אומרים שעושים אבל התפוקה לא עולה 

לפעמים בעלי עסקים מפסידים מאות-אלפי שקלים (כולל הכסף שמשלמים ליועץ...) בשביל להגיע למסקנה המתבקשת, שהם ידעו אותה מלכתחילה. כשהתחלתי לייעץ לבעל קליניקה, כבר בהתחלה הוא רמז לי, שמנהלת המשרד שלו לא טובה בעבודתה. לא נדרשה מומחיות רבה בשביל לראות שמשהו שם לא בסדר. והלקוח שלי ראה את זה במשך הרבה שנים אך לא עשה לגבי זה שום דבר.
במהלך הזמן שהוא הבחין בזה אבל לא עשה שום דבר, הוא צבר הפסדים כספיים משמעותיים, שנבעו בין היתר מניהול לא נכון של המשרד, מגבייה שלא בוצעה כיאות (וריבית בבנק על חריגות שנבעו מצפי הכנסות שהתבסס על גבייה טובה) וכן הלאה. אבל הוא שתק.
לא משנה כרגע מה היו הסיבות שלו - הנקודה היא, שלבעלי עסקים רבים יש את הסיבות שלהם לשתוק ורבים וטובים שותקים. ראיתי את זה קורה שוב ושוב: מנהלים ובעלי עסקים, שרואים שדברים לא עובדים כמו שצריך - אבל העובד מתעקש שהוא עושה את העבודה אז הם לא עושים לגבי זה כלום.
בשביל לחדד את הנקודה אני רוצה להדגיש שבעל הקליניקה שלח את מנהלת המשרד להדרכות רבות על חשבונו והשקיע בהכשרתה - ולמרות זאת התפוקה לא השתנתה. חשוב גם לציין, שהיו דברים שהיא עשתה ברמה גבוהה, ולא היתה כישלון מוחלט. יש לה ערך רב כעובדת ושווה להשקיע בה. אבל בדברים האחרים, שהם לא פחות חשובים, לא חל שום שיפור.

הדבר הראשון שחייבים לתת עליו את הדעת הוא שעסק לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כספים משום סיבה. בזבוז כתוצאה ממחדל הוא דבר שאסור להסכים לו.
להמחשה, קחו את העובדה, שבקליניקה הנ"ל היו חריגות מתמשכות בגביה. סך כל החריגות הללו עמדו תמיד על עשרות אלפי ש"ח. בקשות רבות מהבעלים לשיפור הגביה נתקלו תמיד בהסברים מדויקים למה זה לא ניתן. זה לא שלא היתה גביה אבל היא תמיד היתה טובה רק באופן חלקי. כמו כן נוצר מיתוס לפיו לא ניתן לגבות בחלק השני של החודש. גם אם הגיע לקוח, קיבל שירות ושילם בחצי השני של החודש זה תמיד היה לחלק הראשון של החודש הבא. מכך נוצר מצב שבו ההכנסות היו תמיד בחלק הראשון של החודש ובחלקו השני התזרים היה ממש דל. חוץ מזה היתה תמיד תחושה של חוסר סדר. זה לא שהיה בלגן אבל הסדר היה רחוק ממה שנראה שהוא יכול להיות.

לאחר לבטים קשים החליט הבעלים לבצע החלפה. הוא החליף בין מנהלת המשרד ועובדת ממחלקה אחרת. זה לא היה קל בכלל, הן ביצוע ההחלטה והן ביצוע ההחלפה, אבל בסופו של דבר היתה הפתעה.
פתאום הכל הסתדר. פתאום הגביה השתפרה פלאים. פתאום המיתוס של התזרים החלש בחלק השני של החודש התנפץ. פתאום נהייה סדר ובאופן כללי היתה הקלה רבה לבעלים.

אבל עדיין נשאלת השאלה מה נחשב לתפוקה סבירה? יתכן שהדרישות שלכם אינן ריאליסטיות - איך תדעו אם אתם דורשים תפוקה סבירה או לא? אפשרות אחת היא לבדוק מה קורה בעסקים אחרים, לשאול אנשים שמתמצאים וכו'. באופן כללי, עובד חייב לתרום לעסק ולא לגרום לעול. אם העובד גורם לעול כלכלי בתחום ההתמחות שלו לא תהיה ברירה אלא "לנער" אותו ואז או שהוא יתחיל לעבוד או שהוא ילך הביתה או יעבור לתפקיד אחר.

במקרה שפירטתי בסיפור הזה החלפנו בין מנהלת המשרד לבין אחת העובדות האחרות, שגילתה יוזמה ואיכויות מתאימות. כאמור, ההחלפה היתה מצוינת מבחינת הקליניקה משום שמנהלת המשרד החדשה עשתה את הנדרש ממנה גם ללא הדרכה מיוחדת.
אל תמתינו ליועץ העסקי שיבוא ויגיד לכם את מה שאתם יודעים כבר עכשיו. אל תתנו לכסף להתבזבז משום סיבה. עסק הוא עסק והוא קיים למען טובת הכלל - אף עובד לא מרוויח מזה שהעסק שבו הוא עובד מפסיד.