עת מגיעה החסידה לבקר היא נושאת עמה גם שק גדול מלא בדיקות אותן צריך או כדאי לבצע לאורך ההריון: ספירת דם ואלקטרוליטים, חלבון עוברי ומי שפיר, אולטרסאונדים מדי פעם, העמסת סוכר ובדיקות נוגדנים. כל שבוע והבדיקה שלו... אך מעטים, אם בכלל, יודעים על בדיקה אחת שחשיבותה מכרעת תמיד ובעיקר בתקופת זו, וזוהי בדיקת דנ"א זר של וירוסים חבויים.
אין הכוונה לבדיקות הגנטיות של הדנ"א שלנו אלא בבדיקה של דנ"א זר - דנ"א שמקורו מוירוסים, חיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו. דנ"א זר זה נמצא בכולנו, תמיד, במצב חבוי. אך מה קורה לו בתקופת ההריון? וכיצד הוא עלול להשפיע בתקופה של שינויים רבים כל כך החלים בגוף האישה ובכללם - שינויים במערכת החיסונית.
המערכת החיסונית בתקופת ההריון
גוף האישה בתקופת ההריון, ומערכת החיסונית שלה עמה, נערכים כמיטב יכולתן ללוות הריון מוצלח ובטוח, לאם ולעובר. אם כך מדוע דווקא בתקופה זו עולה שכיחותן או דרגת חומרתן של מחלות זיהומיות או אוטואימוניות רבות?
מחקרים רבים מראים כי תופעה זו נובעת ... בדיוק מאותם שינויים החלים במערכת החיסונית בתקופת זו. שינויים אלה אמורים בעיקר למנוע ממערכת החיסון של האם לפעול נגד העובר, המהווה למעשה מעין שתל זר בגופה של האם. אך שינויים אלה בפעילות המערכת החיסונית משפיעים על עמידות האם למחלות שונות. יעילות המערכת החיסונית בתקופת ההריון משתנה בעיקר כתוצאה מהעליה ברמת הורמוני המין הנשיים, דוגמת האסטרוגן. עליה ברמת האסטרוגן גוררת שינוי באיזון הקיים בין תאי המערכת החיסונית. הפרת איזון זו, בסופו של דבר, תתבטא בירידה ביכולת ההגנה של הגוף כנגד טפילים, חיידקים או וירוסים הנוטים "להתחבא" בתאים.
לכן בתקופת ההריון עולה שכיחות המחלות הויראליות, חומרת ההתבטאות שלהן ואף שיעורי התמותה, לעומת נשים שאינן בהריון. מחקרים רבים מצביעים על שיעורים גבוהים של דלקות בדרכי השתן, עגבת, קנדידיאזיס (הנגרמת על ידי קנדידה), טוקסופלזמוזיס (הנגרמת מטפיל), ליסטריוזיס (הנגרמת מחיידק הליסטריה), שפעת הנגרמת מוירוס הולוריציה (הגורם אגב לאבעבועות רוח), הפטיטיס B, והרפס הנגרם מוירוס הציטומגלווירוס (או בקיצור CMV, העלול לגרום ל"מחלת הנשיקה"). אגב, בשליש מהנשים הנדבקות ב-CMV במדינות המערב יעבור הנגיף אל העובר. בל נשכח את נגיף האדמת (העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית של העובר ולגרום לפרכוסים ולמומי לב). וממש לאחרונה דווח כי חיידק ה- Fusobacterium nucleatum, המאפיין מחלות חניכיים זיהומיות, עלול לגרום ללידה מוקדמת או למות העובר. כיצד מגיע חיידק זה אל הרחם? החוקרים טוענים כי שילוב של זיהום בחניכיים, כלומר ריכוז גבוה של חיידקים, ויעילות נמוכה של מערכת החיסון בתקופת ההריון, מאפשרים שגשוג של חיידקים אלה. ואם החניכיים מדממות, עלולה כנופית חיידקים זו להגיע אל זרם הדם, ומשם לנדוד - בקלות - אל השליה.
