466ערב בכורות-מחול-אילנית תדמור,אביב אבגי-תיאטרון תמונע466
אילנית תדמור מנהלת הסטודיו PLAYואביב אבגי מורה בלהקת המחול ורטיגו יצרו והופיעו בעבר פעמים מספר ביחד.
כעת הם מעלים "ערב בכורות"בו כל אחד מציג עבודה חדשה משלו.
ראשונה הציגה אילנית תדמור את "האושר אמיתי". משתתפים ויוצרים ארבע רקדניות ורקדן.
איילת דברת,ויקי חייט,מאור פרידמן,מריה רוזנפלד,שירי קפואנו קוונץ.
כך נכתב בין השאר על המחול"..הקשר בין היום יום והפואטי ,בין ההרגלים המוכרים ויציאה מהשגרה...מרוץ אחרי האושר והאם הוא אמיתי".
זאת יצירה מענינת לא שיגרתית עם כוריאוגרפיה הנראית כתנועות עוותי גוף,תנועות לא מקובלות בריקוד בו בדרך כלל רואים עדינות,יופי,חן.יחד עם זאת הכוריאוגרפיה בהחלט אסתטית,נאה ויפה.הביצוע היה נקי ביותר.
הכוריאוגרפיה בנויה כך שאחד מהקבוצה רוקד כסולן,מבצע את תנועות עיוותי הגוף ושאר הלהקה מבצעת תנועות אחרות זהות.
מאור פרידמן הושיט יד לאחת הרקדניות, בודק את הכח ונכנס למין "אקסטזה"כאשר היא מלטפת אותו ודורכת על ברכיו.
מחול בהחלט לא שיגרתי,מענין, שונה ומהנה.
מוסיקה -דניאל דווידובסקי נשמעה לי כאילו על רקע רעש גלי ים או משהו דומה יפה ומשתלבת היטב בריקוד.
הוא מסתיים כאשר כולם שמחים ועם חיוך על הפנים.
המחול השני מאת אביב אבגי היה "דימונה".
מבצעות ושותפות ליצירה שרון דביר,דפנה הורנצ'יק,עדי וינברג,לימורמלמד ורעות שץ.
כך נכתב בין השאר על מחול זה.
..אירוע קוסמי של פריחה ולבלוב משק הכנפיים הרגעי של פרפר...תוך כדי הפגישה של 5 הבנות נוצר כוח...עולה תחושה חזקה של משהו עתיק בחיבור שלהן יחד...
המחול מתחיל כאשר חמש הבנות רצות במעגל במין מרוץ שליחים כאשר כל אחד לתורה מצטרפת למעגל. יש אחידות בריצה החופשית בקצב המשתנה.בכוריאוגרפיה זו התנועות קונבנציונליות יותר(העדפתי יותר את הלא שיגרתית).
יש הרגשה בתחילה שכל אחת רוקדת לעצמה.אין כמעט שיתוף פעולה ומגע בין הרקדניות.
אם יש התקרבות כל שהיא היא באה לחלקיק שניה .האינדיבידואליות נמשכת.
ובכל זאת השיתוף מגיע בהמשך-ריקוד בקבוצה בתנועות זהות.
מורגשת השפעה הדדית מסוימת בין שני הכוריאוגרפים המוכשרים אך שני המחולות שונים אחד מהשני באופיים.
ריקוד זה היה מעודן יותר.אסתטי יותר אך פחות מענין מהראשון.היו בו הרבה מצבים סטטיים ואתנחתאות בין קטע לקטע.
המוסיקה המלווה -אורי דרומר היתה רב גוונית ומענינת כללה בסוף גם קטע מאת י.ס.באך.
בשני המחולות לא היתה תפאורה והתאורה-דני פישוף תרמה רבות לאוירה ויופי המחולות.
לראות או לא לראות:מקורי ומענין.ערב מהנה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 30.1.2009 10:15
אילנית תדמור מנהלת הסטודיו PLAYואביב אבגי מורה בלהקת המחול ורטיגו יצרו והופיעו בעבר פעמים מספר ביחד.
כעת הם מעלים "ערב בכורות"בו כל אחד מציג עבודה חדשה משלו.
ראשונה הציגה אילנית תדמור את "האושר אמיתי". משתתפים ויוצרים ארבע רקדניות ורקדן.
איילת דברת,ויקי חייט,מאור פרידמן,מריה רוזנפלד,שירי קפואנו קוונץ.
כך נכתב בין השאר על המחול"..הקשר בין היום יום והפואטי ,בין ההרגלים המוכרים ויציאה מהשגרה...מרוץ אחרי האושר והאם הוא אמיתי".
זאת יצירה מענינת לא שיגרתית עם כוריאוגרפיה הנראית כתנועות עוותי גוף,תנועות לא מקובלות בריקוד בו בדרך כלל רואים עדינות,יופי,חן.יחד עם זאת הכוריאוגרפיה בהחלט אסתטית,נאה ויפה.הביצוע היה נקי ביותר.
הכוריאוגרפיה בנויה כך שאחד מהקבוצה רוקד כסולן,מבצע את תנועות עיוותי הגוף ושאר הלהקה מבצעת תנועות אחרות זהות.
מאור פרידמן הושיט יד לאחת הרקדניות, בודק את הכח ונכנס למין "אקסטזה"כאשר היא מלטפת אותו ודורכת על ברכיו.
מחול בהחלט לא שיגרתי,מענין, שונה ומהנה.
מוסיקה -דניאל דווידובסקי נשמעה לי כאילו על רקע רעש גלי ים או משהו דומה יפה ומשתלבת היטב בריקוד.
הוא מסתיים כאשר כולם שמחים ועם חיוך על הפנים.
המחול השני מאת אביב אבגי היה "דימונה".
מבצעות ושותפות ליצירה שרון דביר,דפנה הורנצ'יק,עדי וינברג,לימורמלמד ורעות שץ.
כך נכתב בין השאר על מחול זה.
..אירוע קוסמי של פריחה ולבלוב משק הכנפיים הרגעי של פרפר...תוך כדי הפגישה של 5 הבנות נוצר כוח...עולה תחושה חזקה של משהו עתיק בחיבור שלהן יחד...
המחול מתחיל כאשר חמש הבנות רצות במעגל במין מרוץ שליחים כאשר כל אחד לתורה מצטרפת למעגל. יש אחידות בריצה החופשית בקצב המשתנה.בכוריאוגרפיה זו התנועות קונבנציונליות יותר(העדפתי יותר את הלא שיגרתית).
יש הרגשה בתחילה שכל אחת רוקדת לעצמה.אין כמעט שיתוף פעולה ומגע בין הרקדניות.
אם יש התקרבות כל שהיא היא באה לחלקיק שניה .האינדיבידואליות נמשכת.
ובכל זאת השיתוף מגיע בהמשך-ריקוד בקבוצה בתנועות זהות.
מורגשת השפעה הדדית מסוימת בין שני הכוריאוגרפים המוכשרים אך שני המחולות שונים אחד מהשני באופיים.
ריקוד זה היה מעודן יותר.אסתטי יותר אך פחות מענין מהראשון.היו בו הרבה מצבים סטטיים ואתנחתאות בין קטע לקטע.
המוסיקה המלווה -אורי דרומר היתה רב גוונית ומענינת כללה בסוף גם קטע מאת י.ס.באך.
בשני המחולות לא היתה תפאורה והתאורה-דני פישוף תרמה רבות לאוירה ויופי המחולות.
לראות או לא לראות:מקורי ומענין.ערב מהנה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 30.1.2009 10:15
אליביקורת
