מהרגע בו דורכת רגלנו במערכת החינוך כבר בגיל הרך, השדר שאנו מקבלים מהסביבה הוא שהדבר החשוב לנו ולעתידנו זה הציונים שלנו וההישגים שיהיו לנו בבית הספר.
וכך, הופכים הציונים שלנו למטרה, חלקנו מוכנים להתחרות בחבריהם ואפילו מוכנים לפגוע באחרים רק כדי להגיע "הכי גבוה" שאפשר. ככל שאנחנו גדלים מלמדים אותנו שכדי להצליח אנו צריכים ציונים גבוהים, אנחנו רודפים אחרי תעודת ההצטיינות שהיא אינה אלא פיסת נייר שמונחת בארון ואין בה זכר לתכונות אחרות מלבד ציונים. ברגע שאנחנו מגיעים לתיכון בכיתה י' כל מה שאומרים לנו שחשוב הן הבגרויות וההצלחה בבגרויות. אך האם אלו באמת הדברים החשובים? האם הבגרויות אכן בוחנות חכמה והבנה או שינון ו"הקאת" חומר בנייר, ככל שאנו גדלים אנו תופסים שאנחנו לא ממוצעים אנחנו בני אדם ויש בנו תכונות אופי שהן יותר חשובות מציונים ולימודים.
ההתנהגות שלנו, הערכים שלנו, ההחלטות שאנחנו מקבלים בחיים, החותם שאנו משאירים אצל אנשים אחרים ותרומתנו לחברה. מערכת החינוך רואה בתלמידים אחוזי הצלחה בבגרות. אז אולי הגיע הזמן לבדוק כמה בוגרים של מערכת החינוך יושבים על ספסלי הלימוד בפקולטות באוניברסיטה? האם המצטיינים השכבתיים בסוף י"ב למדו גם ערכים, חשיבה? והאם יצאנו בוגרים של הפקולטה לחיים?
הכותבת הינה
דנה אנקר תלמידת "תיכון ליהמן" בת 16 שהייתה עד היום משני צידי המתרס התקשורתי גם בכתיבה בעיתון הנוער שעתיד היה לקום , בשידור ברדיו דימונה,וגם בזכייה באולימפיאדת הפיזיקה בטורקיה במדליית זהב קבוצתית ,ובמדליית ארד אישית בהישג הלימודי הכי איכותי של השנים האחרונות בעיר ששיך לה ולעוד צעירים רבים מבית הספר "ליהמן" .אז היום דנה נכנסת לתחנה נוספת בחייה ומצטרפת לצוות "חדשות דימונה " לתת את קול הצעירים והנוער שיזכו לתעדוף כאן אצלנו באתר.
וכך, הופכים הציונים שלנו למטרה, חלקנו מוכנים להתחרות בחבריהם ואפילו מוכנים לפגוע באחרים רק כדי להגיע "הכי גבוה" שאפשר. ככל שאנחנו גדלים מלמדים אותנו שכדי להצליח אנו צריכים ציונים גבוהים, אנחנו רודפים אחרי תעודת ההצטיינות שהיא אינה אלא פיסת נייר שמונחת בארון ואין בה זכר לתכונות אחרות מלבד ציונים. ברגע שאנחנו מגיעים לתיכון בכיתה י' כל מה שאומרים לנו שחשוב הן הבגרויות וההצלחה בבגרויות. אך האם אלו באמת הדברים החשובים? האם הבגרויות אכן בוחנות חכמה והבנה או שינון ו"הקאת" חומר בנייר, ככל שאנו גדלים אנו תופסים שאנחנו לא ממוצעים אנחנו בני אדם ויש בנו תכונות אופי שהן יותר חשובות מציונים ולימודים.
ההתנהגות שלנו, הערכים שלנו, ההחלטות שאנחנו מקבלים בחיים, החותם שאנו משאירים אצל אנשים אחרים ותרומתנו לחברה. מערכת החינוך רואה בתלמידים אחוזי הצלחה בבגרות. אז אולי הגיע הזמן לבדוק כמה בוגרים של מערכת החינוך יושבים על ספסלי הלימוד בפקולטות באוניברסיטה? האם המצטיינים השכבתיים בסוף י"ב למדו גם ערכים, חשיבה? והאם יצאנו בוגרים של הפקולטה לחיים?
הכותבת הינה
דנה אנקר תלמידת "תיכון ליהמן" בת 16 שהייתה עד היום משני צידי המתרס התקשורתי גם בכתיבה בעיתון הנוער שעתיד היה לקום , בשידור ברדיו דימונה,וגם בזכייה באולימפיאדת הפיזיקה בטורקיה במדליית זהב קבוצתית ,ובמדליית ארד אישית בהישג הלימודי הכי איכותי של השנים האחרונות בעיר ששיך לה ולעוד צעירים רבים מבית הספר "ליהמן" .אז היום דנה נכנסת לתחנה נוספת בחייה ומצטרפת לצוות "חדשות דימונה " לתת את קול הצעירים והנוער שיזכו לתעדוף כאן אצלנו באתר.