בתקופה זו נראית גם עליה בשכיחות מחלות סרטן כמו מלנומות ומחלות אוטואימוניות (שממילא נפוצות פי 5 בנשים), או החרפה בהתבטאותן. מחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus) ומחלת גרייב, העלולה לגרום להיפרתאירואידיזם (מצב העלול כשלעצמו לסכן את האם ואת העובר), מחמירות משמעותית במהלך ההריון ובמהלך הבשנה שלאחר הלידה. למען ההגינות נציין כי מספר מחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים ריאומטית (rheumatoid arthritis) או טרשת נפוצה, דווקא שוככות בתקופת ההריון, אבל... הן נוטות לחזור במהלך השנה שלאחר הלידה (הסיכוי להופעת דלקת מפרקים ריאומטית לאחר הלידה גבוה פי 5 מאשר בכל תקופה אחרת בחיים).
כל הממצאים האלה חוברים למאמר שהתפרסם ב-2003 בכתב העת Autoimmunity Reviews, המתאר את תופעת המיקרוכימריות (microchimerism): תאים או DNA של העובר עוברים אל מערכת הדם של האם, ועלולים להשאר בגופה לאורך שנים, כגוף זר.
בחזרה לדנ"א זר של וירוסים חבויים, המערכת החיסונית ומחלות
לכולנו ברור שמערכת חיסונית "חלשה" יותר מסכנת את הבריאות, אך לא כולם יודעים כי הסכנה העיקרית נובעת בעצם מהעליה בריכוז הדנ"א הזר החבוי בגוף.
מדוע? כדי להסביר טוב יותר את הקשר בין הדברים בואו ניקח לדוגמה את סרטן השד. מדענים החוקרים כיום את המחלה טוענים כי סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "פציעה" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם, מחקרים רבים מראים כי רק 5% לערך מהחולות בסרטן שד נושאות מוטציה בגן זה בעוד שביתר 95% מהחולות הגן למעשה מושלם! אך אל דאגה. מסתבר שעל פי תגלית מדעית של ד"ר חנן פולנסקי, אותה פרסם כבר בשנת 2003, אין מדובר במבוי סתום אלא דווקא בבשורה נפלאה.
הכיצד בשורה נפלאה? על פי תגלית זו דנ"א זר, שמגיע כאמור מוירוסים או מחיידקים, נמצא בתאים במצב חבוי. חבוי אך פעיל. ופעילות זו של הדנ"א הזר עלולה לגרום לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם ללא בקרה. כיצד? מסתבר שהדנ"א הזר, "המתארח" בתאי הפונדקאי, "גונב" את המשאבים הקיימים בתאים אלה לצרכיו שלו. המחסור הנוצר במשאבים בעקבות "גנבה" זו משבש את פעילות הגנים בתא הפונדקאי, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את הפעילות התקינה של התא. הדנ"א הזר לא "פוצע" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי אלא שהוא פשוט מרעיב אותם, וכך פוגע בפעילותם. לכן אגב נקראת תגלית זו בשם "תיאורית הגן המורעב" ודוגמאות נוספות לתיאוריה זו הן גןHSL רעב, העלול להתבטא בעליה במשקל גם ללא קשר לצריכה הקלורית! והרעבה של הגן TF, העלולה לגרום למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus)או דלקת פרקים(Arthritis) . הרשימה עוד ארוכה, וככל שריכוז הדנ"א הזר בתאי הפונדקאי גבוה יותר, עולה מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן - תופעה שאנו עדים לה בתקופת ההריון. כך שכל מה שצריך לעשות הוא להוריד את ריכוז הדנ"א הזר בגוף.
כיצד ניתן להפחית את ריכוז הוירוסים החבויים בגוף
האם ניתן להפחית את ריכוז הוירוסים החבויים בגופנו? בהחלט. תרופות כמו aciclovir, ganciclovir valaciclovir יכולות לעזור. הרופא המטפל יכול להחליט על מתן תרופות אלו במקרים בהם נמצא כי רמת הדנ"א הזר בגוף המטופל גבוהה מהרצוי. אך מה לגבי נשים הרות? הרי בתקופת ההריון אפשרויות הטיפול במחלות הן מצומצות יותר לעומת "האוכלוסיה הרגילה", כיוון שלא ניתן לדעת או לצפות לחלוטין כיצד תשפענה התרופות על העובר. אז מה בכל זאת? לנשים הרות מומלץ לשקול לקחת תוסף תזונה המפחית את ריכוז הדנ"א הזר החבוי בגוף. תוסף כזה יכול להגן על האם מפני מחלות שונות מבלי לסכן את העובר, ואולי אף להגן עליו טוב יותר.
