעם לפעם אני שומע (מקרובי משפחה, חברים ומכרים) על עוד שיטת שיווק מעניינת שמנסה לסחוף קהל של פתיים ומחפשי רווח קל לתוך מערבולת של הסתבכויות כלכליות שלעיתים אינם נחלתם של הטיפשים, בהכרח, אלא הם תוצאה של שיקולים כלכליים מוטעים ומוטים על ידי אינטרסנטים שמחפשים ואף מוצאים את החולשה בקהל היעד שלהם. לרוב, קהל היעד הזה הוא אנשים שרוצים, כאמור, לגרוף רווחים קלים מבלי להתאמץ הרבה.
אני מדבר, בעיקר, על הטרנד שהפציע לפני כעשור ומשהו ושמו "הפירמידה" או בשמו האחר, היותר נחשק ואטרקטיבי )"שיווק רב-רשתי". MLM (Multi Level Marketing
זה התחיל עם שיווק המותג "הרבלייף" ששיווקה את מוצרי הפחתת המשקל בתחילת דרכה ולאחר מכן חלשה אף על שוק הקוסמטיקה וההומאופתיה, שעד היום קיימת בשוק ה- MLM.
אחריה באה, אף היא בתרועה אדירה, חברת "סאנריידר" ששיווקה באופן דומה מוצרים דומים לאלו של הרבלייף, כשעל דגלה מתנוססת הססמא "התחדשות" בשיטה הסינית, הידועים כמומחים בתחום זה.
להבדיל מהרבלייף וסאנריידר, עם הופעת שיטת השיווק הזו, צמחו להן, כפטריות אחר הגשם, חברות ושיטות אחרות כדוגמת חב' אלפא קלאב, המובאת במסמך זה, המציעה משחק ה"חבר מביא חבר" או "חבר מפיל חבר", כפי שנפרט על כך בהמשך.
השיטה היא מאוד פשוטה:
יוצרים מוצר, לעיתים וירטואלי ולעיתים מוחשי, ומשווקים אותו באמצעות "סוכנים" - אנשים פשוטים, שאין להם בהכרח ידיעות בנושא השיווק הרב-רשתי.
החברה מבקשת מהם לזמן חברים, מכרים ובני משפחה למפגש שמקיימת החברה. הם, כמובן, לא מספרים הרבה על המפגש, חוץ מ"בוא, יש מפגש מעניין - זה במיוחד בשבילך..." או "תשמע, אני נכנסתי עכשיו לחברה, אני רוצה שגם אתה תכנס לזה - אפשר להרוויח המון כסף..." וכן הלאה.
החבר, כמובן, משקיע סכום כסף ראשוני על מנת להפוך ל"חבר" (שמעתם על המושג "חברים יש רק באגד"? - אז כאן תופס המושג הזה משמעות נוספת). לאחר ההשקעה של הכסף, מגיע השלב בו הוא מנסה "לגייס" אנשים לתוכנית הכלכלית המושלמת שהוא מציע - רק שהוא לא יכול לממש אותה, מבלי שחבריו/ בני משפחתו ומכריו ישימו מהונם האישי בתוכנית.
הקשיים שבשכנוע קהל הלקוחות הפוטנציאלי כמובן שנחבאים היטב מאחורי הקלעים של המצגת שמובאת בפני כל החברים החדשים. אותם מחליפים הרבה מחיאות כפיים מאת ה"שתולים" של החברה, מוסיקה קצבית ומשלהבת לנוכחים.
וכמובן, "מסמר הערב" - ההדרכה המקצועית - שאינה עוסקת כלל בהסבר על המוצר - אלא ברעיון העסקי הפשוט - "מרוויחים הרבה כסף מהעסק הזה וכל שעליכם לעשות הוא להביא חברים חדשים, מבלי לספר להם מה בדיוק מצפה להם - הפתעה!!!" (משהו כמו קונדסון שמביא מתנה לחבר שלו)
בזמנים בהם המצב הכלכלי קשה, כאמור, ישנם "יזמים" למיניהם, שמוצאים את הדרך לכיסו של הישראלי, הבאים עלינו "לטובה" מארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות וזאת כאשר עושים שימוש, ציני לטעמי, במילים
MULTI LEVEL MARKETING
כאשר כל מה שבעצם הם מבטיחים זה את השיטה הישנה והטובה של "חבר מביא חבר".
