אזמרה 

מה נרגיש כאשר 'בעל המתנות' יעניק לנו כל מה שייחלנו לו? ומה נרגיש כאשר יעניק לנו רק מתנה אחת, שלכאורה, גם היא איננה תואמת בדיוק את צפיותינו? תשאלו את עדנה נבון


- כיצד מתקשרת אמנות האמונה, המחזקת ומחשלת אותנו לחיים ומהווה בסיס לאיכות חיים, עם האומץ להיות אני ועם ההשתחררות מתחרות לחירות? או שמא כל אחד מהם הוא מחלקה נפרדת? שאלנו את עדנה נבון.

- - "יש קשר שורשי ועמוק בין השניים", משיבה עדנה, "למרות שלכאורה, אחד שייך לעולם הרוח (אמונה) והאחר לעולם הנפש (ערך עצמי). למשל: אם תפגשי באדם עשיר מאוד, שכל אוצרות העולם גלויים לפניו והוא יעניק לך מתנה נפלאה המתאימה בדיוק לרצונותייך, חלומותייך, דמיונך וציפיותייך - איזה רגש יציף אותך? ללא ספק תתמלאי בהכרת הטוב, בשמחה, רגיעה, סיפוק והודיה. אבל אם 'בעל המתנות' יעניק לך מתנה התואמת לרצונותייך, חלומותייך וציפיותייך רק באופן חלקי - מה תרגישי אז? ואם 'בעל המתנות' שבידיו אוצרות כה גדולים, ייתן לך רק מתנה קטנה הרחוקה מאד מרצונותייך, חלומותייך וציפיותייך - מה אז? באיזו כמות של הכרת הטוב והודיה תרגישי? זהו החוט המקשר בין אמונה ותחושת ערך עצמי".

"כתוב: 'אזמרה לאלוקי בעודי', כלומר: רק אם אני מחוברת ל'עוד' שבי, כלומר: לטוב שבי, אז, ורק אז, אני יכולה לזמר ולהודות לקב"ה. הכרת הטוב היא הבסיס לאמונה, ואילו כפיות טובה - היא הבסיס לכפירה, ותמיד חשוב לטפח בקרבנו את הכרת הטוב. כולנו יודעים כי על האדם להודות על ההורים שקיבל, על בן הזוג לו זכה, על הילדים שהם כפרחים הצומחים בגינת ביתו, על הבית, על הפרנסה, על הבריאות ועל החכמה ועוד ועוד. אולם בתוך מכלול עצום זה שכחנו יסוד חיוני ביותר. פעם נשאלתי על-ידי חברה: 'תמיד אמרו לי שבעלי הוא מתנה ושהילדים הם מתנה, אך אף פעם לא אמרו לי שאני מתנה'. התחושה שגם אנו, כל אחד מאתנו הנו מתנה לעצמו ולאחרים, היא הבסיס לאמונה פנימית איתנה הנובעת מתוך הכרת הטוב והכרה בהשגחה פרטית מלאה. אמונה והכרה בערך העצמי פועלים יחדיו ומחזקים זו את זו הדדית, עלינו רק לעשות שימוש במפתחות יקרים אלה. זכורה לי היטב אישה שסבלה מנכות קשה, והתלוננה כי התפילה קשה לה ושהיא נפגעת מכל אמירה, וכשהיא פגועה היא איננה מתפקדת היטב ומגיבה לאחרים בצורה קשה ואף תוקפנית מבלי להיות מודעת לכך. רק אחרי שלמדה להכיר בערך עצמה וקיבלה את ה'אומץ להיות אני' והשתנה הקשר שלה לעצמה - השתנה גם הקשר שלה לבורא וכל תגובותיה לסביבה השתנו לבלי הכר".