אין הכוונה לבדיקות הגנטיות של הדנ"א שלנו אלא בבדיקה של דנ"א זר - דנ"א שמקורו מוירוסים, חיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו. דנ"א זר זה נמצא בכולנו, תמיד, במצב חבוי. אך מה קורה לו בתקופת ההריון? וכיצד הוא עלול להשפיע בתקופה של שינויים רבים כל כך החלים בגוף האישה ובכללם - שינויים במערכת החיסונית.
המערכת החיסונית בתקופת ההריון
גוף האישה בתקופת ההריון, ומערכת החיסונית שלה עמה, נערכים כמיטב יכולתן ללוות הריון מוצלח ובטוח, לאם ולעובר. אם כך מדוע דווקא בתקופה זו עולה שכיחותן או דרגת חומרתן של מחלות זיהומיות או אוטואימוניות רבות?
מחקרים רבים מראים כי תופעה זו נובעת ... בדיוק מאותם שינויים החלים במערכת החיסונית בתקופת זו. שינויים אלה אמורים בעיקר למנוע ממערכת החיסון של האם לפעול נגד העובר, המהווה למעשה מעין שתל זר בגופה של האם. אך שינויים אלה בפעילות המערכת החיסונית משפיעים על עמידות האם למחלות שונות. יעילות המערכת החיסונית בתקופת ההריון משתנה בעיקר כתוצאה מהעליה ברמת הורמוני המין הנשיים, דוגמת האסטרוגן. עליה ברמת האסטרוגן גוררת שינוי באיזון הקיים בין תאי המערכת החיסונית. הפרת איזון זו, בסופו של דבר, תתבטא בירידה ביכולת ההגנה של הגוף כנגד טפילים, חיידקים או וירוסים הנוטים "להתחבא" בתאים.
לכן בתקופת ההריון עולה שכיחות המחלות הויראליות, חומרת ההתבטאות שלהן ואף שיעורי התמותה, לעומת נשים שאינן בהריון. מחקרים רבים מצביעים על שיעורים גבוהים של דלקות בדרכי השתן, עגבת, קנדידיאזיס (הנגרמת על ידי קנדידה), טוקסופלזמוזיס (הנגרמת מטפיל), ליסטריוזיס (הנגרמת מחיידק הליסטריה), שפעת הנגרמת מוירוס הולוריציה (הגורם אגב לאבעבועות רוח), הפטיטיס B, והרפס הנגרם מוירוס הציטומגלווירוס (או בקיצור CMV, העלול לגרום ל"מחלת הנשיקה"). אגב, בשליש מהנשים הנדבקות ב-CMV במדינות המערב יעבור הנגיף אל העובר. בל נשכח את נגיף האדמת (העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית של העובר ולגרום לפרכוסים ולמומי לב). וממש לאחרונה דווח כי חיידק ה- Fusobacterium nucleatum, המאפיין מחלות חניכיים זיהומיות, עלול לגרום ללידה מוקדמת או למות העובר. כיצד מגיע חיידק זה אל הרחם? החוקרים טוענים כי שילוב של זיהום בחניכיים, כלומר ריכוז גבוה של חיידקים, ויעילות נמוכה של מערכת החיסון בתקופת ההריון, מאפשרים שגשוג של חיידקים אלה. ואם החניכיים מדממות, עלולה כנופית חיידקים זו להגיע אל זרם הדם, ומשם לנדוד - בקלות - אל השליה.
בתקופה זו נראית גם עליה בשכיחות מחלות סרטן כמו מלנומות ומחלות אוטואימוניות (שממילא נפוצות פי 5 בנשים), או החרפה בהתבטאותן. מחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus) ומחלת גרייב, העלולה לגרום להיפרתאירואידיזם (מצב העלול כשלעצמו לסכן את האם ואת העובר), מחמירות משמעותית במהלך ההריון ובמהלך הבשנה שלאחר הלידה. למען ההגינות נציין כי מספר מחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים ריאומטית (rheumatoid arthritis) או טרשת נפוצה, דווקא שוככות בתקופת ההריון, אבל... הן נוטות לחזור במהלך השנה שלאחר הלידה (הסיכוי להופעת דלקת מפרקים ריאומטית לאחר הלידה גבוה פי 5 מאשר בכל תקופה אחרת בחיים).