ידוע, שישראל ובני ישראל הם אחים זה לזה, לכן, ההגיון העסקי העומד מאחורי הרעיון הזה הוא לא לגמרי משולל מהמציאות הישראלית. כל אחד מאיתנו הוא איש שיווק בדרכו שלו. כל אחד נדרש לשווק דבר זה או אחר ולכן עולה השאלה, למה לא לשווק משהו וגם להרוויח כמה גרושים. כל זה טוב ויפה, כמובן, כאשר מדובר בשיווק מבלי ליטול סיכון כלכלי, אך האמינו לי - אין דבר כזה "יש מאין".
השיווק הרשתי חטף מהלומות במשך עשרת השנים האחרונות בשל שיווק אגרסיבי שדוגמתו מובאת בפסק הדין שלפנינו, שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, על ידי כבוד השופט י. עמית (המכהן כיום כשופט בבית המשפט המחוזי), העוסק בחברת "אלפא קלאב (מועדון שירותים ישראל) בע"מ", אשר הפעילה בשנת 2000 משחק המבוסס על העקרון של "חבר מביא חבר" (או כפי שהגדיר זאת כב' השופט - "חבר מפיל חבר").
כל משתתף נדרש לשלם סכום מסויים ליזם המשחק. על מנת שיוכל להחזיר את השקעתו ואף להרוויח סכומים נוספים, עליו לצרף משתתפים נוספים - שאף הם משלמים אותו סכום כדי להצטרף למשחק.
על כל משתתף שהצליח לצרף, הוא מקבל מהיזם חלק מהסכום ששילם המצטרף החדש. כמו כן זכאי המשתתף לקבל תשלום ממשתתפים עקיפים, כלומר, משתתפים חדשים שהצטרפו למשחק בעקבות שכנוע של המשתתף שצורף אחריו.
הסכום הכולל ששולם על ידי כל משתתף היה בסך של 13,000 ש"ח
עם ההצטרפות (כמסווה של מכירת מוצר פיזי), הופך המשתתף לחבר במועדון אלפא קלאב, מה שמקנה לו הנחות והטבות בשורה של בתי עסק בארץ ובעולם.
השופט קבע, כי סוג זה של משחק מגן על המשתתפים בו, מכוח חוק החוזים, בו נקבע, כי המשחק נוגד את תקנת הציבור. סעיף 30 לחוק החוזים קובע, כי "הסכם שכריתתו תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". ועל כן החוזה שערך עם חברת אלפא בטל.
כב' השופט ציטט מפסק דין שניתן בעניין זה, שקבע:
"...קיימת רתיעת מה לרכב על סוס הפרא של "תקנת הציבור" במסגרת המשפט הפרטי. יש תחושה של חוסר נחת לפטור - בשל טעמים של תקנת הציבור - מי שנטל על עצמו התחייבות חוזית מרצון חופשי. עם זאת, בית המשפט אינו מגן על אינטרס של צד זה או אחר, אלא משקף את האינטרס הציבורי הכללי, וקיום החוזה הוא רק אחד מני מספר ערכים ושיקולים במסגרת איזון האינטרסים שעורך בית המשפט - ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א נ. קסטנבאום פ"ד מו (2) 464, 535-536."
עוד קבע כב' השופט, כי "משחק הפירמידה הורתו בתרמית וסופו בגזל הציבור. ככזה, הוא פוגע בסדר החברתי כדי כך שיש לפסלו מחמת תקנת הציבור."
הסיכון הקיים בפסילת חוזה בטענה שהוא נוגד את תקנת הציבור, הוא שישנה פגיעה משמעותית בחופש החוזים ובחופש העיסוק, אך כאמור, ישנם חוקים רבים המגנים על הצרכן וזהו אחד מהם.
ולסיכום (הערת המחבר) - אני מבקש להעיר בעניין זה - לא כל שיטות השיווק הרב רשתי הן פסולות ולא כל החברות הן אכן חברות שייעודן הוא "לעקוץ" את לקוחותיהן ולברוח. חלקן אף פועלות בהגינות ובמשך זמן רב (הרבלייף, סאנריידר וחברות רבות אחרות). עם זאת, כמו בכל מקום, תמיד יש את "התפוחים הרקובים" אשר מעיבים, מציקים ופוגעים ב"תפוחים האיכותיים". הזכות והחובות שלנו כצרכנים הן לבחון את אותם מציעים, לא להחפז לחתום על הניירת ש"נשלפת מהמותן" ומומלץ לחקור את המיזם המוצע לעומק.
גל קריכלי, עו"ד
ולענייננו - מפעם לפעם אני שומע (מקרובי משפחה, חברים ומכרים) על עוד שיטת שיווק מעניינת שמנסה לסחוף קהל של פתיים ומחפשי רווח קל לתוך מערבולת של הסתבכויות כלכליות שלעיתים אינם נחלתם של הטיפשים, בהכרח, אלא הם תוצאה של שיקולים כלכליים מוטעים ומוטים על ידי אינטרסנטים שמחפשים ואף מוצאים את החולשה בקהל היעד שלהם. לרוב, קהל היעד הזה הוא אנשים שרוצים, כאמור, לגרוף רווחים קלים מבלי להתאמץ הרבה.
