בתחילת חודש ספטמבר 2008 פורסמה החלטתו של מפכ"ל המשטרה, דודי כהן, להוציא את ניצב אורי בר- לב, קצין מוכשר ומתוקשר לחופשת לימודים על חשבון משלם המיסים ולא לשבצו לתפקיד שדה במסגרת סבב המינויים בצמרת המשטרה שזה עתה הסתיים.
סירובו של בר-לב לקבל את ההצעה מחד, ועמדתו של השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שתמך במפכ"ל מנגד, יצרו סערה תקשורתית חזקה שהציפה את צמרת המשטרה. עתירתו של בר-לב לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, לקבלת סעד בעניינו עדיין בעיצומה.
המסגור התקשורתי של פרשת כהן - בר-לב - דיכטר, התרכז בנרטיב המאבק של 'השוטר הטוב' אל מול 'השוטר הרע'. במסגור זה הצטייר ניצב בר לב כלוחם וקצין מצטיין, מנהיג סוחף וכריזמטי, דמות שיכולה, כמעט לבדה, לחולל מהפך של ממש בתפקוד האפרורי של משטרת ישראל. פוזיציה זו זכתה למשנה תוקף גם באמצעות התמונות השונות שצורפו לזרם הכתבות בנושא (בר לב בתמונות קלוז אפ מהשטח, בפעולה, ובפרופיל מגזיני, אל מול תמונות ראש רשמיות של כהן). כהן לעומתו הוזכר פעמים רבות בתקשורת ללא ציון תפקידו כמפכ"ל, ותואר בעקביות כאדם קנאי ואפרורי, שאף זכה לכותרת המשנה "איש קטן הנוהג להקיף עצמו בגמדים". מעקב תקשורתי אחר קווי הפרשה מלמד על מאבק אישי ויצרי. בתוך הסיקור התקשורתי לא נמצא קול המבטא את עמדתו של כהן, או תומך באפשרות לפיה הרקע להחלטתו של המפכ"ל הוא מקצועי, ענייני ואולי אף הכרחי. הציבור לא קיבל מענה על מספר שאלות יסוד שהיה בהן בכדי לסייע לו בגיבוש עמדה עצמאית ביחס למקרה כגון: עד כמה חריג המהלך עליו החליט כהן? אילו תפקידים הוצעו לניצב בר- לב בשובו מלימודיו? האם ניתנה לו הבטחה לחזרה לתפקיד מבצעי? וכו'. בדומה הביקורת הקשה שהוטחה בדיכטר על רקע תמיכתו במפכ"ל המכהן - כהן, גם היא מחקה כל ביטוי אפשרי לעמדה לפיה השר המגבה, עושה זאת כמתחייב, לטובת המערכת בראשה הוא עומד, ותוך אפשרות לתשלום מחיר יקר בפריימריז שהתקיימו כשבוע לאחר פיצוץ הפרשה. כשהתקשורת אינה עוסקת בשאלות אלה כלל, נוצרת תמונת מצב 'עובדתית' בעייתית, המשפיעה על תפישת עולמו של הקורא/צופה, המבקש לקבל מקסימום של מידע אובייקטיבי, על מנת שיוכל לעשות את המתמטיקה בעצמו.
סירובו של בר-לב לקבל את ההצעה מחד, ועמדתו של השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שתמך במפכ"ל מנגד, יצרו סערה תקשורתית חזקה שהציפה את צמרת המשטרה. עתירתו של בר-לב לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, לקבלת סעד בעניינו עדיין בעיצומה.
המסגור התקשורתי של פרשת כהן - בר-לב - דיכטר, התרכז בנרטיב המאבק של 'השוטר הטוב' אל מול 'השוטר הרע'. במסגור זה הצטייר ניצב בר לב כלוחם וקצין מצטיין, מנהיג סוחף וכריזמטי, דמות שיכולה, כמעט לבדה, לחולל מהפך של ממש בתפקוד האפרורי של משטרת ישראל. פוזיציה זו זכתה למשנה תוקף גם באמצעות התמונות השונות שצורפו לזרם הכתבות בנושא (בר לב בתמונות קלוז אפ מהשטח, בפעולה, ובפרופיל מגזיני, אל מול תמונות ראש רשמיות של כהן). כהן לעומתו הוזכר פעמים רבות בתקשורת ללא ציון תפקידו כמפכ"ל, ותואר בעקביות כאדם קנאי ואפרורי, שאף זכה לכותרת המשנה "איש קטן הנוהג להקיף עצמו בגמדים". מעקב תקשורתי אחר קווי הפרשה מלמד על מאבק אישי ויצרי. בתוך הסיקור התקשורתי לא נמצא קול המבטא את עמדתו של כהן, או תומך באפשרות לפיה הרקע להחלטתו של המפכ"ל הוא מקצועי, ענייני ואולי אף הכרחי. הציבור לא קיבל מענה על מספר שאלות יסוד שהיה בהן בכדי לסייע לו בגיבוש עמדה עצמאית ביחס למקרה כגון: עד כמה חריג המהלך עליו החליט כהן? אילו תפקידים הוצעו לניצב בר- לב בשובו מלימודיו? האם ניתנה לו הבטחה לחזרה לתפקיד מבצעי? וכו'. בדומה הביקורת הקשה שהוטחה בדיכטר על רקע תמיכתו במפכ"ל המכהן - כהן, גם היא מחקה כל ביטוי אפשרי לעמדה לפיה השר המגבה, עושה זאת כמתחייב, לטובת המערכת בראשה הוא עומד, ותוך אפשרות לתשלום מחיר יקר בפריימריז שהתקיימו כשבוע לאחר פיצוץ הפרשה. כשהתקשורת אינה עוסקת בשאלות אלה כלל, נוצרת תמונת מצב 'עובדתית' בעייתית, המשפיעה על תפישת עולמו של הקורא/צופה, המבקש לקבל מקסימום של מידע אובייקטיבי, על מנת שיוכל לעשות את המתמטיקה בעצמו.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מייסד ומנכ"ל חברת Com&Sense תקשורת ואסטרטגיה המתמחה במתן שירותי יחסי ציבור למשרדי עורכי דין, בתי השקעות, חברות מסחריות וגופים מוסדיים. http://www.ces.co.il