כל הממצאים האלה חוברים למאמר שהתפרסם ב-2003 בכתב העת Autoimmunity Reviews, המתאר את תופעת המיקרוכימריות (microchimerism): תאים או DNA של העובר עוברים אל מערכת הדם של האם, ועלולים להשאר בגופה לאורך שנים, כגוף זר.
בחזרה לדנ"א זר של וירוסים חבויים, המערכת החיסונית ומחלות
לכולנו ברור שמערכת חיסונית "חלשה" יותר מסכנת את הבריאות, אך לא כולם יודעים כי הסכנה העיקרית נובעת בעצם מהעליה בריכוז הדנ"א הזר החבוי בגוף.
מדוע? כדי להסביר טוב יותר את הקשר בין הדברים בואו ניקח לדוגמה את סרטן השד. מדענים החוקרים כיום את המחלה טוענים כי סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "פציעה" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם, מחקרים רבים מראים כי רק 5% לערך מהחולות בסרטן שד נושאות מוטציה בגן זה בעוד שביתר 95% מהחולות הגן למעשה מושלם! אך אל דאגה. מסתבר שעל פי תגלית מדעית של ד"ר חנן פולנסקי, אותה פרסם כבר בשנת 2003, אין מדובר במבוי סתום אלא דווקא בבשורה נפלאה.
הכיצד בשורה נפלאה? על פי תגלית זו דנ"א זר, שמגיע כאמור מוירוסים או מחיידקים, נמצא בתאים במצב חבוי. חבוי אך פעיל. ופעילות זו של הדנ"א הזר עלולה לגרום לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם ללא בקרה. כיצד? מסתבר שהדנ"א הזר, "המתארח" בתאי הפונדקאי, "גונב" את המשאבים הקיימים בתאים אלה לצרכיו שלו. המחסור הנוצר במשאבים בעקבות "גנבה" זו משבש את פעילות הגנים בתא הפונדקאי, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את הפעילות התקינה של התא. הדנ"א הזר לא "פוצע" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי אלא שהוא פשוט מרעיב אותם, וכך פוגע בפעילותם. לכן אגב נקראת תגלית זו בשם "תיאורית הגן המורעב" ודוגמאות נוספות לתיאוריה זו הן גןHSL רעב, העלול להתבטא בעליה במשקל גם ללא קשר לצריכה הקלורית! והרעבה של הגן TF, העלולה לגרום למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus)או דלקת פרקים(Arthritis) . הרשימה עוד ארוכה, וככל שריכוז הדנ"א הזר בתאי הפונדקאי גבוה יותר, עולה מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן - תופעה שאנו עדים לה בתקופת ההריון. כך שכל מה שצריך לעשות הוא להוריד את ריכוז הדנ"א הזר בגוף.
כיצד ניתן להפחית את ריכוז הוירוסים החבויים בגוף
האם ניתן להפחית את ריכוז הוירוסים החבויים בגופנו? בהחלט. תרופות כמו aciclovir, ganciclovir valaciclovir יכולות לעזור. הרופא המטפל יכול להחליט על מתן תרופות אלו במקרים בהם נמצא כי רמת הדנ"א הזר בגוף המטופל גבוהה מהרצוי. אך מה לגבי נשים הרות? הרי בתקופת ההריון אפשרויות הטיפול במחלות הן מצומצות יותר לעומת "האוכלוסיה הרגילה", כיוון שלא ניתן לדעת או לצפות לחלוטין כיצד תשפענה התרופות על העובר. אז מה בכל זאת? לנשים הרות מומלץ לשקול לקחת תוסף תזונה המפחית את ריכוז הדנ"א הזר החבוי בגוף. תוסף כזה יכול להגן על האם מפני מחלות שונות מבלי לסכן את העובר, ואולי אף להגן עליו טוב יותר.
ליה אונלי פולי-דנ"א
דיאטנית קלינית MS.c RD.
ייעוץ וטיפול אישי ובקבוצות. מומחיות: השמנה, סוכרת, גריאטריה, הקשר בין דנ"א זר להתפתחות מחלות כרוניות ואפשרויות המניעה והטיפול באמצעות תוספי תזונה.
דיאטנית קלינית MS.c RD.
ייעוץ וטיפול אישי ובקבוצות. מומחיות: השמנה, סוכרת, גריאטריה, הקשר בין דנ"א זר להתפתחות מחלות כרוניות ואפשרויות המניעה והטיפול באמצעות תוספי תזונה.