אני מדבר, בעיקר, על הטרנד שהפציע לפני כעשור ומשהו ושמו "הפירמידה" או בשמו האחר, היותר נחשק ואטרקטיבי )"שיווק רב-רשתי". MLM (Multi Level Marketing
זה התחיל עם שיווק המותג "הרבלייף" ששיווקה את מוצרי הפחתת המשקל בתחילת דרכה ולאחר מכן חלשה אף על שוק הקוסמטיקה וההומאופתיה, שעד היום קיימת בשוק ה- MLM.
אחריה באה, אף היא בתרועה אדירה, חברת "סאנריידר" ששיווקה באופן דומה מוצרים דומים לאלו של הרבלייף, כשעל דגלה מתנוססת הססמא "התחדשות" בשיטה הסינית, הידועים כמומחים בתחום זה.
להבדיל מהרבלייף וסאנריידר, עם הופעת שיטת השיווק הזו, צמחו להן, כפטריות אחר הגשם, חברות ושיטות אחרות כדוגמת חב' אלפא קלאב, המובאת במסמך זה, המציעה משחק ה"חבר מביא חבר" או "חבר מפיל חבר", כפי שנפרט על כך בהמשך.
השיטה היא מאוד פשוטה:
יוצרים מוצר, לעיתים וירטואלי ולעיתים מוחשי, ומשווקים אותו באמצעות "סוכנים" - אנשים פשוטים, שאין להם בהכרח ידיעות בנושא השיווק הרב-רשתי.
החברה מבקשת מהם לזמן חברים, מכרים ובני משפחה למפגש שמקיימת החברה. הם, כמובן, לא מספרים הרבה על המפגש, חוץ מ"בוא, יש מפגש מעניין - זה במיוחד בשבילך..." או "תשמע, אני נכנסתי עכשיו לחברה, אני רוצה שגם אתה תכנס לזה - אפשר להרוויח המון כסף..." וכן הלאה.
החבר, כמובן, משקיע סכום כסף ראשוני על מנת להפוך ל"חבר" (שמעתם על המושג "חברים יש רק באגד"? - אז כאן תופס המושג הזה משמעות נוספת). לאחר ההשקעה של הכסף, מגיע השלב בו הוא מנסה "לגייס" אנשים לתוכנית הכלכלית המושלמת שהוא מציע - רק שהוא לא יכול לממש אותה, מבלי שחבריו/ בני משפחתו ומכריו ישימו מהונם האישי בתוכנית.
הקשיים שבשכנוע קהל הלקוחות הפוטנציאלי כמובן שנחבאים היטב מאחורי הקלעים של המצגת שמובאת בפני כל החברים החדשים. אותם מחליפים הרבה מחיאות כפיים מאת ה"שתולים" של החברה, מוסיקה קצבית ומשלהבת לנוכחים.
וכמובן, "מסמר הערב" - ההדרכה המקצועית - שאינה עוסקת כלל בהסבר על המוצר - אלא ברעיון העסקי הפשוט - "מרוויחים הרבה כסף מהעסק הזה וכל שעליכם לעשות הוא להביא חברים חדשים, מבלי לספר להם מה בדיוק מצפה להם - הפתעה!!!" (משהו כמו קונדסון שמביא מתנה לחבר שלו)
בזמנים בהם המצב הכלכלי קשה, כאמור, ישנם "יזמים" למיניהם, שמוצאים את הדרך לכיסו של הישראלי, הבאים עלינו "לטובה" מארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות וזאת כאשר עושים שימוש, ציני לטעמי, במילים
MULTI LEVEL MARKETING
כאשר כל מה שבעצם הם מבטיחים זה את השיטה הישנה והטובה של "חבר מביא חבר".
ידוע, שישראל ובני ישראל הם אחים זה לזה, לכן, ההגיון העסקי העומד מאחורי הרעיון הזה הוא לא לגמרי משולל מהמציאות הישראלית. כל אחד מאיתנו הוא איש שיווק בדרכו שלו. כל אחד נדרש לשווק דבר זה או אחר ולכן עולה השאלה, למה לא לשווק משהו וגם להרוויח כמה גרושים. כל זה טוב ויפה, כמובן, כאשר מדובר בשיווק מבלי ליטול סיכון כלכלי, אך האמינו לי - אין דבר כזה "יש מאין".
השיווק הרשתי חטף מהלומות במשך עשרת השנים האחרונות בשל שיווק אגרסיבי שדוגמתו מובאת בפסק הדין שלפנינו, שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, על ידי כבוד השופט י. עמית (המכהן כיום כשופט בבית המשפט המחוזי), העוסק בחברת "אלפא קלאב (מועדון שירותים ישראל) בע"מ", אשר הפעילה בשנת 2000 משחק המבוסס על העקרון של "חבר מביא חבר" (או כפי שהגדיר זאת כב' השופט - "חבר מפיל חבר").
כל משתתף נדרש לשלם סכום מסויים ליזם המשחק. על מנת שיוכל להחזיר את השקעתו ואף להרוויח סכומים נוספים, עליו לצרף משתתפים נוספים - שאף הם משלמים אותו סכום כדי להצטרף למשחק.
על כל משתתף שהצליח לצרף, הוא מקבל מהיזם חלק מהסכום ששילם המצטרף החדש. כמו כן זכאי המשתתף לקבל תשלום ממשתתפים עקיפים, כלומר, משתתפים חדשים שהצטרפו למשחק בעקבות שכנוע של המשתתף שצורף אחריו.
הסכום הכולל ששולם על ידי כל משתתף היה בסך של 13,000 ש"ח
עם ההצטרפות (כמסווה של מכירת מוצר פיזי), הופך המשתתף לחבר במועדון אלפא קלאב, מה שמקנה לו הנחות והטבות בשורה של בתי עסק בארץ ובעולם.
השופט קבע, כי סוג זה של משחק מגן על המשתתפים בו, מכוח חוק החוזים, בו נקבע, כי המשחק נוגד את תקנת הציבור. סעיף 30 לחוק החוזים קובע, כי "הסכם שכריתתו תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". ועל כן החוזה שערך עם חברת אלפא בטל.
כב' השופט ציטט מפסק דין שניתן בעניין זה, שקבע:
"...קיימת רתיעת מה לרכב על סוס הפרא של "תקנת הציבור" במסגרת המשפט הפרטי. יש תחושה של חוסר נחת לפטור - בשל טעמים של תקנת הציבור - מי שנטל על עצמו התחייבות חוזית מרצון חופשי. עם זאת, בית המשפט אינו מגן על אינטרס של צד זה או אחר, אלא משקף את האינטרס הציבורי הכללי, וקיום החוזה הוא רק אחד מני מספר ערכים ושיקולים במסגרת איזון האינטרסים שעורך בית המשפט - ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א נ. קסטנבאום פ"ד מו (2) 464, 535-536."
עוד קבע כב' השופט, כי "משחק הפירמידה הורתו בתרמית וסופו בגזל הציבור. ככזה, הוא פוגע בסדר החברתי כדי כך שיש לפסלו מחמת תקנת הציבור."
הסיכון הקיים בפסילת חוזה בטענה שהוא נוגד את תקנת הציבור, הוא שישנה פגיעה משמעותית בחופש החוזים ובחופש העיסוק, אך כאמור, ישנם חוקים רבים המגנים על הצרכן וזהו אחד מהם.
ולסיכום (הערת המחבר) - אני מבקש להעיר בעניין זה - לא כל שיטות השיווק הרב רשתי הן פסולות ולא כל החברות הן אכן חברות שייעודן הוא "לעקוץ" את לקוחותיהן ולברוח. חלקן אף פועלות בהגינות ובמשך זמן רב (הרבלייף, סאנריידר וחברות רבות אחרות). עם זאת, כמו בכל מקום, תמיד יש את "התפוחים הרקובים" אשר מעיבים, מציקים ופוגעים ב"תפוחים האיכותיים". הזכות והחובות שלנו כצרכנים הן לבחון את אותם מציעים, לא להחפז לחתום על הניירת ש"נשלפת מהמותן" ומומלץ לחקור את המיזם המוצע לעומק.
גל קריכלי, עו"ד
עו"ד גל קריכלי הינו בעל משרד עורכי דין פרטי, אשר עוסק בתחומים שונים במשפט האזרחי ובין היתר בנושא תביעות כנגד חברות ביטוח, משרדי ממשלה, עריכת הסכמים בתחומים שונים (מכר והשכרת דירות ונכסים עסקיים, הסכמים מסחריים שונים - דוגמנות, זכויות יוצרים, עבודה), ייצוג עובדים ומעבידים בפני בתי הדין לעבודה, ייצוג וייעוץ לחברות בהליכים שונים, ייצוג חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל. כמו כן, המשרד מעניק ייעוץ משפטי לפונים השונים לפורטל START.CO.IL תחת פורום "עורך הדין לשירותך".
http://www.kricheli.com
http://www.kricheli.com
